עץ יהושע – Joshua Tree – Yucca brevifolia

לפני שאני מתחילה את הרשימה היום, הנה חלק מהפסקול שלה – U2, עם השיר הנפלא "I still haven't found what I'm looking for" – מתוך התקליט המעולה "Joshua Tree"  

Yucca brevifolia

אחד הצמחים שמאד רציתי לפגוש בטיול למדבר הוא עץ יהושע.

Yucca brevifolia

  עץ יהושע – שמו הלטיני הוא Yucca brevifolia, כלומר יוקה קצרת עלים. 

Yucca brevifolia

האינדיאנים קראו לו פשוט "עץ היוקה" – Yucca Tree. 

Yucca brevifolia

את עצי יהושע הראשונים פגשתי כבר בראשית הטיול – ב-Red Rock Canyon, ראיתי אותם די מרחוק. 

Yucca brevifolia

אחר כך הסתובבנו בעמק המוות, ושם לא ראינו עצי יהושע. שם יבש מדי אפילו בשבילם. 

Yucca brevifolia

אבל כשהגענו אל מדבר מוהאבי, מצאנו אותם. מכל הכיוונים. שם ובפארק עץ יהושע, פגשתי המונים.
ומה אומר לכם, סיפור אהבה נולד בו במקום. 

Yucca brevifolia

אני התאהבתי ביהושע.  הנה, אפילו התחבקנו: 

SONY DSC

ובאמת, איך אפשר להשאר אדישים? תראו כמה אופי, כמה חן יש לעצים הללו. אין שניים זהים! הם פשוט נהדרים! 

Yucca brevifolia

אום נטע טענה שאם אני רוצה להעביר במלואו את האופי של עצי יהושע, אני צריכה להקדיש רשומה לכל עץ בנפרד…
בעיקרון היא צודקת, אבל תראו כמה היו שם! ממש יער של עצי יהושע: 

Yucca brevifolia

ואז התחלנו לפגוש גם עצים פורחים: 

Yucca brevifolia

זו רק תחילת הפריחה, אבל הפרחים נהדרים. הניצן בכלל מזכיר ארטישוק, או משהו ממשפחת המורכבים: 

Yucca brevifolia

אבל עצי יהושע אינם ממשפחת המורכבים. הם שייכים למשפחת האגבאיים – קרובים של האגבה (שאצלינו היא מין פליט תרבות).

Yucca brevifolia

משפחת האגבאים הופרדה ממשפחת השושניים, והדמיון לשושניים ברור אם מסתכלים על הפרחים הפתוחים.
לי, צורת הפרח הזכירה את הכתריים שפגשתי במדבר אצלינו: 

Yucca brevifolia

אבל, כמו שציינתי כבר, העץ הזה נפלא גם אם הוא לא פורח. איך אפשר שלא להתאהב בעץ הזה?! 

Yucca brevifolia

נסענו בפארק, למסלול העמק החבוי (The Hidden Valley), שאני עוד אספר עליו.
בדרכנו ראינו את הר סן ברנרדינו מושלג מרחוק. מיד עצרנו: 

Yucca brevifolia

השילוב של עצי יהושע וההר המושלג פשוט נפלא!

Yucca brevifolia

ולגבי השם… מה פתאום יהושע? 

Yucca brevifolia

ובכן, הראשונים שקראו לו כך היו מורמונים, דתיים נוצריים שחקרו את היבשת הלא-נודעת. 

Yucca brevifolia

הם טענו שעצי היוקה מזכירים להם את יהושע, נושא את ידיו אל השמים ומגן על עמו. 

Yucca brevifolia

עד כמה שאני יודעת, יהושע לא בדיוק עשה את זה – הוא היה עסוק במלחמה בעמלק, בזמן שאהרון וחור תמכו במשה שהחזיק את ידיו. מסתבר שהמורמונים הכירו את התנ"ך רק באופן כללי…
מוטי חיפש עבורי בספר יהושע, ומצא שבעת כיבוש העי יהושע הצביע עם כידון על העיר עי. אולי לזה הם התכוונו? 

Yucca brevifolia

את התמונות צלמנו, אום נטע ואני, בשמורת מדבר מוהאבי ובפארק הלאומי עץ יהושע, בתאריכים 10-12.3.2013
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה! 

Yucca brevifolia

כתמיד, אפשר להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא,
ויש לי עוד הרבה תמונות של עצי יהושע, אז אני משערת שתהיה (מתישהו) עוד רשומה עליהם… 

Yucca brevifolia

אה… ועוד משהו מצחיק. כשחזרתי הביתה, מוטי הביא אותי בלילה משדה התעופה, והדבר הראשון שראיתי במגרש החניה של הבנין שלנו הוא….

