רצועית רוברט – Himantoglossum robertianum

בשבוע שעבר שוב היתה "מהומה" בספל התה שהוא עולם הבוטניקה בישראל. וכמובן, הייתי חייבת להגיע, לראות בעצמי, להתפעל – ועכשיו גם לדווח.

ביום רביעי שעבר יצאו שלוש חברות לטייל. חברות שהן גם מתנדבות של הגן הבוטני בירושלים. קודם הן מצאו סחלב אנטולי לבקן: סחלב אנטולי נפוץ מאד באזורים הללו, אבל מציאת פרט לבקן היא תמיד מרגשת:

אחר כך הן הסתכלו סביב, ופתאום ראו פרח גדול ומיוחד. הן ראו שזה בבירור סחלב, ובבירור לא אחד מאלו שמופיעים בספרות של סחלבי ארצנו…

את סיפור מציאת הסחלב אתם יכולים לקרוא ב-Ynet. אני כאן כדי לדבר על הסחלב עצמו.

אני מזמינה אתכם להכיר את רצועית רוברט: פרח ממשפחת הסחלבים, מסיבי ומרשים, שנפוץ באגן הים התיכון. עיקר תפוצתה של רצועית רוברט הוא בדרום – מערב אירופה (איטליה, צרפת, ספרד) – אבל ידידי אסף שיפמן צילם אותה גם בקפריסין, למשל.

הרצועית הזו שונה מרצועית הגליל – אין לה בעצם את הרצועה האופיינית, הלשון הארוכה. ובאמת, מסתבר שבמקור, בראשית המאה ה-19, היא תוארה בתור "סחלב רוברט" – Orchis robertiana – על ידי בוטנאי צרפתי עם שם ארוך – ז'אן לואי אוגוסט לואזלר-דלונשאן.

מאוחר יותר, באמצע המאה ה-19, הגיע בוטנאי איטלקי, פיליפו פארלטורה ותאר את אותו צמח, מאיטליה – בתור Barlia longibracteata – כלומר, בארליה ארוכת-חפים, על שם בוטנאי צרפתי בשם בארלה.

במהלך השנים היא תוארה לפחות עוד פעמיים עם שמות נוספים, ושינו ואיחדו ופיצלו את השם שלה לפחות 10 פעמים (מה שמזכיר לי שוב את הפתגם שלמדתי מהילדה בחולצה הכחולה: לילד אהוב שמות רבים!), עד שבשנת 1999 הגיע פייר דלפורג', בוטנאי בלגי, והוא ביטל את הסוג בארליה, והכניס את הבארליות לסוג רצועית – וזו ההגדרה הנוכחית. רצועית רוברט.

רוברט – שעל שמו היא נקראת – הוא ג'ספר ניקולא רוברט, בוטנאי צרפתי שפעל במקביל ללואזלר-דלונשאן – מן הסתם הוא העריך את רוברט, ולכן קרא לסחלב – כלומר, לרצועית – על שמו.

אחת התהיות הגדולות היא איך לכל הרוחות הגיעה רצועית גדולה ומרשימה אל מורדות מבשרת, לנקודה קרובה לישוב שמעולם היא לא נצפתה בה? כאן זה לא ראש תל נידח בגולן, מוקף שדות מוקשים כמו האתר בו התגלתה רצועית קומפר.

ד"ר אורי פרגמן-ספיר, המדען הראשי בגן הבוטני, טוען שהתשובה כאן היא בגוף השאלה: הרוחות. לסחלבים יש זרעים זעירים, כמו גרגרי אבק, והם עפים ברוח למרחקים עצומים.

בתור הסבר להגעתה של רצועית קומפר, זה בהחלט היה הסבר הגיוני: תחום התפוצה שלה מגיע עד סוריה. יכול להיות שזרעים עפו ברוח מסוריה אל רמת הגולן. אבל המקום הקרוב ביותר בו צומחת רצועית רוברט הוא קפריסין. המרחק מקפריסין למבשרת הוא כ-400 ק"מ, ורובו ים… איך זרעים עברו את המרחק הזה?

---

הערה, 15.3.2023: עמיר ויינשטיין כתב לי, שדווקא הרוחות הן אפשרות סבירה: חרקים יכולים לנוע בעזרת רוח מאות ואלפי ק"מ בשכבות הגבוהות של האטמוספירה. וכמו כן, מערכות מזג אוויר מקפריסין מגיעות אלינו – אז בהחלט אפשרי שזרעים זעירים הגיעו מקפריסין. אודליה זיו מוסיפה שהזרעים יכלו גם לתפוס "טרמפ" על ציפור.

