Phacelia – פרחים, פרפרים וכל מיני

פרחים בקניון המלכים – חלק II

אביב בהרים, איזה יופי! אני ממשיכה להתמוגג מהפרחים.

להמשיך לקרוא פרחים בקניון המלכים – חלק II

פרחים בפארק סקוויה, חלק III

כן, עוד לא גמרתי לסקור את הפריחה בפארק סקוויה. הכל פרח, וקשה לי להתאפק עם כל היופי הזה מסביבי.
במסלול שטיילנו בו ראינו שיחים פורחים: להמשיך לקרוא פרחים בפארק סקוויה, חלק III

The Hills are Alive

עצרנו בכמה נקודות בגבעות אלבמה – Mobius Arch Trail, Turtle Creek, וגם לאורך הכביש העולה אל הר וויטני. פגשנו פרחים רבים – חלקם מוכרים, חלקם חדשים. ואני מתחילה עם בני משפחת המורכבים:

להמשיך לקרוא The Hills are Alive

בחזרה אל Mono Lake

יצאנו דרומה מברידג'פורט, ולאחר כחצי שעה עצרנו בתצפית מעל אגם מונו. זהו אחד האתרים היפים והיחודיים בקליפורניה, ובאמת – אם כבר הגעתם לאזור הזה, אל תוותרו ותרדו אל האגם. להמשיך לקרוא בחזרה אל Mono Lake

The Long and Winding Road…Runner

כשהחלטנו, אום נטע ואני, לנסוע למדבריות קליפורניה – היה בעל חיים אחד שמאד מאד רציתי לפגוש: הלא הוא ה-Roadrunner.
Roadrunner זהו שמה העממי של ציפור גדולה, ששמה הלטיני Geococcyx californianus – כלומר, קוקיית-מדבר קליפורנית.
הוא מוכר מסרטוני ה-Looney Tunes, אך הציפור המקורית קטנה יותר ופחות ססגונית מזו המצויירת.

Nevada Side-blotched Lizard – Uta stansburiana nevadensis

לפי הספרות, ה-Roadrunner נפוץ למדי במדבריות קליפורניה. היינו בטוחות שנפגוש בו בעמק המוות…
או במדבר מוהאבי…
או בפארק עץ יהושע…
אבל לא. לא פגשנו.

Leptosyne sp.

סיפרו לנו שבישובים הסמוכות לפארק עץ יהושע – בעיר Twentynine Palms ובעיירה Yucca Valley – ה-Roadrunners מסתובבים חופשי מאחורי המסעדות ומרכזי המזון, לחפש שאריות מזון אנושי. הלכנו לחפש אותם שם. ולא, לא מצאנו – למרות שהסתובבנו בכל "המקומות המועדים"
בסופו של דבר, ב-Yucca Valley, על עץ יהושע פורח, פגשתי נקר מיוחד – Ladder-Backed Woodpecker –

וגם Cactus Wren צעיר,
אבל לא פגשנו Roadrunner…

אז נסענו לשמורה ייעודית לציפורים, ששמה Big Morongo Canyon Preserve, ויצאנו לסייר שם.
פגשנו נץ – Sharp-Shinned Hawk

ראינו צמד בזים מזדווגים – זה אחד מהם – American Kestrel –

פגשנו עוד נקר מעניין – Nuttall's Woodpecker –
ראינו גם כמה יונקי דבש (שאני אספר עליהם בנפרד)
אבל לא ראינו שום Roadrunner…

היו גם כמה פרחי שדה קטנים – הסגול בתמונה הוא אחד המינים הפולשים הבעייתיים בקליפורניה – מקור חסידה גזור, שמוצאו אצלינו, באגן הים התיכון;
הצהוב הוא Camissonia pallida ממשפחת נר הלילה. שמו העממי Yellow Pale Suncup, כלומר כוס-שמש צהובה חיוורת.

פגשנו שוב את הפסליה – Phacelia, שזכרנו מפארק עץ יהושע – אבל איפה ה-Roadrunner?

