Lassen Volcanic National Park – the Cinder Cone

הפסקה קלה בפרחים, לטובת הנופים והעוצמה של הר הגעש.
כל הזמן אני מספרת לכם על הפארק הוולקני לאסן. וולקני, וולקני, וולקני – וכל מה שהראיתי לכם זה מפלי מים ופרחים.
אז היום אני אוכיח לכם שיש סיבות לקרוא לפארק – פארק וולקני. היום אני מציגה בפניכם הר געש :

זהו ה-Cinder Cone.
באנגלית יש מספר מלים לאֶפֶר געשי, ויש בינהן הבדלים.
Cinder – הוא אֶפֶר במרקם גס, מעין חצץ געשי. מהמלה הזו נגזר גם שמה של סינדרלה – Cinder-ella.
Ash – הוא אֶפֶר במרקם דק – אבק געשי.

ההר הזה הוא חרוט אֶפֶר געשי – אולי נכון יותר לאמר, חרוט חצץ געשי. המסלע שלו הוא סקוריה (שזה השם המדעי לחצץ הגעשי הזה)
השם Cinder cone איננו שם ייחודי – ישנם בקליפורניה כמה חרוטי אפר שכאילו, שכולם נקראים Cinder Cone. זהו החרוט של פארק לאסן. ואנחנו טיפסנו עליו:

(שמים לב לנשר – Turkey Volture- שמרחף פה?)

את האנשים בתמונות פה אני לא מכירה, הם אילו שטיפסו על ההר בזמן שאנחנו נחנו ושינסנו מותנינו לקראת העליה.
וזו עליה קשה. לא מספיק שהזוית איומה – לפחות 60 מעלות, להערכתי – השביל וההר עשויים חצץ. פוסעים פסיעה קדימה – שוקעים חצי ממנה אחורנית.

גובהו של ההר הוא כ215 מטר מעל פני סביבתו. טיפסנו וטיפסנו…
העננצ`יקית שלי הדהימה את כולנו ועלתה במהירות ובקלילות – תוך פחות מ-20 דקות (רבע שעה לערך) היא הגיעה לפסגה!
הנה היא, בפוזת ניצחון על רקע פסגת הר לאסן (הפנים טושטשו במכוון):

אני, לעומתם, הוכחתי שוב שאני מעדיפה מישורים: לקח לי כ45 דקות לטפס, ואז פשוט קרסתי בצל שיח ולא יכולתי לזוז למשך זמן מה.
כשנשימתי גם הצליחה לעלות וחזרה והתאחדה איתי, הסתכלנו סביב: הנוף מדהים.
ראשית, בולט במרחק מעבר ליערות – הר לאסן (Lassen Peak)

גם לאסן, אגב, הוא הר געש. אחת ההתפרצויות הגדולות שלו היתה בשנת 1915.

אם נחזור רגע לתמונה שלי – שמים לב לעשן ביער, משמאל?

גם אנחנו שמנו לב. זוהי שריפה!

שריפות יער הן חלק מהמערכת האקולוגית של קליפורניה. הן יכולות להיות מאד גדולות ומפחידות. בניגוד לעבר, שאז ניסו לכבות מיד כל שריפה – כיום יש מודעות גדולה יותר, ובמקום לכבות מיד – נותנים להן להתפשט ולפעול, ורק מנטרים אותן ומוודאים שאיזורים מיושבים לא ייפגעו.

מצד שני, זה די מפחיד לראות את האש ככה –

ובאמת, על פסגת לאסן פגשנו שני כבאים מצויידים (בין השאר) במכשירי קשר, צופים על השריפה ומזהירים את חבריהם לגבי כיוון הרוח, כיווני התפשטות השריפה ועוצמתה.

כשמטיילים בקליפורניה, חשוב להתעדכן מה מצב השריפות – יש שבילים שנסגרים עקב שריפות פעילות, ואסור לטייל בהן בתקופות מסוימות.

זהו מבט לכיוון השני – המשטח השחור הוא זרם הלבה שפרץ מההר וזרם ממנו, והתקשה תוך זרימה. האגם הוא Butte Lake – ולידו נמצאת נקודת תחילת הטיול.

אך גם הפסגה עצמה מעניינת:

זהו לוע הר הגעש. לפי מחקרים גיאולוגיים, ההתפרצות האחרונה של ה-Cinder Cone היתה במאה ה-17.

הנה הלוע, עם עשן השריפה מאחוריו:

רוב ההר חשוף לחלוטין, אך פה-ושם ישנם עצי אורן, לא מאד גדולים, שצמחו עליו – למשל, בשולי הלוע:

אנחנו הלכנו לאורך הפסגה, מסביב ללוע, והסתכלנו על הנוף הנפלא מכל הכיוונים.

מוטי והעננצ`יקים אפילו העזו וירדו מעט לתוך הלוע –

זו ירידה תלולה מאד, שכל מטרתה עליה… אז אני ויתרתי. חיכיתי להם בצל.

בתמונה מעל רואים בבירור את השכבות השונות:

הר הגעש – עשוי סקוריה ("חצץ" געשי)

אחריו דיונות אפר געשי (Ash) צבעוניות (שאני אקדיש להן רשימה משלהן)

אחר כך זרם הלבה שפרץ מההר

ולבסוף – האיזור המיוער, שלא נפגע מההתפרצות.

הלוע העגול היה כמעט-מושלם, ומאד התפעלתי ממנו –

כל התמונות צולמו בתאריך 16.8.2009, ב-Lassen Volcanic National Park, באיזור ה-Cinder Cone.

כתמיד, מוזמנים מאד להקליק על התמונות על מנת לראות אותן בגודל מלא.