לזכר אייבי נתן

הלילה הלך לעולמו אייבי נתן.

חשבתי לכתוב משהו על זה, אבל קשה לי ואני לא ממש יודעת מה לאמר.

עצוב לי – שאייבי לא הצליח להגשים את חלומו. אני באמת מאמינה שאם כולם – משני צידי הגבול – היו עוצרים לרגע, ומקשיבים לו, ומנסים (לשם שינוי) לעשות את מה שהוא ביקש – אני חושבת שהחיים פה היו טובים יותר. גם לפלשתינאים, וגם לנו.

you may say I`m a dreamer – but I`m not the only one

I hope someday you`ll join us – and the world will live as one

(ואת זה, כמובן, כתב ג`ון לנון)

חיפשתי תמונה שתתאים לי, וחשבתי שאין כמו החצבים – הם ניצבים זקופים, כמו נרות זכרון.

גדעון לוי כתב ב"הארץ" מאמר מאד יפה. אני ממליצה לקרוא.

ויהונתן גפן כתב לכבוד אייבי כבר לפני הרבה שנים את השיר הנפלא "דון קישוט" –

תשים את השיריון בתוך תיבה
כבר לא מתים יותר מאהבה
לדולצינאה יש שיער שיבה
וכל הגיבורים הלכו אל הצבא

דון קישוט אתה יכול לנוח
יש כל כך הרבה טחנות רוח
אתה לא תספיק אתה לא תספיק
אתה לא תספיק דון קישוט

תשתול כמה חבצלות בגן
ותשלם את המיסים בזמן
המלך מת ועל כתרו נפל
וכל המלחמות עכשיו זה על חשמל

דון קישוט אתה יכול לנוח
יש כל כך הרבה טחנות רוח
אתה לא תספיק אתה לא תספיק
אתה לא תספיק דון קישוט

יהי זכרו של אייבי ברוך. אני מקווה שאכן יזכרו אותו. אני מקווה מאד שיום אחד נצליח לקום, להסתכל בעיניים פקוחות קדימה, ולהגשים את חלומו של אייבי נתן.

התמונה האחרונה צולמה על שפת מכתש רמון, במצפה רמון, 30.9.2006.

כל השאר צולמו במזרח כפר סבא, 26.8.2008.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות  ואז F11 על מנת לראות אותן בגודל מלא.