הי, הנה החצילונים שפגשנו במדבר מוהאבי! Turpentine Broom-

על אחד העצים שמנו לב לפטריות-מדף – אני לא יודעת מה המין המדוייק.

"טוב, אם לא נמצא אותם כאן," אמרה לי אום נטע, "יש לי עוד רעיון לאן לנסוע."
בינתיים צלמתי תורמוס מוהאבי – Mojave Lupine – ששמו הלטיני Lupinus sparsiflorus.

מובן שלא יכולתי להתעלם מכל הפרגים שפרחו סביבי – שוב פגשתי את ה-Desert Golden Poppy, כלומר פרג זהוב מדברי, ושמו הלטיני Eschscholzia glyptosperma.

אבל כשגמרנו את הסיבוב בשמורה – נסענו הלאה.

Eucephalus breweri

בדרך, ראיתי המון טורבינות רוח – חשבתי שזה מדהים, ייצור חשמל באמצעות רוח, בשיטה ירוקה וטובה?
אום נטע הורידה אותי אל קרקע המציאות. מסתבר שכמות החשמל המיוצרת מהטורבינות הרבות הללו היא מזערית למדי, ומה שחמור יותר – ציפורים רבות נתקלות בשיניים החדות של טורבינות הרוח, ונהרגות.
לפי כתבה שמצאתי, כל שנה נהרגים כחצי מליון בעלי כנף, כולל ה-Bald Eagle וה-Golden Eagle, שהם מינים מוגנים בארה"ב.
והנה עוד כתבה, בעברית – שמספרת על כחצי מליון עטלפים שנהרגים כל שנה בארה"ב בגלל טורבינות הרוח.

אחרי נסיעה של כמעט שעה, הגענו לאיזור הנופש הידוע – Palm Springs. נסענו דרך העיירה Palm Desert, אל מרכז המבקרים בעל השם הארוך:
San Jasinto and Santa Rosa National Monument Visitor Center.
סן חסינטו וסנטה רוזה הם שני הרים סמוכים, שהוכרזו כאתר לאומי. מרכז המבקרים למרגלותיהם הוא מקום נחמד, שיש לו גן בוטני קטן מאחוריו – גן של צמחי האיזור.

חיפושית ממשפחת המושיתיים על Bladderpod

בדצמבר, אום נטע ומשפחתה טיילו באיזור זה, וביקרו במרכז המבקרים הזה. הם פגשו כאן צמד Roadrunners. כלומר יש לנו הוכחות ודאיות שלפחות זוג אחד מתגורר כאן.
בינתיים, אום נטע צלמה ציפור שיר חביבה – ורדין – Verdin –

אני, לעומת זאת, הצלחתי לצלם פשפש ממשפחת התריסיות על שיח Bladderpod – זהו Harlequin Bug, הייתי מתרגמת את זה ל"פשפש ארלקינו". שמו הלטיני Murgantia histrionica.

טיילנו בגן הבוטני, ולא ראינו Roadrunner.
אז חזרנו למרפסת המשקיפה על השטח הפתוח, וישבנו להכין לעצמנו סלט ירקות גדול לארוחת צהרים. כל הזמן בדקתי את השטח, ניסיתי לראות אולי יגיע מישהו… פרט לארנבון וכמה דרורים, לא ראינו אף אחד.

Cercis occidentalis – כליל מערבי – דומה לכליל החורש שלנו

אחרי האוכל, אום נטע אמרה לי – "אני אאסוף הכל וארחץ כלים, לכי את לסיבוב נוסף. אולי תפגשי את הRoadrunner?"
אני חייבת לציין שהסכמתי בשמחה – ויצאתי לסיור נוסף בין הפרחים.

