בן-חצב סתווי – פרחים, פרפרים וכל מיני

תראו מה שגשם יכול לעשות…

בחודש האחרון ביקרתי פעמיים ביער חורשים – פעם אחת בתחילת החודש, לפני שירדו גשמים משמעותיים כלשהם, ופעם שניה בסוף החודש, אחרי היורה.

להמשיך לקרוא

זה הסתיו עם המרבד

גמרתי לסקור את הטיול בפלורידה, וכבר יש לי המון מה לספר על הסתיו בארץ.
אחד הדברים המרהיבים ביותר, לטעמי, הוא מרבדי פריחה. אני מאד אוהבת לפגוש משטח צפוף של פרחים נפלאים.

השנה היו לי כמה הצלחות עם פרחי הסתיו – מקבצים יפים ואפילו מרבדים צפופים ונהדרים.

הראשונות היו החלמוניות הזעירות – בגן הציבורי בגבעת עדה, שם אני פוגשת אותן כבר כמה שנים, פגשתי מקבץ יפה שלהן, עשרות פרחו זו לצד זו…

חלמונית זעירה היא פרח חמקמק למדי. אם מפספסים את הפריחה, קשה לדעת שהיא היתה שם… השנה בגבעת עדה היה לה טוב – היו שני מחזורי פריחה.

וכשבאתי לראות את המחזור השני (שבו פרחו רק חלמוניות זעירות מעטות) – ראיתי שהחלמוניות של המחזור הראשון כבר הוציאו עלים. הצפיפות מאד מרשימה:

עוד מרבדים נהדרים שפגשתי השנה – היו של בן-חצב סתווי.

כל שנה בראשית נובמבר שמורת ביתן אהרון בשרון לובשת שמלה סגולה, וזה פשוט נפלא:

בני החצב הסתוויים שם קטנים מאד (כל הצמח הוא בערך בגובה 5 ס"מ) – אבל הצפיפות שלהם מרהיבה!

גם סתווניות היורה שימחה אותי במרבדיה. בחורבת מלח ליד אור עקיבא פגשתי מרבד דליל למדי –

זה היה פתיח נחמד, אך ידעתי שאפשר לקבל יותר: בחורשת הארבעים בכרמל חיכה לי, כמו כל שנה, המרבד הנהדר בשולי החורשה –

ואז הגעתי לרמת הנדיב, ושם כבר היה מרבד מרשים במיוחד

סתוונית היורה בצפיפות נפלאה, פשוט חגיגה של סתווניות

ורוד-על-ורוד, ואני בכלל לא אוהבת את הצבע הורוד… אבל איך אפשר שלא להתרגש?!

כמובן, פגשתי גם חלמוניות גדולות… אמנם השנה לא פגשתי מרבד צפוף שלהן – אבל ראיתי מקבצים מאד יפים.
הראשון – חלמונית גדולה (עם כמה סתווניות התשבץ) מרכס בשנית בגולן:

אחר כך ירדנו דרומה: הנה מקבץ חלמוניות מאתר החלמוניות ליד להבים –

והאחרון ממורדות הר תבור –

ואם כבר היינו בתבור, עלינו לפסגה – ושם כל הדרך היתה מלאה בכרכומים. כרכום חורפי –

הכרכומים הם פרחים מאד אהובים עלי – במיוחד אילו שיש להם עורקים סגולים על הפרח. הם מקסימים במיוחד.

את התמונות צלמתי:
ברכס בשנית, 20.10.2014
בגבעת עדה, 22.10.2014 וגם 10.11.2014
בשמורת ביתן אהרון, 6.11.2014
בשמורת חלמוניות להבים, 8.11.2014
בחורבת מלח, 10.11.2014
ברמת הנדיב, 14.11.2014
בחורשת הארבעים, 15.11.2014
ובהר תבור, 20.11.2014

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

ועוד משהו אחד: אני ממליצה על פרוייקט "בשבילים של סבא" – פרויקט של ענבל, שהכרתי דרך פייסבוק.
ענבל החליטה לבנות משחקי רביעיות פרחי ארצנו וחיות ארצנו, בעקבות סבא שלה.
ענבל פתחה פרוייקט ב-Headstart, ואני ממליצה לכולם להציץ, ואולי גם לתרום לפרוייקט.

