בדרכנו לנגב, לראות את איריס טוביה (ועוד רבים אחרים) – שמתי לב ששולי הדרכים מלאים בפריחה. עצרנו לבדוק – ומצאנו פרח יפהפה:
הפרח הזה הוא מקור-חסידה שעיר. מדוע מקור-חסידה? תסתכלו על הפרי שלו:
בארץ יש שבעה-עשר מינים שונים של מקור חסידה, ולפעמים קשה להבחין בין המינים השונים. ההבדל בין מקור חסידה גדול לתל-אביבי, למשל, הוא בקשקשים קרומיים שיש – או אין – בפרי.
ההבדל בין מקור חסידה תמים לגזור הוא בעלים – לתמים יש עלים חלקים ותמימים, ולגזור – עלים גזורים. מה תעשו עם צמח שבו חלק מהעלים כאילו, וחלק כאילו?
מקור החסידה השעיר הוא שונה מרוב מיני מקור החסידה האחרים –
ראשית, הפרח הגדול והורוד, שאמצעו בורדו – זהו פרח מרשים ויפה. הפרח גדול יותר מפרחיהם של רוב המינים האחרים.
שנית – הוא המין הנפוץ בנגב. כך שאם תראו מקור חסידה בנגב, סביר להניח שזהו מקור-חסידה שעיר.
מקור החסידה השעיר נקרא כך כי העלים והגבעולים שלו שעירים.
הפרחים של מקור החסידה אוהבים את השמש אהבה עזה. הם עוקבים אחריה, ומפנים את ראשם לכיוונה. בבוקר, נפתחים הפרחים ופונים למזרח. בהמשך היום הם פונים בעקבות השמש דרומה ומערבה – ובסוף היום, הפרח נובל – למחרת יפרחו פרחים חדשים על אותו צמח.
בהשתלמות רת"ם האחרונה למדתי דבר שהפתיע אותי מאד: עוזי פז סיפר לנו, שהשם הלטיני של מקור החסידה – ארודיום – משמעותו בלטינית היא בעצם… מקור אנפה! Erodius – או ביוונית – Ερωδις – היא אנפה! ובאמת, גיגלתי את המלה Erodius – ומצאתי שלל תמונות של אנפות.
כאשר תורגמו השמות לעברית – היתה טעות בתרגום. וזה לא שאין "מקור חסידה" בלטינית. ביוונית קוראים לחסידה Pelargos – πελαργς – והלא ישנו פרח, ששמו פלרגוניום! זהו פרח נפוץ למדי בגינון.
הבעיה היא שלרוב מבלבלים את שמו של הפלרגוניום במשתלות, וקוראים לו "גרניום". גרניום זה בכלל מין אחר באותה משפחה, שמשמעות שמו היא… מקור העגור. שכן Geranos – Γερανς – הוא עגור ביוונית.
מה? רק רגע. חסידה, עגור, אנפה… בטח בלבלתי אתכם לחלוטין. אז בואו נעשה סדר:
שם עברי | שם לטיני | משמעות השם הלטיני |
---|---|---|
מקור חסידה | Erodium | מקור האנפה |
פלרגוניום | Pelargonium | מקור החסידה |
גרניום (או גרניון) | Geranium | מקור העגור |
ורציתי לשאול – למה? קשה לי להאמין שהאנשים שישבו וקבעו את השם העברי, לא ידעו מספיק לטינית או יוונית בשביל להבין את משמעות השם. למה הם יצרו את הבלבול הזה?
מקורי החסידה, כדרכם, לא ממש מתעניינים ביוונית, בלטינית או בעברית. הם ממלאים בעונה הזו את שולי הדרכים בנגב, עוקבים אחר מהלך השמש ומחייכים אליה במלוא יופים.
התמונות צולמו לאורך כביש 40, בתאריך 20.2.2010
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות – על מנת לראות את היפהפה הזה במלוא הדרו.
לא ידעתי שיש כל כך הרבה מינים
תודה על ההסבר המחכים, נהניתי לקרוא
אהבתיאהבתי
באמת מאוד מעניין
מה היה המקור לטעות במקור? ולמה שלא נתחיל לקרוא לפלגרניום (פלא-גרניום בגרסת המשתלות) מקור אנפה?
🙂
אהבתיאהבתי
המחקר הבוטני הטיסטורי לשוני
שערכת.מרתק והתמונות נפלאות.
מדהים (אף שלמרבה הצער – מוכר מדי) לגלות עד כמה רשלנות וחפיפניקיות מושלות בעולמנו, בכל התחומים.
התוצאה היא רשומה מרהיבת עין ומעוררת הרבה מחשבות.
תודה לך, והמשך יום מוצלח!
e
אהבתיאהבתי
צילומים מטריפים במיוחד הפעם
ומרתק המחקר הלשוני:-)
אהבתיאהבתי
תקני אותי אם אני טועה
קודם כל לא ידעתי שיש כל כך הרבה מינים.
זוכרת שבחולות של תל אביב היה מקור החסידה שכאשר היה מתיבש היה מעין סליל שהיה עף ברוח. ייתכן שאני מערבבת עם פרח אחר.
תודה לשעור
שבוע טוב
אתי
אהבתיאהבתי
איזה סלט!
באמת משונה שערבבו ככה את כל השמות – בלי סיבה הגיונית.
