הרהורים על שנאה

רשומה לא שגרתית אצלי היום. בלי תמונות, בלי פרחים. אני לא יכולה לשים משהו אהוב ליד כל כך הרבה שנאה.


השבוע נתקלתי בשלושה ביטויי שנאה קשים באינטרנט. במיוחד בפייסבוק, אבל בעצם כל הרשת רחשה בנושא.

הנושא הראשון היה מחאת המילקי בברלין.
אנשים התעלמו לחלוטין ממה שניסה אותו אדם עלום שם לומר – לדעתי, מה שהוא רצה לומר זה "ישראל יקרה לי, ועצוב לי שאני לא יכול להרשות לעצמי לחיות כאן". ובסך הכל הוא צודק – יוקר המחיה כאן גבוה מאד. הרבה יותר גבוה מהמשכורות שאנשים מרוויחים.

כן, הוא עשה את זה בצורה מטומטמת (קריאה לאנשים לרדת מהארץ) – אבל אנשים ראו את המילה "ברלין" וקפצו להם הפיוזים. "לך, יא חתיכת בוגד!" "לא רוצים אותך כאן" "לך אל הנאצים, נראה מה הם יעשו לך" – זו רק רוח הדברים שהוטחו באותו אדם. הרבה ממה שנאמר לו היה קללות ואיחולי מוות בעינויים. כל כך הרבה שנאה וזעם הוטחו בו. אנשים מריצים תמונות של היטלר – פתאום חצי מהפייסבוק מלא תמונות של היטלר ימ"ש, שהעלו אותם נשמות טובות ש"בסך הכל מתנגדים לירידה מהארץ".
ומה בסך הכל הוא ניסה לומר? שיוקר המחיה כאן גבוה. במקום הסביר לו למה כדאי להשאר בארץ ולהלחם על יוקר המחיה, התנפלו עליו בצורה כל כך פראית – עד שנראה לי שהיום הוא פשוט מפחד לחזור לארץ.

הנושא השני היה גיא מרוז. אני מבינה שגיא – כאיש ציבור – נהנה פה ושם מפרובוקציות. הפעם הוא חלק עם המדינה את חתונת בנו, בניו יורק. הבן התחתן – "רחמנא לצלן" עם אמריקאית בת הדת הקתולית. החתונה נערכה כדת משה וישו, וכמקובל אצל אמריקאים – בנוכחות רב וכומר.
גיא, האב המאושר, העלה בפייסבוק מספר תמונות מהאירוע. הוא קיבל אלפי תגובות. חלקן באמת אמרו "מזל טוב" ודברים לגופו של ענין. אבל הרוב כללו קללות, איומים, קריאה לגיא ולכל משפחתו להתאבד, "השם ירחם ויציל! התבוללות!" "תמנון חזירי עם 49 זרועות טומאה שמכרו את נשמתם לשטן" ועוד כהנה וכהנה קללות ונאצות.

ואני שואלת, מי שמכם? האם האל שלכם מינה אתכם להיות שומרי ראשו ומגיניו? איך אתם מתיימרים לדעת מה האל שלכם רוצה? אם הוא היה מתנגד לחתונה הזו, בתור אל כל יכול, הוא יכול היה להכות את הנוכחים בברק או צונאמי או משהו כזה. אם הוא לא התנגד, באיזו זכות אתם יכולים לבוא ולטעון להסכמתו או סירובו של האל?

הנושא השלישי היה חברת הכנסת מרב מיכאלי. את ח"כ מיכאלי אני מאד מעריכה עוד מזמן שהיתה לה תכנית בוקר ברדיו, והייתי שומעת אותה בדרך לעבודה.
השבוע היא ביקרה בסוכת השומרונים בחולון, ומאד נהנתה. היא קצת בלבלה בין "יהודים" ו"שומרונים" (שכן, השומרונים חושבים עצמם לצאצאי שבטי ישראל ולא יהודה) – אבל בסך הכל הפוסט שלה בפייסבוק בנושא היה אופטימי וחביב.

