עוגית החרמון – Kitaibelia balansae – פרחים, פרפרים וכל מיני

שוב עליתי לחרמון, ושוב ירדתי ברגל במסלול של הר חבושית.

זהו מסלול קשה, מלא דרדרות סלעים וירידות מאד תלולות.

אבל לארכו אפשר למצוא פרחים מרהיבים. כבר הראיתי בעבר חמשן נדיר, אליסון חרמוני, קערורית נאדית ועוד רבים וטובים שצלמתי לאורך המסלול.
לכן אני חוזרת ויורדת במסלול, למרות הקשיים (וכאבי הרגליים שממשיכים למחרת…)

באחת הפעמים, לפני שנסעתי לחרמון דברתי עם ד"ר יובל ספיר, מנהל הגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א. הוא אמר לי – אם אתם יורדים בהר חבושית, תחפשו את הקיטבליה!

קיטה-מה???

קיטבליה. שיח יפה – אבל מאד דביק, ממשפחת החלמיתיים, עם פרחים גדולים שמזכירים פרחים של חלמית, או חטמית.

יובל הסביר לי בדיוק איפה לחפש את השיח – ליד מצבת בושרי, בכביש העולה לרכבל עליון. כיון שהשביל היורד חוצה את הכביש ממש ליד – אפשר פשוט לסטות לרגע ממנו וללכת אל השיח.

ובכן, הלכתי, בדקתי ומצאתי – אבל השיח לא פרח. זהו שיח נאה למדי. וכמו שיובל הבטיח, העלים והענפים שלו דביקים.
וכך היה בעצם בכל הפעמים שעברתי ליד מצבת בושרי. הלכתי לבדוק את השיח – תמיד הוא היה שם, דביק וירוק – ומעולם לא ראיתי אותו פורח.

הפעם המצב היה שונה. יצאנו לטיול ב-30.6: מאוחר מהרגיל. כל הפרחים המוכרים לי – כבר סיימו לפרוח או נמצאים ממש בסוף הפריחה.

אבל כאשר הגעתי אל הקיטבליה – היא היתה עמוסת פרחים!

הקיטבליה היא צמח נדיר בחרמון – גדלה ברום של 1400-1700 מטרים, וגם שם ישנם פרטים בודדים. אני מכירה רק את השיח האחד הזה, שיובל הפנה אותי אליו.

הקיטבליה קרויה על שם פאל קיטאבל (Pál Kitaibel) – בוטנאי הונגרי שחי בשנים 1757-1817.
בעולם ישנם שלושה מיני קיטבליה – אחד אנדמי ליוגוסלביה, אחד נוסף שגדל באיזור הבלקן, והמין השלישי הוא רחב התפוצה – גדל מסיציליה, דרך ארצות הבלקן ועד אלינו.
החרמון הוא גבול התפוצה המזרחי של הפרח המיוחד הזה.

בעברית, כיון שפרחים רבים ממשפחת החלמיתיים קשורים ל"לחם"(למשל, חלמית, בת-חלמית ומעוג) – ניתן לה השם עוגית.
נכון שאין לי סימפטיה מיוחדת אל אותו בוטנאי, אבל כיון שהכרתי אותה לראשונה בתור "קיטבליה", היא נצרבה אצלי בשם הזה, וה"עוגית" פחות מתקשר לי…