Calypso balbosa – Fairy's Slipper – סחלב "סנדלי הפיה"

בדיוק היום לפני שנה – בתאריך 28.2.2013 – עזבתי את הבית והמשפחה, עליתי על סילון-לון-לון וטסתי ליבשת המוזהבת,
נסעתי לקליפורניה, והתארחתי אצל אום נטע (ולא, שמה הוא לא סוניה). 

עד היום פרסמתי 68 רשימות על הטיול ומה שפגשתי בו – והחלטתי שהיום, יום השנה לטיסה, אפרסם את רשימת הסיכום. 

פרסמתי 23 רשומות על הטיול עצמו – המקומות שהייתי בהם – למשל, עמק המוות, מדבר מוהאבי, פארק עץ יהושע; והאנשים שפגשתי – גל ועופר
15 רשימות על בעלי חיים שפגשתי – בעיקר ציפורים, יונקים וזוחלים,
ו-30 רשימות על הצומח המעניין – עצים, פרחים וקקטוסים.

לרשימת הסיכום בחרתי לי את הפרח המיוחד ביותר שפגשתי בטיול: סחלב עדין ויפהפה, ששמו Calypso balbosa – ושמו העממי "סנדלי הפיה" .

את הסחלב הזה פגשתי בטיול הנפלא שלנו אל הר טמלפייס – Mount Tamalpais – שהיה המסלול המיוחד ביותר בטיול מבחינה בוטנית.
אני שמחה להזכיר את הטיול, האיריסים, ועוד כל מיני פרחים שפגשנו בדרך.  

על מנת להבין את השם, צריך להסתכל על הפרח מקרוב – השֹפית שלו נראית כמו נעל אלגנטית מעודנת וקטנה. באנגלית קוראים לזה Slipper – כמו נעלי הזכוכית של סינדרלה. כיון שבסיפור סינדרלה ה-Slipper תורגם לסנדל הזכוכית, גם אני תרגמתי את השם לסנדל. 

סנדלי הפיות הללו גדלים ברוב יבשת צפון אמריקה. הם אוהבים יערות לחים ופינות חבויות. 

השם הלטיני – Calypso – הוא על שם הנימפה קליפסו מהמיתולוגיה היוונית, בתו של הטיטאן אטלס, שהתגוררה על אי חבוי, מיוער ולח. 

סנדלי הפיות הם צמחים קטנים למדי – גובה הגבעול הוא כעשרה סנטימטרים בלבד. הפרח גדול למדי – פרח ממוצע הוא בגודל 3-4 ס"מ.
בתמונה הבאה אפשר להתרשם כמה הם קטנים יחסית ליער סביבם – 

בתמונה הבאה אפשר לראות סחלב אחד מוקף פטריות – 

נהניתי מהדוגמא שעל השפית גם מאחור – הנימור הזה חביב מאד – 

הסחלב הזה מאד שימח אותי. בתחילה מצאנו 2 פרטים, אבל כשהמשכנו במסלול, ראינו עוד ועוד, מציצים אלינו מהסבך. בתחילה ניסיתי לספור אותם – אחרי הפרט ה-50 בערך הפסקתי לספור. 

אני רוצה שוב להודות לאום נטע, אבו נטע, נטע ואוּחת-נטע על ההזמנה והאירוח הנפלא,
ואם כבר, אז להזכיר את הביקור הנפלא לאיזור לוס אנג'לס – ולהודות גם לגל ועופר ומשפחותיהם על האירוח!

את התמונות צלמנו, אום נטע ואני על הר טאמאלפייס, בתאריך 4.3.2013 – ואני ממליצה לכל מי שמגיע בתקופה הזו לאיזור סן פרנסיסקו – לטייל על הר טאמאלפייס הנפלא!
​תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה!

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

 

הערה קטנה – אני יודעת שבשבועיים האחרונים כמעט לא קראתי אצל אף אחד, אני פשוט בתקופת עומס. מבטיחה להשלים הכל!

Dichelostemma capitatum – Blue Dicks – דוקים כחולים

אני חוזרת אל הטיולים ב-Bay Area, כלומר – בסביבות סן פרנסיסקו, עם אום נטע, במרץ שעבר. 