ולא כך התגובות. אמנם היו כמה שדיברו לגופו של ענין ותיקנו את טעותה של ח"כ מיכאלי, אך היו הרבה תגובות בסגנון "בונים סוכה בבית? ההלכות שלהם אינם לפי הפסיקה היהודית!" "את מטומטמת רצינית, או רק עושה את עצמך?" "מי את בכלל שתחליטי דברים כאלה???את בכלל מאמינה בקב״ה?? לדברים האלו יש גדולי דור שמחליטים ולא את ושכמותך…ליצנית"  – בקיצור, שנאה, קללות ואיחולי מוות לח"כ מיכאלי ולכל העדה השומרונית.

ואני לא מצליחה להבין. כל האלימות המילולית הזו פשוט כואבת לי. למה? למה לקלל, למה לאיים? ומי שמכם שליחי האל ומפרשי דברו הבלעדיים? איזה יוהרה וחוסר נימוס זה, להתנהג כך! אתם חושבים שבעזרת ההתלהמות והבהמיות האילה תצליחו לשנות את דעתו של מישהו?

אתם מכירים את האמרה "אם אין לכם משהו טוב לומר – אז פשוט אל תאמרו!" ? – לפעמים נכון לשתוק. לא לכל דבר צריך להגיב.

אני ממליצה לכל אותם מגיבים לנסות להתאמן על המשפט הבא: "אינני מסכים עם דיעותיך, אך אלחם על זכותך להביע אותן." (את זה אמר הפילוסוף הצרפתי וולטר, במאה ה-18)

אני יודעת שאם אני אחליט לרדת מהארץ, זה לא יהיה לברלין, וזה לא יהיה בגלל מחירי מוצר זה או אחר. זה יהיה כשאני לא אוכל לחיות יותר מוקפת כל כך הרבה שנאה.

48 מחשבות על “הרהורים על שנאה

  1. מסכים עם כל מילה שלך.
    המדינה הזו מתדרדרת והולכת, ובעצם כל הרשומה שלך זו סיבה אחת גדולה למה כדאי לעוף מהמדינה הזו. אם הייתי יכול (האישה לא רוצה), הייתי עובר לחיות במקום שאשכרה אפשר לחיות בו, ולא רק לשרוד.

    volcman

    Liked by 1 person

    • למען האמת, גם אני חושבת על הגירה – אבל יש לי עדיין סיבות לרצות להשאר כאן.
      אני מסכימה מאד בנושא "לחיות" לעומת "לשרוד".

      אהבתי

  2. אני עוקבת אחר הדיונים בפייסבוק ומן הסתם הגעתי גם לכאן. את כל כך צודקת בדברייך שלו כתבתי אותם בעצמי – לא הייתי מתנסחת טוב יותר!
    אנשים לא מבינים שמילקי וברלין הם לא הבעיה. הם הסימפטום. הבעיה היא שיקר לחיות כאן ויש אנשים שמנסים את מזלם במקומות אחרים, ועל אף שאני ציונית – אני לא באה אליהם בטענות. זו זכותם המלאה לשים את עצמם ואת רווחתם הכלכלית בראש סדרי העדיפויות שלהם, לפני האתוס הציוני. החשש הגדול שלי הוא שאם המגמה הזו תימשך בסופו של דבר – הרבה אנשים טובים ומוכשרים יעזבו את הארץ ואנחנו נישאר עם כל המתלהמים והמתבהמים😦
    את הסיפורים על גיא מרוז ועל מירב מיכאלי לא הכרתי, אולי כי אני נמנעת כבר שנים מלקרוא כתבות באתרים מובילים שמאפשרים לפרסם טוקבקים – פשוט כי אני יכולה לסבול את סגנון התגובות המתלהם והאלים שכל כך השתרש במחוזותינו.
    איסתרא בלגינא קיש קיש קריא!
    תודה על שהעלית נושא חשוב זה, ולו כדי שגם אני אוכל להביע את תמיכתי.