עץ יוקה!

אמנם מין אחר, ולא עץ יהושע, אבל בהחלט קרוב משפחה:  אותו צלמתי ביולי 2013, אצלינו במגרש החניה של הבנין.

Yucca brevifolia

צוויץ צוויץ, מי צייץ? קול ציפור הוא על העץ!

b05אני ממשיכה עם עוד ציפורים ממדבר מוהאבי.

SONY DSC

הראשון הוא קל מאד לזיהוי: חנקן. לחנקן יש תמיד מעין "מסיכה" שחורה על העיניים, ממש כמו לזורו.

SONY DSC

בתחילה חשבתי שזהו חנקן גדול, שאני מכירה מהארץ ואפשר למצוא אותו גם בארה"ב (הם קוראים לו Northern Shrike) – אבל אבו נטע תיקן אותי, וסיפר לי שזהו Loggerhead Shrike – מין דומה, אך ייחודי לארצות הברית.

b04

פגשנו גם את ידידנו ה"עורייבן" – Common Raven.

b03

פגשנו כמה ציפורי שיר קטנות וחביבות: למשל Rock Wren – גדרון סלעים, ציפור חביבה ואוהבת שמש ומקומות יבשים ויבשים למחצה.

SONY DSC

את החמוד הזה ראינו על עץ ערער קליפורני (California Juniper) באתר הקמפינג שבו מצאנו את הצבים.
זהו Oak Titmouse – קרוב של הירגזי שלנו, לכן הייתי מתרגמת את שמו ל"ירגזי אלונים" –

b08

צלמתי גם את הנחמד הזה, אבל שכחתי לבקש מאבו נטע זיהוי עבורו… אעדכן כשיגיע.
והנה הגיע העדכון: זהו Bell's Vireo – ה"ויראו" הם משפחת ציפורים שאין לה נציגים באירופה ובמזה"ת. 

b17

הדרכים במדבר מוהאבי אינן עמוסות. לכן, כשראינו את העץ הבא – פשוט עצרנו בצד הדרך, שלפנו משקפת ומצלמות, והסתכלנו:
בראש העץ יש קן גדול ומרשים… מעניין למי הוא שייך…

SONY DSC

לשמחתנו, לא נאלצנו להמתין הרבה: ההורים הגיעו מהר מאד.

SONY DSC

מסתבר שמצאנו קינון פעיל של Red-Tailed Hawk – אמנם Hawk בד"כ מתורגם ל"נץ", אבל השם הלטיני שלו הוא Buteo jamaicensis, כלומר עקב ג'מייקני.

SONY DSC

עמדנו שם כמעט חצי שעה, וצפינו בעקבים הנהדרים הללו –

b16.

טסים, מחפשים מזון ומביאים אותו לגוזלים שנמצאים בקן. שני ההורים בנו יחדיו את הקן, וכעת הם מטפלים יחדיו בגוזלים – בין גוזל אחד לחמישה בקן.

SONY DSC

אני מרוצה במיוחד מהתמונה הבאה, שבה רואים אחד ההורים בקן ואת השני מתקרב –

b09

לקראת השקיעה יצאנו משמורת מדבר מוהאבי, והמשכנו דרומה – לכיוון פארק עץ-יהושע – Joshua Tree National Park.
בדרכנו, נסענו על Highway 66 – הכביש המפורסם שחוצה את ארה"ב ובו נסעו, בשנות השפל, כל אילו שחיפשו את מזלם בקליפורניה.
היום זהו כביש צדדי יחסית, אום נטע קוראת לזה "דרך סינית" (Scenic Route)  😉
לצד הכביש פגשנו קבוצה של נשרים מתכוננים לשנת הלילה – Turkey Vulture.

b27

ועם עוד תמונות של העקבים, אני מסיימת את הביקור בשמורת מוהאבי. מחר נגיע לפארק עץ יהושע, מקום מדהים ומיוחד גם הוא….

b12

את התמונות צלמנו, אום נטע ואני, בשמורת מדבר מוהאבי, בתאריך 10.3.2013.
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
ותוספת מאבו נטע – בתמונה הבאה, הנץ המעופף איננו ה-Red Tailed Hawk, אלא מין אחר – Ferruginous Hawk – שגם הוא בעצם מין עקב, שבולט בחזהו הבהיר.

