Ain't No Mountain High Enough


הכביש מגבעות אלבמה עולה מעלה אל ההר – כביש צר מתפתל בהרים, ומגיע לרום 2,550 – שם נמצאים אתר קמפינג, חנות ציוד וכל מה שצריך על מנת להתחיל את מסלול ההליכה לראש הר וויטני, ההר הגבוה ביותר בארצות הברית הרציפה (כלומר, לא כולל אלסקה או הוואי). גובהו של ההר 14,505 רגל, שזה 4421 מטרים. גבוה ומכובד.

להמשיך לקרוא Ain't No Mountain High Enough

אל ההרים הלבנים

אחרי לילה במלון מוצלח בעיר בישופ עלינו להרים. אבל לא להרי הסיירה נבאדה – אלא לרכס מהצד השני של העמק, ההרים הלבנים – The White Mountains.
כביש צר ויפהפה התפתל מעלה, ולארכו היתה הרבה פריחה. כרגיל, Mamma Quail עצרה כל פעם שראינו דברים מעניינים. 

להמשיך לקרוא אל ההרים הלבנים

סובב Convict Lake


אחרי אגם מונו, עלינו להרים. לא שאגם מונו נמוך במיוחד – הוא ברום 1,900 מ'. עלינו לרום 2,400 מ', לאגם קטן ומקסים – Convict lake. 

להמשיך לקרוא סובב Convict Lake

On The Road again – II

אני ממשיכה עם פרחים לאורך הדרך בקליפורניה, באוגוסט האחרון.
לצד דרך העפר ניצבו עמודי פריחה גבוהים – שאת המין שלהם זיהיתי עוד מהאוטו:
 

 
מזהים? מספיק רקע ממש קל בבוטניקה בשביל לאמר "בוצין!" – ואכן, זהו בוצין, ממשפחת הלועניתיים. שמו הלטיני – Verbascum thapsus. בדקתי וגיליתי שמשמעות השם היא בוצין סיציליאני! אני לא יודעת איך הגיע הבוצין הסיציליאני לארה"ב.
 

מהעיירה Bodie נסענו אל Mono Lake היפהפה. האגם מוקף בשדות פורחים. השיח הבולט ביותר הוא בסביבה הוא הלענה (Artemisia tridentata –  Sagebrush).  הלענה (ממשפחת המורכבים) היא מרכז המערכת האקולוגית – ציפורים מקננות בשיחים, סנאים ניזונים מהם והם ממלאים משטחים נרחבים בעמקים ההרריים. האיזורים הללו קרויים על שמה – Sagebrush Scrub.
 
אני צלמתי שיח אחר ממשפחת המורכבים, שפרח בצהוב מרהיב –
 
 

 
זהו Chrysothamnus viscidiflorus – שמו העממי הוא Yellow Rabbitbrush – מברשת-ארנב צהובה.
 
צמח אחר שכיסה משטחים בסביבה היה זה –
 
 

 
נראה מוכר? זהו עוד מין של Monardella ממשפחת השפתניים. גדול יותר וסגול יותר מזה שפגשתי בפארק לאסן, אך גם זו Monardella.
 

 
הפרח הבא הוא ממשפחת הסוככיים – מזכיר קצת את הגזר הקיפח, רק שהוא קטן יותר והריח אחר.
 

 
 
שמו של הפרח הזה הוא Angelica lineariloba. השם העממי הוא Poison Angelica – כלומר, אנג`ליקה רעילה. במשפחת הסוככיים סוככיים יש מספר זנים רעילים מאד, למשל הרוּש, שהשתמשו בו על מנת להרעיל את סוקרטס ביוון העתיקה.
 
הפרח האחרון שלי להיום הוא ממשפחת המורכבים –
 

 
הפרח הזה מאד מצא חן בעיני, הוא סגול ועדין מאד. שמו הוא Lessingia nemaclada, והוא גדל במקבצים יפים.
 
תודה רבה לגולשים בפורום זיהוי הפרחים של הגנים הבוטניים של אוניברסיטת British Columbia – שעזרו לי לזהות את הפרחים.
 
התמונות צולמו בקליפורניה, בתאריך 17.8.2009 .
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
 
ויש עוד שיר ששמו On the road again, שאני אצרף הפעם: של להקה משנות הששים, בשם Canned Heat :
 
 

On the Road again

 
זוכרים את אוגוסט האחרון? אני זוכרת היטב… ועוד יש לי הרבה מה לספר עליו. נסענו לנו מ-Lassen Volcanic National Park אל Yosemite National Park, ובדרך ראינו הרים, אגמים, עיירות, עצים מרשימים… אני, כמובן, התמקדתי בפרחים.
חלק מהם אני אציג היום.
 

 
הפרח הראשון צולם מוקדם בבוקר, ולא בטבע… בערוגה של המלון ששהינו בו בעיירה Bridgeport. זוהי אקילגיה – Aquilegia – ששמה העממי הוא Columbine, ואת בת משפחתה האדומה פגשנו בפארק לאסן. האקילגיה היא ממשפחת הנוריתיים. רק שזהו מין תרבותי (או לפחות, מין שגדל בתרבות ולא בר)
 

 
מהעיירה הזו נסענו, כזכור, אל עיירת הרפאים Bodie. הנסיעה אל Bodie לא קלה – יש לרדת מהכביש, ולנסוע כמה וכמה קילומטרים (או יותר נכון, מיילים) בדרך עפר. לאורך הדרך פרחו פרחים:
 

 
ואני כמובן עצרתי את כולם, כדי לראות אותם מקרוב. הם נראו לי דומים לפרגים –
 

 
אך הם היו קוצניים וגדולים יותר. והצבע, כמובן שונה לחלוטין. זהו ארגמון – Argemone munita – והוא אכן ממשפחת הפרגיים. שמו העממי הוא פרג קוצני – Prickly Poppy, ומשמעות השם הלטיני הוא ארגמון מוגן (כנראה כי הוא מוגן על ידי הקוצים שלו). אחד מקרובי המשפחה שלו, ארגמון מקסיקני, התגלה לאחרונה כמין פולש בארץ, באיזור עתלית.
 

