היום אני לוקחת אתכם לטיול ב"עמק החבוי" – The Hidden Valley בפארק הלאומי Joshua Tree. כבר הכניסה לעמק – בתמונה מעל – נראית מאד חביבה ומזמינה.
העמק המקסים הזה חבוי בין סלעי גרניט גדולים. הכניסה, אם לא מגיעים מהמקום הנכון, לא בולטת. פעם (לפני הכביש ואתר הקמפינג שהוקמו לידו) הוא באמת היה חבוי.
במאה ה-19, כנופיה של גנבי בקר היתה מחביאה את הבקר הגנוב בעמק, לפני העברתו לשווקים מרוחקים ומכירתו.
אבל בשלב מסוים חברי הכנופיה נתפסו ונאסרו.
כיום, העמק שלו ומזמין לטייל בו.
בגלל הסלעים הגדולים המקיפים את העמק מכל כיוון, הוא מוגן מרוחות – וגם נשמרת בו לחות רבה יותר. נוצר מעין מיקרו-אקלים נוח ולח יותר – פחות מדברי מסביבתו – וזה אומר שגדלה כאן צמחיה מיוחדת.
קודם כל – אורנים! זן מדברי של אורן ששמו Pinyon Pine (ושמו הלטיני Pinus monophylla, כלומר אורן חד-עלה) גדל בין הסלעים. יש לו אצטרובלים קטנים ונחמדים, ויחד עם הערער הקליפורני הוא אחד הצמחים הבולטים בשטח. לכן סביבה כזו נקראת חברת צומח אורן חד עלה-ערער קליפורני.
העץ המיוחד השני באיזור הוא אלון – וגם הוא הפתיע אותי. אצלינו, למשל, האורנים והאלונים לא צומחים במדבר. האלון הוא Desert Scrub Oak, כלומר אלון מדברי-שיחני.
שמו הלטיני – Quercus cornelius-mulleri. ושיחני משמעותו שהאלון הזה הוא לא באמת עץ, אלא שיח.
בתמונה הבאה אפשר לראות את כל החבורה יחד – מימין האלון, באמצע האורן, ומשמאל מאחור – כדי שלא נשכח בטעות איפה אנחנו – עץ יהושע.
כמובן, עצי יהושע גם גדלים בעמק הנפלא הזה. לרוב הם מתרכזים יחד עם צמחי היוקה במרכז העמק, בעוד האורנים והאלונים מעדיפים את השוליים הסלעיים.
אבל יש יוצאי דופן.
השילוב של עצי יהושע וסלעי הגרניט הוא ממש נהדר:
עוד צמח מרשים בעמק הוא נולינה ענקית – Giant Nolina (השם הלטיני הוא Nolina parryi) – צמח מרשים ודומה במבט ראשון לצמחי היוקה. הנולינות נפוצות במדבר. העלים של הצמח הם בערך בגובה מטר, ואילו עמוד התפרחת מעל – יכול להגיע לגובה 2-3 מטר נוספים. כאן בתמונה רואים את הנולינה עם עמוד תפרחת מהשנה שעברה:
חלקו של המסלול מטפס בין הסלעים בשולי העמק – השביל מקסים ונעים מאד. זהו אחד השבילים המטויילים יותר בפארק. ובאמת, כשטיילנו בעמק פגשנו אנשים רבים – עד כדי כך שאום נטע התחילה להשוות את המקום לטיילת בת"א… כאן עצרתי אותה, והסברתי לה שהיא לא היתה בטיילת בת"א כבר הרבה מאד זמן. העמק אמנם המה אנשים, אבל באמת לא היה צפוף.
בעצם, על השביל עצמו, לא פוגשים כל כך הרבה אנשים…
הסיבה היא פשוטה: אין חובה להשאר על השביל בעמק הזה. אפשר לטפס! והמון אנשים אכן מטפסים.
אפשר לראות בעמק הזה כמה סוגים של טיפוס:
יש טיפוס הרים מקצועי – Mounteneering – אנשים שנקשרים זה אל זה עם חבלים, מעגנים את החבלים לסלעים ומטפסים מעלה –
מצד שני, אם הגעתם לפארק ללא ציוד טיפוס – אתם יכולים לעסוק ב-Bouldering – טיפוס סלעים. פשוט למצוא את הסלע החביב עליכם, ולראות לאיזה גובה אתם יכולים לעלות.
והרבה אנשים עושים בדיוק את זה: בוחרים לעצמם סלע, או ערימת סלעים – ומטפסים למעלה:
אני בטוחה שהנוף משם מרהיב!
העמק הזה ידוע בתור אחד המקומות האהובים לטיפוס, ולמען האמת – אם תחפשו ברשת מידע על Hidden Valley, תמצאו המלצות בסגנון:
טיילו בעמק החבוי בשביל, עד אשר הפיתוי לטפס יהיה גדול מדי, ובלתי ניתן להתנגדות. בשלב הזה, פשוט בחרו לכם סלע – וטפסו עליו!
ואל תשכחו שבסוף כל עליה – יש גם ירידה 🙂 .
מסלול העמק החבוי הוא מסלול קל מאד (אלא אם אתם מוסיפים לעצמכם אתגרי טיפוס), יפהפה ונעים. אורכו בערך מייל אחד (כלומר, 1.6 ק"מ)
המסלול מאד מייצג את הפארק והנופים בו, ולכן הוא אחד המסלולים המומלצים יותר בפארק.
את התמונות צלמנו, אום נטע ואני, בעמק החבוי בפארק עץ יהושע בתאריך 11.3.2013.
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה!
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
פרחים, פרפרים וכל מיני 