היתה יפה כמו בשירים, כמו בסתיו הציפורים

הסתיו הוא הזמן לציפורים הנודדות, ובסתיו הזה הזדמנו לי כמה וכמה ציפורים נחמדות מאד. 

אני חושבת שהציפורים המזוהות ביותר עם הסתיו בשנים האחרונות הם העגורים האפורים. עשרות ומאות אלפי עגורים מגיעים אל איזור החולה, ולבוא לצפות בהם זהו מחזה נפלא –

בשנים האחרונות יצא לי לפגוש גם פלמינגו מצוי בארץ, כמה וכמה פעמים. הם מוכרים כבר כמה שנים בבריכות המלח ליד אילת, אך השנה פגשתי הרבה מהם בבריכות המלח של עתלית. 

הנה הם, בבריכה למרגלות שרידי המבצר – 

הפלמינגו הם נפלאים בעיני – מגוחכים ומוצלחים במיוחד. כבר כתבתי עליהם פעמיים – כאן וגם כאן. 

במעין צבי פגשתי מגלן חום, עומד מעל בריכת דגים ומחפש ארוחה: 

ולראשונה הצלחתי לצלם זרון סוף – דורס לא גדול, שמסתובב באיזורי בריכות דגים. 

מבין עופות הגדה, בחרתי להציג הפעם את הסיפנים: סיפן עקוד. 

אילו ציפורים עדינות וחששניות, בעלות מקור דקיק ומעוגל, כמו סיף 

ברגע שמתקרבים מעט אל הסיפנים (ולא, לא הייתי מאד קרובה…) – הם פורשים כנפיים ומתרחקים. 

פגשתי גם ציפורים מקומיות, כאילו שלא נודדות.
למשל, פרחון של צופית בוהקת – כלומר, צופית צעירה שזה-אך פרחה מן הקן, והיא נהנית מצוף בוגנוויליאה – 

ופשוש מקסים, שדגמן לי באופן יפה במיוחד: 

אחד ממבשרי הסתיו המוכרים הוא הנחליאלי הלבן – פגשתי אותו (בין השאר) במרכז כפר סבא. 

אבל השנה, לראשונה, הצלחתי לצלם גם מין נוסף של נחליאלי – נחליאלי זנבתן. התפעלתי מהשת הצהוב שלו. 

גם חכלילית עצים היא ציפור נודדת. הזכר מרשים בצבעיו האדומים-כחולים. אני צלמתי את הנקבה, שצבעיה עדינים יותר – 

והופס! היא ברחה ממני… 

בצומת גולני פגשתי להקה של גבתונים – גבתון עפרוני, שכבר הצגתי בבלוג. 

הם דומים במראה הכללי לדרור, אך גדולים יותר, והנוצות מעוטרות יותר.
הצמד הזה, על הגדילנים היבשים, מאד מצא חן בעיני: 

עד כאן הציפורים שלי, שפגשתי ברחבי הארץ – מהחולה בצפון ועד להב בדרום, באוקטובר ונובמבר. 

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!