בחול המועד פסח יצאתי לטייל בהרי יהודה – נסעתי עם חברתי, בעלת הבלוג "אפילו עז" לחפש סחלבים ועוד כל מיני.
הבעיה, כמובן, היתה שבחול המועד כולם יצאו לטבע – לטיולים או פשוט לפיקניקים. כשהגענו ליער מטע, היה שם כל כך עמוס שלא מצאנו חניה.
ואז נזכרתי, שלפני כמה שנים הראו לי בריכות קטנות עם נורית המים ביער מטע. נסענו לחפש אותן – ומצאנו אוצר. קודם כל, הגענו למקום ללא שולחנות פיקניקים – כלומר, מקום שקט. ללא המוני אדם מסביבנו. ישבנו לנו על שפת אחת הבריכות הללו, ונהנינו מהפריחה ומהשלווה.
באזור סלעי ביער מטע נחצבו כמה בריכות מים. הן מתפקדות כשלוליות חורף לכל דבר – אספקת המים היחידה היא מהגשם.
וכשאנו ביקרנו שם, השלוליות היו מלאות פריחה – של נורית המים.
וכן. אילו נוריות. אני משערת שרוב הקוראים שלי מכירים את נורית אסיה האדומה – מבחינת הצבע היא יוצאת הדופן.
בארץ גדלים 23 מינים של נוריות. מין אחד פורח באדום – נורית אסיה. רוב המינים הם צהובים, כמו למשל נורית הלב.
וארבעה מינים גדלים במים, והם לבנים עם מרכז צהוב.
נורית המים היא הנפוצה מבין ארבעת המינים הללו.
העלים שלה דקים, גזורים וטבולים בתוך המים. גבעולי הפרחים מתרוממים מעל למים.
והדבר הנפלא הוא שהם יוצרים מרבדי פריחה נהדרים במים!
נורית המים פורחת רק במקומות שיש בהם מאגרי מים. למשל, בעמק החולה, בגולן, ברמת דלתון.
בהרי יהודה היא מאד נדירה – ידועה בשניים או שלושה אתרים בלבד. בעבר היא גדלה במקומות נוספים, אך בגלל ניצול חלק ממקורות המים וזיהום של אחרים – היא נכחדה ממקומות רבים.
הבריכות הללו ביער מטע נחפרו על מנת להשיב לטבע גם את הנוריות, וגם סרטני מים זעירים.
לפעילות המבורכת הזו אחראי עָתָי יפה, מהגן הארץ-ישראלי בנתיב הל"ה.
את התמונות צלמתי ביער מטע, בתאריכים 23.4.2011 וגם 6.4.2015
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
ועוד משהו – בקשר לכותרת הרשימה. כשהתחלתי לחשוב על כתיבת הרשומה הזו, נתקעה לי בראש השורה "שלום לך, נורית המים!" – לקח לי כמה דקות להבין שאני משבשת שיר ישן של צוות הווי הנח"ל – בתוך שלולית המים. ולכן אני מצרפת אותו כאן.
פרחים, פרפרים וכל מיני 