SONY DSC

תודה לאמא שלי, שהזכירה לי בתגובתה את השיר הנפלא הזה –
היא דיברה על "מלון הנשרים" הבאים ללון בקליפורניה, ואני נזכרתי במלון קליפורניה, של להקת הנשרים:

חיים במדבר

c02

בדרך כלל, כשחושבים על "מדבר" – חושבים על "שממה" – מקום ריק מצמחים ובעלי חיים. ובכן – זה ממש לא נכון!
במדבר מוהאבי חיפשנו בעלי חיים, ומצאנו כמה, אם כי לא הרבה. 

c01

החמוד מכולם היה הצ'יפמנק – Chipmunk – סנאי חמוד שעמד על הסלעים בשמש וכרסם משהו.
שמחנו מאד שהוא עמד בשמש, גלוי, ויכולנו להתמקד בו ולצלם אותו. 

SONY DSC

במרכז המבקרים של מדבר מוהאבי סיפרו לנו על צב המדבר – The Desert Tortoise – צב בסכנת הכחדה, אופייני לאיזור מדבר מוהאבי ומדבר סונורה. היו שלטים בדרך שהזהירו אותנו לא לדרוס צבים… אז חיפשנו צבים בכל כיוון. חיפשנו וחיפשנו… ובסוף הצבים היחידים שמצאנו היו אילו: 

c04

ביקרנו באתר קמפינג אחד –  אבל השלוגיות מסביב (כן, זה שלג על השולחן!) הרתיעו אותנו, ולא נשארנו שם.
הצבים, לעומת זאת, היו מאד משעשעים.
ועוד הערה – באנגלית, Turtle הוא צב מים, ואילו Tortoise הוא צב יבשה. 

c05

ראינו כמה וכמה לטאות בשטח. אום נטע הצליחה לצלם אחת, וגם אותה רק דרך ענפים…
זוהי  Uta stansburiana nevadensis – ששמה העממי  Nevada Side-blotched Lizard – לטאת נבאדה מוכתמת. 

SONY DSC

פגשנו גם כמה וכמה ציפורים, היום אני מתמקדת בדרורים. 

SONY DSC

שכן, יש הרבה מיני דרורים בארה"ב – חלקם מאד יפים ומיוחדים. 

b919

את הדרור הראשון – White Crowned Sparrow – דרור לבן-כתר – כבר פגשנו בעמק המוות

b920

נהנינו מהדרור הנחמד שמסתכל לכל הכיוונים. בתמונה מעל אפשר לראות את אחורי ראשו, עם הכתר הלבן בולט. 

b921

הצמד הבא הם Lark Sparrows – דרור דמוי-עפרוני. הם גדולים יותר, ונחמדים. 

SONY DSC

אבל היפה מבין הדרורים שפגשנו – היה זה: 

b918

Black Throated Sparrow – דרור שחור-גרון. 

b923

דרור מקסים, שאוהב את המדבר. נהנה לגור באיזורים סלעיים. אני התפעלתי מה"מסיכה" היפה שלו על הפנים. 

b925

אילו לא היו בעלי החיים היחידים שפגשנו במדבר – יש עוד ציפורים שצלמנו, ולכן יהיה המשך לרשימה הזו.
את התמונות צלמנו – אום נטע ואני – במדבר מוהאבי, בתאריך 10.3.2013.
תודה לאום נטע על הרשות להציד את תמונותיה!

SONY DSC

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

SONY DSC

טפטופי פריחה במדבר מוהאבי

f14

פרט ל"חצילונים" היפים, היו מעט מאד פרחים שפגשנו במדבר מוהאבי. חלקם מוכרים לנו כבר מעמק המוות, וחלקם חדשים לנו.

f11

הנפוץ מכולם הוא ה"זכריני המדברי" – Cryptantha  – Desert Forget-me-not, ועדיין אני מזהה אותם רק ברמת הסוג, ולא ברמת המין.

f12

יחד איתו פורח גם צוואר הכינור – Fiddleneck. פרח ששמו הלטיני Amsinckia, גם אותו זיהיתי רק ברמת הסוג – 

f03

המינים השונים של Fiddleneck נפוצים בכל רחבי קליפורניה. 

f04

משפחת נר הלילה לא נפקדה גם מהמדבר הזה – הנה Brown-Eyed Evening Primrose – ששמו הלטיני Chylismia claviformis – והוא מאד נחמד. 

