ספטמבר 2008 – פרחים, פרפרים וכל מיני

שנה טובה עם סתוונית

שנה טובה לכל קוראי, מכרי, ידידי, ודורשי שלומי
אני מאחלת המון בריאות, המון אושר

ברכה שהרבה זמן לא ברכתי, אבל הפעם אני מברכת עם כוונה מיוחדת –

תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.

השנה שעברה לא היתה קלה לי, מהרבה בחינות. והסוף שלה היה קשה במיוחד.

אנחנו מתחילים שנה חדשה, עם תקווה להרבה בריאות, והצלחות.

וברכת שנה טובה אחת מיוחדת מכל הלב לאבא שלי. השנה לא נוכל לעשות זאת, אבל אני מאחלת לך שבשנה הבאה נוכל לנסוע ביחד לראות את הסתווניות פורחות.

אני מצרפת לכבוד השנה החדשה סתווניות – סתוונית בכירה, פרח גדול ויפהפה שפורח במירון.

כל התמונות צולמו השנה (19.9.08) ובשנה שעברה (13.10.07) בשביל פסגה, הר מירון.

בניגוד לסתוונית היורה המוכרת, הסתוונית הבכירה היא היסטרנטית – כלומר, פורחת בלי קשר לגשמים, אלא לפי תאריך (כנראה לפי אורך היום) וללא עלים (הם יוצאים כמה חודשים מאוחר יותר) וחוץ מזה – היא לבנה. יש לפעמים גוון ורדרד, אבל בעקרון היא צחה ולבנה.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

take these broken wings and learn to fly

כן, גם אני הייתי בהופעה,

כן, גם אני חושבת שהיא היתה מצויינת

וכן, גם אני מרגישה צורך לספר את זה לכל העולם…

בערך מאז גיל 15 אני חולמת להיות בהופעה של הביטלס. וביום חמישי האחרון, סיר פול מקרטני, באבירות מדהימה, נתן לי את הדבר הכי קרוב שיכול להיות.

האיש הזה, בגיל 66 נתן הופעה מלאת חיים, אנרגיה, ושירים מופלאים.

חבל רק שההפקה לא דאגה לו לבקבוק מים – במשך יותר משעתיים, הוא הסתובב, ניגן, שר, עלה, ירד בחום ובלחות התל-אביביים, ולא שתה כלום.

לא, לא צלמתי – אבל בYou-Tube ובFlix יש די והותר סרטונים…

אז אני אצטט אותם.

אני חושבת שהשיר שהכי ריגש אותי בהופעה היה Blackbird. תמיד אהבתי את השיר הזה. אפילו יותר מאשר Yesterday. שיר מלא תקווה וכאב.

אז אני אוסיף פה סרטון, שצולם ע"י אחד מ50,000 הצופים שהיו שם: צילום באיכות גרועה למדי, אבל בכל זאת…

וחוץ מזה – אני מקדישה לפול פרח סתווי עדין ונפלא שפורח עכשיו – חבצלת קטנת פרחים. זו האחות הקטנה של חבצלת החוף – הפרחים קטנים יותר, הם עדינים ונפלאים.

(24.9.2005, לטרון)

שמעתי ברדיו מישהו שטען שהביצוע לLive And Let Die היה שווה בערך 300 מתוך 500 השקלים ששלמנו… השיר הזה בהחלט היה אחד השיאים – עם כל הזיקוקים והעוצמה שלו. אני לא "תמחרתי" אף שיר שם, אבל בהחלט נהניתי מאד מהשיר הזה.

(כרמל, 13.9.2008)

בהופעות שלו סביב העולם, פול דואג ללמוד משפטים בשפה המקומית, ולדבר עם הקהל. לנו הוא אמר שנה טובה, ואהלן – ושר לנו את השיר "A-Halan Jude"

וגם אמר: "השיר הזה מוקדש ללינדה" על שיר האהבה הנפלא שהוא כתב לה – My Love

אז שנה טובה גם לך, Sir Paul, עם הרבה נחת ואושר – לפחות כמות האושר שגרמת לנו פה בישראל הקטנה.

תבוא שוב, אני מבטיחה להגיע…

(כרמל, 13.9.2008)

כתמיד, אתם מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראות אותן בגודל מלא.

קסם על ים כנרת

ביום שישי, הגענו לחוף נעים מאד בכנרת.

הרבה זמן כבר לא טיילתי ממש לחוף הכנרת, והפעם הייתי עם אנשים נפלאים, בטיול ממש מוצלח.

