חוחן בלאנש – Onopordum blancheanum

a01

חודש מאי כבר בשיאו, וזה אומר שרוב הפריחה מאחורינו. 

a02

האחרונים שפורחים הם הקוצים. ואם כבר קוצים – בחרתי את  אחד היפים והמרשימים: חוחן בלאנש. 

IMG_4021

החוחן הזה פורח על קרקעות בזלתיות – כלומר, בעיקר ברמת הגולן, ומעט בגליל העליון. זהו חוחן גדול – אמנם גבהו פחות ממטר, אך התפרחת המורכבת שלו היא מרשימה בגודלה – הקוטר יכול להגיע ל-10 ס"מ! 

a03

החוחן הוא ממשפחת המורכבים – ושוב אני מזכירה, שכל "פרח" הוא בעצם תפרחת – שמורכבת מהמוני פרחים זעירים.  

a04

אצל החוחן, כל הפרחים הם צינוריים – נראים כמו צינורות קטנים וצרים. בניגוד לחרצית או לסביון, שלהם יש פרחים צינוריים ופרחים לשוניים (דמויי לשון), או לכתמה שלה רק פרחים לשוניים. 

a05

החוחן קוצני הרבה יותר מהדרדר – אצל הדרדר הקוצים הם רק על חפי המעטפת (כלומר, הגביע שבו התפרחת) – ואילו אצל החוחן יש קוצים לאורך כל הגבעול והעלים. 

IMG_4136

הניצן שלו נהדר – אני בטוחה שכל אוהבי המנדלות ישמחו לראות ניצן-מנדלה טבעי שכזה – 

IMG_4138

הניצן שעיר למדי – זה מאפיין די בולט בחוחן בלאנש 

a06

בנוגע לשם – בלאנש – חיפשתי מידע, מי היה בלאנש שעל שמו קרויים ארבעה צמחים מצמחיית ארצנו. היה לי קשה למצוא עליו מידע, ולבסוף נחלץ לעזרתי יובל ספיר – שערך עבורי מחקר שלם.

IMG_5875
כעת אני יכולה לספר לכם ששארל-איזידור בלאנש (Charles-Isidore Blanche) היה גאולוג וחובב טבע צרפתי שחי בשנים 1823-1877, וחקר הרבה את ארץ וסביבותיה – פלשתינה, סוריה, לבנון, אדום, בשן – הוא הסתובב בכל איזור הלבנט.

IMG_4018

בספר "France and the Middle East: Past, Present, Future"  (עורך:  Michel Abitbol, הוצאת מגנס, האוניברסיטה העברית), מתואר צ'ארלס גיירדו (Charles Gaillardot – גם על שמו קרויים חמישה צמחים מצמחית ארצנו) כרופא שאסף צמחים בלבנט יחד עם איזידור בלנש, שהיה (לפי הכתוב) "דיפלומט ובוטנאי חובב".
יחדיו הם הוציאו ספר בשנת 1854 – קטלוג הצומח של סוריה – "Catalogue de l'herbier de Syrie ". הם נעזרו גם בבוטנאי השוויצרי אדמונד בואסייה (Pierre Edmond Boissier) – חוקר טבע נוסף שחקר את צמחית ארצנו, על שמו קרויים הדגן בואסיירה וכמה מיני צומח נוספים. 

IMG_5809

בשנת 1869, באיזור טריפולי בלבנון, בלאנש אסף חוחן לא מוכר.
בראשית המאה ה-20 פרופסור אלכסנדר אייג – אבי ענף הבוטניקה בארץ – תיאר את הצמח שנאסף בתור תת-מין של חוחן קרדני, הצומח במישור החוף שלנו.
אך בהמשך, פרופסור אבינעם דנין (מהאוניברסיטה העברית) הגיע למסקנה שההבדלים בין החוחן הזה לחוחן הקרדני מספיק משמעותיים בשביל להגדיר אותו כמין נפרד, ומאז שמו חוחן בלאנש.
במישור החוף נותר החוחן הקרדני, שבעבר נקרא גם חוחן תל-אביב. 

IMG_5807

כל התמונות צולמו ברמת הגולן – בשולי כבישים, במורדות ההרים, ביער אודם – החוחן מאד נפוץ בגולן.
בתאריכים – 5/5/2011, 7/5/2011, 16/5/2013, 22/4/2014, 26/4/2014

IMG_9322

המון המון תודה ליובל ספיר שערך מחקר עבורי!
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא 

IMG_9332

מודעות פרסומת

30 מחשבות על “חוחן בלאנש – Onopordum blancheanum

    • תודה 🙂
      במאה ה-19 הסתובבו פה כל מיני חוקרי טבע צרפתים ובריטיים – בואסייה, גייארדו ובלאנש היו רק שלושה מתוכם…
      אני בטוחה שהיה יכול להיות מעניין להסתובב איתם, לגלות צמחים שלא מוכרים למדע ולתאר אותם. 🙂

      אהבתי

  1. נכון שהוא מחייך עם הצבע המשכר שלו אבל היה ראוי לקרוא לו קוצן ולא חוחן שמגיע גם מחיוך 🙂
    צילומים נהדרים.
    ובסביבתי הכל פורח. הקיץ עדין לא מורגש 🙂
    מקווה שתגיעי ב-11 לחודש.

