חגיגה סתווית בעמק מן

אחרי הרבה זמן שלא הזדמן לי לעשות זאת, עליתי לחרמון בסתיו. נסענו אל עמק מן.

החרמון בסתיו הוא כל כך אחר ומיוחד, ואם מגיעים בשיא העונה – זו פשוט חגיגה. והשנה – סוף סוף – הגעתי בשיא העונה.

כבר מרחוק הירידה נראתה כך: מנוקדת בורוד:

וכשהתקרבנו, פגשנו אלפי סתווניות!

כתבתי על סתוונית קצרת-עלים אי שם בתחילת ימי הבלוג. אבל ברשומה ההיא הצגתי רק סתווניות בודדות. ראינו את העלים הקצרים שלהן, כמו בתמונה הבאה:

אבל הפעם היו כל כך הרבה! פשוט חגגתי ביניהן. לא רציתי לעזוב אותן. ויש לי, כמובן, המון תמונות שדומות לתמונה הזו:

שמה הלטיני של הסתוונית הזו היה בעבר Colchicum brachyphyllum, כלומר – כמו השם העברי, סתוונית קצרת-עלים. מאז איחדו אותה עם מין אחר והיום קוראים לה Colchicum szovitsii, כלומר סתוונית סוביץ, על שם יוהאן סוביץ, שהיה אספן פרחים הונגרי במאה ה-19. לשמחתי, השם העברי נותר כשהיה.

מצאתי בשדה סתווניות ורודות ולבנות, זו לצד זו: צבע, כזכור, הוא לא סימן הגדרה לסתווניות!

אבל אז ראיתי – מעט מעבר לסתווניות – משהו אחר:

מיד הבנתי שהחגיגה שלי נמשכת: מעבר לאלפי הסתווניות באחו של עמק מן – היו שם גם אלפי כרכומים!

הכרכומים הללו הם מהמין כרכום צהבהב, גם עליו כתבתי בראשית ימי הבלוג.

בתמונה הבאה אפשר לראות יפה את האבקנים הלבנים שלו, סימן הזיהוי של הכרכום הצהבהב:

וכך הסתובבתי לי, בין אלפי הסתווניות והכרכומים שניקדו את עמק מן…

למי שלא זוכר – אני אספר, שהכרכום הוא ממשפחת האיריסיים, יש לו שלושה אבקנים ועמוד עלי אחד שמפוצל לאונות דקות.

ואילו הסתוונית היא ממשפחת הסתווניתיים (לשעבר שושניים), ויש לה ששה אבקנים ושלושה עמודי עלי.

על ההבדלים בין הכרכומים לסתווניות כתבתי בפירוט לפני כמה שנים – מוזמנים לקרוא.

את התמונות צילמתי בעמק מן, בתאריך 1.12.2020. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!