---

שמעתי הצעות שמישהו הביא את הצמח ושתל אותו שם. אבל… אם כבר אדם הביא איתו צמח מיוחד, למה לשתול אותו בשטח פתוח וגלוי ולא אצלך בחצר, או במקום מוגן?

לי יש השערה נוספת – משהו שכולל בתוכו קצת מתוך שתי ההצעות האחרות. הזרעים של הסחלבים הם אכן קטנים ודמויי אבק. יכול להיות שהם נצמדו למישהו שביקר בקפריסין, איטליה או כל אחד מהמקומות בהם הרצועית הזו צומחת. אותו אדם – מבלי דעת – הביא את הזרעים הביתה, למבשרת – ואז הם המשיכו לעוף עם הרוח, ואחד מהם מצא פינה טובה לצמוח בה.

את האמת מן הסתם לא נדע…

בינתיים אנחנו יכולים להתפעל מיופיה של הרצועית המרשימה הזו, ולראות שכל פרח בנוי משפית שקצת מזכירה את האיש של סחלב הגליל, אבל היא הרבה יותר גדולה (בערך 2-2.5 ס"מ לעומת חצי ס"מ אצל סחלב הגליל), וזה איש קצת מוזר – עם ידיים ארוכות ורגליים מאד קצרות.

יש לי עוד הרבה שאלות. למשל, מה יהיה בהמשך?
האם נגלה עוד רצועיות רוברט באזור מבשרת, או באזורים אחרים?
האם תהיה לנו כאן ממש אוכלוסיה, או שזהו פרט אפיזודי שהגיע בטעות, ולאחר שהוא יתנוון – כבר לא יהיו יותר?
האם בכלל הרצועית הזו תחנוט פירות? בניגוד לאיריסי ההיכל, ששם אין להם סבילות להאבקה עצמית (כלומר, אם תאביק פרח עם אבקה של פרח אחר מאותו צמח, לא תקבל פרי) – סחלבים רבים דווקא מסתדרים עם האבקה עצמית. אני לא יודעת אם הרצועית הזו היא אחת מהם – אבל יכול להיות שלמרות שיש רק פרט אחד, יהיו לרצועית פירות, עם זרעים נוספים שיופצו בסביבת מבשרת.
אני אשמח אם היא תצליח ולא תהיה רק אפיזודה מיוחדת שהיתה במשך כמה שנים…

---

ועוד תוספת, 15.3.2023: סאקרה חלקה איתי הרבה מידע שאני רוצה להוסיף לרשומה:
מסתבר שבאנגליה רצועית רוברט התגלתה לראשונה לפני שנה – אבל לפי הכתבה ב-Guardian, אצלם נמצאו כ-20 פרטים.
בנוסף – סאקרה מצאה מאמר של חוקר טורקי בשם סאליח פרלאק שחושש שגורלה של רצועית רוברט יהיה כמו רצועית קומפר, שהפכה נדירה מאוד בגלל עקירה ואיסוף פקעות לתעשיית הסחלב.
במאמר הוא מציין שאחרי שרצועית קומפר כמעט ונכחדה התחילו לעקור פקעות של רצועית רוברט (שהן גדולות מאוד ביחס לסחלבי בר אחרים – שמה העממי של הרצועית הזו הוא Giant Orchid, הסחלב הענק).
גם לשאלת ההאבקה העצמית יש התייחסות במאמר: נמצא שיש האבקה עצמית אבל היא לא מוצלחת. לדברי החוקר, בגלל עקירה, בניה, חקלאות וכו' נוצר נתק בין פרטי הרצועיות ומאביקים לא מגיעים להעביר אבקיות. כשאין האבקת מאביקים נוצרת האבקה עצמית אבל עם פוריות מאוד נמוכה.

---

תוספת, 20.3.2023:

ביקרתי את הרצועית פעם נוספת, שבוע מאוחר יותר. היא עדיין פרחה – אבל שמנו לב שהפרחים התחתונים כבר הניבו פירות! אם כך, יש לי תשובה לשאלה אחת: הרצועית הזו חונטת פירות.

עכשיו רק נותר לראות אם הפירות הללו יפיקו זרעים חיוניים. אולי בעתיד תהיה במבשרת אוכלוסיה של רצועית רוברט?

---

אני רוצה לומר תודה רבה לגבי ועפרה, שמצאו את הרצועית – ואח"כ וידאו שגם אני פגשתי אותה, ולאסף שיפמן שלקח אותי למבשרת והתרגש שם איתי.
את התמונות צילמתי בשולי מבשרת ציון, בתאריך 11.3.2023. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!