f05

הפרח הבא הוא מאד מאד מוכר לי – מקור חסידה – 

f06

ואכן, זהו מקור חסידה גזור, מין נפוץ מאד בארץ ובאירופה, מין פולש ברחבי קליפורניה, שפגשתי בעצם בכל הטיולים (למשל, בהר טאם). שמו הלטיני – Erodium cicutarium. ושמו העממי Red-Stem Stork`s Bill 

 f06a

פגשנו שני פרחים זעירים ממשפחת המורכבים – כאן פגשנו רק שניים בודדים, אבל בהמשך הטיול, בפארק עץ יהושע, פגשנו רבים:
הראשון הוא Mojave Desert Star – כוכב-מדבר מוהאבי, ששמו הלטיני Monoptilon bellioides, 

f07

והשני – Woolly Daisy – התרגום הוא חיננית צמרירית, למרות שחיננית היא לבנה-צהובה ולא צהובה לגמרי. השם הלטיני הוא Eriophyllum wallacei.
אני מאד מרוצה מהתמונה שלה, בזכות הצל הנחמד של הפרח: 

f08

עוד פרח מקסים וקטן שפגשנו – פרג מדברי קטן – 

f09

שמו הלטיני הוא Eschscholzia minutiflora, כלומר אשולציה קטנת-פרחים. 

f10

לקראת סוף המסלול ב-Hole in the Wall, פגשנו שיח בעל עלים קטנים – 

f02

הפרחים שלו לבנים וזעירים, והעמידו בפני תעלומה – היה לי קשה לזהות אותם. בסופו של דבר, באו לעזרתי אנשי California Native Plant Society – וגילו לי שזהו שקד המדבר –  Prunus fasciculata – קרוב של השקד המצוי שלנו. 

f01

את התמונות צלמתי ברחבי פארק מוהאבי, בתאריך 10.3.2013

f04a

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

f13

Turpentine Broom – Thamnosma montana

a15

אני חוזרת לטיול בקליפורניה, במרץ האחרון. סיפרתי על המסלול היפהפה Hole In The Wall במדבר מוהאבי a09 לאורך המסלול פגשנו צמחים פורחים בסגול עם ריח מאד ייחודי – לא מאד נעים, אבל בהחלט בולט. הריח היה של כל הצמח, לא רק הפרח.  Thamnosma montana הפרחים היו קטנים, סגולים כהים ומאורכים – ממש חצילונים קטנים. אז כינינו אותם "החצילונים", ובאמת לאורך המסלול פגשנו הרבה חצילונים ריחניים.  a07 מאוחר יותר בדקנו בספרים, וגילינו שהצמח הזה הוא ממשפחת הפיגמיים – וזה לא מפתיע.  Thamnosma montana משפחת הפיגמיים ידועה בריחות שלה – הפיגם עצמו הוא בעל ריח מאד אופייני (יש כאילה שאוהבים, ויש כאילה שממש לא סובלים אותו) וכל עצי ההדר בעלי הריח הנפלא – גם הם שייכים לאותה משפחה.  Thamnosma montana תהיתי מאיפה הגיע ה"מונטנה" בשם הצמח – שכן, מדינת מונטנה בארה"ב איננה מדינה מדברית. חיפשתי, ומצאתי ש-Montana בלטינית פרושו "הררי".
שם הסוג – Thamnosma בא מיוונית עתיקה: Thamnos זהו שיח, ו-osma משמעותו בעל ריח.
כלומר, השם הלטיני משמעותו: "שיח-ריחני הררי" מיד חשבתי על הצחנן המבאיש – למרות שה"חצילון" הזה ריחני הרבה יותר. האינדיאנים השתמשו בו בתור דוחה מזיקים (Pest control). 

a13

לצמח ישנם שני שמות עממיים – האחד הוא  Mojave desert-rue – כלומר, פיגם-מדבר מוהאבי, שזה שם הגיוני לצמח ממשפחת הפיגמיים שגדל במדבר מוהאבי;  Thamnosma montana  והשני turpentine broom – מטאטא טרפנטין. הענפים של הצמח ישרים ניצבים, כמו מוטות של מטאטא וריחו של הצמח חריף, ואולי באמת מזכיר מעט טרפנטין.  a11 אבל אני חושבת ש"חצילון" זה שם מאד מתאים ונחמד לפרח.  a10 הפירות של הצמח הזה נראים כמו בלונים לבנים מנוקדים – חצילונים, אבל בלבן.  Thamnosma montana ה"חצילון" צומח במדבריות של דרום מערב אמריקה הצפונית – קליפורניה, נבדה, יוטה, אריזונה ומקסיקו.  Thamnosma montana כצמח מדברי, הוא לא מפונק – מסתפק בכמות מים מועטה (20-50 מ"מ לשנה מספיקים לו – ממש תנאי מדבר קשים) ומסתדר באדמות סלעיות או חוליות, אבל לא מלוחות.  a08 עוד מאפיין מאד בולט – העלים. או, אם לדייק – חסרונם של העלים.
זוהי תכונה שמאפיינת הרבה צמחי מדבר (למשל, רתם המדבר; חלביב רתמי ורכפתן המדבר אצלינו) – עלים מגדילים את שטח הפנים של הצמח, כלומר את השטח שמים יכולים להתאדות ממנו.
המים הם מאד יקרים. לכן הצמח מגדל עלים קטנים בתחילת העונה – כשהוא זקוק לפוטוסינתזה רבה יותר, ואז פשוט משיר את העלים, ומונע התאדות של המים דרכם. 
a12 את התמונות צלמנו – אום נטע ואני – במסלול Hole In The Wall, בתאריך 10.3.2013
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה.  a14 מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.  a16