    אהבתי

  3. אני מסכימה איתך במאה אחוזים. מיהם כל המתלהמים הללו שישפטו החלטות וגישות של אחרים?
    שלא לדבר על כך שזה לא עניינם ואין להם כל רשות להתערב בעניינים של אחרים. ואם ברצונם להביע את דעתם- יש דרכים תרבותיות לעשות זאת.
    כנראה שזה מה שנקרא: "ישראל ערבים זה לזה"….. אני מוותרת על כל הערבים הללו ומתביישת : לעם הזה אני שייכת?

    אהבתי

  4. השנאה שיש כאן מעוררת סלידה. ולא רק שנאה, אלא גזענות שגובלת באלימות קשה.
    אין דין ואין דיין, הכל מותר ואין משטרה או מדיניות שתעשה סוף לגועל שנהיה כאן.
    החלק מתוכניות טלויזיה בתת רמה שתכליתן לעורר סקס, קניות,שטיפת מוח והכל רק שהאמת לא תצוף. שהמטרה, לגרוף כסף מהעם. תרבות מזמן אין כאן. כמו גם כיבוד הורים. ואני לא מאשימה, את הצעירים. שנים עובדים 16 שעות כדי לגדל ילדים. לאן דרדר אותנו השלטון,
    הכל למען בצע כסף שמיועד לטיקונים,ויושבי הכורסאות ל-"כשרות" ועוד מריעין בישין.
    חוק מזמן מת כאן.
    ראי מה קורה במשטרה. הכל "מריח מראש הדג" .
    החינוך, מזמן לא חינוך שילדים מחטטים בעשיית המורים וכל דבר קטן הם מתלוננים.
    בחו"ל אין דבר כזה, ילד שעושה מעשי קונדס, נענש, כאן הוא מקבל צל"ש מהורים מתוסכלים שנגמר להם הפיוז מרוב עיפות.
    את ההורים לא מאשימה. מאשימה את מדיניות הקלוקלת של הממשלה שבמקום לשנות דיסקט, רק מחמירה את מה שקורה כאן ואחר כך מתפלאת שהחומר הטוב עוזב.
    הוא מגן על עצמו מלהיפגע ע"י המאפיה ששולטת כאן בכל חור.
    ויש שבמכוון מלבים את האש. כי משלמים להם עבור זה.
    כל מילה שרשמת בסלע!

    אהבתי

    • תודה על התגובה.
      מירב מיכאלי לא תמיד סובלנית כלפי אילו שאינם מסכימים עם דיעותיה (אחרת ודאי לא היתה מצליחה להגיע לכנסת) – אך זהו איננו הענין כאן. הפוסט שכתבה קבל תגובות שנאה ורוע, וזה מה שהפריע לי.

      אהבתי

  5. אגיב גם כאן…

    אני מאוד מסכם איתך שהקיצוניות, הגזענות, האלימות וחוסר הסובלנות באינטרנט מגיעים לשיאים חדשים בשנים האחרונות. זה מאוד מפחיד אותי.
    אני מקווה שבמציאות יש יותר אנשים סובלניים.

    רק בעניין המילקי בברלין… אני נגד השוואה לשואה ותמונות של היטלר – מאוד נגד – אבל אני חושב שגם בפוסט המקורי הייתה קיצוניות כי הוא בפירוש קרא לרדת מהארץ לברלין. זה טמטום מסוג אחר. הזכיר לי את האידיוט ששם תמונה של ילדים גוועים ברעב בגטו וורשה ואמר שזה בדיוק כמו היום בארץ כי יש פה הרבה ילדים רעבים😦

    אהבתי

    • תודה לך
      כידוע לך, גם אני לא הסכמתי עם קריאת ההגירה לברלין או לכל מקום אחר. אבל לקחת מילה אחת מפוסט שלם ולעשות ממנה מהומות במשך זמן ארוך – ועוד לאיים איומים אישיים על המפרסם – זה ממש לא לעניין לטעמי.