פה-ושם ראינו פרח כחול-סגלגל, מקסים, גדל באיזורי עשב. 

פרחים על Mount Tamalpais – חלק שלישי

אחרי הפסקה – כפויה בחלקה, שוב בגלל תקלות בתפוז – ובגלל שהתחלתי לגבות את הבלוג שלי, רשומה אחר רשומה וזה לוקח זמן – אני חוזרת אל הר טאמאלפייס, צפונית לסן פרנסיסקו, ולטיול במרץ האחרון.

שמחנו לראות בדרך שיחים שהיו דומים לשיחים הריחניים הנפלאים שפגשנו ליד לוס אנג`לס – דומים, אך לא זהים: זהו מין אחר של סיאנותוס – Ceanothus.
הצבע תכול-סגול יותר, אך גם למין הזה יש ריח נפלא –

הפרח הזה הזכיר לי את המעוג שאני מכירה מהשדות אצלינו. הוא אכן מאותה משפחה – משפחת החלמיתיים, ושמו העממי dwarf checkerbloom (ובלטינית: Sidalcea malviflora)

הפרח הזה מוכר היטב מגינון – וגם בארה"ב הוא פליט תרבות. מוצאו ממרכז אפריקה ושמו כסמנתה גדולת-פרחים – Chasmanthe floribunda 

 תות השדה דווקא אינו פליט תרבות, אלא מין מקומי של קליפורניה! שמחתי לפגוש תותים פורחים בשולי היער, למרות שאולי היה משמח יותר לפגוש אותם בשלב הפרי…
שמו הלטיני – Fragaria vesca

ואם כבר אני מתחילה עם פירות יער, מובן שלא נשכח את הפטל המקומי: אני לא בטוחה איזה ממיני הפטל (Rubus) פגשתי, ובכל מקרה, זהו הפרח ולא הפרי…

ואם אתם עדיין רעבים, אני יכולה לחזור ולהציע לכם את מלפפון הבר – כבר פגשנו אותו בקניון סולסטיס –  Marah fabacea.

אחרי שגמרנו לפנטז על אוכל, אפשר לחזור להתרכז בפרחים – כי יש לי עוד כמה ממש יפים.
למשל – Fremont`s Star Lily (ששמו הלטיני Toxicoscordion fremontii). השם "Lily" מרמז בד"כ על משפחת השושניים, ובאמת המין הזה שייך למשפחה ששמה MELANTHIACEAE – והיא קרובה מאד לשושניים, אך הופרדה מהם.

 

את הפרח הזה כמעט פספסתי… טוב שאום נטע שמה לב אליו והראתה לי, כי אני מאד אוהבת גביעוניות. הדוגמא המשובצת הנפלאה מסגירה מיד את השם העממי – Checker Lily. השם הלטיני הוא Fritillaria affinis

כך היא נראית מלמטה: איזה יופי של פרח!

הפרח הבא גרם לי מעט מבוכה – לא הצלחתי להגדיר אותו…
בסופו של דבר אנשי האתר המצוין CalFlora הגדירו לי אותו בתור Maianthemum stellatum 

ואז הסתבר לי שזהו קרוב של עצבונית החורש שלנו, ושאין להם דיווחים שלו מהר טאם. דיווחתי בשמחה, ועכשיו הוא ידוע גם משם.

את הפרח הזה מצאה עבורי נטע, כי "זה פרח שעוד לא ראית". וכשהיא צודקת, היא צודקת. זה נראה לי מין של זלזלת – Clematis, אך לא אימתתי את ההגדרה עדיין.

תמיד נחמד לפגוש את הדרור הזה – Song Sparrow – השירה שלו ממש מקסימה – אפשר לשמוע אותו באתר All About Birds.

את התמונות צלמתי בטיול על הר טאם – Mount Tamalpais, בתאריך 4.3.2013

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

Iris douglasiana – Douglas` Iris – איריס דגלאס

עוד לא גמרתי לספר על כל הפרחים הנפלאים שפגשתי על הר טאם – Mount Tamalpais – הפעם אני מקדישה רשימה שלמה לפרח מיוחד

זהו, כמובן, איריס – מבנה הפרח ברור ומסגיר אותו מיד. 