רגע אחרי הגשם

רֶגַע אַחֲרֶי הַגֶּשֶׁם
בַּשָּׁמַיִם יֵש לִי קֶשֶׁת.
וּמִי שֶׁלֹא יָצָא וּמִי שֶׁלֹא רָאָה
הוּא הִפְסִיד הַכֹּל עַד הַפַּעַם הַבָּאָה

רֶגַע אַחֲרֶי הַגֶּשֶׁם
רַק רֶגַע קָצָר,
אִם לֹא תָּשִׂים לֵב תִּרְאֶה שֶׁ –
הָרֶגַע עָבַר.

(מלים: לאה נאור, לחן: קובי אשרת)

השיר הזה – מתוך "קרוסלה" ליווה אותי בטיול אתמול, טיול שהיה בדיוק רגע אחרי הגשם. עצרנו בצומת אורן, כדי לראות את הכלניות הראשונות. אדומות, יפהפיות ורטובות מהגשם.

מעל עמוד מתח גבוה הציץ עלינו עקב חורף – דורס מרשים שמגיע אלינו בחורף –

הרקפות כבר פורחות בין עצי החרוב והזית,

מרווה מצויה פורחת – ואפילו מפזרת זרעים

בן חצב סתווי מזכיר לנו שהסתיו חלף: הזרעים שלו כבר פוזרו, ונשארו רק עמודי תפרחת יבשים.

מקור חסידה מצוי פורח בשדה, אבל הפירות שלו תמיד מעניינים יותר מהפרח…

שלל מורכבים צהובים פורחים בשדה – סביונים, צפורני-חתול מצויות, ואילו: כתמה עבת-שורשים

כמה אנפיות-בקר הסתובבו להן בין הפרחים. אחת מהן דיגמנה לי במיוחד:

את תמונת הקשת בענן צלמתי בביתן אהרון, 11.11.2012
שאר התמונות צולמו בצומת אורן, 8.12.2012

רציתי להוסיף קישור לשיר "רגע אחרי הגשם" שכתבה לאה נאור ושרה חוה אלברשטיין, אבל לא מצאתי. מצאתי רק גרסא של שלישית "הופה היי", והלחן שם לא מוצלח בעיני.
אז אני שמה שיר של ג`ון לנון (והביטלס), שאתמול מלאו 32 שנים להרצחו.

תחילת העונה בשמורת בני ציון, 10.11.12

איזה יופי של סופשבוע היה! הגשמים פשוט נפלאים. ניצלנו הפוגה ונסענו לראות מה התחדש בשמורת בני ציון.
כזכור, שמורת בני ציון היא שמורה קטנה אבל עשירה מאד.
כבר בשולי השמורה פגשנו שלדג לבן-חזה יפהפה, ניצב על עץ ומסתכל:

השמורה עוד יבשה ברובה, הפריחה רק מתחילה: סתוונית היורה כבר פורחת –

וגם בן-חצב סתווי מציץ פה ושם בין הקוצים של סירה קוצנית.

כשאין הרבה פריחה, מסתכלים גם על הדברים הקטנים. למשל, הפרחים הזעירים של המתנן השעיר –
שיח שבעבר השתמשו בו ליצירת חבלים.

ארכובית שבטבטית פורחת –

וגם אספרג החורש –

ליד אחד השבילים פגשנו צב צעיר וחמוד: אחד שבקע ממש לא מזמן – תראו כמה הוא קטן ליד מטבע של שקל!

פגשנו גם את החיפושית הזו – בלפס יהודה (איזה שם מזוויע… ובלטינית: Blaps judaeorum) – היא בערך באותו גודל כמו הצבון

שאריות מהפריחה של שנה שעברה – צמחים יבשים של עכובית הגלגל,

החצבים כבר גמרו לפרוח, ועכשיו העלים שלהם מתחילים ללבלב –

ואז צִפּתה לנו הפתעה: קבוצה של כתמה עבת-שורשים:

כשנסענו חזרה, ראינו כמה אנפיות בקר מטיילות בשולי השמורה:

אחת מהן היתה אמיצה מספיק בשביל לתת לי לצלם "תמונת פספורט" שלה:

התמונות צולמו ב-10.11.2012 בשמורת בני ציון

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

סתיו, סתיו, סתיו!