Goldenhills – Encelia farinosa

בגן שתלו כמה מהמינים המיוחדים של האיזור, וכיון שדואגים גם להשקות אותם – אפשר להנות מפריחה מעניינת. למשל, הפרח המיוחד הזה – קרוב של החלבלוב שלנו – כנראה מהסוג Chamaesyce –

ואז – לפתע לפתע לפתע – הוא היה שם. ממש הופיע.
Roadrunner, גדול ומרשים. עמד מולי, פחות מחמישה מטרים ממני.
שנינו היינו מופתעים זה מזה – פשוט הסתכלנו אחד על השני לשניה או שתיים.
אז נזכרתי שיש לי מצלמה ביד, ואני אמורה לצלם איתה…
כיוונתי את המצלמה – אבל באותו רגע יצא ארנבון מהשיח ממול.
הארנבון נבהל מה-Roadrunner, ורץ מעבר אליו.
ה-Roadrunner נבהל מהארנבון, ורץ לצד השני – – –

ואני נשארתי עם תמונה של שיח.

אז זהו: זה השיח שמאחוריו נעלם ה-Roadrunner. ניסיתי לחפש אותו, לראות לאן הוא נעלם, ולא הצלחתי למצוא אותו שנית.

אני עדיין מתרגשת כשאני חושבת על ה-Roadrunner, איזו ציפור יפה ומרשימה. זו ציפור גדולה למדי, בערך באותו גודל כמו הארנבון; והיא גם מהירה כמוהו.
כיון שאין לי תמונה משלי, קיבלתי רשות מאבו נטע להציג את התמונה שהוא צלם באותו מקום, כמה חודשים לפני הביקור שלי. תסתכלו, ותהנו מהציפור היפהפיה הזו:

אז זהו! הצלחתי! ראיתי Roadrunner חי אמיתי!
עכשיו אני צריכה לחזור לארה"ב בשביל לחפש פומה בטבע…

את התמונות צלמנו, אום נטע ואני, בדרום קליפורניה – בתאריך 13.3.2013
את תמונת ה-Roadrunner צילם אבו נטע ב-San Jasinto & Santa Rosa National Monument Visiton Center, בתאריך 29.12.2012.
תודה לאום נטע ואבו נטע על הרשות להציג את תמונותיהם!
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

בחזרה לפארק עץ יהושע – פרחים ממשפחת הזיפניים

היום אני מגישה זר פרחים נוסף מפרחי פארק Joshua Tree. גם אילו פרחים קטנים, אבל נחמדים מאד. הפעם אני מתמקדת במשפחת הזיפניים.

הראשון הוא הזכריני המדברי שפגשתי אותו (או דומים לו) בעמק המוות ובמדבר מוהאבי – Cryptantha.

עוד פרח קטן שכבר פגשתי הוא צוואר הכינור – Fiddleneck. שמו הלטיני Amsinckia.

הוא מאד דומה לCryptantha, רק בצהוב. ראיתי אותו כבר במדבר מוהאבי ובשמורת Sepulveda.

הפרח הבא הוא הקטן ביותר היום – זיפני פצפון, שבעצם שמתי לב אליו כשהתכופפתי לצלם משהו גדול יותר…

השם שלו הרבה יותר גדול ממנו – curvenut combsweed, כלומר עשב-מסרק כפוף פרי – כי הפרי שלו נראה כמו מסרק מעוקל, בצורת ירח. השם הלטיני הוא Pectocarya recurvata.
בשביל להדגים כמה הוא זעיר – צלמתי את האצבע שלי לידו:

עוד פרח שפגשנו ממש לפני השקיעה (ולכן התמונות חשוכות כך) – הוא צמח מטפס עדין מאד, שצמח בשולי נחל אכזב. סתם נקודה שעצרנו בה לצד הכביש, ועלינו לחפש פרחים.

השם העממי של הפרח הזה הוא White Fiesta Flower – כלומר, פרח-חגיגה לבן, ושמו הלטיני Pholistoma membranaceum.

הפרח הבא הוא אחד היפים שפגשנו. עוד פרח צמוד-קרקע: גם שמו הוא Purplemat, כלומר מרבד סגול.

