קיטה סוככנית – Tolpis umbellata

היום אני חוזרת אל משפחת המורכבים, אל אחד ה"DYC", כלומר Damn Yellow Composites – אחד הפרחים המורכבים הארורים הצהובים הללו, שקשה להבדיל ביניהם.

הצמח שלי היום הוא קיטה סוככנית. בארץ זהו צמח נדיר בסכנת הכחדה.

הקיטה היא צמח קטן ממשפחת המורכבים, שגדל בחולות. היא גדלה ברוב אגן הים התיכון, באזורי החוף. אצלינו היא מוכרת בעיקר בשרון, מעט במישור החוף הצפוני ובפלשת – כיום ידועה מעשרה אתרים.

השם "קיטה" מגיע מארמית: "קייטא" בארמית זהו קיץ, ומאותו שורש מגיעה גם המילה קייטנה. ובאמת, שני מיני הקיטה בארץ פורחים לקראת הקיץ. הקיטה הסוככנית מסיימת לפרוח בימים אלו, והקיטה הרותמית – אחותה הנפוצה יותר – מתחילה.

לקיטה הסוככנית יש תפרחות בצבע צהוב-בהיר מאד, לפעמים מרכז התפרחת (זוכרים? במשפחת המורכבים כל מה שנראה כ"עלה כותרת" הוא בעצם פרח בפני עצמו!) הוא חום ולפעמים צהוב מעט יותר עז.

התפרחת מורכבת מפרחים לשוניים בלבד – כל פרח נראה כמו לשון קטנה. אין כאן פרחים צינוריים (כמו במרכז של סביון אביבי או חרצית עטורה, למשל) וקוטרה הוא כסנטימטר אחד בלבד.

למעטפת של התפרחת (ה"גביע" הירוק שבתוכו שוכנת התפרחת) יש חפים – הצ'ופצ'יקים הירוקים הללו – והם ארוכים יותר מהמעטפת עצמה. זה נותן לפרח מראה מיוחד, ואני מאד אוהבת לצלם אותו מהצד. גם לסביונים, למשל, יש חפים כאלו – אך הם קצרים וצמודים למעטפת. דיברתי עליהם כשסיפרתי על סביון הערבות.

דבר מעניין נוסף ששמתי לב אליו – מעט מתחת לגביע של התפרחת ולחפים הדקים מופיעה לעתים בליטה קטנה – ממנה יצמח המשך של הגבעול עם תפרחת נוספת. אפשר לראות את הבליטה בתמונה הבאה:

בתמונה הבאה רואים תפרחת אחת פורחת, ויחד איתה – גבעול שיצא מתחת לתפרחת וכבר יש לו ניצן נוסף:

כשהצמח יתפתח יותר, יצאו מאותו גובה בערך עוד כמה גבעולים כאלה עם פרחים נוספים, עד שתיווצר צורת סכך – ומכאן שם הצמח, קיטה סוככנית.

הפרי של הקיטה דומה לפרי של סביון: סבא קטן – קטן יותר משל הסביון, פחות צפוף וחלקו המרכזי שחור.

ה"סבא" הקטן הזה מתפרק מאד בקלות. ניסיתי לצלם אחד שהזרעים לא נפלו ממנו, אבל מספיק להתקרב אליו – וכבר הזרעים מתפזרים…

בגן הבוטני בירושלים, עמרי בכרך מגדל מינים נדירים ואפשר להסתכל עליהם מקרוב. שם יכולתי לבדוק את פירות הקיטה, וגם להסתכל ממש על הזרעים הבודדים: כל זרע הוא שחור, קטן ומאורך, ויש לו כמה שערות דקות שאמורות לעזור לו לרחף ולהתרחק מצמח האם.

בשנת 2020, בזמן הסגרים, חברתי אביטל מצאה שדה חביב פורח בקצה הרחוב בו היא מתגוררת, וצילמה שם פרח. פרח קטן שנראה כמו כוכבים בגוון ורוד-אפרסק. היא שלחה לי תמונה לזיהוי – ואני זיהיתי את ערבז החוף, מין נדיר בסכנת הכחדה. הוא נראה כך:

שנה לאחר מכן, באפריל 2021, ביקרתי בשדה הזה – ומאד התרגשתי. פרט לערבז, מצאתי שם את הקיטה הסוככנית, וגם חרצית דביקה: שלושה מינים נדירים בשדה אחד קטן!

כמובן, דיווחתי לאתר המינים האדומים של רשות הטבע והגנים וגם לכל מי שרצה להקשיב לי שמצאתי אתר נוסף של כמה מינים נדירים. הקיטה מוכרת, כאמור, בעשרה אתרים בארץ. הערבז – קצת יותר, 18 אתרים. החרצית מעט יותר נפוצה, אבל גם היא צמח חולות נדיר של מישור החוף.