קקטוסים במדבר


IMG_8185

היום אני עושה הפסקה קלה בתיאורי הטיולים עצמם, ועוברת לדבר על משפחת צמחים מיוחדת במינה – משפחת הצברים. 

IMG_8682

משפחת הצברים – או הקקטוסייים – היא משפחה של צמחים סוקולנטים שמוצאה באמריקה ומרכזה במקסיקו. 

IMG_9204

את הצברים אפשר למצוא באופן טבעי במקסיקו, ארה"ב, מרכז אמריקה, איזורים מדבריים בדרום אמריקה, וגם באיים המקיפים את יבשת אמריקה. 

IMG_8191

הספרדים, שהגיעו ליבשת אמריקה בסוף המאה ה-15, הפיצו את הקקטוסים משם לרחבי העולם. חלקם (כמו הצבר המצוי המוכר לנו) התאקלמו היטב עד שהיום "צבר מצוי" נחשב למין מקומי שלנו, לא פחות מהרקפת. 

IMG_8189

לא כל צמח בשרני (סוקולנט בלעז) שייך למשפחת הצבריים. בארץ, למשל, אפשר למצוא אצבוע אירופי (ממשפחת האסקלפיים) שנראה כמו קקטוס קטן (ולא דוקרני). יש מינים של חלבלוב שהם סוקולנטים.
סוקולנט – כלומר, עסיסי. העלים והגבעולים מכילים תאים אוגרי מים שהופכים את הצמח כולו למאגר עסיסי של מים. 

SONY DSC

הקקטוסים השונים גדלים בכל מקום אפשרי. גם במקומות מסתור כמו חריצי סלע –

IMG_8649

וגם בשטח הפתוח (הקקטוס בתמונה הבאה כבר מת למדי… אבל התמונה יצאה מוצלחת בעיני) 

IMG_8542

בטיולים שלנו פגשנו כמה וכמה מינים של קקטוסים – לא את כולם הצלחתי לזהות, בעיקר כי הם עדיין לא פרחו.
שלחתי כמה בקשות זיהוי ברשת, אני מקווה לעדכן. 

IMG_8176

אחד המרשימים ביותר בשטח הוא ה-Barrel Cactus – "קקטוס החבית". (שמו הלטיני: Ferocactus cylindraceus ) זהו קקטוס גדול ומרשים שיכול לגדול לגובה 1.80 מטר. 

IMG_9192

אילו שאנחנו צלמנו היו נמוכים יותר, אבל בכל זאת, בשביל להבין כמה מסיבי הצמח הזה, אום נטע צלמה אותי לידו: 

SONY DSC

הצבר הבא דומה מאד לצבר המצוי שלנו – הם מינים שונים מאותו סוג. השם העממי שלו הוא pancake prickly pear, אתם מוזמנים לנסות לתרגם את זה לעברית surprise.
השם הלטיני הוא Opuntia chlorotica: 

IMG_9586

והנה עוד אחד דומה – רק עם קוצים פחות דוקרניים. בגלל צורת העלה, הצבר הזה מכונה  beavertail prickly pear, כלומר זנב-בונה.
השם הלטיני הוא Opuntia basilaris :

IMG_9454

לקקטוס הבא יש קוצים סבוכים במיוחד – אני חושבת ששמו העממי הוא Mojave kingcup cactus, ושמו הלטיני – Echinocereus mojavensis.
הפריחה שלו היא אדומה ומקסימה. 

