אם תרצי שאראה לך את העיר והנוף

לפני שאני מתחילה את הרשימה, אני רוצה לחלוק איתכם רגע של נחת והערכה: ב-8.9.2012, נועם גרשוני זכה במדלית זהב אולימפית לטניס בכסא גלגלים.
נועם גרשוני הוא נכה צה"ל – הוא היה טיס מסוקים שנפצע קשה במלחמת לבנון השניה.
אמו היתה המחנכת של הבת שלי בכתה א', ולאחר האסון היא הפסיקה ללמד והשקיעה את מרצה בעזרה לבן, ובשיקום.
הנחישות של נועם, התמיכה של המשפחה והשיקום עשו את שלהם – והנה, נועם ניצח את אלוף העולם בטניס וזכה במדליה האולימפית.
אני מצדיעה לו, ומאחלת לו ולמשפחתו הרבה שנים של אושר!

הבטחתי רשימה על הנופים של טוסקנה. ובאמת, איך אפשר לא להתפעל? אמנם התמונה פה מעל היא מאורבייטו, שנמצאת – כזכור – באומבריה, אבל הרעיון דומה. הבתים הצפופים והישנים, מרפסות המתכת והחלונות היפים…
ופנסי הרחוב – בכל מקום היו פנסים יפים שכאילה –

הנוף בטוסקנה הוא מאד נעים ומזמין – גבעות עגלגלות, שדות חרושים, בתי חוה ושורות של ברושים 

זה נראה מקסים במיוחד אם מסתכלים לכיוון הנוף מבין הבתים –

וגם אם עוברים את הסמטא האחרונה, ומגיעים למרפסת התצפית…

גם נוף עירוני יותר אפשר למצוא – למשל, זו הכיכר המרכזית של סיינה – פיאצה דל קאמפו – Piazza DeI Campo. זו כיכר ענקית במיוחד, מוקפת ארמונות ובנייני ממשל. היא בנויה בצורת מניפה או צדף.
הכיכר תמיד מלאה אנשים, אם כי כשהיינו שם – רובם התגודדו באיזורים המוצלים – ואנחנו הצטרפנו אליהם…

פעם בשנה הכיכר הזו מתמלאת בהמוני אדם – נערך בה המרוץ Il Palio – מרוץ הסוסים הגדול של סיינה. בהיקף הכיכר בונים מסלול חול, ובמרכז מתקבצים אלפי אנשים לצפות במירוץ.
כל סוס מייצג שכונה של סיינה – הסוס ורוכבו לבושים בצבעים של השכונה, ויוצאים לרוץ. אתם מוזמנים לראות כתבה של ערוץ דיסקברי –

 יש מקומות בהם לא מצטופפים אנשים, כמו האיזור הזה במונטפולצ'יאנו –  

או כמו בסמטא הקסומה הזו – (אתם חושבים שזהו הפנס הבודד בקצה השכונה?)

 לפעמים אפשר לקחת כמה צעדים מחוץ לעיר, ולראות אותה יחד עם הנוף – כאן, למשל Colle di Val D'Elsa – קולה די ואל ד'אלסה.

או פשוט לשלב את גגות הבניינים של העיר בנוף –

 בימי הביניים, התושבים בנו חומות שחצצו בינהם לבין הנוף – כמו החומה של סיינה.

ועם הבתים של אורבייטו לקראת השקיעה אני מסיימת את הרשימה, אבל לא את הטיול בטוסקנה…

התמונות צולמו במקומות הבאים –
אורבייטו 28.7.2012
פיאנצה, מונטפולצ'יאנו וקולה די ואל ד'אלסה 29.7.2012
סיינה 30.7.2012
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

Vicoli di Toscana

דוד שלח לי הערה לגבי רשימת הדנאיות מאתמול – הוספתי אותה (ועוד תמונה נפלאה אחת) לרשימה. אתם מוזמנים להסתכל ולקרוא.
אבל היום אני חוזרת לאיטליה, ולא סתם – אל הסמטאות הצרות והמקסימות של הערים היפהפיות בטוסקנה.