      אהבתי

  6. לגבי הנישואין עם נוכריה: המתלהמים שוכחים שכל בית דוד הוא משושלת של נוכריות.
    דוד היה הנכד של בועז ורות המואביה ובועז עצמו היה הנכד של יהודה ותמר הכנענית.

    אהבתי

  7. מסכימה איתך וגם עם מוטיאור בתגובות כאן , .לדעתי יש הסלמה חריפה בסוגי המחאה מאז מחאת הקוטג' האינטרנטית.. אנשים גילו את עולם המחאה ומרגישים צורך להגיב בלי בקרה .. פשוט נורא מה שקורה כאן .. אנשים איבדו את זה לגמרי.. חופש הביטוי כבר מזמן היה לנו לרועץ, במקום שאנשים ישתמשו בו בחכמה על מנת להעביר מידע או אפילו לשכנע לשנות דעה, הרי גם זה זה מותר אם זה נעשה בצורה שקולה ותבונית.. אבל הכל הפך למסחרה של דעות ומי יגיד אותם בצורה קיצונית ופוגעת במקום נוגעת.. עצוב לראות לאן הגענו…

    אהבתי

  8. מרגישה את הזעם שלך ומצטרפת אליו.
    כואב מאוד הקיצוניות בשנאה יהודים ליהודים .
    לא כך תיארתי את ארצי לפני עלייתי .

    אהבתי

  9. כ"כ מבין אותך, עננת.
    כן, מחירי המוצרים בארץ גבוהים. על זה כתבתי רשומה בעצמי. אבל מה שבאמת מרתיע זו הנרגנות, השנאה, העצבים.
    נכון שלא ראוי לקרוא לירידה, ואם מישהו עשה את זה, זה מטומטם. אבל רמות השינאה נוראות. וזה בהחלט מרתיע מי שהתרגל לחיות בלי זה.

    אהבתי

    • תודה לך
      כמו שכתבתי בהרבה מקומות, יש גם דרך להעביר ביקורת. אפשר לא להסכים, אבל ישר להתחיל להתנפל על מי שלא מסכימים איתו, ולהתחיל להעלות תמונות מרושעות – פשוט מרושעות – זו ממש לא הדרך לטעמי.
      והרבה יותר מדי אנשים שאני מכירה, והם נורמטיבים לכאורה – כן חושבים שזו הדרך.

      אהבתי

  10. שיהיה הרבה מזל טוב לבת של גיא מרוז, ובהקשר לכך, מסתבר שבעניין זה המשפחה שלי לא לבד… 🙂

    בעניין סוכה, בסכומו של דבר כל משפחה [ולעתים קהלה] תבנה מה שמתאים לה. אבל, מה היא
    סוכה כשרה? [נכתב בהומור] עניין מאד חשוב והרה גורל זה! צריך כמובן להקבע ע"י גדולי הרבנים
    של הדור! ורצוי בדיונים של לפחות 7 ימים ו7 לילות, תוך כדי התנסות בבניית סוכה עם גדולי המומחים
    בעולם בידיעת אדריכלות סבוכה זאת, למען הפסיקות יבטאו שלוב מיטבי בין דקדוקי הכשרות
    להיבטים המעשיים של בניית הסוכה.

    ובהקשר לגרמניה [הפעם ברצינות] אצלי כאמור, קשרים עם גרמנים [בישראל] זה חלק מהיום-יום…

    אהבתי

    • תודה על התגובה המחוייכת🙂
      זה היה הבן של גיא, ולא הבת – אבל זה באמת לא משנה.
      ובאמת אין לי בעיה עם אנשים שבוחרים לגור בכל מיני מקומות בעולם – יש לי בעיה עם רמת האלימות בתגובות פה בארץ.

