הג`ובה הגדולה – פרחים, פרפרים וכל מיני

אני חוזרת אל משפחת האיריסיים, אל נציג יפהפה ולא גדול: איריס הלבנון

איריס הלבנון הוא איריס תכול, קטן ונדיר. בארץ הוא גדל במירון, בצפון הגולן ובחרמון. אני פגשתי אותו במירון, וביער אודם בגולן.

אחד המקומות המוצלחים לפגוש אותו בגולן, הוא בשולי הג'ובה הגדולה של יער אודם. מעט צפונה למושב אודם שבצפון רמת הגולן, ישנו מסלול קצר המוביל אל הג'ובה הגדולה. הג'ובה היא גוב געשי – בור עגול ענק, שנוצר כתוצאה מפליטת בועות גזים געשיות בתקופה שרמת הגולן היתה רצף הרי געש.
מה שנשאר זהו מעין בור ענקי, עגול ורחב. בהליכה איטית, הקפנו אותו בערך בשעה.
ככה נראה המקום – תלחצו, תגדילו – כדאי לכם! יצרתי תמונה פנורמית משילוב של כמה תמונות של האיזור:

האיריסים פורחים ממש בשולי הג'ובה. לפעמים נוצרות הזדמנויות לצילום קצת דרמטי – כמו שצלמתי בשולי הג'ובה לפני כמה שנים:

האיריס הזה קרוב מאד לאיריס אחר שהצגתי לא מזמן – איריס הסרגל. כמו שכתבתי שם, איריס הסרגל ואיריס הלבנון הם מינים ויקאריים – מחליפים אחד את השני בבתי גידול שונים.
איריס הלבנון גדל במקומות שגובהם מעל 800 מטר, ומדינת ישראל היא גבול התפוצה הדרומי שלו. הוא גדל בהרים מכאן ועד לדרום טורקיה.

הם שניהם מאד דומים – העלים הסרגליים, למשל, והציור על עלי הכותרת.
אבל הציור של איריס הלבנון הוא בצבעים עזים יותר – לאיריס הסרגל יש רק פספוס בתכלת עם צהוב ולבן, ואילו לאיריס הלבנון יש גם נקודות בכחול וסגול כהה.
אצל איריס הסרגל, הפס הצהוב הזה (ששמו קרין) בולט מעט, ואילו אצל איריס הלבנון – הוא שטוח.

איריס הסרגל פורח מוקדם יותר בעונה – ממש בראשית החורף, כבר בדצמבר. ואילו איריס הלבנון ממתיו לשיא החורף – לפברואר. לפעמים הוא פורח ממש בשלג.

לרוב אפשר למצוא את האיריסים ליד עצי האלון היפים שבאיזור (גם במירון וגם בגולן יש הרבה אלונים ) – בתמונה הבאה ניסיתי להתמקד על האיריס למרגלות גזע האלון.

לפי הכתוב באנציקלופדיה של החי והצומח, האיריס הזה נאסף לראשונה בלבנון בשנת 1873 ע"י שארל גייארדו ( Charles Gaillardot ) שהיה מנתח ובוטנאי צרפתי בן המאה ה-19. הוא חקר את הצמחיה במצרים, בסוריה ובלבנון – וגם אצלינו.