ויתניה משכרת – Withania somnifera

החלטתי לכתוב היום על צמח מעזבות נפוץ שבד"כ לא שמים לב אליו: ויתניה משכרת.

הסיבה העיקרית שבחרתי בו היא… כי תמיד אני שוכחת את השם שלו. נו, הצמח הזה עם הפירות האדומים. שהפירות מזכירים קצת את הפירות של בוען (שזה שם אחר לשלפח, או לדובדבן היהודים…) – טוב, שניהם ממשפחת הסולניים. אבל לא אליו התכוונתי. התכוונתי ל… ויתניה משכרת.

השם בעברית – ויתניה – הוא פשוט השם הלטיני. הויתניה נקראת על שם הנרי ויתאם – גיאולוג ופלאונתולוג בריטי שחי במאות ה-18-19. שם המין – סומניפרה – משמעותו מרדים. בעברית בחרו ב"משכר", במובן של השפעה מסממת או משכרת.

ובאמת, זהו צמח שהשתמשו בו הרבה למטרות רפואה. בהודו הוא נקרא אשווגנדה (Ashwagandha) ומשתמשים בו למטרות רבות ושונות.

בבדיקות במעבדה אכן התגלו בו חומרים אנטי-בקטריאלים מועילים, אך גם אלקלואידים וחומרים רעילים לאדם.

כיום מפיקים מהויתניה תרופות רבות, למשל – כדורי הרגעה, נוגדי חימצון, משפרי זכרון ופעילות קוגנטיבית, חומרים המשפרים את מערכת החיסון, נוגדי דלקת, חומרים התורמים לאיזון תהליכים פיזיולוגיים וחומרים הפועלים כמחקי הורמונים אצל בני אדם.

מצד שני, מנצלים גם את התכונות הרעילות של הצמח: בהודו מפיקים ממנו חומר הדברה נגד מזיקים ומחלות התוקפים צמחי תועלת, וגם חומר ריסוס פעיל נגד פטריות המזיקות לצמחים.

הצמח עצמו הוא שיח לא גדול, עם פרחים לא בולטים בצבע צהבהב-ירקרק: נחמדים כאלה.

וכמו שרואים היטב בתמונה, הגבעולים והניצנים מכוסים בצפיפות בשערות. אם תסתכלו בהגדלה (טובה יותר ממה שמאפשרת התמונה כאן) על השערות, תראו שכל שערה מתפצלת ל4-5 קצוות – זה נקרא "שערות כוכביות" – כל אחת מתפצלת לכוכב קטן.

השעירות הזו נותנת לצמח מראה כסוף-אפרפר. המטרה שלה היא החזרת קרני השמש, ועל ידי כך מניעת איבוד נוזלים וחיסכון במים.

הפירות של הויתניה מתחילים בתור מין שקיקים ירוקים:

כשהפרי מבשיל, השקיק נעשה שקוף – ובפנים מתגלה פרי עסיסי – ענבה – בצבע כתום-אדום.

כשהפרי בשל לחלוטין, השקיק נעלם ורואים את הענבות הכתומות-אדומות הללו, שמושכות ציפורים לאכול אותם ולהפיץ את הזרעים:

בארץ אפשר למצוא את הויתניה ברוב האזור הים-תיכוני וגם ברוב המדבר, פרט לאזורים הצחיחים ביותר.

בעולם היא בעלת תפוצה רחבה: אפשר למצוא אותה ברוב יבשת אפריקה, בכל המזרח התיכון, היא ממשיכה מערבה דרך הודו ופקיסטן ומגיעה עד לסין.

אני מקווה שעכשיו אני אצליח לזכור את השם של… איך קוראים לה? ויתניה משכרת. 😉
ולכם אני מציעה פשוט לחפש אותה במעזבות, בשדות פתוחים בעיר וסביבה.
מוזמנים גם לקרוא מאמר מעניין שכתבה על הויתניה ד"ר ערגה אלוני באתר כלנית.

את התמונות צילמתי:
בגבעת תיתורה במודיעין, בתאריך 23.1.2009
במעזבות בהרצליה, בתאריך 20.2.2018
בנחל דימונה בתאריך 25.12.2021
ובגן לאומי תל אפק בתאריך 23.6.2022
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!