      אהבתי

  11. חבל מאד שאני הייתי הגורם לרשומה הזו.
    אני חושבת שיש הרבה שנאה והתלהמות כאן וזה היה עוד לפני מחאת המילקי. זה בלט מאד בתקופת המלחמה שאז אנשים שחררו את חרצובות לשונם. אבל אולי, זה היה גם לפני המלחמה, רק שפשוט לא טרחנו לקרא טוקבקים. אני לא קוראת טוקבקים אף פעם (כמעט) כי אני נחרדת מהקללות שיש בהם.
    לגבי מחאת המילקי. הבחור ה"מסכן" לא יפחד לחזור לארץ כי הוא לא מעוניין בכך. ידוע היום שהוא חי בברלין ועוסק שם בנדל"ן וזו הסיבה שהוא לא רצה לחשוף את שמו. רק שבעידן הנוכחי קשה להסתיר גם מניעים נסתרים.
    המחאה נגד יוקר המחיה חיונית והיתה יכולה להעשות באופן שלא יגרום לאנשים להיות חולים! ואז, אם היא לא היתה כזו, יותר אנשים היו, אולי, מצטרפים ותומכים בה כי את יוקר המחיה כאן צריך להוריד!
    אבל סיבות חולניות גרמו למחאה להראות כמו שהיא נראתה והיא גרמה נזק רב לאנשים רבים. כולל לי עצמי.
    המחאה הנגדית ראויה וחלשה מדי. וכן, ברלין והיטלר הולכים יחד אצל רבים מאיתנו. עדיין. וטוב שכך.

    אהבתי

    • הרשי לי להרגיע אותך, את לא היית הגורם לכתיבה. אולי אחת הסיבות לפרסום, אבל כתבתי את זה עוד לפני שפרסמת את תמונת היטלר.
      את רוב הכתוב כאן כתבתי בסביבות 2.30 בלילה לפני כמה ימים, כשלא הצלחתי להרדם.
      כמו שכתבתי כמה פעמים, אני לא מסכימה עם צורת המחאה של אותו בחור, ולא עם הדיעות שלו. אבל לתקוף אותו בצורה בוטה כל כך (וגם לפרסם תמונה של היטלר) – בעיני היה מחליא ומגעיל. ואני עדין חושבת שזה מחליא ומגעיל.
      ואני חושבת שצורת תגובה כזו מביאה לשתי תוצאות גרועות – אחת, את הדיעה של האדם המקורי בטוח לא תשני; ושתיים – גם אנשים שבמקור היו יכולים להסכים איתך, כמוני, יתנגדו באופן גורף לקבל את דעתך, כי לדעתי לשים תמונה של היטלר זו אלימות.
      ברשימה התייחסתי לעוד שני מקרים דומים מבחינת התגובות האלימות, ואני יודעת שיש עוד – ואני יודעת שאת באופן עקרוני לא מהמתלהמים.
      ואכן, שנאה והתלהמות הפכו להיות ה"נורמה" בארץ עוד לפני מחאת המילקי. על זה בדיוק אני מתלוננת.

      אהבתי

  12. השיח ציבורי אצלנו נוראי, אלימות פיזית ושנאה המתבטאת בכל כך הרבה דרכים. מחזק ידיך בכתיבתך. נראה שמרוב שנאה ואי הקשבה מתעלמים מהמציאות ולא מנסים לתקנה

    אהבתי

  13. עננת יקרה, נגעת פה בהרבה רעות חולות, ברשומה קטנה אחת. ואציין רק כמה מהן, ולהאיר כמה פינות חשוכות כפי שאני רואה אותן:

    1. על שיח הטוקבק, החירות שהטוקבק מעניק לאנאלפאבתים, בורים ועמי ארצות להביע את דעתם הנלעגת, גורמת להם שיכרון כח. וכך בעילום שם הם יכולים להקיא את מררתם ואת כל הרוע שממלא את נפשם לנוכח עליבותם ותיסכולם.
    הם לא הרוב, כי הרוב הוא דומם, אך לא צריך הרבה מרה שחורה כדי להרעיל את החיים.