לכל האנשים הנפלאים הללו מוקדשות התמונות הבאות.

ראשית, אשל על חוף הכנרת.

תמונה חביבה עלי מאד:

לא רק אנחנו באנו לחוף. היו שם גם שלל עופות מים מקסימים – ראינו את שלושת מיני השלדגים שישנם בארצנו: שלדג לבן-חזה, שלדג גמדי ופרפור עקוד. אותם לא הצלחתי לצלם…

אבל צלמתי קורמורן גמדי (ותודה לעמית גולד על הזיהוי) –

וגם חלק קטן מקובצת אנפות יפהפיות – היו שם אנפות מארבעה מינים: לבנית קטנה, אנפה אפורה (פה בצילום), אנפת לילה – והיפה מכולם – אנפה ארגמנית. היא נעמדה לה שם, עם כנפיים חצי-מקופלות, בתנוחה מאד אופיינית לאנפות. הצבעוניות שלה נפלאה, ומאד התפעלתי ממנה.

כאמור – כל התמונות צולמו ב19.9.2008, לחוף הכנרת. שוב תודה לחברי על טיול מהנה,

וכתמיד – אתם מוזמנים להקליק על כל תמונה ולהקיש על F11 על מנת לראות אותן בגודל מלא.

עוד ממחלקת זעירי הארץ

בשבת האחרונה טיילנו….

טוב, זה נכון בערך לכל השבתות. נסענו בדרך נוף כרמל, ועצרנו לראות פרחים. (הם עוד יגיעו)

ליד הפרחים על ענף יבש, ראיתי את זה:

מה זה

כל ציץ כזה הוא בערך באורך סנטימטר. זערורי.

לקח למצלמה שלי קצת זמן להתפקס על זה, אבל בסוף הצלחנו, ואני די מרוצה מהתמונה הזו.

אבל מה זה

תטולה.

כלומר, ביצים.

של מה?

של עינפז – כנראה עינפז ירוק, כי הוא הכי נפוץ.

מה זה עינפז? אה, זה ברור. כשאתם יושבים בערב על המרפסת, וחרקים נמשכים אל האור, הרבה פעמים יש בינהם מעין פרפרון ירקרק-שקוף. זה עינפז. ובכלל, בעצם הוא ארינמל, כלומר – הזחלים שלו טורפים נמלים. כבוגר הוא לא מאיים על אף אחד.

הנה קישור לתמונה נפלאה של הבוגר, שצלם ויינמן (כמובן)

כתמיד, מומלץ להקליק על התמונה ולהקיש F11 על מנת לראות אותה בגודל מלא.

לפופית החצים – Ipomoea sagittata

פרחי הסתיו מתחילים לפרוח, אבל פרחי הקיץ עדיין כאן. והם אפילו מפתיעים לטובה – בגודלם וביופים.

בשבת האחרונה טיילנו בנחל תנינים, והופתענו לראות את לפופית החצים פורחת!

למרות השם המזעזע, לפופית החצים – ממשפחת החבלבליים – זה פרח מקסים. פרח ענק, בקוטר של 15 ס"מ בערך, גדל במקווי מים, ופורח – ככה ראיתי – לאורך הקיץ. זהו צמח מטפס, שמטפס על שיחים אחרים ומלפף עצמו סביבם. כנראה בגלל זה קראו לו "לפופית"…

פגשתי אותו בשמורת כרי נעמן, ליד עכו, ב12.6.2008 – וכאמור, פגשתי אתו שוב, בשבת האחרונה בנחל התנינים.

אז רגע לפני הגשם הראשון, (נו, שיבוא כבר! ) שיביא סתווניות, כרכומים, חלמוניות – אני נזכרת שעדיין חם, ושאנחנו עדיין בשלהי הקיץ…

התמונות צולמו בכרי נעמן, 12.6.2008 ובנחל תנינים, 6.9.2008.

כתמיד, אתם מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש על F11 על מנת לראות אותן בגודל מלא.

את בטוחה שגם זה חצב?

הוא בסך הכל בגובה 30-40 ס"מ,
הצבע שלו – חום-מלוכלך, מזכיר מאד את אדמת הלס שהוא גדל בה.
הוא מאד נחבא-אל-הכלים – אפשר לעמוד ממש לידו, ועדיין לא לראות שהוא פורח למרגלותיך!

וכן, הוא חצב. לא חצב מצוי – חצב גלוני.