השנה חזרתי לשדה ההוא, ו…חשכו עיני. במקום שדה מצאתי אתר בניה. את היסודות יצקו, חצי קומה כבר בנויה. ערבזים? קיטות? שום דבר. מצאתי בשולי האתר שתי חרציות דביקות. מזכרת למה שהיה כאן.

כידוע, צמחים לא משלמים ארנונה. וכנראה לא עשיתי מספיק "רעש" – לא דיווחתי למספיק אנשים על קיומם של הצמחים. אבל אני חושבת שגם אם הייתי מגיעה אל ראש העיר או אל ועדות התכנון, זה היה מאוחר מדי: התכניות מן הסתם אושרו עוד לפני הקורונה, ולפני שידענו על קיומו של השדה הזה.

אני משערת שאם הייתי יודעת על התכניות, הייתי מנסה לאסוף זרעים מהצמחים הללו, לשימור בבנק הגנים או בגנים בוטניים. זוהי אוכלוסיה נוספת של צמח – עוד מגוון גנטי שאבד לנו.

ומגוון גנטי הוא חשוב. ככל שיש יותר מגוון, המערכת האקולוגית בריאה יותר – יודעת יותר להתמודד עם מחלות ומזיקים. וחשוב לנו לשמור על הצמחים ובעלי החיים. מי יודע, אולי מהקיטה הסוככנית יפיקו את התרופה פורצת הדרך הבאה?

בינתיים, אצלינו הצפיפות והבניה רק גוברות. ראיתי באתר המינים האדומים שפרופסור אייג ונח נפתולסקי מצאו את הקיטה הסוככנית בהוד השרון (אז זה היה עוד מגדיאל ועין-חי) בשנות ה-20, וחשבתי ללכת לחפש אותה…

אבל באתר כתבו בפירוש שהיא נכחדה משם, מרעננה, מהרצליה. ובאמת הנקודות המסומנות הן כיום בתים בנויים. שינוי יעוד הקרקע משטחים פתוחים לשטחים בנויים זו הסיבה העיקרית להכחדת צמחי מישור החוף – מאיריס הארגמן הגדול ועד ערבז החוף הקטן.

ברוב האתרים נותרו אוכלוסיות קטנות, דבר שכשלעצמו מהווה סיכון להכחדה. השמורה היחידה בה הקיטה מוגנת היא שמורת לימן, ליד נהריה. כל אוכלוסיות השרון ופלשת אינן מצויות בתחומי שמורת טבע מוכרזת – יער אילנות, חורשת הסרג'נטים בנתניה או מתחם תע"ש בצומת מורשה, כולם שטחים שעלולים להיבנות. ובכולם ישנם אוצרות טבע, פרחים קטנים ומיוחדים. אני מקווה שנשכיל לשמור עליהם, ולא לבנות שם.

את התמונות צילמתי:
בשדה ז"ל בפרדס חנה – שם צילמתי גם את הערבז – בתאריך 17.4.2021;
בחורשת הסרג'נטים בנתניה, בתאריכים 15.4.2021 וגם 5.5.2022;
ובגן הבוטני בירושלים, שם צילמתי את הפרי והזרעים בתאריך 16.5.2022

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

מאת: ע נ נ ת

I love nature, and I take pictures of nature - mostly flowers, mostly in Israel - but not exclusively

18 תגובות על ״קיטה סוככנית – Tolpis umbellata״

  1. כשהתחלתי לקרוא את הרשומה לא הבנתי למה את אומרת שהקיטה הסוככית היא מין בסיכון כי אני מכירה אותו מלא מעט אתרים בארץ, אבל אז הבנתי שהפרח שאני מכירה הוא הקיטה הרותמית.

    ולגבי שימור: בתקופה שבה אני התגוררתי בהוד השריון (בין 2005 – 2009), היתה ליד דרום העיר גבעה שהיתה מלאה בכלניות ובפריחה מסוגים שונים כמו דבורניות מכמה סוגים, ומתורמוסים. לפני שנה וקצת יצא לי לבקר שם, ונראה שגורמים לא ידועים החליטו ״לחרוש״ את השדה ולהרוס את הפריחה בו – ובאמת בקושי היו בו כלניות ולא ראינו בו פרחים אחרים, למרות שנראה שהתורמוסים (ובעיקר תורמוס ארץ ישראלי) עדיין הצליחו לפרוח בו בצורה מוצלחת.

    אהבתי

      1. אני חושבת שכשהיינו ילדים, רובנו גדלנו בקרבה כזו או אחרת לטבע, גם אם גרנו בערים הגדולות.