לערים אנחנו נכנסים דרך השער, כמובן – השער בתמונה מעל הוא של מונטפולצ'יאנו, ובתמונה הבאה – של פיאנצה.

כשעוברים את השער, רואים את רחובות העיר – Colle di Val D'Elsa במקרה הזה.

ליתר דיוק, אפשר לומר שאילו סמטאות העיר.

פה ושם מגלים הפתעות – פיאצה קטנה ובה פסל. כאן – זהו עמוד האריה של מונטפולצ'יאנו, שהזכרתי ברשימת האריות שלי.

מה שמאד בלט לי היה השמירה על נקיון ואסטתיקה. בכל מקום יש עציץ פורח, והרחובות נקיים. כלום לא זרוק.

רוב הערים העתיקות הללו – כל אילו שאנו ביקרנו בהן – בנויות על הרים. כיון שכך, הרבה מהסמטאות הן תלולות מאד.

ולפעמים יש זויות שנראות ממש בלתי אפשריות…

גם בסיינה – שהיא עיר גדולה יותר – אפשר למצוא זויות מעניינוות. הרחוב הזה – שכן, זה רחוב רחב ולא סמטה – יורד ממרכז העיר העתיקה אל איזור החניונים והעיר החדשה.

 ישנן סמטאות שממש לא נראה לי שכדאי להכנס אליהן עם רכב. לאיטלקים, לעומת זאת, יש דיעה אחרת…
הנה, למשל, רחוב באורבייטו:

ויש רחובות, שאפילו לאיטלקים הם צרים מדי – ואין בהם מכוניות.

אבל אם יש מכונית, כדאי שתהיה חניה ליד הבית…

בזכות המיקום, לכל עיר ישנם נופים מרהיבים – עוד אחזור אליהם ברשימה אחרת.

הסמטאות מתפתלות להן, ובמונטפולצ'יאנו שמענו לפתע מוזיקה קלאסית – נדמה לי שזה היה קונצ'רטו של ויולדי.
אחרי כמה פיתולים מצאנו את מקור המוזיקה – רביעית נגניות כלי מיתר.

אבל גם הרכבים קטנים יותר מפיקים מוזיקה נעימה…

זהו, עד כאן סיורנו בסמטאות – הנה שער היציאה מהעיר  

התמונות צולמו בערים הבאות –
Orvieto – אורבייטו – 28.7.2012 – אגב, אורבייטו היא דרומית יותר ואינה בטוסקנה, אבל מבחינת מבנה העיר – היא דומה מאד.
Pienza – פיאנצה – 29.7.2012
Montepulciano – מונטפולצ'יאנו – 29.7.2012
Colle di Val D'Elsa – קולה די ואל ד'אלסה – 29.7.2012
Sienna – סיינה – 30.7.2012
כתמיד, מומזנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

עם הספר בארץ המגף

אנחנו אוהבים ספרים, ואוהבים לקרוא.
משום כך, ביקור בחנויות ספרים נחשב בעינינו בילוי מוצלח, ומקום טוב לנוח בו בעת טיול רגלי ארוך.

בערך שבועיים לפני שטסנו לאיטליה, הר הקסמים פרסמה בפייסבוק קישור לכתבה – "20 חנויות הספרים היפות בעולם". הסתקרנתי, ונכנסתי לקרוא. בהתחלה חשבתי שבטח לעולם לא אגיע אל החנויות הללו. אבל… אז חשבתי על הטיסה לאיטליה, וחזרתי להסתכל על הכתבה. הפעם לא רק התפעלתי מהתמונות, אלא ממש בדקתי.