  

יובל ספיר הסביר לי שזהו איריס דגלאס. אז הרצתי את אצבעותי בחיפוש מידע אודות האיריס הזה. 

יש לו גוונים תכולים-סגולים מקסימים, ומאד נהנינו להשוות את הגוונים השונים. 

כמה דברים אני יכולה לראות מיד – זהו איריס נמוך יחסית, וההיכל שלו – עלי הכותרת הניצבים –  לא מפותח. כלומר, הוא לא שייך לסקצית איריסי ההיכל.
אבל זה לא מפתיע, כי איריסי ההיכל פורחים רק במזרח התיכון – ולא בחוף האוקיאנוס השקט. 

למי שלא זוכר או לא קרא עוד על איריסים בבלוג שלי – כיון שיש הרבה מאד מינים שונים של איריסים, מחלקים את הסוג איריס לסקציות – קבוצות של איריסים שהם קרובים יותר זה לזה מאשר לאיריסים מהקבוצות האחרות.
הסקציה המיוחדת ביותר (לדעתי) היא סקצית איריסי ההיכל – האיריסים היפים והמפוארים שגדלים בארצנו. 

ובחזרה לאיריס דגלאס: בתמונה אפשר לראות שאין לו "זקן" – כלומר, עלי הכותרת חלקים לגמרי – בניגוד, למשל, לאיריס ארם נהרים שגדל בארץ. 

האיריס הזה גדל בר בארה"ב, לחוף האוקיאנוס השקט – ממרכז קליפורניה ועד לאורגון. 

הוא שיך לסקציה שקרויה "מחוסרי זקן" – Apogoniris. אצלינו בארץ גדל איריס הביצות שגם הוא מהסקציה הזו. 

איריס דגלאס נתגלה על ידי בוטנאי בן המאה ה-19 ששמו דיוויד דגלאס – ונקרא על שמו.
דגלאס מצא את האיריס באיזור מונטריי בקליפורניה. 

האיריס הזה גדל לרוב במקומות הנמוכים יותר – לא בראשי ההרים, אלא במורדות. והוא לא בררן, ומסתדר גם ביער – שם אנחנו פגשנו אותו – וגם באיזורים שמשיים. 

   

את התמונות צלמנו – אום נטע ואני – בהר טאמאלפייס, בתאריך 4.3.2013

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

פרחים על Mount Tamalpais – חלק שני

אני ממשיכה להציג בפניכם כל מיני פרחים נחמדים שפגשתי בטיול ב-Mount Tamalpais.

הפרח הלבנבן והנחמד הזה פרח בעיקר באיזורים המוצלים – ביער עצמו, ומיד ראינו שהוא ממשפחת המצליבים.
שמו – Cardamine californica – קרדמין קליפורני, והשם העממי הוא Milk-Maid, כלומר "החולבת".

את הנורית זיהיתי בקלות – אמנם לא אדומה כמו נורית אסיה שלנו, אבל מבהיקה כמו חמאה כפרית לכבוד השם האנגלי שלה – California Buttercup.

השם הלטיני הוא Ranunculus californicus. רוב הנוריות בעולם צהובות, ונורית אסיה שלנו יוצאת דופן בצבעה האדום.
בארץ גדלים עוד כ-20 מינים שונים של נורית, שצבעם צהוב או לבן-צהוב.

את הפרג הקליפורני – Eschscholzia californica – אני חושבת שכבר אין צורך להציג: הוא כיכב אצלי, ואצל עופר.

על קרש עץ ניצבה לה לטאה – אחרי בדיקה, אני חושבת שזהו אותו מין כמו הלטאה שפגשתי בהר דיאבלו – Sceloporus occidentalis bocourtii – Coast Range Fence Lizard

אני חושבת שאחד הפרחים המרשימים ביותר בחורש היה הפרח הכחול-תכול הזה:
פורח לו בצל, ביער, ממלא מדרונות בצבעו הנהדר… ונראה דומה ל… למה?

ללשון-כלב, כמובן. זוהי לשון-כלב גדולה – Cynoglossum grande – שנקראת גם  Pacific hound`s tongue.
אצלינו בארץ פורחת קרובתה, לשון-כלב כרתית.