        אהבתי

        1. כל כך נכון. גרתי בחיפה, והיה לי ואדי ליד הבית שהיינו יורדים לשחק בו. מחלון הבית של חברה שלי ראינו משפחה של שפני סלע. היום הכל בנוי…

          Liked by 1 person

    1. אני מכירה היטב את גבעת הכלניות של הוד השרון, צילמתי שם דבורניות דינסמור וגם צהובות אם אני זוכרת נכון, לפני כעשר שנים.
      וכבר אז התחילו הטרקטורונים להרוס שם. לצערי העיריה לא השכילה לשמור על השטח כמו שצריך.

      Liked by 1 person

  2. הפרח חביב מאוד אבל הרשומה עצובה מאוד… עתיד הטבע בארץ בסכנה גדולה. אני מאוד מקווה שהקיטה והמינים האחרים ישרדו

    אהבתי

  3. עצוב, בשדות הבור שליד ביתי בילדותי בהרצליה גדלו מינים רבים של צמחים, ביניהם נרקיסים וצבעונים שאבדו לעד בשל בניה. בחלקת שדה בור בירושלים העירונית צמחו מרבדים מרהיבים של סתווניות וכרכומים בכל סתיו. כיום צמחו שם במקומם מעונות סטודנטים.
    לצערנו הערך הנדל"ני גובר על ערך שימור הטבע.

    אהבתי

  4. עצוב לשמוע ועצוב לקרוא, וטירוף הבניה לגובה או על החולות או בכל פיסת מגרש שנראה נבטיח תמורה נאה בא על חשבון כל ערך אחר.
    הערבז הוא פרח יפהפה, אני חושב שפעם ראיתי אותו.
    אבל, אתחיל לעשות כמוך – אצלם בכל מקום שיש צמיחה פראית ואשלח לך [אם לא אכפת לך].
    היופי הזה אסור לו להיעלם.

    אהבתי

  5. יפה הקיטה הזאת. מזכירה לי קצת את הלייאה שראינו במורי פוינט, או הטיידיטיפס. עצוב לשמוע על הבניה הרמסנית שהורסת את אוצרות הטבע הישראליים 😦

    אהבתי

    1. כן, מורכבים צהובים חמודים. רק שהקיטה אצלינו לא מופיעה במרבדים יפים כאילה.
      הפרחים לא משלמים ארנונה… מבחינת העיריה זה "שממה" שרק נחשים חיים בה.

      אהבתי

  6. עצוב לשמוע מה שקרה לצמחים שמצאת ,אולי אם אפשר לעשות מפה ( מאוד מפורטת, אפילו שטח קטן ביותר) היכן נמצאים קבוצה גדולה של צמח מסיום, ולתת אותם למי שאחראי לאישורי בניה ,לפי דעתי אי אפשר שלא היבנו אבל כן אפשר להעביר או לקחת כמה שיותר זרעים למקום אחר ,זה רק מחשבה ,מה את אומרת ?

    אהבתי

    1. הבעיה היא שאין לנו ידע מספיק איפה גדל כל צמח. ועל כל סנטימטר במישור החוף (וגם ברוב הארץ) יש לפחות תכנית בניה אחת בתכנון.
      בעיקרון יש חובה בחלק מהערים לעשות סקר טבע לפני בניה בשטח – אבל בפרדס חנה כנראה לא היתה חובה כזו, או שפשוט ערכו את הסקר מוקדם מדי (בפברואר ולא באפריל, למשל) ואז לא ידעו שהצמחים הנדירים גדלים שם.

      אהבתי

  7. יעל יקרה,
    הבלוג והדרך בה את
    מסבירה על הפרחים וההבדלים בין המינים ממש נהדר. הרשימה הזו במיוחד נגעה ללבי. גם המיוחדות של הקיטה ( חושבת שטרם ראיתי אותו) והפרחים הנדירים האחרים וכמובן הכעס וכאב הלב שיש לכולנו, האובססיבים לשמירת הטבע, בצדק, על הזלזול הטוטלי כשהכוונה לבניה.
    כידוע לך ירושלים עוברת שינויי תב"ע אדירים והרס הטבע כואב מאד. נכון שאת הגיאופיטים משתדלים להציל כמה שאפשר אבל לחד שנתיים ואפילו לרב שנתיים האסון הוא בלתי נסלח.
    נקווה שמתוך המודעות נצליח לשים לב לאזורים בהם פריחה ולעקוב כדי לאסוף זרעים בעוד מועד. אולי גם להכניס את המטרה הזו גם כפרויקט בבתי הספר?
    שושי

    אהבתי

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: