שלום לך, נורית המים – Ranunculus peltatus

DSCN9410

בחול המועד פסח יצאתי לטייל בהרי יהודה – נסעתי עם חברתי, בעלת הבלוג "אפילו עז" לחפש סחלבים ועוד כל מיני. 

DSCN9400

הבעיה, כמובן, היתה שבחול המועד כולם יצאו לטבע – לטיולים או פשוט לפיקניקים. כשהגענו ליער מטע, היה שם כל כך עמוס שלא מצאנו חניה. 

DSCN9403

ואז נזכרתי, שלפני כמה שנים הראו לי בריכות קטנות עם נורית המים ביער מטע. נסענו לחפש אותן – ומצאנו אוצר. קודם כל, הגענו למקום ללא שולחנות פיקניקים – כלומר, מקום שקט. ללא המוני אדם מסביבנו. ישבנו לנו על שפת אחת הבריכות הללו, ונהנינו מהפריחה ומהשלווה. 

DSCN9408

באזור סלעי ביער מטע נחצבו כמה בריכות מים. הן מתפקדות כשלוליות חורף לכל דבר – אספקת המים היחידה היא מהגשם. 

DSCN9425

וכשאנו ביקרנו שם, השלוליות היו מלאות פריחה – של נורית המים. 

DSCN9409  

וכן. אילו נוריות. אני משערת שרוב הקוראים שלי מכירים את נורית אסיה האדומה –  מבחינת הצבע היא יוצאת הדופן. 

DSCN9430

בארץ גדלים 23 מינים של נוריות. מין אחד פורח באדום – נורית אסיה. רוב המינים הם צהובים, כמו למשל נורית הלב

DSCN9411

וארבעה מינים גדלים במים, והם לבנים עם מרכז צהוב. 
נורית המים היא הנפוצה מבין ארבעת המינים הללו. 

DSCN9427

העלים שלה דקים, גזורים וטבולים בתוך המים. גבעולי הפרחים מתרוממים מעל למים. 

DSCN9419 

והדבר הנפלא הוא שהם יוצרים מרבדי פריחה נהדרים במים! 

IMG_2490

נורית המים פורחת רק במקומות שיש בהם מאגרי מים. למשל, בעמק החולה, בגולן, ברמת דלתון. 

DSCN9428

בהרי יהודה היא מאד נדירה – ידועה בשניים או שלושה אתרים בלבד. בעבר היא גדלה במקומות נוספים, אך בגלל ניצול חלק ממקורות המים וזיהום של אחרים – היא נכחדה ממקומות רבים. 

IMG_2495

הבריכות הללו ביער מטע נחפרו על מנת להשיב לטבע גם את הנוריות, וגם סרטני מים זעירים.  

IMG_2535

לפעילות המבורכת הזו אחראי עָתָי יפה, מהגן הארץ-ישראלי בנתיב הל"ה. 

IMG_2498

את התמונות צלמתי ביער מטע, בתאריכים 23.4.2011 וגם 6.4.2015 

IMG_2500

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

IMG_2504 

ועוד משהו – בקשר לכותרת הרשימה. כשהתחלתי לחשוב על כתיבת הרשומה הזו, נתקעה לי בראש השורה "שלום לך, נורית המים!" – לקח לי כמה דקות להבין שאני משבשת שיר ישן של צוות הווי הנח"ל – בתוך שלולית המים. ולכן אני מצרפת אותו כאן. 

DSCN9412

 

אצבוע אירופי – Caralluma europaea

e01

כל שנה ביום ההולדת שלי יש לי מסורת – אני לוקחת יום חופש, ויוצאת לטייל לראות פרחים. בד"כ עם חברים ומשפחה, אבל היתה גם שנה שיצאתי לבדי. 

e03

היום, לצערי, בגלל בעיות הברכיים, אני לא יכולה לצאת לטייל. במקום זה, אני נזכרת בפרח קטן ומיוחד, לא מוכר ומאד חביב עלי – אצבוע אירופי. 

e04

האצבוע הוא סוקולנט – כלומר, צמח בשרני שאוגר מים ברקמות. אין לו עלים, והגבעולים שלו נראים כמו אצבעות שמנמנות 

e14

הוא מזכיר לנו את הקקטוסים, אך הוא שייך למשפחה אחרת – משפחת האסקלפיים (כמו תפוח סדום, למשל). 

e05

הפרח שלו – בגוונים צהבהבים-בורדו – הוא  בשרני, וקטן מאד. קטרו בערך סנטימטר. לטעמי הוא מאד יפה – גם אם הוא בהיר – 

e02

וגם אם הוא כהה – 

e07

הפרי של האצבוע נראה כמו אצבעות מוזרות שמזדקרות מעלה – 

e08

האצבוע צומח בסדקי סלעים ובמצוקים, בהרי יהודה ובהרי הנגב. 

e09

האצבוע פורח פעמיים בשנה – בסתיו (בסביבות נובמבר) ובאביב (בסביבות אפריל). אבל כיון שהוא אוגר נוזלים ולא תלוי בגשמים, יש סיכוי מסויים לראות אותו פורח כל השנה. 

e12

הרי יהודה והנגב אילו איזורים שאני מכירה פחות טוב – יחסית לכרמל למשל – ולכן את כל האצבועים פה פגשתי בזכות אנשים טובים ונחמדים.
כיוון שאני מאמינה גדולה בנתינת קרדיט לאנשים הראויים לו – אזכיר את כל אותם אנשים מצויינים: 

e10

את האצבוע הראשון שפגשתי ראיתי בגן צמחי ארץ ישראל של עָתָי יפה בנתיב הל"ה.  הייתי שם במסגרת השתלמות רת"ם, בתאריך 11.10.2007.
מעט אחר כך, בתאריך 30.11.2007 נפגשתי עם מספר אנשים לסיור אחרי-הגשם בנחל כסלון, בהנחיית פרופסור דנין. שם פגשתי את האצבוע פורח בפעם השניה.

אל נחל כסלון חזרתי כמה וכמה פעמים, לראות אם האצבוע פורח. אבל לרוב פגשתי רק את האצבעות, ללא פריחה.  

e11

הפעם האחרונה שראיתי אותו פורח היתה בחודש מרץ האחרון – 28.3.2013 – יצאנו לטיול פסח משפחות בנחל חלילים, עם אנג'ולי ועם גגג האחת ומשפחותיהם. בשלב מסוים, כשכל הילדים טיפסו אל המערה – אני דיברתי עם ד"ר רון פרומקין – אקולוג ואדם נהדר, והוא ירד במיוחד מביתו על מנת לטפס איתי על המצוק ממול ולהראות לי אצבוע פורח.

ועוד פעם מיוחדת אחת היתה בדיוק היום לפני שנה – 29.12.2012 – בטיול יום ההולדת שלי לצפון הנגב. היינו אז בחולות משאבי שדה, באיזור ממשית ובעוד כמה נקודות. בשלב מסוים ד"ר יובל ספיר, מנהל הגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א, לקח אותנו לאיזור שהיו בו כמה מצוקי אבן – ושם בחריצי הסלע צמח האצבוע.

e13

אני רוצה להודות לפרופסור דנין, לעתי יפה, לד"ר פרומקין ולד"ר ספיר – שלימדו אותי על הפרח המקסים והמיוחד הזה!

e06

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

e15

נאדיד עדין – Utricularia gibba

 
הידעתם שיש בארצנו צמח טורף?
צמח בר, שממש טורף בעל חיים?
 
אני כבר רואה אנשים מדמיינים לעצמם משהו כמו ב"Little Shop Of Horror", אז רציתי לאמר – תשכחו מזה.
 

 
נאדיד עדין – ממשפחת הנאדידיים, הוא הצמח הטורף האמיתי היחידי בארץ. זהו פרח זעיר. פיצקלה. קוטר הפרח הוא חצי ס"מ, והוא גדל במים.
אבל… הפרח אינו החלק הטורף!
 

 
רגע, הפרח העדין הזה טורף? מה הוא כבר טורף? ואיך?
 
הצמח הזה טורף סרטנים, חרקים ויצורי מים זעירים, והוא לא נעזר בפרח על מנת לעשות זאת.
בעלים ובחלקים התת-מימיים של הצמח ישנם נאדידים – שלפוחיות זעירות בגודל 5 מ"מ בערך, שיש להן מעין "דלתות מלכודת". סרטן שעובר על השלפוחית, נוגע בשערות עדינות שיש על המלכודת, היא נפתחת ושואבת אותו פנימה.
 
אז משחרר הצמח אנזימי עיכול לתוך השלפוחיות הללו, ומעכל את טרפו.
הנאדידים נראים כך:
 

 
הנאדיד צמח בחולה ובסביבותיה עד שיבשו אותה. אם אני לא טועה, הוא כמעט נכחד מהטבע.
אני פגשתי אותו בשני מקומות: בגן של עתי יפה מנתיב הל"ה (שכבר הזכרתי פה), ואתמול – בגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א.
 

 
הנאדיד הוא צמח זעיר, וקשה מאד להתמקד עליו… חוץ מזה, שכחתי להוריד את דרגת החשיפה ולכן התמונות יצאו קצת "שרופות"
 

 
כל התמונות צולמו בגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א, ותודה לד"ר יובל ספיר שהראה לי את הנאדיד.
את המידע על הנאדיד קראתי במאמר "צמחים שאוכלים חרקים" של פרופ. אבינעם דנין מ-1976.
 

 
כתמיד, אפשר ומומלץ להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
כל התמונות צולמו בגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א, 30.7.2009