פירנצה, על קצה המזלג

העיר המרכזית בטוסקנה, ואחת הערים החשובות באיטליה היא פירנצה. לכן, כמובן, ביקרנו גם בה.

התחלנו את הביקור בפיאצלה מיכאלאנג'לו – Piazzale Michaelangelo – שנמצאת מדרום לנהר הארנו. מהכיכר הזו, שלצערי ממש בלתי אפשרי למצוא בה חניה, יש תצפית מרהיבה על מרכז פירנצה – הדואומו, נהר ארנו, והגשרים החוצים אותו –

הגשר הידוע ביותר בפירנצה הוא הגשר הישן – פונטה וקיו – Ponte Vecchio.
ישנו תיעוד של גשר בנקודה זו בדיוק כבר מהמאה העשירית לספירה. הגשר הנוכחי נבנה בשנת 1345.
בשנת 1565 נבנתה הקומה העליונה של הגשר: זהו מעבר שמיועד למשפחת מדיצ'י – שליטי פירנצה לאורך השנים – כשהם הולכים מהארמון במרכז העיר, Palazzo Vecchio – לארמון החדש שמדרום לנהר הארנו – Palazzo Pitti.
הלא לא יעלה על הדעת שהם יעברו יחד עם פשוטי העם באותו גשר, נכון?
בקומה התחתונה נמצאות הרבה חנויות – כולן חנויות תכשיטים. בעבר היה שם שוק – אך שוק הוא דבר מסריח ולא יאה לאפם המעודן של משפחת מדיצ'י. לכן הם סילקו את הסוחרים למקום אחר, והחליפו אותם בצורפים – וכך זה נשאר עד היום.

הגשר עמוס בתיירים ובחנויות, ובהחלט מעניין להסתכל שם. המחירים, כמובן, בהתאם לציפיות: גבוהים מאד.
הסתכלנו מהגשר מערבה, לגשרים הבאים על הארנו – זהו Ponte Santa Trinita.

מדרום לו נמצאת אחת הגלידריות הטובות ביותר שביקרנו בהן – Gelateria Santa Trinita, שגם מוטי כתב עליה.

אנחנו הלכנו לבקר במוזיאון האופיצי – Uffizi – אני חושבת שזהו המוזיאון הידוע ביותר בפירנצה.
על התור הארוך והבלגן מוטי כבר כתב…
ובכל זאת היה שווה להכנס למוזיאון. התפעלנו מאד מתמונותיהם של בוטיצ'לי, מיכאלאנג'לו, טיציאן, קאראווג'יו, רמבראנדט ועוד.
לצלם בפנים – כמובן אסור, אבל הבנין עצמו מעוטר בפסלים של כל מיני אנשי אומנות, מדע ורוח מההיסטוריה האיטלקית. צלמתי חלק מהם וקיבצתי אותם יחדיו:

בכיכר המרכזית של פירנצה – Piazza deI Duomo – נמצאת ה-Duomo, כלומר – הקתדרלה המרכזית של פירנצה. שמה הרשמי הוא  Basilica di Santa Maria deI Fiore – קתדרלת סנטה מריה של הפרחים.
בכיכר ניצבים עוד שני בניינים חשובים (וגם כל מיני ארמונות וכיוצא בזה) – ה-Battistero di San Giovanni – בית הטבילה; ומגדל הפעמונים של ג'וטו – Campanile di Giotto

אנחנו טיפסנו אל מגדל הפעמונים, שגבהו כ-85 מטרים, כלומר – כ-30 מטרים יותר מהמגדל הגבוה של סן ג'מיניאנו
המגדל נבנה במאה הארבע-עשרה, במקביל לקתדרלה. הסיבה לבנית המגדל היתה פשוטה: יחסי ציבור. כיון שלקח זמן רב לבנות את הקתדרלה, אחרי כמה עשרות שנים תושבי העיר התעצבנו על כך שאינם רואים את סוף הפרוייקט.
לכן, הוחלט לבנות מגדל פעמונים מרהיב, שיהיה תואם לכנסיה ויעמוד לצידה. את המגדל תכנן האדריכל והצייר המוכשר ג'וטו, והוא נקרא על שמו.
המדרגות צרות ותלולות – זה קטע רחב יחסית:

ישנן שתי מרפסות בהן ניתן לעצור ולהשיב את הנשימה, כי על המדרגות עצמן צריך רוב הזמן לפנות מקום לבאים מולכם…
מאחת המרפסות צילמתי כלפי מעלה…

בקומה העליונה ישנו פתח מסורג, שדרכו צילמתי את פנים המגדל כלפי מטה. מוטי והעננצ'יקים ירדו קומה אחת – הם נשענים על הקיר העליון בתמונה:

מראש המגדל צילמתי את בית הטבילה – צורתו מתומנת, כנראה כי הוא נבנה (במאות ה-11-12) על חורבות של מקדש פגני שהיה שם לפני עידן הנצרות.
בית הטבילה ידוע בעיקר בזכות דלתות הארד שלו – הדלתות שפונות לכיוון הקתדרלה.

כשירדנו למטה, ניסיתי לצלם את הדלתות גם מקרוב. אך כל הזמן ניצבים אנשים לפניהן, קבוצות עומדות ומדריכים מספרים, אנשים עוצרים מולן…
את הדלתות הללו פיסל לורנצו גיברטי בראשית המאה ה-15. מיכאלאנג'לו, שהתפעל מהן מאד, קרא להן "דלתות גן העדן", וזהו שמן גם היום.

כמובן, צילמתי גם את כיפת הקתדרלה – הקתדרלה הזו נבנתה במשך 150 שנים – התחילו לבנות אותה בסוף המאה ה-13, וגמרו רק במאה החמש עשרה.
הקתדרלה היא מאד מפוארת וגודלה.

אנשים רבים עולים אל ראש הכיפה שלה, בשביל לצפות על העיר מסביב:

גם החזית שלה מאד מרשימה ומקושקשת. הקתדרלה, בית הטבילה ומגדל הפעמונים בנויים מאותם סוגי שיש והם בעלי קישוטים דומים.
התוצאה מרהיבה, אם כי קיטשית ועמוסה מאד.

וסוף סוף הגענו לראש המגדל… ואנחנו צופים סביב אל פירנצה –

מה שמאד בלט לי היה הבניה הצפופה, האופיינית לערי איטליה.
אך הפעם – בניגוד לערי טוסקנה הקטנות – זוהי עיר גדולה, שגרים בה כ-370 אלף בני אדם. היא נמשכת ונמשכת לכל הכיוונים…

עד כאן ההצצה לפירנצה,
התמונות צולמו ב-31.7.2012 – 1.8.2012, בפירנצה.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.