פרחים על Mount Tamalpais – חלק שלישי

אחרי הפסקה – כפויה בחלקה, שוב בגלל תקלות בתפוז – ובגלל שהתחלתי לגבות את הבלוג שלי, רשומה אחר רשומה וזה לוקח זמן – אני חוזרת אל הר טאמאלפייס, צפונית לסן פרנסיסקו, ולטיול במרץ האחרון.

שמחנו לראות בדרך שיחים שהיו דומים לשיחים הריחניים הנפלאים שפגשנו ליד לוס אנג`לס – דומים, אך לא זהים: זהו מין אחר של סיאנותוס – Ceanothus.
הצבע תכול-סגול יותר, אך גם למין הזה יש ריח נפלא –

הפרח הזה הזכיר לי את המעוג שאני מכירה מהשדות אצלינו. הוא אכן מאותה משפחה – משפחת החלמיתיים, ושמו העממי dwarf checkerbloom (ובלטינית: Sidalcea malviflora)

הפרח הזה מוכר היטב מגינון – וגם בארה"ב הוא פליט תרבות. מוצאו ממרכז אפריקה ושמו כסמנתה גדולת-פרחים – Chasmanthe floribunda 

 תות השדה דווקא אינו פליט תרבות, אלא מין מקומי של קליפורניה! שמחתי לפגוש תותים פורחים בשולי היער, למרות שאולי היה משמח יותר לפגוש אותם בשלב הפרי…
שמו הלטיני – Fragaria vesca

ואם כבר אני מתחילה עם פירות יער, מובן שלא נשכח את הפטל המקומי: אני לא בטוחה איזה ממיני הפטל (Rubus) פגשתי, ובכל מקרה, זהו הפרח ולא הפרי…

ואם אתם עדיין רעבים, אני יכולה לחזור ולהציע לכם את מלפפון הבר – כבר פגשנו אותו בקניון סולסטיס –  Marah fabacea.

אחרי שגמרנו לפנטז על אוכל, אפשר לחזור להתרכז בפרחים – כי יש לי עוד כמה ממש יפים.
למשל – Fremont`s Star Lily (ששמו הלטיני Toxicoscordion fremontii). השם "Lily" מרמז בד"כ על משפחת השושניים, ובאמת המין הזה שייך למשפחה ששמה MELANTHIACEAE – והיא קרובה מאד לשושניים, אך הופרדה מהם.

 

את הפרח הזה כמעט פספסתי… טוב שאום נטע שמה לב אליו והראתה לי, כי אני מאד אוהבת גביעוניות. הדוגמא המשובצת הנפלאה מסגירה מיד את השם העממי – Checker Lily. השם הלטיני הוא Fritillaria affinis

כך היא נראית מלמטה: איזה יופי של פרח!

הפרח הבא גרם לי מעט מבוכה – לא הצלחתי להגדיר אותו…
בסופו של דבר אנשי האתר המצוין CalFlora הגדירו לי אותו בתור Maianthemum stellatum 

ואז הסתבר לי שזהו קרוב של עצבונית החורש שלנו, ושאין להם דיווחים שלו מהר טאם. דיווחתי בשמחה, ועכשיו הוא ידוע גם משם.

את הפרח הזה מצאה עבורי נטע, כי "זה פרח שעוד לא ראית". וכשהיא צודקת, היא צודקת. זה נראה לי מין של זלזלת – Clematis, אך לא אימתתי את ההגדרה עדיין.

תמיד נחמד לפגוש את הדרור הזה – Song Sparrow – השירה שלו ממש מקסימה – אפשר לשמוע אותו באתר All About Birds.

את התמונות צלמתי בטיול על הר טאם – Mount Tamalpais, בתאריך 4.3.2013

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

הטיול אל הר טמלפייס – Mount Tamalpais

כשחזרנו מלוס אנג`לס, אל בית משפחת אום נטע, הסתבר לנו שלמחרת אין לבנות לימודים. המורים נשלחו ליום עיון, ובית הספר סגור.

 מה עושים במקרה כזה? יוצאים לטייל, עם הבנות!  היתרון הגדול הוא שאין לנו שעת-יעד שבה אנחנו חייבות לסיים את הטיול ולאסוף את הבנות מבית הספר.

אז נסענו אל Mount Tamalpais, שמכונה בקיצור – Mount Tam.

כבר בדרך מאד התרגשתי. Mount Tam? את חושבת שנראה את שרידי מצודת אותריס? או את אטלס, נושא את השמים על כתפיו?? שאלתי את אום נטע.