למעט העובדה שנראה לי (לא בדקתי ואני לא בטוחה) שאולי חסידות יותר נפוצות בארץ מעגורים – ואולי רצו לבחור בשם שמזכיר מין שכולם יזהו?
הצילומים נהדרם!
את זה אהבתי במויחד:
http://albums.timg.co.il/userfolders/50/738901/7389012010226211850.jpg?time=0
אהבתיאהבתי
איזה יופי!!!
גם התמונות וגם ההסברים. (באמת , מעניין למה שינו בעברית את השמות)
תודה
אהבתיאהבתי
הם כל כך יפים
משהו בפשטות שלהם כובשת
והצבע, אוח הצבע 🙂
אהבתיאהבתי
מכירה את הפרח היפיפה הזה-
מאד אוהבת את הצבע.
והצילומים יפים מאד.
אהבתיאהבתי
פשוט יפה
שבת מבורכת לך
בברכה רחל
אהבתיאהבתי
מאוד מעניין
העניין של שמות הצמחים
ותמונות נפלאות 🙂
באהבה
e
אדי
אהבתיאהבתי
אני בבערותי סברתי
שגרניום ופלרגוניום – חד הם!
ובינתים בגינתי פורחים שיחי הגרנים באדום כתום-אש, ווורוד- סגלגל, ולבן- צחור.
והצפרים משמשות להם לפה ומצייצות : גרניום פלרגוניום, העיקר שאנחנו יפים ומושכי עין ,קל לגדלנו, ויופיינו בהישג כל בעל גינה.
אהבתיאהבתי
תמונות יפות
אהבתי – אני לומד…
אהבתיאהבתי
ממש אינפלציה של "מקורות"
אבל הפרח פשוט, ופשוט יפהפה משום הצבע המקסים.
שבת נעימה לך.
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
מודה שאני לא מבדילה בין חלק מהמינים…
אהבתיאהבתי
אין לי מושג
כידוע, זו לא הטעות היחידה בתרגומים…. 🙂
אהבתיאהבתי
תודה לך
ובאמת שאין לי מושג מאיפה נובע הבלגן הזה…
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
אני שמחה שאהבת !
אהבתיאהבתי
בחולות ת"א היה מקור חסידה תל אביבי!
שיש לו פרח סגול-כחלחל ועדין מאד, ומקורים מאד גדולים שמתפצלים כשהם מבשילים.
שמחה שנהנית!
אהבתיאהבתי
אכן 🙂
ולמען האמת, נראה לי שאת צודקת – שבאמת סמכו על העובדה שחסידה נפוצה יותר מאנפה (וגם מעגורים) …
תודה!
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
אולי כי אנחנו יודעים יותר טוב מכולם? P-:
אהבתיאהבתי
נכון!
ויום נפלא לך!
אהבתיאהבתי
יפה מאד 🙂
אני שמחה שאת מכירה! ותודה רבה 🙂
אהבתיאהבתי
תודה רבה
ושבת שלום גם לך!
אהבתיאהבתי
בהחלט
תודה לך! וסופשבוע נפלא!
אהבתיאהבתי
הם יפהפיים
צבעם מקסים ונפלא
ואנו בילדותינו גדלנו על מקור החסידה שהיינו משליכים אחד על השני 🙂 שהם נתפסים בבגדים נכון ?
נהניתי מאד מהרשומה
שבת נהדרת
אהבתיאהבתי
אני שמחה
לסתום חורים בהשכלה הבוטנית 🙂
והפריחה של הפלרגוניום היא באמת נעימה, ובכלל – כיף לגדל פרחים!
אהבתיאהבתי
בכיף
אהבתיאהבתי
יפיפה
הסבר וצילומים יפיפיים
אהבתיאהבתי
איזה פרח יפהפה
בצבעים וגודל מרשימים.
בחיפה זכורים לי שלושה מינים – זעיר, רגיל וגדול.
קראנו להם שעונים. היינו מפרקים את הפרי, נועצים את הזרע בחולצה ונהנים מהסיבובים של הזיז הארוך והקפיצי שהיה קודם המקור.
גם פה, בקליפורניה, ראיתי כאלה. אבל הם עוד ירוקים, אז לא פירקתי אותם.
שבת שלום, יקרה
אהבתיאהבתי
וואו לא חלמתי(-:
זוכרת כמו היום שהיינו משחקים עם המקורים הארוכים ומעיפים את הספירלות.
נוסטלגיה
איזה כף
אהבתיאהבתי
נכון!
גם אותנו זה מאד הצחיק 🙂
השבת היתה מ-ד-ה-י-מ-ה, תודה לך!
אהבתיאהבתי
תודה
אני חושבת שאילו שנתפסים בבגדים הם התפרחות של שיבולת שועל…
ממקורי החסידה אפשר לעשות "שעונים" מסתלסלים עם שופכים מים על המקור היבש.
אהבתיאהבתי
תודה! וברוך הבא לבלוג!
אהבתיאהבתי
בטיול בירדן ההררי, ראינו פרח די גדול, בצבע סגול-לילך-תכול מהמם, שאמא שלי שיערה שהוא מקור חסידה כלשהו, יש לך רעיונות?
נ.ב. הטיול היה בערך באמצע מרץ.
אהבתיאהבתי
השנים שעולים לי לראש שיכולים להתאים הם מקור-חסידה ארוך או גרניון הפקעות. לשניהם יש פרח גדול ומרשים 🙂
אהבתיאהבתי