ביומינו הראשון בפלורידה, נסענו מאיזור שדה התעופה של מיאמי אל איזור אורלנדו. על מנת לא להתעיף בנסיעה הארוכה, עצרנו בערך באמצע הדרך בשמורה נחמדה ששמה Grassy Waters.
בשמורה ראינו כמה וכמה לטאות חומות-אפורות קטנות, אבל לפתע העננצ'יק שאל אותי: מה זה הכתום הזה שיוצא ללטאה מהגרון?
בתחילה לא ראיתי כלום. סתם לטאות חומות קטנות, בשלל גווני חום ואפור. העננצ'יק כבר חשב שהוא דמיין – ואז, לפתע:
הופ! הלטאה שלפה מין דגלון כתום-אדום מהגרון, הציגה אותו לראווה לשניה או שתיים – והעלימה אותו בחזרה בנבכי גרונה!
מובן שהיינו חייבים לחקור את הנושא. הריינג'רית בשמורה הסבירה לנו שהלטאה הזו היא Cuban Brown Anole – ושמה הלטיני Anolis sagrei.
הלטאה הזו היא מין פולש בפלורידה. היא נפוצה באיים הקריביים, בקובה ובחלקים הצפוניים של דרום אמריקה. היא הגיעה לארה"ב בספינות.
קודם כל, היינו חייבים להבין מהו הדגלון הזה. באנגלית קוראים לו Dewlap, ובעברית – פימה. הזכרים שולפים אותו מפעם לפעם כדי להכריז על טריטוריה, וגם כדי למשוך נקבות. גם לנקבות יש פימה, אך קטנה יותר – ולא ברור לי למה בדיוק.
בעונת האביב והקיץ הם נוטים להיות יותר טריטוריאליים, ולהשוויץ יותר בפימות שלהם.
כי איזו נקבה לא תימשך אל יצור גברי שכזה? אפילו באמצע האוכל הוא משוויץ בגבריותו:
הנקבות לרוב מעודנות יותר, ויש להן דוגמא מתוחכמת יותר על הגב – לא סתם כתמים או נקודות, אלא ממש דוגמא –
הלטאות הללו הגיעו אל איי ה-Keys בדרום פלורידה כבר בסוף המאה ה-19. הן התפשטו ליבשת במהלך המאה ה-20, והצפינו עד למדינת ג'ורג'יה, הן לא תגענה צפונה יותר, פשוט בגלל מזג האוויר. אילו יצורים טרופיים, שזקוקים למזג אוויר חם.
במהלך הטיולים שלנו בפלורידה ראינו את הלטאות הללו בכל מקום. בחניה של המלונות, בפארקי הטבע, בגנים הבוטניים, בפארקי השעשועים – ממש בכל מקום.
חשבתי שאילו לטאות ממינים שונים – מגוון הצבעים והצורות שלהן הוא כל כך רחב! אך כששאלתי, מומחי הזוחלים ענו לי ש…לא. כולן Brown Anole – והוסיפו: Welcome to Florida…
ובכל זאת, ראינו עוד שני מינים של Anole – בגנים הבוטניים של מיאמי, Fairchild Tropical Botanical Gardens פגשנו לטאת אנול פורטו-ריקנית – Puerto Rican Crested Anole – ששמה הלטיני Anolis cristatellus cristatellus. ה-Crest זהו הרכס לאורך הגב של הזכר שאפשר לראות בתמונה הבאה.
גם זו לטאה פולשת – מוצאה בפורטו ריקו, והיא ברחה ממגדלי זוחלים במיאמי בשנות ה-70, ומאז ביססה אוכלוסיה בסביבות מיאמי.
צלמתי גם את הנקבה, תמונה מעט מטושטשת. גם לה יש רכס על הגב, אם כי קטן ופחות בולט:
אגב, גם ללטאת ה-Anole הפורטוריקנית יש פימה בולטת, רק בד"כ בצבע צהוב ולא כתום כמו של ה-Brown Anole. כיוון שלא צלמתי את הפימה שלו, הנה עוד תמונה של זכר Brown Anole מרשים:
מבין כל הלטאות שראינו היה מין אחד ויחיד שאיננו מין פולש: לטאת אנול ירוקה – Green Anole – שנקראת גם Carolina Anole, כלומר לטאת אנול קרוליינה, או בלטינית Anolis carolinensis.
כמובן, גם היא מגיעה בשלל גוונים – מחום ועד ירוק. בעצם, יש לה תכונות של זיקית – היא מסוגלת להחליף צבע מירוק לחום, בהתאם לסביבתה. ולכן לעתים קוראים לה "הזיקית האמריקנית" – American Chameleon.
זאת למרות שאין קשר בינה לבין הזיקיות.
זו לטאה גדולה יותר מהאנול החומה, וגם לזכר שלה יש פימה – שלא הצלחתי לצלם.
תפוצתה בכל דרום מזרח ארה"ב – היא מגיעה צפונה עד צפון קרוליינה, ולעתים אפילו עד וירג'יניה, ומזרחה עד לטקסס.
לטאות ה-Anole משתייכות למשפחת Polychrotidae – משפחת לטאות של העולם החדש (כלומר, כל המינים נמצאים ביבשות אמריקה ובאיים סביבן) המונה כ-300 מינים.
ה-Green Anole היא היחידה מכל המשפחה שהיא מקומית ביבשת צפון אמריקה – אך יש עוד כמה וכמה מינים שפלשו לשם בעקבות האדם, וכמו שאפשר לראות מהתמונות שלי – ה-Brown Anole היא בהחלט הלטאה הנפוצה ביותר שפגשנו.
את התמונות צלמתי בכל מקום – מגרשי חניה, פארקים, גנים ציבוריים, שולי בריכות שחיה, וגם שמורות טבע, במהלך יוני ויולי 2014, בפלורידה
ועם ה-Brown Anole שטורפת תולעת כלשהי, אני מציעה לכם להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
פרחים, פרפרים וכל מיני 