    2. על מילקי בברלין, את מחאת המילקי ארגן ישראלי שעוסק בתיווך דירות בברלין, קהל היעד שלו מצומצם מאוד, מי יקנה בית מיהודי בברלין? לכן הוא מנסה להגדיל את קהל היעד שלו, זה לא אישי זה רק ביזנס.
    אך אין לו כלים לעשות הד כל כך גדול, בשביל זה יש את התקשורת שחייבת למכור כדי לשרוד, שוב ביזנס.
    ואפרופו מילקי…גדלתי על לבן עם ריבת תות ונשארתי בחיים.

    3. על נישואי תערובת, לחברה ותיקה יש בן הומו לא עלינו, ילד מוכשר נהדר ובן נפלא, אך מה לעשות הומו.
    גר באמשטרדאם עם בן זוגו הגוי באושר ובטוב.
    בשיחה עם חברתי היא אומרת לי: חבל לי רק דבר אחד…שבן זוגו אינו יהודי.
    אז זהו שכל אחד מתמודד עם הקשיים שהעניק לא ה"כל יכול"

    4. על קללות וזוהמה מילולית, אנחנו נפגשים בזוהמה (פיזית ומילולית) על כל צעד ושעל, אנחנו עוקפים אותה, מפנים אותה, מחנכים לא להשאירה ברשות הרבים. אך אם הזוהמה תצטבר בבטן פנימה היא לא תעלם.
    והזוהמה נמצאת בכל פינה על פני כדור הארץ.
    כל אחד צריך וחייב לשמור על ד' אמותיו, ולהדריך את הקרובים אליו בדוגמה אישית, זה קשה, סיזיפי, אך אין דרך אחרת.

    5. על השונה, מדהים אותי איך יהודים שעברו שואה נוראה לפני דור אחד בלבד, רק כי הם לא דומים במאה אחוז לשכניהם, יכולים לגלות בעצמם סימנים של שנאה לזר, לשונה באמונתו, בצבע עורו או מבטאו. ולמה אני הכי כועס על התופעה? כי בעצם היא מעניקה לגיטימציה לכל צוררי היהודים בכל הדורות.

    קיטרתי די למרות שתימצתתי עד כמה שאפשר. עוד יש כמה רעות חולות באמתחתי, אך אשמור לפעם אחרת.

    ולעננת תודה שאפשר לי להוציא מתוכי קצת מרה שחורה, אני כבר חש קצת יותר טוב.

    אהבתי

    • כתבת תגובה מפורטת ומושקעת ואני מאד מסכימה עם דבריך,
      הבעיה שלי היא פשוט עם השיח הציבורי, שהפך להיות חסר סבלנות וחסר סובלנות.
      אני במיוחד מסכימה עם הנקודה החמישית שהעלית, זו נקודה כואבת מאד.😦

