לך, חברתי

אנחנו מכירות זמן קצר מאד. נפגשנו רק פעם אחת, ורוב הקשר ביננו הוא וירטואלי.
קראתי את מה שכתבת, וזה חדר עמוק פנימה.
החיים שלך היו – ועודם – סיוט מתמשך, ואני באמת לא יודעת איך את מחזיקה מעמד.
איך את קמה בבוקר ומשכנעת את עצמך לצאת לעוד יום, שאין לך מושג איך הוא יעבור.
הכתיבה שלך היתה מבחינתך פריקה. אבל אני – ועוד אחרים – ראינו בה זעקה לעזרה, וכתבנו לך. רצינו לעזור.
אנחנו עדיין רוצים.
את קצת נבהלת מהגל שיצרת. את לא רגילה להיות במרכז העניינים, לא רגילה שאנשים מסתכלים עליך כעל אדם, אישה צעירה עם זכויות.
ועכשיו את מנתקת את עצמך מכולם, ועוד מבקשת סליחה.
על מה את רוצה שאסלח לך?
את לא פרצת לחיים שלי, אם כבר אז להפך. אני התפרצתי לשלך.
את לא יצרת את המצב המחורבן שאת נמצאת בו, את קורבן.
את מנסה לעשות הכל כמו שצריך – הודעת למשטרה, הגשת תלונות, אפילו באת להעיד.
את ברשימת ההמתנה (עדיין? אני מקווה שלא ביטלת את זה!) של מרכז הסיוע
ובכל זאת, אף אחד לא מגן עליך.
אין לך על מה להתנצל. את לא צריכה לבקש סליחה.
ואני אומרת פה: אני רוצה להגן עליך. אני רוצה לעזור.
אבל בשביל זה – את צריכה לתת לי. אם לא תתני לי להתקרב, אם לא תתני לי לעזור – כל מה שאני אעשה יהיה מסביב.
אני יודעת שאתמול נלחצת ממני. אני מקווה שלא הכאבתי לך יותר מדי. אני יודעת שזה קשה לך, ובכל זאת –
אני רוצה להזכיר לך שאני כאן.
תתקשרי, תכתבי, תבואי.
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
בתמונה: Lesser Goldfinch זכר. (קרוב משפחה של החוחית)  צולם ב-Red Bluff, California,
בתאריך 15.8.2009
מודעות פרסומת

46 מחשבות על “לך, חברתי

  1. הצעד הראשון במסע הוא זה שהכי קשה

    אני לא מכירה אותך ואין לי מושג במה מדובר אבל אני מכירה את עננת – אנחנו חברות מילדות ואני יכולה להעיד שאם יש מישהי שניתן לסמוך עליה במאה אחוזים, זו היא.

    ואין לי מושג במה מדובר אבל אני מנחשת ומוסיפה קישור בתגובה הבאה לעמוד מאוד אינפורמטיבי, בתקווה שיעזור.
    חזקי!

    אהבתי

  2. הלוואי ותדע לקבל

    את היד המושטת שלך. וזה בכלל לא פשוט לפעמים, ולא קל.
    מלוא הערכתי למאמץ הכן שלך עננת. יפה את מתנהגת ומציעה את עצמך בחיבוק.

    שיהיה רק טוב בסיטואציה הנוראית שהיא נמצאת.
    ושהשיקום יהיה קצר ושלם.

    אהבתי

  3. אני מאד מקווה שתצליחי לאסוף כוחות

    ולהתחזק למרות הקשיים ולהענות ליד המושטת.
    שולחת את מלוא תמיכתי .

    אהבתי

  4. אין לי הרבה מילים

    האינטרנט גרם לנו להכיר (גם) לא מעט אנשים הסובלים משלל צרות והרחיב את מעגל מכרינו הרבה מעבר ל"חוגים הטבעיים" שלנו.
    אני מבין את הדאגה שלך ומקווה שתוכלי לעזור – אבל צריך שיתוף פכולה גם מהצד הנזקק לעזרה.
    אני חושב שאת (עננת) צריכה להבין שאת לא יכולה לעזור לכל העולם ואם מישהו לא רוצה את העזרה שלך אולי אן טעם ללחוץ.
    ולחברה אני יכול לומר שהיא לא לבד. יש לא מעט אנשים שדואגים לה ורוצים לעזור לה.

    אהבתי

  5. זמן ההכרות לא מעיד על גודל החברות

    ואת כנראה חברה של ממש שמוכנה להושיט יד ולעזור …חבל שחברתך אינה מעיזה לקחת את היד המושטת אליה ולהעזר בך. אבל כמו שאני אומרת תמיד לבנותי {שרוצות לעזור לכל בעלי החיים המסכנים בעולמנו} אי אפשר לעזור לכולם.

    אהבתי

  6. צריך שניים לטנגו

    וגם ליכולת העזרה
    אם צד אחד מושיט יד, אך השני לא לוקח אותה
    הדבר היחיד שנשאר זו יד שלוחה באויר…
    אני חושבת שידיעה שאת שם, בכל זאת מקלה

    שבת יפה לך עננת

    אהבתי

  7. ישנם אנשים שאינם מסוגלי-

    אינם יודעים ואינם מעוניינים לקבל עזרה,
    וכמה חבל שהנה מושטת יד, והיד לא מתקבלת בברכה.
    יפה לך נחישותך לעזור.

    אהבתי

  8. כבר ציפיתי

    לעוד רשומה של איזה פרח נדיר 🙂 אבל נתקלתי בזו.

    עננת, זה שאת מקסימה, אמרתי לך אינסוף פעמים, ודווקא מהמקום הזה אני אומר לך, שלא מספיק שאת רוצה, שלא מספיק שתנסי להפוך עולמות בשביל אדם מסויים.