ואז הסתבר לי שהיא לא קראה (עדיין) את סדרת ספרי Percy Jackson, ואין לה מושג על מה אני מדברת…

אז לכל מי שלא קרא את הסדרה החביבה הזו – סדרת ספרי פרסי ג`קסון היא סדרת פנטזיה לנוער, לפיה האלים היווניים חיים גם כיום, רק שהם העתיקו את מושבם ליבשת אמריקה.
והטיטאנים – אויביהם של האלים – בנו את מצודת הפיקוד שלהם, מצודת אותריס – על הר טאם, צפונית לסן פרנסיסקו. הטיטאן אטלס, שכזכור נושא על כתפיו את משקל השמיים – נמצא אף הוא על ההר, באיזור המצודה.

הטיול היה טיול מרהיב. הנופים שאני מראה כאן הם רק חלק קטן מהיופי והעוצמה שראינו. אבל את המצודה – או את אטלס – לא פגשנו…

טוב, איך אפשר לשים לב לטיטאנים ומצודות, כשיש טחבים וחזזיות על העצים?

או כשהולכים בשביל ציורי ונפלא כמו זה? –

וחוץ מזה, כמו שהסבירו לי (מאוחר יותר) העננצ`יקים בטעם רב – האלים והטיטאנים מפעילים ערפול, כדי שבני תמותה רגילים (כמוני) לא ייראו אותם ולא יהיו מודעים לקיומם!

ובאמת, הערפל הידוע של סן פרנסיסקו לא אכזב…

אנחנו הלכנו בשביל מקסים, ששמו Matt Davis Trail. הוא מתחיל ליד אחת מתחנות הריינג`רים בראש ההר, ויורד למטה – אל העיירה Stinson Beach. זהו שביל נוח ויפהפה, ורובו עובר ביער חלומי.

היער היה מלא בכל טוב – פרחים (שאני אקדיש להם כמה רשומות משלהם), ציפורים (שלא באמת הצלחתי לצלם) ואפילו פטריות – שימו לב לפטריה הכתומה: זו הצעירה, מהעונה הנוכחית. השאר ותיקות יותר.

עוד פטריה נחמדה שפגשנו – צמחה לה בתוך מדרגת-אדמה, איזור שהיה כנראה בוצי, אך התייבש –

בין העצים, לא יכולתי שלא להתפעל מהקטלב המקומי –  Arbutus menziesii – ששמו העממי Pacific madrone – כלומר, קטלב פסיפי. 

תת היער מלא צמחיה, ומשחקי האור והצל נהדרים

ואז לפתע יצאנו מהיער לשטח פתוח – גבעות ירקרקות עגלגלות, מזמינות ונעימות –

ממש כאילו יצאו מתחילת הסרט "צלילי המוזיקה"…

ראינו את האוקיאנוס נפרש מעבר לגבעות – פשוט חלומי!

כך המשיך לו השביל – נכנס בחזרה ליער,

ויוצא ממנו מפעם לפעם.

השביל עצמו נוח ונחמד, ויש בו רק מעט חלקים תלולים.  אורכו 4 מילים – כלומר, כ-6.5 ק"מ.

הרבה שרכים צומחים ביער, ומאד התלהבתי מהמורד הזה – שמלא בפרחי לשון-כלב תכלכלים:

בחלק מהזמן זורם לצד השביל פלג הררי קטן, ופכפוך המים רק תורם לאווירה הכללית הנפלאה

גזעי העצים הלבושים במעילי טחב פשוט נפלאים

ומפעם לפעם פגשנו עץ שמעיל הטחב לא הספיק לו – הוא התקשט בשערות טחב על כל הענפים שלו!

העץ הזה החליט שטחב לא מספיק, אז הוא התקשט בשרכים, בנוסף לטחב –

וכך המשכנו, כל עץ מתקשט בדרך אחרת…

בסוף המסלול הגענו אל העיירה Stinson Beach, ובה צלמתי את ההר ממנו ירדנו –

הגענו אל חוף האוקיאנוס, בשביל פיקניק ושכשוך – אבל הסתבר שמזג האוויר, שהיה נפלא ונעים במהלך הירידה – הוא קר מדי לישיבה על החוף, והרוח חזקה מדי בשביל להנות… אז מהר מאד התקפלנו משם.

המסלול שעשינו הוא מסלול מקסים, ומומלץ לכל מי שמבקר באיזור. על הצד השני של אותו הר נמצאים יערות מויר, שעליהם כתבתי לפני ארבע שנים – גם זה מקום מומלץ מאד.

את התמונות צלמנו – אום נטע ואני – על Mount Tamalpais ולמרגלותיו, בתאריך 4.3.2013,
על כל תמונה יש קרדיט לצלמת.
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה!
כתמיד – מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא,
והמשך יבוא!

ואם כבר הזכרתי את השיר הזה – לא מצאתי את הקליפ מהסרט, אבל השיר עצמו יפהפה.