מצאנו גם זכריני פורח בתכול עדין – ולאחר בדיקה הסתבר שזהו זכריני אירופאי, כלומר – מין פולש – Myosotis scorpioides.

ואם כבר פולשים באמריקה, הנה מין מקומי שלנו שאני מכירה טוב מצדי הדרכים ומשדות פתוחים בארץ: מקור חסידה גזור – Erodium cicutarium. הם קוראים לו Red-Stem Stork`s Bill על שם הגבעולים האדמדמים שלו.

ראינו גם ציפורים ביער. את האחת הזו ניסיתי לצלם – התמונה לא מאד מוצלחת, אבל בהתחשב בתנאים – משחקי אור וצל של היער, והעובדה שהיא עמדה במקום אחד לחצי דקה בערך, אני די מרוצה מעצם העובדה שיש לי תמונה.
זהו Varied Thrush – קיכלי מגוון.

יש הרבה לחות ביער – נחל זורם, ערפילים שעולים מהאוקיאנוס – ובזכות זה ישנם הרבה שרכים שצומחים ביער. ראינו כמה וכמה מינים, אבל המיוחד ביותר (לדעתי) היה זה: Adiantum jordanii – שערות שולמית קליפורניות:

אחד הפולשים הנוראיים ביותר אצלינו בארץ הוא החמציץ הנטוי. מין דרום אפריקאי, שמגננים בו – והוא מתפשט וחונק במהירות חורשות שלמות.
מסתבר שגם בקליפורניה החמציץ הנטוי פורח – גם שם הוא מין פולש שחונק את הצמחיה המקומית. פגשתי אותו במספר הזדמנויות. אני לא אוהבת אותו, ולא צלמתי אותו…
אבל אז מצאתי את הפרח הזה:

נראה כמו חמציץ, אפילו העלים הם עלי חמציץ – רק שהוא קטן יותר. הרבה יותר.
חיפשתי ומצאתי שזהו חמציץ אמריקאי מקומי – חמציץ לבן – Oxalis albicans.

הפרח האחרון שלי להיום הוא חבלבלן – Morning Glory. לא הצלחתי להחליט איזה ממיני החבלבלן זה האחד שפגשתי,
אז אני משאירה את זה כך, עם שם הסוג – Calystegia – וזהו.
זהו מין קרוב לחבלבל. בארץ גדל חבלבלן המשוכות, שהוא מטפס שגדל באיזורי מים.

את התמונות צלמנו, אום נטע ואני, בהר טאמאלפייס צפונית לסן פרנסיסקו בתאריך 4.3.2013

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

 

פרחים על Mount Tamalpais

ראינו המון פרחים נהדרים בטיול בהר טאמאלפייס, והרשימה שלי היום מוקדשת לכמה מן הפרחים הללו.

הראשון הוא התורמוס.
לפי אתר Cal-Flora, בקליפורניה גדלים מעל 100 מינים ותתי-מינים של תורמוסים. על הר טאם פגשתי שני מינים – אחד הוא התורמוס הדו-גוני הקטן (שכבר הצגתי ברשימה על הר דיאבלו),
והשני הוא זה: Lupinus albifrons – התרגום מלטינית הוא תורמוס לבן-עלים, והשם העממי שלו הוא פשוט Silver Lupine – כלומר, תורמוס כסוף.

השם מגיע מהעובדה שהעלים מכוסים שערות קטנות ולבנות, שבזווית הנכונה משוות לצמח מראה כסוף.

 אני ממשיכה עם משפחת הפרפרניים – ועוברת למין מאד מוכר לי: בקיה תרבותית – Vicia sativa. מין נפוץ מאד בארץ, שפולש לקליפורניה –

 

על אחת הבקיות אום נטע ראתה פרפר – פרפר שחור, גדול ויפהפה. הוא רקד לו בין הפרחים, לא נח לרגע – ואני לא הצלחתי לצלם שום תמונה שלו.
אום נטע, בעזרת עדשת הציפורים המצויינת צילמה אותו – ואני יכולה לספר לכם שזהו זנב-סנונית שחור. שמו העממי הוא Pipevine Swallowtail ושמו הלטיני Battus philenor

גם הפרח הבא נראה לי מוכר, אבל לא בדיוק…
הוא נראה דומה לקידה שעירה, אבל אין לו קוצים – יובל בא לעזרתי והסביר לי שזו רתמה – Genista monspessulana – היא קרובה ים-תיכונית של הרתם שלנו, וגם היא פולשת לקליפורניה.