IMG_9092

הנה עוד Mojave Kingcup cactus, הפעם מפותח יותר, וגדל בין הסלעים –

IMG_9493

 

הקקטוס הנפוץ ביותר שפגשנו היה cottontop cactus – צבר ראש-צמר-גפן. שמו הלטיני – Echinocactus polycephalus

IMG_8175

אם מתקרבים ובודקים, אפשר להבין את מקור השם – ניצני הפרח עטופים מעטה לבן, כמו צמר גפן. לא ניסיתי לגעת, בגלל הקוצים האימתניים המקיפים את הניצן: 

IMG_8181

בתמונה הבאה זהו קקטוס הקיפוד – Hedgehog Cactus – ששמו הלטיני Echinocereus engelmannii –

IMG_8651

הזכרתי כמה פעמים את הפריחה המרהיבה של הקקטוסיים. ובכן, באמת יש להם פרחים יפים – אבל הם פורחים בין אפריל ליוני, ואני הגעתי בתחילת מרץ: אפילו ראשוני הקקטוסים עוד לא פרחו.
פגשתי ניצן אחד – 

IMG_9813

ולכן, כדי להשלים את הרשימה הזו – נסעתי לבקר בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב. יש להם אוסף קקטוסים וסוקולנטים מאד מרשים.
שם צלמתי הרבה פריחה – 

img_2884_tile

הפרחים בתמונות שייכים לקקטוסים מדרום אמריקה, בעיקר מבוליביה ופרו. הם אמנם לא הפרחים של הקקטוסים שראיתי בטיול, אבל אני מציגה אותם כאן כדי שתתפעלו מיופים של פרחי משפחת הקקטוסים בעולם. 

IMG_2862-tile

את תמונות הקקטוסים צלמנו, אום נטע ואני, לאורך הטיול במדבריות קליפורניה – בתאריכים 8.3.2013-11.3.2013
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה!.
את פרחי הקקטוסים צלמתי בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב, בתאריך 23.7.2013
תודה רבה לחברי California Native Plant Society, ובמיוחד ל-Michelle Cloud-Hughes על העזרה בזיהוי הקקטוסים השונים!

IMG_8983

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
ואם כבר, הרשימה הזכירה לי את גינת הסוקולנטים (לא רק קקטוסיים) של גל (באמריקה) – אני ממליצה להציץ!

SONY DSC

החור בקיר – Hole In The Wall Canyon

a01

בסוף הרשומה הקודמת הגעתי אל הכניסה לקניון החור בקיר – Hole In The Wall. את הכניסה אפשר לראות בתמונה מעל. 

a02

מסביב צמחו הרבה צמחי יוקה – Mojave Yucca (השם הלטיני הוא Yucca schidigera). הם פורחים באפריל, והייתי שמחה לראות את האיזור הזה בפריחה מלאה.

a03

אנחנו נכנסנו לקניון והתחלנו להתפעל מהסלעים המחוררים… 

SONY DSC

לקניון הזה יש בעצם שני שמות – "Hole in the Wall" וגם "Banshee Canyon". 

SONY DSC

השם "קניון באנשי" – Banshee – הוא על שם מפלצת מהמיתולוגיה האירית, באנשי, המופיעה בדמות אישה, וצורחת בקול גבוה. היא מסמלת מוות ואסונות.
הרוחות שעוברות בקניון הצר שורקות בקול גבוה, ונשמעו לאנשים שטופי האמונות התפלות כצווחה של באנשי. 

SONY DSC

לעומת זאת, השם "החור בקיר" הוא די ברור – קירות הקניון מלאים חורים, נקיקים, מערות ומאורות.
בעצם, השם "Hole in the Wall" הוא לא ייחודי – במערב ארצות הברית ישנם כמה וכמה אתרים בשם זה, הידוע ביניהם הוא מקום המחבוא של פורע החוק ג'סי ג'יימס וחבורתו, בוויאומינג. 

SONY DSC

אבל איך בעצם נוצרו הקירות המחוררים הללו? 

SONY DSC

הקירות נוצרו על ידי פעילות וולקנית: לפני 18.5 מליון שנים היתה באיזור הזה התפרצות מסיבית של הר געש.
לאוויר נפלטו גזים רבים וכמויות ענקיות של אפר געשי.  לבה לא נפלטה כאן. 

a27

האפר הגעשי כיסה וחנק כל מה שהיה סביבו, שטח בקוטר 650 קמ"ר. כלומר, שטח שווה בגדלו בערך לכל איזור השרון בארץ – מחוף הכרמל ועד תל אביב. 

a23

עם הזמן (מליוני שנים זה הרבה זמן), האפר התקרר, נדחס מטה והתאבן – הוא הפך לסלעים שאנו רואים. החורים הם בועות גז שנלכדו באפר.
הרוחות והגשמים התחילו תהליך בליה של הסלעים, והם חושפים את בועות הגז. 