    עד שאותו אדם, אותה חברה, לא תחליט במאה אחוזים שהיא רוצה עזרה, שהיא רוצה שהחיים ישתנו מקצה לקצה, לא יעזור לך כלום.

    את רק תתהלכי עם תסכולים מאוד גדולים וכאב גדול..

    מההיכרות הקצרה שלנו, אני יודע כמה את אמפתית ומלאת רגש, ורוצה…יותר מדי רוצה..מתוך המקום הכי עדין של לעזור ולסייע.

    זה לא מספיק לבד…

    חיבוקים,

    רועי

    אהבתי

  9. כתבת

    מרגש מאד ,ואני מקווה שהיא תקרא .
    גם אם קשה לה לקבל העזרה ,עצם הידיעה שאת פה ותומכת בה ונכונה להושיט יד כשתבקש ,זה המון .
    סופשבוע נעים לך עננת

    אהבתי

  10. עננת,

    את הצעת את עצמך, וזה המון.
    יכול להיות שהיא מבוהלת, יכול להיות שהיא צריכה להתרגל,
    יכול להיות שהיא עוד לא מסוגלת.
    זה מתסכל מאד כשמישהו יקר נעלם.
    עשית כל שיכולת, היא יודעת שאת שם ומוכנה להיות שם עבורה.
    תני לה את הזמן שלה
    זה חייב להגיע גם ממנה.
    את אשה מדהימה.

    אהבתי

  11. נכון, מאד קשה

    אבל משגע אותי שהיא אומרת לי "כזו אני, קשה לי לקבל עזרה". כשהיא אומרת את זה, היא משכנעת את עצמה שזה נכון – ואז עוד יותר קשה לה.

    תודה לך

    אהבתי

  12. כתבת יפה

    בתור אחד שאין לו מלים…
    האינטרנט הוא כלי מדהים. הוא חשף אותי להמון דברים שלא ידעתי ולא הכרתי. הוא אפשר לי לחדש קשר עם חברת ילדות מהצד השני של כדור הארץ. אבל הוא גם הראה לי כמה רוע וסבל יש בעולם, וזה משהו שמאד קשה לי לקבל.

    אהבתי

  13. לא ניתן לעזור

    למי שלא יודע/ רוצה/ מסוגל לקבל עזרה. זה מאוד מתסכל לפעמים אבל עלינו לכבד את בחירתו של הזולת ולהיות זמינים עבורו כשיבחר אחרת.

    מאחלת לה שתבחר ולך לקבל גם את מה שאין באפשרותך לשנות

    אהבתי

  14. צריך להבין שיש אנשים שצריכים את

    המרחק כדי להיפתח בפני אחר!
    את צריכה להתרחק אבל לשמור על קשר רציף- שתדע שאת בסביבה עם אוזן פתוחה וכתף חמה…
    ההידחפות גורמת להתרחקות!!!!
    טל

    אהבתי

  15. לפני שלוש שנים

    עמדתי בסיטוציה דומה, לקח דיי הרבה זמן עד שהבנתי, שמה שהיא רצתה היה פשוט מישהו שהיא תוכל לדבר איתו חופשי על העוול הנורא שנעשה לה, כל עזרה קונקרטית שניסיתי להגיש , איכשהו התמוססה, אבל לאורך כל השנה היא המשיכה לרצות לדבר על זה.
    לפעמים , להיות שם, להקשיב, להיות בצד שלה, שלא מאשים, שלא מנסה להגיד לה מה יכלה לעשות בכדיי למנוע את זה, זו בדיוק העזרה הנדרשת…ולאו דוקא את מה שניסיתי לעשות, להפנות אותה לכל מיני גורמים אם זה משפטיים ואם זה טיפוליים, בכדיי לעזור לה…
    יש מצבים שמשאירים אותי (אולי אותך גם) קצת חסרת אונים בגלל חוסר האיזון של המשוואה של כמה שאת רוצה לעשות לעומת כמה הצד השני מוכן לאפשר לך….

    אהבתי

  16. ב-FF אין ברירה אלא להצמד ,

    אני לא מכירה מקרוב ,חושבת שיודעת למי הכוונה.
    כל מה שרשמת במקום, את כל כך צודקת, הלוואי והייתה משאירה פתח קטן לכניסה, זה היה רווח נקי.
    מקווה שתצליחי
    חיבוק על מי שאת
    אתי

    אהבתי

  17. תשמרי על מרחק קבוע והיא תתקרב….

    תמיד טוב שיש חברים,
    ברגעים טובים וברגעים גרועים,
    בשבילי הם משפחה….
    טל

    אהבתי

  18. אדון נהייה אומר לי על זה

    "מה תודה תתפשטי"
    כי יש דברים שהוא פשוט לא מצליח מלהמנע מהקלישאות…אבל אני חושבת שאת ואני נפרד כאן כידידות:-)

    אהבתי

  19. הקלסטימון אצל עופר, היה , ממש

    זה קלסטימון, יש לי סיפור עם העץ הזה מאז ילדותי
    כמובן ששנים לא ידעתי את שמו ואז פגשתי אותו אצל `אמיר גוטפרוינד` (כמדומני)
    ואצל אדון נהייה בקיבוץ שם יש מנהג מקסים לשים שלט על העצים עם שמם…ויש שם מספר לא מבוטל של קליסטמונים…פעם התחלתי סיפור קצר בהשראתו…אני יכולה להמשיך לקשקש פה עד אין סוף ולכן אוותר לך לפני שתתחרפני ממניe

    אהבתי

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s