 

טוב שהיו גם מינים מקומיים, כמו הטופח הזה – טופח קליפורני – California tule pea ששמו הלטיני Lathyrus jepsonii 

נהניתי לראות אותו מטפס לכל מיני כיוונים.

ומבני משפחת הפרפרניים, אני עוברת אל משפחת הלועניתיים –
ברור למה המשפחה נקראת כך, נכון? הפרח פוער לוע גדול וממש קורא לנו:

במקרה הזה, זוהי לוענית קליפורנית – Scrophularia californica – שיש לה כמה וכמה קרובים בארץ – כמו לוענית גדולה, לוענית מצויה…

הפרח הבא הוא פרח-הקוף – Bush Monkeyflower, ששמו הלטיני – Mimulus aurantiacus. חשבתי שגם הוא שייך למשפחת הלועניתיים, אך הסתבר לי שבשנת 2002 הוא הופרד מהלועניתיים למשפחה אחרת – ששמה הלטיני הוא Phrymaceae.
אני אוהבת את הצבע הכתום-צהבהב שלו.

ואם כבר כתום – אני עובדת למשפחה אחרת – משפחת העלקתיים. צמחים טפילים שגדלים על שורשיהם של צמחים אחרים.

 

נהניתי מהצבעוניות של הפרח הזה, ששמו Orobanche fasciculata  – עלקת מאוגדת. (ותודה למוטי על העזרה בתרגום מלטינית!)
והנה, מצאתי לעצמי טעות – זו לא העלקת שחשבתי שהיא, אלא מין אחר מאותה משפחה – Castilleja subinclusa ששמה העממי הוא Longleaf Indian Paintbrush – מכחול אינדיאני ארוך-עלה.
זהו מין אנדמי לקליפורניה – כלומר, פורח אך ורק בקליפורניה.

העלקת הזו היא הנפוצה יותר באיזור –

פגשתי אותה בכמה טיולים. השם העממי שלה הוא "לוחם אינדיאני" – Indian Warrior,
והשם הלטיני – Pedicularis densiflora – עלקת צפופת פרחים.

ישנם עוד פרחים רבים שפגשתי, ולכן יהיו המשכים לרשימה (ברגע שאני אאתר את כל השמות…)
תודה ליובל ספיר על העזרה בזיהוי, ולאום נטע על תמונת הפרפר!

את התמונות צלמנו על Mount Tamalpais, בתאריך 4.3.2013

וכתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא! 

הטיול אל הר טמלפייס – Mount Tamalpais

כשחזרנו מלוס אנג`לס, אל בית משפחת אום נטע, הסתבר לנו שלמחרת אין לבנות לימודים. המורים נשלחו ליום עיון, ובית הספר סגור.

 מה עושים במקרה כזה? יוצאים לטייל, עם הבנות!  היתרון הגדול הוא שאין לנו שעת-יעד שבה אנחנו חייבות לסיים את הטיול ולאסוף את הבנות מבית הספר.

אז נסענו אל Mount Tamalpais, שמכונה בקיצור – Mount Tam.

כבר בדרך מאד התרגשתי. Mount Tam? את חושבת שנראה את שרידי מצודת אותריס? או את אטלס, נושא את השמים על כתפיו?? שאלתי את אום נטע.

ואז הסתבר לי שהיא לא קראה (עדיין) את סדרת ספרי Percy Jackson, ואין לה מושג על מה אני מדברת…

אז לכל מי שלא קרא את הסדרה החביבה הזו – סדרת ספרי פרסי ג`קסון היא סדרת פנטזיה לנוער, לפיה האלים היווניים חיים גם כיום, רק שהם העתיקו את מושבם ליבשת אמריקה.
והטיטאנים – אויביהם של האלים – בנו את מצודת הפיקוד שלהם, מצודת אותריס – על הר טאם, צפונית לסן פרנסיסקו. הטיטאן אטלס, שכזכור נושא על כתפיו את משקל השמיים – נמצא אף הוא על ההר, באיזור המצודה.