מיד מצאתי שהחנות השניה ברשימה היא Bookabar, ברומא! לכן, כשתכננתי את המסלולים שלנו ברומא – הוספתי את החנות הזו כיעד באחד הימים. ואכן, הגענו אליה. אמנם שמה שונה – היום שמה הוא Arion ולא Bookabar, וזה בלבל אותנו לרגע…
(כנראה החנות נקנתה ע"י רשת Arion – רשת חנויות ספרים איטלקית)
אך החנות היא אותה חנות –

עם העיצוב המודרני, המדפים המוארים והמזמינים, התקרה המעניינת וקירות לגו שחוסמים את המעבר משטח החנות למחסנים ולאיזורים הפרטיים

העננצ'יקים דיגמנו לי על אחד מספסלי הישיבה, ואפילו קנינו שם ספר קומיקס ללא מילים (Simon's Cat – מומלץ לכל אוהבי החתולים)
בקיצור, נהנינו מהביקור – מהחנות ומהספרים.

ברומא ביקרנו במוזיאונים הקפיטוליניים – musei capitolini – שם היתה תערוכה אחת מיוחדת בשם Lux In Arcana – הארכיבים הסודיים של הותיקן. התערוכה כללה אוסף גדול ומרשים של מכתבים (וגם כמה ספרים) שנשלחו לותיקן באלף השנים האחרונות.
מאד התרשמתי, כמובן, ממכתבים מגדולי האומנים – מיכאלאנג'לו וברניני כתבו מכתבים אל האפיפיורים בנושא העבודות שלהם.
היו שם עוד המון דברים מיוחדים – מכתבים של קרדינלים בני אלף שנים, מכתבים שכתב ראש שבט האוג'יבווה האינדיאני, פתק שכתבה מארי אנטואנט מהכלא, לפני הוצאתה להורג; מכתבים מכל מלכי אירופה לדורותיהם – למשל, הנרי השמיני, ולואי הארבעה עשר,
דיונים בנושא המשפט של גלילאו גלילי, מכתבים מלינקולן ומנפוליאון, מכתבים עם חותמות חימר מחוברות בשרוכי משי, מכתבים בערבית ובפרסית… תערוכה מרתקת.
לצערי גם שם אסור היה לצלם – אבל יש תמונות נהדרות שהעלו EMC – הספונסרים של התערוכה. כדאי להקליק ולדפדף שם.

מרומא נסענו לטוסקנה. ביקרנו בעיירה קטנה וחמודה ששמה בניו ויניוני – Bagno Vignoni. ביקרנו בעיירה הזו בחנות ספרים אחת, קטנה ומקסימה.

למען האמת, אני חייבת לציין שהחנות הזו נראית לי יפה יותר ומזמינה יותר מהחנות ברומא. אמנם העיצוב פחות מודרני, החנות קטנה מאד – בעצם בתמונה מעל רואים את רובה. חסר רק המוכר, שיושב ליד שולחן מאחורי קיר הספרים הימני.
ואז גיליתי את הפסל מתחת למדרגות – נו, מה עוד צריך ?!

היא כנראה קטנה מדי ונידחת בשביל להגיע לרשימת  "עשרים החנויות היפות ביותר" – אבל זו חנות מזמינה, נוחה, נעימה, עם בעלים שמכיר כל ספר באופן אישי, ושמח לדבר ולהמליץ ולעזור.

גם בפירנצה נכנסנו לחנויות ספרים… בעצם – לשתיים בדיוק.
הראשונה היתה חנות גדולה, שתי קומות מלאות בכל טוב – גאדג'טים אלקטרוניים וכלי כתיבה, וגם המון ספרים. העננצ'יקים ישבו לראות איך נראים פרסי ג'קסון וקטניס אוורדין באיטלקית…

