עם כל העצב הממלא אותי כרגע, אני מנסה לחזור לשגרה ולספר על הטיול בפלורידה. סיפרתי באופן כללי על הביצות, ועכשיו אתמקד במנגרובים.
המנגרובים הם עצים שגדלים במים, ולא סתם – במים מלוחים. בשולי האוקיאנוס, באיזורים יחסית רדודים – אפשר למצוא גושים של מנגרובים.
עצי מנגרובים גדלים באיזורים טרופיים וסב-טרופיים, בין קו רוחב 30° דרום לקו רוחב 30° צפון.
המנגרובים יוצרים חורשות צפופות של שורשים וענפים, וסביבתם מהווה בית גידול לכמה מיני בעלי חיים. המנגרובים גדלים בדרך כלל בחופים רדודים או בשפכי נהרות.
בעצם כמעט אין אדמה סביב עצי המנגרובים. העצים יוצאים ישירות מהמים. לכן, רוב בעלי החיים שאפשר למצוא כאן הם עופות ובעלי חיים ימיים.
ראינו כמה וכמה קינים של עופות דורסים בין העצים, יש גם הרבה דגים במים – וכמובן, אי אפשר בלי יתושים.
האליגטורים מעדיפים איזורים של מים מתוקים. הם מגיעים אל איזורי המנגרובים לצוד שם, אך חוזרים לאיזורי הנהר.
לפי מה שספרו לנו הריינג'רים, כל מיני יונקים מגיעים למנגרובים, בחיפושי מזון. נצפו שם זאבים ואפילו פומות (Florida Panther).
בעלי חיים שכן אפשר למצוא בסבך המנגרובים הם נחש נדיר שנקרא נחש המנגרובים, ודביבונים – שמסתדרים בסבך, בלי לרדת לקרקע. הם ניזונים מדגים וחיים בין העצים.
טיילנו בין המנגרובים בכל מיני דרכים – שטנו בסירת מנוע רגילה, וגם ב-Airboat – סירה עם פרופלור ענק שעושה המון המון רעש:
טיילנו ברגל על החוף וגם בתוך המים הרדודים – ואפילו טיפסנו אל מגדל תצפית, לראות חלק קטן מסבך המנגרובים העצום מלמעלה.
בחוף פארק ביסקיין טיילנו לאורך הטיילת, ומצאנו מקום שנראה מקסים למנוחה – איזו שלווה, לשבת ככה מול האוקיאנוס, בצל המנגרובים:
חבל רק שהטמפרטורה היא מעל 35 מעלות, הלחות בערך 90% ופה ושם יש גם יתושים… צלמתי את המקום, אך לא ישבנו.
עצי המנגרובים התרגלו לחיות בסביבה קשה למדי: רוב המים הם מלוחים, לכן יש להם מנגנוני סינון מלח ופליטת מלח.
יש להם גם מנגנונים לחיסכון במים – הקטנת כמות האידוי למינימום.
השורשים שלהם נמצאים מתחת לפני המים – בסביבה ענייה בחמצן, לכן יש להם שורשי אוויר לקליטת חמצן,
וכיוון שאין הרבה אדמה – הרבה פעמים הזרעים מתחילים לנבוט צמוד לצמח האם, ורק בהמשך ניתקים ממנו, זורמים עם המים, ונאחזים במקום אחר.
חורשות המנגרובים בפלורידה מורכבות בעיקר מעץ אחד ששמו העממי Red Mangrove. ישנם עוד כמה וכמה מיני צומח בסבך, אך בערך 80% מהסבך הוא המנגרוב האדום – Rhizophora mangle
יש לי עוד סיפורים על המנגרובים, ולכן תהיה רשומת המשך.
את התמונות צלמתי בדרום פלורידה – בסביבות ה-Everglades ובפארק Biscayne, ביולי 2014.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!