השם הלטיני הוא Nama demissum. המשמעות של demissum זה נמוך, שפוף.

בשנים טובות, אפשר באמת למצוא מרבדים סגולים של הפרח הזה – זה ודאי מרהיב.

הפרח המרשים ביותר ממשפחת הזיפניים, ואחד היפים שראינו במדבר פרח בסגול –

זהו פרח ששמו Notch-leaved Phacelia. השם הלטיני הוא Phacelia crenulata. גם אותו פגשנו כבר, בקניון הפירמידה בעמק המוות.

משמעות השם העממי – פסליה חרוצת-עלים, בגלל החריצים שיש בעלים. משמעות השם הלטיני – פסליה בעלת שיניים מעוגלות, שוב – בגלל צורת העלים.

הפסליה פורחת במדרונות רדודים ובערוצי נחלים, ושם באמת פגשנו אותה.

במסלול אל הדקלים האבודים פגשנו פסליה אחרת, שנראתה גדולה ומרשימה יותר: זוהי פסליה פעמונית – השם הלטיני הוא Phacelia campanularia, והשם העממי הוא Desert Bluebells, כלומר פעמוני מדבר כחולים.

זהו, עד כאן – יש לי עוד פרחים רבים לכתוב עליהם, אבל הרשימה הזו כבר ארוכה מספיק.

את התמונות צלמנו, אום נטע ואני, ברחבי Joshua Tree National Park בתאריכים 11-12.3.2013. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

פרחים בקניון הפירמידה – Pyramid Canyon

כששאלנו במרכז המבקרים ב-Furnace Creek איפה כבר יש פריחה, הם אמרו לנו לנסוע לכניסה המזרחית לפארק. וכך יצאנו לטייל באיזור – בקניון הפירמידה. את הנופים והסלעים כבר הראיתי ברשימה קודמת, – היום אני מקדישה רשימה לפרחים שפגשנו שם.

כבר בשולי הכביש ראינו מקבצי פריחה צהובים: זיהינו אותם בתור אותם Golden Suncup שפגשנו כבר במפלי דארווין. שמם הלטיני – Camissonia brevipes והם ממשפחת נר הלילה.

ליד כוסות-השמש הזהובות, היו גם בני משפחה נוספים, אך לבנים – אני חושבת שאילו Camissonia Claviformis – ששמם העממי הוא Brown Eyes – עיניים חומות. כאמור, גם הם ממשפחת נר-הלילה:

הפרח הבא עוד לא פרח: פגשתי רק ניצן. הוא ממשפחת המורכבים, ואני חושבת שזהו Chaenactis – פרח עדין ששמו העממי הוא "כרית סיכות" – Pincushion.

נציג נוסף למשפחת המורכבים הוא חיננית הסלעים שזכורה לנו ממפלי דארווין – Emory's rock daisy – והשם הלטיני הוא Perityle emoryi.

בין כל הפרחים הבולטים יותר (באופן יחסי… גודלם של רוב הפרחים כאן הוא פחות מ-2 ס"מ….) היו הרבה נציגים קטנים של משפחת הזיפניים – לבנים וקטנים.
לאחר חיפושים רבים, הגעתי למסקנה שכולם שייכים לסוג Cryptantha – אותו האמריקאים מכנים "הזכריני של המדבר".
לדעתי, ראיתי לפחות שלושה מינים שונים:

הראשון הוא בעל הפרחים הקטנים ביותר – כל פרח בגודל בין מילימטר אחד לשניים. זהו Cryptantha pterocarya ששמו העממי wingnut cryptantha.

השני מצדיק את שם משפחתו – הזיפניים – שכן הוא מכוסה כולו שערות זיפניות –

לא הצלחתי להחליט מיהו מבין המינים הרבים.

עם פרחים בגודל כ-4 מ"מ, המין השלישי הוא ה"גדול" בינהם, ועדיין הוא קטן למדי:

אני נשארת עם משפחת הזיפניים, ועוברת לסגול:

שמו Phacelia crenulata – ושמו העממי הוא Notch leaved Phacelia – כלומר, פסליה חרוצת-עלים.

