אין גשם – פרחים, פרפרים וכל מיני

לפני כמה שנים, טיילנו ליד בריכות הדגים של מעין צבי – למרגלות הכרמל. אנחנו מגיעים לשם לרוב בסתיו – בנובמבר, בשביל לפגוש פרח סתווי יפהפה – הנרקיס האפיל.

העננצ'יק שלי היה אז קטן (בן 5 בערך) – והסרט האהוב עליו היה "משפחת סופר-על" – The Incredibles. הדמות החביבה עליו היתה הבן שלהם – "חץ" – שמסוגל לרוץ במהירות. בעקבותיו, העננצ'יק שלי נהנה מאד לרוץ.

עודנו מטיילים בשביל ליד הבריכות, ופתאום צדה את עינו של העננצ'יק תנועה באוויר. מה זה? תראו כמה מהר הציפור הזו עפה!

הסברתי לו שזהו שלדג גמדי. העננצ'יק נפעם והתפעל: ציפור כזו קטנה, גמדית – ועפה כל כך מהר מצד לצד? מיד צורף השלדג הגמדי לרשימת הגיבורים הנערצים עליו, והוא רץ מצד לצד באושר וקרא – "אני רץ מהר כמו חץ וכמו שלדג גמדי!!!"

השנה חזרנו לבריכות, וחיפשנו את הנרקיסים (והסתווניות, כדנים, בן-חצב סתווי וכרכומים) שפורחים באיזור. אבל… השנה הכל יבש. המראה מדכא. מצאנו סתוונית אחת זעירה, בן-חצב סתווי בגודל ציפורן האצבע שלי, וכעשרה נרקיסים קטנים, צמאים ואומללים.

מי שכן חיכו לנו הפעם – היו השלדגים הגמדיים. מעל לבריכות הדגים, פרשו רשת של כבלי מתכת. כנראה שרוצים למתוח שם רשת כדי שעופות המים לא יוכלו לדוג את הדגים מהבריכה. מצד אחד, אני מבינה את כעסם של בעלי הבריכות על הציפורים שגוזלות את פרנסתם. מצד שני, בתור חובבת ציפורים וטבע – ברשתות הללו נלכדות ציפורים ונחנקות למוות בעינויים. זה כואב לי מאד לראות את זה. זו בהחלט התעללות בבעלי חיים, ופגיעה בחיות בר.

אבל בבריכה הזו עוד אין רשתות – רק שורות של כבלי מתכת מתוחים מעל פני המים. מבחינת האסטתיקה, הם בהחלט מכערים את הנוף (ומפריעים לי גם בתמונות שצלמתי). מבחינת עופות המים – כרגע זה מצוין. זה מאפשר להם מקום מנוחה ממש מעל האוכל. הם נחים על הכבלים – ואם הם רואים דג עובר מתחתם – הם צוללים במהירות ותופסים אותו. כך יכולתי לצלם את השלדג הגמדי. הוא עמד על כבל מעל פני המים, וכל כמה רגעים צלל בחבטה למים – פלופ! ועלה משם. לא ראיתי אותו תופס משהו, אבל הוא בהחלט היה נחוש בדעתו והמשיך ללא עכבות או היסוסים. כל פעם הוא עלה, ישב דקה או שתיים על אחד הכבלים – וצלל שוב.

באיזה שלב, הצטרפה גם בת זוגו – שניהם צללו ועלו, ומפעם לפעם פרצו במחול מעופף אחד סביב השני. הצלחתי אפילו לתפוס אותם בתעופה: תמונה שאני מאד מרוצה ממנה.

מי שקרא בבלוג של אדי (שיש לו תמונות ציפורים מ-ע-ו-ל-ו-ת) זוכר – אולי – איך מבדילים בין שלדג גמדי זכר לנקבה. לזכר – מימין – יש מקור שחור לחלוטין, ואילו לנקבה – משמאל – החלק התחתון של המקור חום-אדום. אפשר לראות זאת מצוין ברשימה של אדי, שקישרתי אליה.

ומה בקשר לשם?
בעבר, השלדג נקרא "שולה הדגים הקטן". אבל ביאליק הציע להחליף את השם ל"שלדג" – הצעה מוצלחת מאד, שהתקבלה בשמחה.
השם הערבי של השלדג הוא صيّاد السّمك – שזה "צייד הדגים" (אני לא בטוחה בערבית, אז אם אני טועה, אשמח לתיקון). שם אחר בערבית הוא الرفراف – הרפרף – בגלל הרפרוף בכנפיים האופייני לבני המשפחה.

השלדג הגמדי ניזון מדגים קטנים – הוא צד דגים שגדלם לא יותר מ-9 ס"מ, אבל בהחלט נהנה לגוון את מזונו בחרקים שונים – כמו שפיריות, ולעתים גם בסרטנים זעירים.