התעוררתי הבוקר לקול מטח גשם חזק (אבל קצר מדי) – וזה מאד שימח אותי.
הסתכלתי מהחלון אל הגן הציבורי שליד הבית: איזה יופי! גשם!

עצי הסיגלון והמכנף נראים יפים יותר, הירוק שלהם ירוק יותר בגשם

הדררות ניסו למצוא מסתור מהגשם בין עלי העץ… לא תמיד הן הצליחו

עליתי לגג לצלם את הבוקר הזהוב – השמש המנסה לזרוח בין העננים

ככל שהיא עלתה, הרי השומרון נראו לי טבולים בזהב

ומזהב השמים הפכו לתכול-מעונן: הגשם פסק בינתיים

בן-החצב הסתווי שלי מתקדם בפריחה,

והגשמים גרמו גם לתורמוס לנבוט –

בצהרים שוב ירד גשם, אבל השמש עדיין נראתה. מיד עליתי למעלה, לחפש את הקשת: הנה היא, מעל בתי כפר סבא –

בעצם יש שם שתי קשתות… רואים?

התמונות צולמו בכפ"ס, היום, 26.10.2012
מוזמנים להקליק עליהן על מנת לראותן בגודל מלא,

סתיו נעים לכם!

עכשיו אמור היה לבוא כאן שיר, אבל בגלל שתפוז תומכים רק בהטמעה של שירים מyoutube בצורה הישנה, ו-youtube שדרגו מערכות – אי אפשר יותר להטמיע שירים.
אז קבלו קישור לשיר שרציתי להשמיע, ואני חושבת מחשבות בכיוון מכבש המלים.

סימנים של סתיו

הבוקר פרחו בעציצים שלי שני בני-חצב סתווים

אז מה אתם אומרים? הסתיו כבר פה?

את התמונה צלמתי היום, 24.10.12 אצלי על הגג.
מוזמנים להקליק על מנת לראות אותה בגודל מלא.

טיול בלוג לעמק המצלבה

החמסין אמנם הרתיע, אבל לא את כולם: בכל זאת יצאנו לנו לחום, אל עמק המצלבה בירושלים – לראות את פריחת סתווניות ירושלים!

בסופו של דבר, הגיעו 4 משפחות – אנג`ולי והבנות, חנה של ליאור בהרכב מלא, אמאלה 4 אוצרות בהרכב חלקי ובתוספת מ`, ואני עם מוטי והעננצ`יקים.

הסתווניות התייצבו למענינו, כמו כל שנה: בניגוד לסתוונית היורה, שפורחת לאחר הגשם, סתוונית ירושלים (שמה הלטיני – Colchicum hierosolymitanum) היא היסטרנטית – כלומר, הפריחה שלה מושפעת מאורך היום ולא מהגשמים – אבל היא כן אמורה להיות מושפעת מהטמפרטורה הכללית – מה שלא מסתדר עם 30+ המעלות שחממו את סביבתנו…

בכל מקרה, הסתווניות פרחו לכבודנו.

והיתרון של ירושלים – לא סבלנו מהלחות האיומה של מישור החוף!

הגדולות של אנג`ולי, חנה ושלי הסתדרו בינהן יפה – והלכו לבדוק מה תלו אנשים על ענפי הזיתים

סטינו סטיה קלה בשביל הסברים על בית הבד שבעמק – הנה העננצ`יק שהגיע אליו ראשון –

האוצרונת של אמאלה – אגב, היא בהחלט אוצר, הצחיקה את כולם ומשכה הרבה תשומת לב – היתה מוכרחה לטפס על בית הבד עצמו, לבדוק הכל מקרוב. טוב שיש לה אח גדול ונפלא ששומר עליה –

בכל החלק העליון של העמק ראינו מקבצי סתווניות, אם כי מעטים – זו עדיין ראשית העונה שלהם.

סתוונית ירושלים נחשבת לפרח הגדול ביותר בארץ.

איך זה יכול להיות? הפרח שאנחנו רואים הוא בערך בגודל עשרה ס"מ! מה עם גזר קפח, למשל? הוא לא גדול יותר ?

ובכן, יש פה רמאות מסוימת….