בתוך הנחל פתאום ראינו מלונים! כל מלון בקוטר 10-15 ס"מ, ובעל פרי עסיסי.

השיח היה עמוס מלונים, אנחנו לא ניסינו לאכול אותם משתי סיבות –
heart קודם כל, למרות הדמיון למלון או לאבטיח – יכול להיות שהפרי רעיל.
heart ואם הוא לא רעיל – ודאי זהו מקור מזון חשוב לבעלי החיים באיזור.
ובכן, צדקנו: זהו Coyote Melon – מלון הקויוטים. קויוטים, ארנבים ובע"ח אחרים ניזונים ממנו. שמו הלטיני: Cucurbita palmata, ואני שמחה שהשארנו לבעלי החיים את מזונם הטבעי!

במקומות רבים לאורך עמק המוות ראינו את הצמח הזה – הרבה פעמים ראינו ענפים יבשים מהשנה שעברה (למשל, הענפים הלבנים בתמונה הראשונה ברשימה זו), ואילו כאן ראינו צמח ירוק שעוד לא פרח:
זהו צמח ממשפחת הארכוביתיים (קרוב של הכוסמת והריבס) ששמו Eriogonum inflatum. שמו העממי הוא Desert Trumpet – חצוצרת המדבר.

הפרח הבא הוא מצליב, פגשתי רק פרט אחד ממנו – Lepidium fremontii – עוד מין מתוך הסוג שחליים, קרוב לפרט שפגשתי במפלי דארווין, רק הפעם בלבן: שחליי פרמונט (ע"ש ההרפתקן וחובב הטבע האמריקאי, ג'ון פרמונט)

בסלעים, בשולי העמק מצאתי צמח אחד מיוחד ומקסים: זהו פרי שנותר מהשנה שעברה, ששמו Physalis crassifolia ושמו העממי Thick leaved Ground Cherry.
הוא שייך למשפחת הסולניים (כמו העגבניה, החציל ותפוח האדמה), והזכיר לי את "דובדבן האהבה" שראיתי בחנויות. בבית בדקתי וגיליתי שזהו אכן מין קרוב.

המציאה המיוחדת שלנו לאותו טיול היתה שיח שלא פרח – אבל העלים שלו מעוצבים בצורה נפלאה שכזו – מאד התפעלתי ממנו:

ומסתבר שאכן מגיע לו כבוד. זהו Mortonia utahensis – מורטוניית יוטה – שמופיע באתר CalFlora בתור מין נדיר בעל תפוצה מוגבלת!
אני מאד שמחה שהזדמן לי לפגוש אותו, למרות שהייתי שמחה יותר לראות גם את הפריחה.
הוא צומח מאד יפה בין הסלעים:

אך ללא ספק, הפרחים הבולטים בטיול הזה היו ממשפחת הלועניתיים. שני מינים קטנים וחמודים –
בורוד –

ובצהוב –

יחד הם כיסו שטחים בערוץ הנחל, מנקדים את השטח בורוד וצהוב.

הורוד הוא Mimulus bigelovii בשמו העממי – Bigelow's monkeyflower. הוא קרוב ל-Monkeyflower הכתום שפגשתי על הר טאם,

והצהוב הוא Mohavea breviflora ששמו העממי golden desert snapdragon.
כיון ש-Snapdragon זהו לוע הארי, והפרח הזה אמנם מאותה משפחה אך בבירור איננו לוע הארי – אני מעדיפה להשאר עם השם הלטיני – מוהאביה קטנת-פרחים.

הפעם צלמתי המון תמונות, והיה לי מאד קשה לבחור מתוכן את החביבות עלי. לכן העליתי לפייסבוק של הבלוג את שאר התמונות – ואם בא לכם לראות עוד 100 תמונות (בערך…) של מקבץ הפרחים הזה – במיוחד מוהאביות – אתם מוזמנים לכאן.