ברשימה הקודמת כתבתי על המנגרוב האדום – Red Mangrove – ששמו הלטיני Rhizophora mangle.
המנגרובים האדומים נקראים כך, כי העלים שלהם מכילים טאנין – החומר שנותן את הצבע לתה וליין אדום. כאשר העלים נושרים, הטאנין מתפזר במים ולכן המים בביצות המנגרובים הם חומים-אדומים, בצבע תה.
המים לא מלוכלכים, הם פשוט צבועים.
הפרח של המנגרוב האדום הוא מאד נחמד – פרח קטן למדי (קוטרו פחות מסנטימטר), בצבע צהבהב:
הפרי בנוי מזרע ארוך וגדול, שמחובר בכובע קטן אל הענף. הזרע יחסית כבד ומחודד בקצהו.
כאשר הפרי מבשיל והזרע מוכן להפצה – הוא נושר מהעץ. כזכור, המנגרובים גדלים במים – בבוץ.
הזרע המחודד נופל כמו חץ, נתקע בבוץ – ושם יכול להתפתח ולגדול.
לפי מה שהסבירו לנו, כ-80% מהעצים בסבך המנגרובים של פלורידה – הם עצי מנגרוב אדום. אבל ישנם כמה מינים נוספים.
עץ נוסף שפגשנו פורח הוא המנגרוב השחור – Black Mangrove, ששמו הלטיני Avicennia germinans –
הפרחים שלו קטנים מאד, והפירות נראים כמו שלפוחיות מוזרות –
למרות שהשם העממי הוא מנגרוב אדום ומנגרוב שחור, אין בין העצים הללו קשר משפחתי. המנגרוב השחור הוא אביסיניה – קרובה של האביסיניה הימית שגדלה בדרום סיני, בסבך המנגרובים של ראס מוחמד.
המנגרוב האדום מסוגל לגדול ממש במים, הוא לא צריך כמעט יבשה, ומספיק לו הבוץ בתחתית האוקיאנוס.
המנגרוב השחור – האביסיניה – זקוק לסביבה יבשתית מעט יותר. לכן בדרך כלל הוא גדל עמוק יותר בסבך, באיזורים בהם יש מעטה יבשה מעל המים.
הוא נקרא מנגרוב שחור, כי הגזע וליבת העץ שחורים.
את התמונות צלמתי בביצות המנגרובים בפארק אברגליידס, במהלך יולי 2014
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
תודה על המידע. אני הכרתי רק את האביציניה מסיני. ופעם ראשונה שאני רואה פרחים. תמונות נהדרות.
תודה.
אהבתיאהבתי
יפה ומענין שבת שקטה♥
אהבתיאהבתי
תודה, גם לך!
אהבתיאהבתי
בשמחה 🙂
הייתי שמחה לראות את האביציניה בסיני… אבל אני לא חושבת שיצא לי להגיע לשם בקרוב.
אני מאד שמחה שראיתי סבך מנגרובים אמיתי.
אהבתיאהבתי
תמונות מקסימות , מידע מעניין ♥
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
אהבתיאהבתי
צילומים נהדרים. והפרחים כל כך יפים,תענוג.
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
אהבתיאהבתי
מעניין. הפרחים של האדום מרשימים יותר, ואני גם נורא אוהבת כשעצים צומחים הישר מתוך המים. מעניין למה יש להם אותו שם עממי אם אין ביניהם שום קשר.
אהבתיאהבתי
אני מסכימה שהפרחים של האדום מרשימים יותר.
השמות העממיים באנגלית, בניגוד לשמות העבריים, הם מסורת דורות. הם לא מנסים לרמוז על קשר בוטני.
כיוון שלכל הסבך קוראים "מנגרובים", אז לעצים נתנו שמות – מנגרוב אדום, שחור, לבן, ירוק… אילו העצים המאפיינים את סבך המנגרובים.
בעברית מנסים לתת לכל סוג בוטני – שם עברי נפרד. כך יש לנו "חבצלת" (marine-lily), גביעונית (checker-lily) ושושן (lily) שכולם באנגלית נקראים לילי, למרות שהם סוגים שונים (ואפילו משפחות שונות).
אהבתיאהבתי
מאוד יפה! תמיד תהיתי איך נראים מנגרובים. ברצינות. ביצות זה מין דבר כזה מפחיד מלהיב בעיני.
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
תמיד רציתי לשוט בסבך מנגרובים… אני מאד שמחה שהצלחתי להגשים זאת.
אהבתיאהבתי
תמונות יפות .
איך שהטבע יודע לתת לכולם תנאים להמשיך את החיים :"כאשר הפרי מבשיל והזרע מוכן להפצה – הוא נושר מהעץ. כזכור, המנגרובים גדלים במים – בבוץ.