      אהבתי

  14. חותמת על כל מילה. השיח בישראל הפך אלים, מתלהם וגזעני, קיצוני ומשיחי, אטום לכל דעה אחרת, וקצר רוח (לפעמים המתלהמים בתגובות אפילו לא קראו את הדעה עליה הם מגיבים, כך נראה…). אבל זה יותר מטוקבקים. זה קורה גם ברשתות חברתיות בהם האדם המגיב מזוהה בשמו, וזה קורה גם אצל השרים והח"כים ושאר נושאי משרות ברשויות השונות, שמתבטאים בצורה שערורייתית ומבישה ומחסלים כל אפשרות להביע דעה אחרת.
    לצערי ההרגשה שלי היא שזו החברה שלנו כיום וזה רק ילך ויתגבר. ההגירה החוצה לא מתחילה עכשיו. בקרב מכריי רבים עזבו בשש השנים האחרונות ואחרים עובדים על הדרכון הזר בימים אלו ממש. בינתיים המדינה נהיית יותר קיצונית, דתית ופחות סובלנית, ואני מרגישה שאין כאן אוויר לנשימה. זה מתחיל בדברים הכי בסיסיים ומושרשים פה – היעדר האופציה לבחור להתחתן בנישואים אזרחיים או לנסוע/לא לנסוע באוטובוס בשבת – וממשיך הלאה לחברה שמתכנסת בעצמה, מרחיקה את עצמה מהעולם, ושוקעת לתהומות של שנאת כל וכל. שונאים את האחר, וזה לא משנה אם האחר הוא ערבי, יהודי, חילוני, חרדי, מזרחי, אשכנזי, תל אביבי, שמאלני, מתנחל וכו'. זו הפוליטיקה של השנים האחרונות, מציאת השעיר לעזאזל ועידוד השנאה אליו, וכך זה נראה.

    למרבה הצער, על אף האמוציות אנו עם של פראיירים שימשיך לקטר על יוקר המחיה מבלי לצאת לרחובות, ובינתיים מי שיכול יברח, ומי שאין לו אפשרות לעשות זאת (ולצערי אני ביניהם) יישאר פה כמיעוט.

    אהבתי

  15. יש באמת המון שנאה באינטרנט – טוב, יש בעולם בכלל, אבל באינטרנט רואים את זה הרבה יותר, אנשים מרגישים חופשי לשפוך את האיכסה בלי חשבון, ואני שומעת הרבה על הקטע הזה של איומי רצח על אנשים שאתה לא מסכים אתם. זה לא רק בארץ, זו מגיפה כללית.

    אני מסכימה אתך לחלוטין שזו לא הדרך לנהל דיאלוג, אפשר להעביר ביקורת בלי לגלוש לאלימות, אפשר להגיד שאתה לא מסכים עם מישהו בלי לקרוא לו בשמות – אפשר אפילו לומר שאתה חושב שמעשה מסויים הוא חטא בעיני אלוהים, בלי לדבר בצורה מגעילה על מי שעשה את המעשה הזה. (אני לגמרי לגמרי לא מנסה להיכנס כאן לשאלה של החתונה ההיא. אני מדברת באופן כללי, על העקרון. יש כל מיני דברים שאני מאמינה שאלוהים רואה אותם כחטא, ואני יכולה להצביע על המעשה ולומר שזה חטא בלי להיות גסת רוח כלפי האנשים שעושים את זה.)

    אהבתי

    • תודה על התגובה
      וזה בדיוק הענין – את חושבת שאלהים מתייחס לזה בדרך מסויימת, אני בתור אתאיסטית חושבת אחרת, וכל אחת זכאית לדעתה – ובאמת אני לא מבינה למה צריך ישר לאיים ולהיות גסי רוח.

      אהבתי

  16. עננת היקרה, כל כך מזדהה עם מה שכתבת. כתבת כל כך יפה. זו הרגשתי נכון להיום

    אהבתי

  17. פינגבק: עקעק זנבתן – Common Magpie – Pica pica | פרחים, פרפרים וכל מיני

  18. מאוד מודה לך על הדברים שכתבת.לצערי בשנים האחרונות אני מרגישה את ההתלהמות הזו בכל המישורים, ולא משנה באיזה נושא מדובר, ולא רק באינטרנט לצערי אנחנו למדנו לשנוא מאוד טוב אחד את השני פה, וכל דבר מהווה מחלוקת,
    (_אני מניחה שגם ל מה שכתבתי אני יש למישהו רצון לחלוק עלי,,,,)

    אהבתי

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s