גזר קפח הוא פרח ממשפחת הסוככיים: כלומר, כל "פרח" הוא בעצם תפרחת של הרבה פרחים קטנים, כמו שאפשר לראות בתמונות של הר הקסמים.

ואילו אצל הסתוונית, השחלה וחלקי הרביה של הפרח נמצאים עמוק באדמה – לפעמים אפילו 20 ס"מ לעומק. כלומר, לפי אנשי הבוטניקה – 10 ס"מ מעל לקרקע, ועוד 20 מתחת לקרקע זה ביחד 30 ס"מ! יש פרח בר גדול יותר בארץ?!

עצי הזית היוו אטרקציה נהדרת, וכל הילדים טפסו עליהם באיזה שלב –

כאן, למשל, בנה של חנה מימין, והעננצ`יקית משמאל:

והנה התאומים של חנה וליאור –

השביל נוח וקליל, הנה רוב החבורה מטיילת לה –

וגם בן-חצב סתווי כבר פורח בעמק – זהו פרח קטן ועדין, נחבא אל הכלים.

הנה ענת של אנג`ולי (ומאחוריה מיכל אחותה) בודקת את בן-החצב מקרוב –

בן חצב סתווי פורח ללא קשר לגשמים, אבל גם עם קשר:

הוא מוציא עמוד פריחה אחד היסטרנטי, לפי אורך היום ולפי מזג האויר. לאחר הגשמים הראשונים, הוא בדרך כלל יוציא עמוד פריחה נוסף, ובשנים טובות ועשירות בגשמים – הוא יכול להוציא גם עמוד פריחה שלישי מעט מאוחר יותר.

העץ הנפוץ ביותר בעמק הוא עץ הזית. פגשנו כמה זיתים יפהפיים, עם מעט מאד פרי –

ראינו (ולא צלמתי) גם את דבקון הזית – צמח טפילי שמטפס על הזית וגדל עליו.

ראינו (וכן צלמתי) ילדים מטפסים על עצי הזית – כאילה שלא גדלים עליו:

לדוגמא, נעה של אנג`ולי טפסה גבוה –

מבחינת בעלי חיים, לא היו הרבה – גם להם היה חם. לא ראינו חוגלות, אבל פגשנו חרדון אחד, פרפרי לבנין הצלף שהתעופפו מסביב, וכמובן – את אחד מהעורבים של הכנסת:

אחרי הטיול, ירדנו לגן הציבורי שבקצה העמק, שם ישבנו לארוחה מצוינת, שיחה נינוחה, והרבה משחקים…

העננצ`יקית והבנות של אנג`ולי נהנו לשחק יחד –

והעננצ`יק גם נהנה –

כל הפנים טושטשו במכוון.

כל התמונות צולמו בעמק המצלבה, 17.10.2009

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

זו ההזדמנות שלי לאמר תודה רבה מאד לכל מי שהגיע והגיעה, ממש שמחתי להכיר את כולכם – אני מאושרת שאנשים נפלאים כמותכם קוראים אצלי!

בשבת הקרובה אנחנו עולים לשביל פסגה במירון – טיול משפחות, הליכה של כשעתיים. אם מישהו רוצה להצטרף אלינו – מוזמן לשלוח מסר

טיול יום הולדת לרכס בשנית בגולן

יום ששי האחרון, 9.10.2009, היה יום הולדתו ה-69 של ג`ון לנון (אם לא היה נרצח באכזריות)

באותו יום יצאתי לטיול לרמת הגולן, אל רכס בשנית – זוהי דרך נפלאה לחגוג את יום הולדתו של הזמר האהוב עלי. (אני לא בטוחה ששותפי לטיול ידעו מהי הסיבה המדויקת למסיבה)

הפריחה הסתווית ברכס עכשיו בשיאה, חוגגת את יום הולדתו של ג`ון – ואני בטוחה שלו היה עדיין בחיים, הוא היה שמח לבוא ולטייל איתנו… (הוא מעולם לא אמר דבר נגד טיולי פריחה בגולן)

ברכס בשנית פורחות סתווניות התשבץ יחד עם חלמוניות גדולות. את שתיהן הצגתי לפני שנה, אבל הן כל כך נפלאות וסתוויות, אני פשוט חושבת שמגיע להן איזכור נוסף.