הזרע המחודד נופל כמו חץ, נתקע בבוץ – ושם יכול להתפתח ולגדול. "
אהבתיאהבתי
תודה לך
אני הייתי אומרת – איך שהצמחים ובעלי החיים יודעים להתאים את עצמם לסביבתם, האבולוציה זה דבר מדהים 🙂
אבל בסדר, אפשר לקרוא לזה גם "הטבע" 🙂
אהבתיאהבתי
תדה על התמונות והמידע.
כשהיינו שם לא הבנתי שאין קשר משפחתי בין המנגרובים האדומים והשחורים 🙂
אהבתיאהבתי
גם אני לא ידעתי… ובעצם לא ידעתי שצלמתי מנגרוב שחור עד שהתחלתי להכין את הרשימה הזו… 🙂
אהבתיאהבתי
בתחום הבוטניקה הרבה פעמים רק כשמסתכלים בבית במה שצולם מבינים שהיה משהו שונה ומיוחד:)
וזה תמיד נחמד לגלות
אהבתיאהבתי
נכון 🙂
ותודה!
אהבתיאהבתי
אני שותפה להתלהבות מהמנגרובים. הייתי חייבת לראותם בעת ביקורי בפלורידה כי הסמינר הראשון שעשיתי באוניברסיטה היה על החיים בסביבת המנגרובים. דרך אגב, הפרי שלהם קטן ובו זרע אחד. הזרע נובט בתוך הפרי על צמח האם, הנבט בעל גבעול ירוק ארוך וקצה מחודד , רואים יפה בתמונות שלך.
אהבתיאהבתי
אמנם מעולם לא למדתי עליהם באופן רשמי, אבל מאד נהניתי לפגוש אותם 🙂
אהבתיאהבתי
מאד יפה ומרשים, העצים, הפרחים עם שלוב הצהוב ואדום באותו פרח, פירות המנגרוב השחור…
בעלי המנגרוב האדום, בהקשר לטאנינים, אפשר להשתמש כ"עלי תה"? מצאתי רשומה מפורטת על
המנגרובים באיי גלפגוס בבלוג של "YARA113" בין היתר כתוב בה שהמנגרוב השחור הוא העמיד ביותר
למליחות בין המנגרובים, דבר לי שמתחבר לי טוב עם גדולו בדרום סיני. על האביסיניה בדרום סיני
אולי אחפש מידע באנגלית…
אהבתיאהבתי
תודה לך
אין לי מושג אם אפשר לחלוט מהם תה.
המנגרובים של סיני הם קרובים לאביסיניה של אמריקה, אך זה לא אותו מין.
אני לא יודעת איזה מין בדיוק גדל בגלפגוס.
אהבתיאהבתי
ודרך אגב, תודה על הזהויים בבלוג שלי.
אהבתיאהבתי
בשמחה
אהבתיאהבתי
מעניין שהתפתחו במקביל מינים שונים כ"כ.
תודה על המידע והתמונות היפות 🙂
אהבתיאהבתי
ככה זה בטבע – מנגנונים קרובים מתפתחים, וצמחים שונים יוצאים מזה. לזה קוראים מגוון מינים 🙂
תודה לך!
אהבתיאהבתי
אני חושבת שאני מתאהבת בעצים האלה.
מוזר שיש שם זהה (כמעט) לשני עצים שאינם קרובי משפחה…
והאביסיניה הז, מה הקשר שלו לחבש/אתיופיה? (אביסיניה היה השם הקודם של המדינה הזו).
אהבתיאהבתי
השם העממי זהה, כי שניהם גדלים באותה אקוסיסטמה. השם הלטיני שונה לחלוטין – אביסיניה וריזופירה, והם מה שמעיד על השוני.
לגבי השם אביסיניה – משמעות השם זה "השחור". אתיופיה נקראה כך על שם האנשים שחורי העוד, ועצי האביסיניה נקראים כך כי הגזע וליבתו שחורים.
🙂
אהבתיאהבתי
יפנ לארוץ וללמוד על שני המינים אהבתי את הפריחה האדומה, שני המינים כיכבו באין ספור סרטי קולנוע וסדרות טבע, והם כמו שאר העצים שגדלים על המיים משמשים כבית מקור חיים ומסתור לבעלי חיים רבים,
עום נעים ותודה שלקחת אותי לשם 🙂
אהבתיאהבתי
אני שמחה שנהנית
בדיוק לא מזמן ראיתי את Key Largo עם בוגי ובקול, אמנם רובו מתרחש בתוך המלון – אבל כשהם יוצאים החוצה רואים את המנגרובים וזה מרשים 🙂
אהבתיאהבתי