 
הגענו אל Bodie – בעיירה, בין הבתים, שמתי לב בעיקר לקוץ אחד. הקוץ פרח, והיה שרוע על הקרקע:
 

 
הפרח הזה הוא ממשפחת המורכבים. הפרח מורכב מהמון פרחים זעירים. והוא ורוד, וקוצני. ישנם כמה וכמה מינים דומים לו בארצנו – וזיהו לי אותו בתור Cirsium  scariosum – מין של קוצן.
 

 
הפעם הפרחים שלי הקשו על המומחים המוכרים לי, אז פניתי לאתר הגנים הבוטניים של אוניברסיטת British Columbia, ואת רוב הפרחים פה הם זיהו עבורי.
 

 
נסענו לנו חזרה מBodie אל הכביש, ולאורך דרכי העפר שמתי לב לפרחים נוספים. עצרנו לצלם –
 

 
הפרח הזה היווה אתגר עבורי – גם אתגר צילומי, כי הוא התנדנד ברוח(ולכן היד שלי אוחזת בצמח מלמטה…) והוא קטן מאד, וגם אתגר זיהוי – כי לא היה לי מושג מה זה.
 
אז צלמתי גם את הפרי –
 

 
והמומחים זיהו לי אותו בתור Epilobium brachycarpum – כלומר, ערברבה קצרת-פרי, ממשפחת נר הלילה.
 
המשך יבוא…
 
כל הפרחים צולמו בהרי הסיירה נבאדה, בקליפורניה, 17.8.2009
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
 
 
…ולגבי שם הרשומה – נזכרתי בשיר country ישן של וילי נלסון, שמאד מתאים לי לסיירה נבאדה.
 
 
 
 

הפארק הלאומי הוולקני לאסן – Lassen Volcanic National Park

והיום – נופים, נופים, נופים
עלינו להרי הסיירה נבאדה, ופשוט התמוגגנו… הדרכים עוברות ביערות מדהימים ויפהפיים, כאילה שאם היה לי זמן – הייתי עוצרת לטייל בהם… ייקח כמה שנים שייקח!

נכנסנו לפארק הוולקני לאסן. הפארק נמצא בצפון הרי הסיירה נבאדה, בצפון קליפורניה –  והוא ממוקם דרומית להרי שאסטה.
עצרנו בנקודת תצפית ליד אגם קטן, על פסגת הר לאסן (Lassen Peak) שגובהו 3187 מטרים:

למרות שהגענו באמצע אוגוסט, עדיין יש שלוגיות בראש ההר.
ההר הנמוך יותר, משמאל הוא Eagle Peak וגבהו כ-2800 מטרים. להזכירכם, שיא החרמון הסורי הוא בערך 2800 מטרים.

המשכנו בדרכנו, ואום נטע הצביעה בפני על עינו של סאורון, צופה עלינו:

אבל סאורון לא פגע בשלווה שבפארק. לצד ההרים המרשימים, ראינו אחו מקסים ונחל עובר בו: מיד ירדתי לשם…

המסלול שהלכנו באותו יום היה המסלול לאורך Kings Creek, שהוביל אל מפל מים מרשים (טוב, מרשים במושגים ישראליים… קטנצ`יק למדי במושגי קליפורניה…)
הלכנו לאורך הנחל – הרבה פרחים מעניינים פרחו, ואני עוד אקדיש להם כמה רשימות.

ופתאום ראינו העתק של אחד מפסלי איי הפסחא, גדול ומרשים מעלינו:

בערך בשלב הזה, התחילו הCascades… זו סדרה של מפלוני מים קטנים ומהירים, שהשביל היורד לאורכם תלול מאד.

הנה כמה מפלונים מקרוב –

הירידה התיישרה לזמן קצר – הגענו ל"מפל העליון" – מפל קטן, בגובה של כשלושה מטרים, שממנו המים ממשיכים לרדת מטה מטה…

…אל המפל התחתון, שהוא המפל העיקרי בערוץ –

גובהו של המפל הוא כחמישה עשר מטרים, והוא מקסים. ירדנו לתחתית המפל – ירידה מאד מאד תלולה – וזה היה שווה שאת זה, המפל מלמטה ממש מקסים!

ואז התחלנו לעלות בחזרה…

העליה היתה תלולה, אך הנופים מרשימים מאד. הנה מוטי והעננצ`יקית משקיפים על הנוף –

בדרך חזרה הלכנו בנתיב אחר, פחות תלול אך ארוך יותר. צלמתי את האורנים ביער –

ומשם נסענו ל-Butte Lake, לישון באוהלים – כן, Camping – לא רחוק מחוף האגם.

את שעות האור האחרונות ניצלתי לצלם את האגם, והיערות המשתקפים בו –

לשון הסלע השחורה שרואים בתמונה פה מעל היא קצה של זרם לבה שהתקשה, והתפרץ מאחד מהרי הגעש בסביבה. גם הר הגעש הזה יקבל רשימה משלו.

התמונות צולמו ב-Lassen Volcanic National Park, בתאריך 15.8.2009
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!