SONY DSC

התוצאה היא קניון מרהיב ומיוחד, מלא נקיקים מזמינים ומקומות לטיפוס. 

SONY DSC

אנחנו הגענו אל הקניון הזה בשעות אחר הצהרים המאוחרות – ולא רצינו לחזור לאוטו בחושך, לכן לא חקרנו את כל מסתרי הקניון ונקיקיו, אלא הלכנו בשביל הראשי.
אבל בהחלט ראינו עדויות לכך שאנשים עברו שם בכל מיני פינות… 

a25

בדרך התפעלנו מכל מיני צורות סלע מיוחדות – כמו ה"טיפי" (אוהל אינדיאני) הזה – 

a22

ראש השור המסתער – 

SONY DSC

גארגוייל (Gargoyle), ממש כמו בקתדרלת נוטר-דאם בפאריז – 

a18

והנחמדים מכולם – צמד ראשי אבן מסתכלים זה על זה. לנו הם הזכירו את עטיפת האלבום "Division Bell" של פינק פלויד

SONY DSC

טוב, נכון… יש שם אחד שהוא יותר "פרצופי" מהשני. לקחתי אותו ושכפלתי בשביל שיהיה כמו באלבום: 

a09_division_bells

הקניון הזה אינו מאד גדול, אך הוא באמת יפהפה ונעים לטייל בו. 

SONY DSC

מעט אחר כך הקניון נעשה צר מאד, ושומעים היטב את הרוחות השורקות בו. 

SONY DSC

ואז צריך לטפס למעלה… לשמחתנו, דאגו לטבעות מתכת שנוכל לטפס בעזרתן – 

SONY DSC

כשמסתכלים מלמעלה, זה נראה ממש כאילו נולדנו מתוך ירכי אבן… 

SONY DSC

אספתי כמה חורים נחמדים יחד, להנאתכם: 

a04

בסוף המסלול עלינו אל מרפסת תצפית, וממנה צפינו אל "חצר פטיו" סגורה –

a19

ה"פסל" במרכז יפה באופן מיוחד, משום מה הוא הזכיר לי את הפסל של פיקאסו מגן הפסלים במוזיאון ישראל. 

a20

בסוף המסלול, ליד מגרש החניה מצאנו ברז-משאבה לרווחת המטיילים – הוא מאד מצא חן בעיני: 

a30

וכאן בעצם נגמר המסלול המקסים הזה… מכאן המשכנו אל פארק עץ יהושע – אבל לפני אני עוד אספר על הצמחים ובעלי החיים שפגשנו בשמורת מדבר מוהאבי. 

SONY DSC

את התמונות צלמנו – אום נטע ואני – בקניון Hole In The Wall במדבר מוהאבי, בתאריך 10.3.2013
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה!

a26

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

SONY DSCואם הזכרתי את פינק פלויד ואת ה-Division Bell – 

יום בשמורת מדבר מוהאבי

m01

עזבנו את עמק המוות, והמשכנו אל שמורת מדבר מוהאבי – Mojave Desert National Preserve.
איזור דרום מערב יבשת אמריקה הוא איזור מדברי, שמחולק לשלוש מדבריות שונות – בצפון – Great Basin Desert, אחריו Mojave Desert, ובדרום יותר – Sonora Desert.
ההבדלים בין המדבריות הם בגלל שינויי מסלע וצמחיה.
פארק עמק המוות נמצא בחלקו במדבר האגן הגדול, ובחלקו – במדבר מוהאבי. שמורת מדבר מוהאבי היא (כמשתמע משמה) כולה במדבר מוהאבי. 

m02

הדבר הבולט ביותר כאן הוא כמות הצמחיה. אחרי עמק המוות ונופי המדבר המרשימים, בהם רק צמחים בודדים מעזים לצמוח – כאן האיזור ממש מלא צמחיה.
בדקתי את כמות המשקעים השנתית הממוצעת – בעמק המוות יורדים כ-50-60 מ"מ גשם בממוצע בשנה (להשוואה, באילת יורדים כ-30) ואילו כאן, בשמורת מדבר מוהאבי – יורדים בין 80 ל-200 מ"מ לשנה, תלוי באיזור. (להשוואה, בבאר שבע יורדים כ-180 מ"מ לשנה). 

