יסמין שיחני – Jasminum fruticans

הפרח שלי היום היא היסמין השיחני.

אני משערת שרבים מכירים את שיח היסמין התרבותי, בעל הריח הנעים. 

היסמין השיחני הוא מין הבר הקרוב ליסמין התרבותי בארצנו. כמו שאפשר לראות, הפרחים שלו צהובים ולא לבנים – ובניגוד למין התרבותי, אין להם ריח. 

קיים גם יסמין תרבותי בשם יסמין גדול פרחים הדומה יותר ליסמין השיחני – גם הוא בעל פרחים צהובים (גדולים יותר) חסרי ריח. 

שיחי היסמין פורחים בעיקר בהרי השומרון וסביבותיהם – אני מכירה אותם בעיקר מאזור יער חורשים. 

לפי הספר הם פורחים באפריל, אבל במציאות אפשר למצוא טפטופי פריחה ברוב חודשי השנה. במקום אחר קראתי תאור מדויק יותר: יש לו פריחה מסיבית באביב – ומעבר לזה פריחה ספוראדית בשאר השנה. 

ביער ראש העין ראיתי פריחה נאה כבר לפני שבועיים – למרות שאפריל עוד לא כאן. 

מאד מצאו חן בעיני הפרחים שנשרו על עלה הרקפת: 

היסמין השיחני פורח בהרים בדרום אירופה ובמזרח התיכון.

תפוצת היסמין בארץ מקוטעת – הוא נפוץ מאד בשומרון ובהרי נפתלי, ומעט בחרמון. אבל כלל לא נמצא בשטח בין לבין.  

וזה די מוזר, כי אם הוא פורח בשומרון, אין סיבה שלא יפרח גם בגליל העליון… המסלע והטמפרטורות בשני האזורים דומים. 

היסמין – כמו הלילך והזית – שייך למשפחת הזיתיים.

שמו הלטיני של היסמין – Jasminum fruticans – זהה לשם העברי, יסמין שיחני. 

השם יסמין מגיע מפרסית. הם קראו כך לסוג, והבוטנאים באירופה אימצו את השם בתור השם הלטיני. 

התעוד הראשון שלו בספרות הבוטנית העולמית הוא ותיק למדי: כבר ב-1545 גידלו אותו בגן הבוטני בפאדובה (באיטליה, ליד ונציה) – שהוא הגן הבוטני העתיק ביותר שעדיין קיים ופעיל. 

את התמונות צלמתי ביער חורשים בתאריכים 22.11.14, 20.12.14 וגם 9.1.16
וביער ראש העין, בתאריך 4.3.17

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.