השניה היתה – לטעמי – החנות היפה ביותר מבין חנויות הספרים שביקרנו בהן. חנות הספרים של האקדמיה לאומנות – מול האקדמיה, שם שוכן לו דוד המלך.
בכניסה לחנות יש איזור ישיבה קטן מאחורי חלון ראווה קטן, ומסדרון מוקף ארונות ספרים שמוביל אל בית קפה בקצה.
מהכניסה לבית הקפה יש ירידה כזו – בחזרה לכיוון היציאה –

כאן נגלה לפני עולם מקסים וחינני, מלא ספרים – בעיקר ספרי ילדים, ובעיקר בנושאי אומנות שונים.
ספרים על ציירים, פסלים וצלמים, ספרים שמלמדים לצייר, ספרים על מחול, בלט וגם בישול, ספרים על איורים ומאיירים, ספרים על ילדים שחולמים…
חנות מיוחדת ומקסימה במיוחד.
העננצ'יקים מיד מצאו ספרים של Simon's Cat וישבו לקרוא…

ואם כבר ספרים, לפני 600 שנים הם היו הרבה יותר גדולים…

מה שמביא אותי אל ספרית פיקולומיני – Libreria Piccolomini – בסיינה.

סיינה היא אחת הערים החשובות בטוסקנה. היא נחשבה תמיד ליריבה הגדולה של פירנצה – כיון שפירנצה היתה בעד השלטון החילוני, סיינה תמיד תמכה באפיפיור.
אחד האנשים החשובים בסיינה במאה החמש עשרה היה הקרדינל אנאה סילביו פיקולומיני
cardinal Enea Silvio Piccolomini – שהפך להיות האפיפיור פיוס השני.
לפיוס השני היה אוסף ספרים מרשים, ולאחר מותו – אחיינו, פרנצ'סקו טודסקיני פיקולומיני – Francesco Todeschini Piccolomini, שהיה גם הוא אפיפיור – פיוס השלישי – לקח את ספריו וסדר אותם בספריה, בקתדרלה המרשימה של סיינה.

הקתדרלה של סיינה היא קתדרלה גדולה מאד ומרשימה, יש בה רצפה מפוארת ואוסף של יצירות אומנות – מומלץ להכנס ולטייל בה.
הספריה היא חדר צדדי המחובר לאולם המרכזי של הכנסיה.


באתר 360cities אפשר לראות את חדר הספריה בתצוגה מלאה – באמת מרשים. ציורי הקיר – הפרסקאות – כוללים סצנות מחייו של פיוס השני, וצייר אותם פינטוריקיו – Pinturicchio

במרכז החדר ניצב פסל שבור – זהו העתק רומי של פסל יווני שנקרא "שלוש החאריטות"  או "שלוש הגראציות" – שלוש עלמות שהיו מלוותיה של אפרודיטה – הזוהר, השמחה והעליזות.

הספרים מאד מרשימים, סגורים בארונות זכוכית – מה שהקשה עלי את הצילום. אפשר לראות שכל הזמן יש השתקפויות בספרים, כי התקרה נראית כך:

בכל זאת, ניסיתי להתמקד בפרטים – כי האיורים בספרים הללו מרשימים ומיוחדים.

הספרים באותה תקופה הועתקו על ידי נזירים, בכתב יד, ואוירו אחד אחד. כל ספר הוא יצירת אומנות בפני עצמו, ולא פלא שרק עשירים יכלו להרשות לעצמם ספרים באותה תקופה (מישהו אמר ארבעה במאה?)

לסיום הרשומה – שתי תמונות של חנות ספרים מיניאטורית, שמצאתי בחלון של חנות כלי כתיבה, צרכי נייר ושאר הפתעות בונציה.
שימו לב שבתמונה הראשונה מופיע ילד – הוא עמד מעבר לרחוב ונשען על הקיר, וההשתקפות שלו יצאה בגודל מושלם, כאילו הוא נשען על שולחן הכתיבה…

התמונות צולמו ברומא, סיינה, פירנצה וונציה בתאריכים 24.7.2012-2.8.2012
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.