SONY DSC

נסענו לנו, ופתאום ראינו כמה מכוניות שעצרו בצד הדרך. בתור ישראלית טובה שכנעתי את אום נטע לעצור "לראות מה יש כאן".
פגשנו חבורה של סטודנטים מסנט לואיס (מיזורי), שבאו ללמוד על קיימות ואקולוגיה. הם סיפרו לנו שבהמשך השביל יש פטרוגליפים. אז עלינו בשביל!

m12a

פגשנו אבן שנראית ממש כמו בצק שהתקשה באמצע הבחישה:
אתם מתארים לכם כמה חם היה כאן כשזה קרה??? 

m10

האיזור בו עצרנו הוא איזור געשי – Lavabeds – כלומר, איזור שהיתה בו בעבר פעילות געשית. במרחק ראינו חרוטי-אפר געשי, כמו זה שפגשנו לפני ארבע שנים בפארק לאסן – אך קטנים יותר.
מצאנו כמה סלעי לבה מיוחדים בדרך אל הפטרוגליפים. 

SONY DSC

פטרוגליפים הם תחריטים בקירות ובאבנים, שנעשו על ידי אנשים מתרבויות פרהיסטוריות. כבר הראיתי בבלוג פטרוגליפים שנמצאו בנגב, מתקופת הברונזה התיכונה.
אני משערת שהפטרוגליפים פה הם מאוחרים יותר, אבל לא הצלחתי לברר ממתי הם. 

m07

הדבר המיוחד בעיני בעצירה הזו לא היו הפטרוגליפים – אלא הטחבים והחזזיות: 

m06a

טחבים הם צמחים פרימיטיביים, שגדלים לרוב ככריות ירוקות על סלעים או עצים – כמו בתמונה מעל. ראינו טחבים רבים על העצים בהר טמלפייס

SONY DSC

חזזיות הן אורגניזמים מיוחדים – סימביוזה בין אצה ופטריה. האצה (שבד"כ צבעה ירוק או כחול) מכוסה על ידי הפטריה – שהיא צבעונית.
הפטריה מגנה על האצה ועוזרת לה לשמור על הלחות, ואילו האצה מזינה את הפטריה. יחד נוצר אורגניזם סימביוטי.
פגשנו שלל צבעים נהדרים – 

SONY DSC

הצבעוניות והמרקמים שלהם פשוט נפלאים. חוץ מזה, הם הזכירו לי את ציוריו של ג'קסון פולוק. מעניין אם הוא הושפע מסלעי חזזיות כמו אילו. 

m06

פה ושם ראינו כל מיני תצורות סלע מרשימות – 

SONY DSC

אחרי האיזור הגעשי, המשכנו למרכז המבקרים של הפארק, ומשם – עלינו אל אחד מאתרי הקמפינג, לראות אם כדאי להשאר שם ללילה.
האתר היה נעים, וכמעט נטוש – אבל… היה שם ממש קר, אפילו היו בו שלוגיות!
לכן הסתפקנו בנוף שנשקף ממנו – 

m13

והמשכנו בדרך דרומה. צמחי יוקה גדולים מילאו את השטח, אך לצערנו עדיין לא פרחו. היו גם עצי יהושע, להם אקדיש רשימה נפרדת. 

SONY DSC

 בדרך, על קבוצת סלעים יפהפיים ראינו מישהו – שמים לב? עוד אקדיש רשימה לבעלי החיים שפגשנו בשמורה. הצ'יפמנק כאן הוא אחד הנחמדים יותר: 

m14

בעקבות ההמלצה במרכז המבקרים, נסענו אל איזור ששמו Hole In The Wall, לטייל שם במסלול קצר ונחמד מאד.

SONY DSC

המסלול מתחיל כשביל נעים ופתוח, לצד ההר – ושם גם פגשנו כמה צמחים מעניינים, שאני אכתוב עליהם בהמשך. 

SONY DSC

במורדות לצידנו ישנם המוני קקטוסים מסוג Barrel Cactus – קקטוס החבית. שימו לב שקוטרו של כל כדור קקטוס בתמונה הבאה הוא בערך מטר: 

SONY DSC

בהמשך הגענו אל כמה סלעים עטורי פטרוגליפים – 

SONY DSC

הפעם היה מגוון נאה וציורים מעניינים יותר –
התושבים הקדמונים של האיזור השתמשו בפטרוגליפים כדרך תקשור – להודיע זה לזה לאן הלכו, או מתי ישובו. 

m08

ואז התחיל האיזור הסלעי יותר –

m17

אבל הרשימה הזו מתארכת לה, ולכן את החורים בסלע תוכלו לראות מקרוב ברשימה הבאה!

SONY DSC

את התמונות צלמנו, אום נטע ואני, ב- Mojave Desert National Preserve, בתאריך 10.3.2013
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה!

SONY DSC

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

SONY DSC