שימו לב למטבע בתמונה הבאה, שנועד להמחיש את גודלן של הסתווניות:

לג`ון לנון התחלתי להקשיב בערך בגיל 15, ומאז אני נאמנה למוסיקה שלו. השירים שלו מלווים את החיים שלי, את מצבי הרוח שלי, את השמחות והעצב.

משירים כמו All You Need Is Love שהוא כתב במסגרת הביטלס, ונוגן בחתונה שלי – ועד שירים כמו How – שליוו אותי בשעות של אי ודאות.

כשהגעתי לצבא, הלכתי עם חברה טובה (AquaG) לערבי ביטלס שערך ירדן אוריאל. בקושי היה אז אינטרנט, על YouTube אף אחד לא חלם, וזו היתה הדרך היחידה שלי לראות ולשמוע כל מיני בוטלגים וקטעים נדירים ומוזרים של הביטלס – בלי להיות מליונרית. (בכל זאת, חיילת בחובה…)

ומאז אני שומעת ביטלס. ובעיקר ג`ון. והיום עם הyoutube, הרבה יותר קל לי…

אני זוכרת שלכבוד פורים 1990 ערכו בקולנוע אלנבי (ותודה לAquaG על התזכורת!) בת"א מרתון של סרטים וסרטוני ביטלס. 8 שעות. אני ו-AquaG הצלחנו לארגן לנו יום חופש, התחפשנו למין גורו היפי, עם זר חרציות בשערינו, פיזרנו ריחות דאודורנט לכל כיוון וכמובן – הלכנו לצפות בכל 8 השעות של מרתון סרטי הביטלס…

מעבר לזרי הפרחים לכבוד יום ההולדת, פגשנו בטיול יום-ההולדת עוד כל מיני דברים מעניינים:

למשל, עץ אגס סורי עמוס פירות:

וגם משקפי הזקנה (ששמם הרשמי הוא משקפיים מצויים – ואני חושבת שהם יכולים להתאים מאד ליוקו) מפזרים זרעים מעדשות המשקפיים שלהם –

פרפרי סטירית עמומה הפליאו בהסוואה שלהם – מהזוית הנכונה הם נראים כמו סתם בליטה על הסלע

לאלון התבור יש בלוטים גדולים מאד, אבל לאלון שפגשנו בדרכנו היו בלוטי ענק, מרשימים בגודלם אפילו בשביל אלון תבור – הנה הם, עם האצבע שלי לקנה מידה:

פרפרי הכחליל חוללו במחול יום הולדת עליז סביב פרחי הארכובית השבטבטית – ולמרות זאת זהו כחליל החומעה, ולא כחליל הארכובית – תודה לIhtiyar על האימות.

אפילו בן-חצב סתווי כבר פרח לכבוד ג`ון –

ופרפרי לבנין הצלף הסתובבו בעיקר ליד שיחי הצלף – אך גם נחו על הקרקע מפעם לפעם –

כל התמונות צולמו ב9.10.2009, ברכס בשנית ברמת הגולן.

כתמיד, כדאי לכם להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

Happy Birthday, John Lennon!

בן-חצב סתווי – Scilla autumnalis

החופש תם, שוב יש עבודה – והסתיו כבר בעיצומו.

אני ממשיכה עם סקירה של פרחי הסתיו. אחד מפרחי הסתיו הנפוצים ביותר בארצנו הוא בן-חצב סתווי. אלא מה?

זהו פרח כל כך קטן ונחבא אל הכלים, שלרוב פשוט עוברים – ולא שמים לב שהוא שם.

יש מקומות שבהם אי אפשר להתעלם ממנו – למשל, בשמורת "ביתן אהרון" (שהיא שמורה פצפונת, ליד ביתן אהרון) הם גדלים במרבדים. ושם, הדבורים באות בשמחה: (4.11.2006)

ובעצם, עבור הפרחים – זה מה שחשוב. המאביקים באים!

את הפרח הזה צלמתי ברמת הנדיב, 23.10.2008.

יש ויכוח האם לקרוא לפרח הזה "בן-חצב סתווני" או "בן-חצב סתווי". הצבע אמנם דומה לזה של הסתוונית, אבל משמעות השם הלטיני – Autumnalis – היא סתווי. לכן, לדעתי נכון יותר לאמר "בן-חצב סתווי".