הטיול היה טיול מרהיב. הנופים שאני מראה כאן הם רק חלק קטן מהיופי והעוצמה שראינו. אבל את המצודה – או את אטלס – לא פגשנו…

טוב, איך אפשר לשים לב לטיטאנים ומצודות, כשיש טחבים וחזזיות על העצים?

או כשהולכים בשביל ציורי ונפלא כמו זה? –

וחוץ מזה, כמו שהסבירו לי (מאוחר יותר) העננצ`יקים בטעם רב – האלים והטיטאנים מפעילים ערפול, כדי שבני תמותה רגילים (כמוני) לא ייראו אותם ולא יהיו מודעים לקיומם!

ובאמת, הערפל הידוע של סן פרנסיסקו לא אכזב…

אנחנו הלכנו בשביל מקסים, ששמו Matt Davis Trail. הוא מתחיל ליד אחת מתחנות הריינג`רים בראש ההר, ויורד למטה – אל העיירה Stinson Beach. זהו שביל נוח ויפהפה, ורובו עובר ביער חלומי.

היער היה מלא בכל טוב – פרחים (שאני אקדיש להם כמה רשומות משלהם), ציפורים (שלא באמת הצלחתי לצלם) ואפילו פטריות – שימו לב לפטריה הכתומה: זו הצעירה, מהעונה הנוכחית. השאר ותיקות יותר.

עוד פטריה נחמדה שפגשנו – צמחה לה בתוך מדרגת-אדמה, איזור שהיה כנראה בוצי, אך התייבש –

בין העצים, לא יכולתי שלא להתפעל מהקטלב המקומי –  Arbutus menziesii – ששמו העממי Pacific madrone – כלומר, קטלב פסיפי. 

תת היער מלא צמחיה, ומשחקי האור והצל נהדרים

ואז לפתע יצאנו מהיער לשטח פתוח – גבעות ירקרקות עגלגלות, מזמינות ונעימות –

ממש כאילו יצאו מתחילת הסרט "צלילי המוזיקה"…

ראינו את האוקיאנוס נפרש מעבר לגבעות – פשוט חלומי!

כך המשיך לו השביל – נכנס בחזרה ליער,

ויוצא ממנו מפעם לפעם.

השביל עצמו נוח ונחמד, ויש בו רק מעט חלקים תלולים.  אורכו 4 מילים – כלומר, כ-6.5 ק"מ.

הרבה שרכים צומחים ביער, ומאד התלהבתי מהמורד הזה – שמלא בפרחי לשון-כלב תכלכלים:

בחלק מהזמן זורם לצד השביל פלג הררי קטן, ופכפוך המים רק תורם לאווירה הכללית הנפלאה

גזעי העצים הלבושים במעילי טחב פשוט נפלאים

ומפעם לפעם פגשנו עץ שמעיל הטחב לא הספיק לו – הוא התקשט בשערות טחב על כל הענפים שלו!

העץ הזה החליט שטחב לא מספיק, אז הוא התקשט בשרכים, בנוסף לטחב –

וכך המשכנו, כל עץ מתקשט בדרך אחרת…

בסוף המסלול הגענו אל העיירה Stinson Beach, ובה צלמתי את ההר ממנו ירדנו –

הגענו אל חוף האוקיאנוס, בשביל פיקניק ושכשוך – אבל הסתבר שמזג האוויר, שהיה נפלא ונעים במהלך הירידה – הוא קר מדי לישיבה על החוף, והרוח חזקה מדי בשביל להנות… אז מהר מאד התקפלנו משם.

המסלול שעשינו הוא מסלול מקסים, ומומלץ לכל מי שמבקר באיזור. על הצד השני של אותו הר נמצאים יערות מויר, שעליהם כתבתי לפני ארבע שנים – גם זה מקום מומלץ מאד.

את התמונות צלמנו – אום נטע ואני – על Mount Tamalpais ולמרגלותיו, בתאריך 4.3.2013,
על כל תמונה יש קרדיט לצלמת.
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה!
כתמיד – מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא,
והמשך יבוא!

ואם כבר הזכרתי את השיר הזה – לא מצאתי את הקליפ מהסרט, אבל השיר עצמו יפהפה.