פטרת האצטרובל – Mycena seynii

השנה הזו מסתמנת כשנת הפטריות בארץ. לפתע צצו פטריות בכל מקום – כזו כמות, כזה שפע ועושר של מינים, אפילו זקני המיקולוגים בארץ לא זוכרים (ואני לא מתכוונת לאילו שחולים בדמנציה). 

לפני שאני מתחילה לדבר על הפטריה להיום, אני מזהירה (ולא בפעם האחרונה): 

פטריות יכולות להיות רעילות מאד – עד כדי מוות. אין כלל שלפיו אפשר לומר "פטריות שיש להן X הן תמיד רעילות" או "פטריות שיש להן Y הן תמיד אכילות". פשוט אין.
הדרך היחידה לדעת אם פטריה היא אכילה או רעילה, היא להכיר אותה. לטייל עם אנשים שמכירים, שיודעים לזהות ולקחת רק מה שבטוחים בו. הכלל החשוב ביותר הוא –

 בפטריות, אם יש ספק – אז אין ספק. לא אוכלים, לא מלקטים. נקודה.  

DSCN4828

ועכשיו, אני מציגה את פטרת האצטרובל – פטריה קטנה וחמודה, עם צבע ורדרד-חום עדין – 

DSCN4834

פטרת האצטרובל מנצלת את האצטרובלים הלחים יותר, וגדלה עליהם  – בעיני זה מראה קסום – 

DSCN4830

אפשר למצוא אותה ביערות אורנים לחים, פשוט צריך לחפש בין האצטרובלים. 

DSCN4836

ולפעמים, אם מחפשים טוב – אפשר לפגוש זוג שחולק אצטרובל, או שלשה, או אפילו רביעיה… 

DSCN4840

השם "פִּטְרָה" מעיד שזו פטריה קלאסית, אבל קטנה. ובאמת אילו פטריות קטנות – הרוב בגודל 5-6 ס"מ, אם כי הגדולות יכולות להגיע גם לגודל 12 ס"מ. 

DSCN4848

הפטרות מתחברות לאצטרובל במעין רשת קורים דקה – זהו התפטיר שלהן

DSCN4852

תפטיר? מה זה תפטיר?
ובכן… הפטריה היא אורגניזם שונה מבעלי חיים – וגם מצמחים. זו ממלכה אחרת, כמו שהסברתי ברשימת הטקסונומיה.
התפטיר הוא גוף הפטריה – החלק שגדל ואוגר מזון. התפטיר נמצא לרוב בקרקע – אך במקרה שלנו, הוא נמצא בתוך האצטרובל.
לרוב הוא נראה כמו חוטים דקים. 

DSCN4858

החלק שאנחנו רואים – "הפטריה" עצמה – זה בעצם גוף הפרי של הפטריה, החלק שמכיל את הנבגים שייתפזרו וינסו להתפתח לתפטירי פטריות חדשים.
כשהפטריה מוכנה להתרבות, היא מוציאה גוף פרי, ופעמים רבות גופי הפרי הללו הם יפים ומיוחדים. יש מגוון של צורות וצבעים, זו באמת ממלכה עשירה ומגוונת. 

DSCN4862

את התמונות צלמתי ביער בת שלמה, בתאריך 30.11.2014 וביער חנתון בתאריך 21.12.2014
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

DSCN6562