    אהבתי

  2. היה מעניין לקרוא את הרשומה ולהכיר את החוחן והסיפור על גרייאידו בלנש ובואסייה מעניינים אף הם.
    הרבה דברים קרו באזור במאה ה- 19. אנשים מתחומים שונים החלו לגלות עניין באזור שלנו. ארכאולוגים חפרו בכל מיני מקומות, הכנסיות מארצות שונות שלחו צליינים והקימו להם שרותי דת במקומות שונים בארץ וגם סתם קבוצות תיירים הרפתקנים הגיעו. ברור שחובבי טבע ימצאו עניין בצמחים שיש כאן מהם מגוון כל כך גדול שלא קיים בשום מקום אחר בעולם.

    אהבתי

    • תודה, שמחתי לערוך את ההכרות 🙂
      למען האמת, אין אצלינו הרבה צמחים אנדמיים – אבל יש מגוון עשיר במיוחד, כי יש כאן מפגש של שלוש יבשות, וגם כי לאורך ההסטוריה הביאו הנה הרבה צמחים.

      אהבתי

  3. קוץ יפיפה !! תודה על המידע , ואני לא הייתי מבדילה בינו לבין ברקן סורי או גדילן מצוי ובטח יש עוד.. 🙂
    אין לך אולי אגדה על ההבדלים ביניהם ?!? (סתם רעיון שיקל עליי לזהות ) 😉
    המשך שבוע נפלא יקירתי ♥

    אהבתי

    • הוא באמת יפהפה. לברקן וגדילן יש ראשים קטנים יותר, אני צריכה לצלם אותם קצת בשביל שאוכל לכתוב עליהם. אני בד"כ פשוט מתעלמת מהם… 🙂
      לחוחן הזה יש ראש הרבה יותר גדול ומרשים מאשר להם.
      תודה לך!

      אהבתי

  4. פרח מאד יפה ומרשים, ושעור נאה בהסטוריה בתור בונוס.
    קרוב משפחה של סבתי שנולד במאה ה19 [דרך נישואין] אמן רישום, הרמן שטרוק.
    הייתי בחודש שעבר במוסיאון על שמו בחיפה. ובענייני מורכבים, בימים אלו בגן הירק שלנו,
    פורחים 3 צמחי הארטישוק שלנו, אעדכן אותך כשאעלה את התמונות לבלוג. [אם לא תביעי התנגדות.]
    נהניתי בהזדמנות זאת גם מרשומתך על דרדר החוף.

    אהבתי

    • תודה לך,
      לא ידעתי שפתחו מוזיאון להרמן שטרוק, אני יודעת שהוא התגורר בחיפה. מעניין מאד.
      ארטישוק הוא צמח נהדר, אני אשמח לראות תמונות 🙂

      אהבתי

  5. מרשים החוחן הגדול הזה. מזכיר לי את פריחת הארטישוק, שגם הוא מאותה המשפחה.
    ומעניין ללמוד על שמו, ועל אנשים שהשקיעו הרבה מאמצים למחקר ותיעוד.

    תודה, עננת 🙂

    אהבתי

    • תודה 🙂
      יום אחד אני אצלם תמונות טובות של קנרס סורי, שהוא ממש דומה לארטישוק – נדמה לי שזה אפילו אותו סוג בוטני 🙂
      החלק ההיסטורי כאן לדעתי מעניין לא פחות מהחלק הבוטני.

      אהבתי

  6. לא יודעת למה, אבל אני אוהבת במיוחד את הקוצים. את הצורה, הצבעים והעמידות שלהם. והחוחן הזה, ללא ספק, הוא אחד היפים שבהם.

    אהבתי

  7. בילדותי המאוד מוקדמת, אני זוכרת שהיינו מורדים את החלק הסגול ומנסים לטעום את מה שמתחתיו.
    לא זוכרת אם זה הקוץ או בן משפחתו. הייתי מאוד קטנה.

    אהבתי

    • אני מאמינה שאת מדברת על קוץ אחר – אולי חוחן הקנרס, או גדילן מצוי.
      החוחן הזה גדל בעיקר ברמת הגולן, ומאד נדיר ממערב לירדן.

      אהבתי

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s