אני מתחילה עם סיפורי הטיול שלי לקליפורניה – יש לי הרבה מה לספר.
הטיול הראשון שערכנו היה אל הר דיאבלו – Mount Diablo. זהו אחד ההרים הגבוהים והבולטים באיזור מפרץ סן פרנסיסקו – ה-Bay Area. גבהו מעט יותר מקילומטר – 3849 רגל, שהם 1173 מטרים (קרוב לגובה של הר מירון).
כבר בעליות אל ההר פגשנו עץ אורן לא גדול, עם אצטרובלים מרשימים: זהו אורן קולטר – Coulter Pine. האורן הזה ידוע באיצטרובלי ענק, שיכולים להגיע לגודל של 40 ס"מ ולשקול 5 קילוגרמים. אילו בתמונה הם צנועים יותר – גודלם "רק" כ-20 ס"מ.
השביל עצמו נעים מאד. הוא מתחיל בקטע מיוער, ממש שביל קסום.
מאוחר יותר השביל נפתח, ואפשר להנות מהנוף. כיון שזהו הר בולט ובודד בשטח, הוא היה חשוב לאינדיאנים שחיו באיזור. היו שבטים שהתייחסו להר זה בתור "נקודת היצירה" – "Point Of Creation" – הנקודה שבה התחיל העולם.
לפי אחת המסורות, מולוק הקונדור ברא את נכדו, ווק-ווק הבז מתוככי ההר.
לא פגשנו קונדור על ההר, אבל ראינו זרון צפוני – Northern Harrier – Circus cyaneus – נהנה מהנוף היפה, ומחפש לעצמו ארוחה.
מאוחר יותר, בראשית המאה ה-19, אינדיאנים משבט הצ`ופקאן ניצלו את סבך הערבות על ההר על מנת לברוח מהספרדים ששלטו באיזור. החיילים הספרדיים, שלא הצליחו לתפוס את הבורחים, קראו לאיזור "Monte DeI Diablo" – כלומר, סבך השטן.
כאשר דוברי האנגלית השתלטו על האיזור, הם הפכו זאת פשוט ל-Mount Diablo.
בשנים האחרונות נעשה נסיון של נוצריים דתיים קיצוניים הגרים באיזור להחליף את שם ההר – כי "דיאבלו", כלומר – השטן – פוגע באמונותיהם הדתיות. לשמחתי, הקיצונות הזאת נשארה בצד ושמו של ההר נשאר על כנו.
האביב רק מתחיל על ההר. ראינו פרחים מעטים, ובעיקר צמודי קרקע. הראשון היה תורמוס – קטנטן וחביב מאד. שמו הוא תורמוס דו-גוני – Lupinus bicolor.
אחריו מצאנו סיגל – נראה מוכר? בארץ משתמשים בגינון ב"אמנון ותמר" וגם בסיגלית הריחנית, ששניהם שייכים לסוג סיגל. הסיגלים בטבע אצלינו קטנים מאד, וכבר הראיתי את הסיגל הצנוע מהחרמון.
שמו העממי של הסיגל הזה הוא כנראה "קפוץ ג`וני" – Johnny jump up – ושמו הלטיני – Viola pedunculata
שני פרחים בני משפחת המצליבים בלטו בשטח בצבעיהם העזים –
הראשון, בצהוב-חם הוא אריסימון – Erysimum capitatum – שמו העממי הוא Western Wallflower, כלומר, פרח-קיר מערבי – ואכן, הוא גדל בעיקר במצוקים.
השני – בורוד עז – הוא קרוב של הארביס שפורח אצלינו בהרים, ושמו Boechera breweri. שמו העממי הוא Brewer`s rock cress – כלומר, גרגר-סלעים ברואר (כנראה על שם הבוטנאי וויליאם הנרי ברואר, בן המאה ה-19)
היו גם בעלי חיים בשטח – למשל הלטאה הנחמדה הזו – Sceloporus occidentalis bocourtii – Coast Range Fence Lizard
אחד השיחים הנפוצים בקליפורניה הוא הערער הקליפורני – California Juniper – ששמו הלטיני Juniperus californica.
זהו קרוב של הברוש, נמוך יותר ולצמח יש ריח נעים מאד.
גם החיפושית הזו, קרובתה של פרת-משה רבנו נהנתה מהערער. היא חיפושית מהסוג Cycloneda.
בשלב מסוים אום נטע הסבה את תשומת לבי להרים מושלגים ומאד רחוקים – הרי הסיירה נבאדה! זהו רכס ההרים הגדול של קליפורניה, שם נמצאים פארק יוסמיטי ופארק לאסן ועוד מקומות מדהימים. ההרים מרוחקים כ-180 מייל מהר דיאבלו.
לא הצלחתי לצלם אותם, אבל אום נטע הצליחה. לדעתי התמונה ממש מרתקת, במיוחד בהתחשב במרחק הרב.
אחד העצים שפורחים כעת בקליפורניה הוא עץ הדפנה הקליפורנית – Umbellularia californica. זהו בן משפחה של הער האציל – עץ הדפנה שגדל אצלינו, ועליו משמשים לתיבול. לדפנה הקליפורנית ישנו ריח אחר, והוא צמח רפואי חשוב לאינדיאנים שחיו באיזור.
בירידה מן ההר ראיתי לפתע משהו אדום פורח בצד הדרך. אום נטע עצרה, אני טיפסתי על המצוק ומצאתי את הפרח החביב הזה:
זהו "לוחם אינדיאני" – Indian Warrior ששמו הלטיני Pedicularis densiflora.
הנוף מההר מרהיב, ובמצלמה המצויינת של אום נטע הוא נראה ממש נפלא!
ועם העורבני המקומי – Scrub Jay – עורבני השיחים – גמרנו את המסלול הנחמד הזה.
תודה לאום נטע על האישור להשתמש בתמונות שלה – ועל שלקחה אותי לשם.
את התמונות צלמנו אום נטע ואני בהר דיאבלו, בתאריך 1.3.2013
מוזמנים להקליק עליהן על מנת לראותן בגודל מלא!
פרחים, פרפרים וכל מיני 