קורמורנים ושולי צדפות

 
עוד שני עופות מים, ואני עוזבת את החוף ומתחילה לעלות להרים… מבטיחה
 

 
היום אני מציגה בפניכם קורמורנים – שהסתובבו הרבה באיזור מונטריי ופוינט לובוס.
הקורמורנים מאד נהנים לשבת על הסלעים, ולנו היה נחמד מאד לאתר אותם ממרחק:
 

 
הבעיה שלי היתה… איזה קורמורנים צלמתי?
ובכן, יש שלושה מיני קורמורנים באיזור מונטריי. שזה כבר התחלה טובה יותר לעומת השחפים
אחד מהם – Double Crested Cormorant (כן, יש "t" בסוף!) הוא בעל מקור כתום-צהוב בולט, ולכן די בטוח שלא אותו צלמתי.
 

 
בין השניים האחרים פשוט קשה לי להבדיל…
הראשון: קורמורן ברנדט – Brandt`s Cormorant – ששמו הלטיני Phalacrocorax penicillatus – הוא נפוץ בחוף, מאלסקה ועד מקסיקו.
השם הלטיני – שהוא בעצם משהו כמו "קורמורן מכחול" -מרמז על פלומת נוצות לבנה שהזכר מגדל על צווארו בתחילת עונת הרביה. השם העממי – הוא על שם חובב טבע בן ראשית המאה ה-19, שתאר את המין הזה לראשונה.
 

 
והשני: Pelagic Cormorant – התרגום הוא משהו בסגנון "קורמורן ימי" – ושמו הלטיני Phalacrocorax pelagicus – הוא קטן יותר, וזנבו קצר יותר. הפעם השם הלטיני והשם העממי הם זהים.
גם הזכר כאן מתהדר בתחילת עונת הרביה – איזור העיניים שלו מקבל גוון אדום מבהיק. 

 
את התמונה הבאה אני אוהבת: היא מאד הסתדרותית בעיני. נראה שכל הקורמורנים בשטח החליטו לערוך אסיפה, יושב הראש נעמד מולם לנהל את האסיפה; האחד מימין התמונה, מאחורי הכינוס, הוא בטח הטכנאי של הסאונד, או אולי מְחַלֶקֶת התה, והשחף? אולי נציג העיתונות… אתם מוזמנים להציע פירושים אחרים!
 
 

 בארץ ישנם שלושה מיני קורמורנים – אפשר למצוא אותם בחולה, בשמורת עין אפק, באיזור חדרה ועוד.
 
הציפור השניה שאני מציגה היום היא  שָלְצֶדֶף שחור אמריקאי  – American  Black Oystercatcher, או בשמו הלטיני – Haematopus bachmani
 

 
רואים? מה, לא רואים? גם אנחנו כמעט פספסנו אותם. השם "שחור" לא הולם אותם. "חום" קרוב יותר למציאות. הנה, תסתכלו מקרוב:
 

 
ההסוואה שלהם, על הסלעים הכהים, היא מאד טובה. ורק כשהם הפנו אלינו את המקור – הצלחנו לאתר אותם. יש להם מקור אדום, גדול ובולט (לפי וויקי, הוא מגיע לאורך 9 ס"מ! רק המקור!).
 

 
בתמונה פה מעל ישנם שלושה שָלְצֶדֶף. כמו שאפשר להבין משמם, הם ניזונים מצדפות. הם חיים באיזור החוף, וליד אגמים מלוחים.
לארץ  שלנו מגיע מין אחר של שלצדף – שלצדף החוף שהוא בצבעי שחור לבן. הוא חולף נדיר בארצנו, ואפשר לראות תמונה שלו באתר תצפית המצוין.
 

 
אנחנו ראינו אחד, ולא היינו בטוחים בעצם מה ראינו, ורק לאחר שחזרנו והסתכלנו, הסתבר לנו שאנחנו רואים קבוצה של חמישה…
 

 
כל התמונות צולמו במונטריי ובפוינט לובוס, 10-11.8.2009
 
ולסיום, עוד קצת משובר הגלים של מונטריי, העמוס קורמורנים, שקנאים ואריות ים –
 

 
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
 

 

 

שקנאי חום – Brown Pelican – Pelecanus occidentalis

היום אני חוזרת לאוקיאנוס, ולחיים סביבו.

הנה לפניכם שקנאי –

כמו ששמתם לב, הוא לא נראה כמו השקנאי שמגיע אלינו: הוא חום!

ובאמת, שמו "שקנאי חום" – Brown Pelican – או בלטינית Pelecanus occidentalis.

אילו שלושה שקנאים ליד גשר המפרץ – ה-Bay Bridge של סן פרנסיסקו.
משהו בצבע ובצורה של השקנאים הללו גרם לנו לחשוב על אבולוציה… הם נורא דומים לכל מיני דינוזאורים!

יחסית לשקנאים, הוא קטן – זהו מין השקנאי הקטן ביותר. אבל אל תסיקו מזה שזוהי ציפור קטנה… ארכו מגיע כמעט ל1.40 מטר, ומוטת הכנפיים שלו יכולה להגיע ל2.5 מטרים!

את השקנאים ראינו מרחפים מעלינו לאורך המזחים של סן פרנסיסקו, וגם בשמורת פוינט לובוס הם ריחפו במרחק.

את התמונות מקרוב – צלמנו על המזח במונטריי. שם הם שוחים במים, מטיילים על המזח, ומתקרבים מאד.

מאד אהבתי את סידור הנוצות של השקנאי בתמונה פה מעל. אם תגדילו, תראו למה אני מתכוונת…

שקנאים הם עופות מאריכי ימים – הם מגיעים לגיל 30 שנים!
אני מאד מרוצה מהתמונה הבאה – תפסתי שקנאי בתעופה, בזוית מוצלחת למדי:

אחת התכונות המיחדות את השקנאים האילו, זה דיג מהאויר: הם מאתרים דג בתעופה, ואז יורדים ותופסים אותו – לא ראיתי את זה במציאות, אבל Pappa Quail ידידי תפש שקנאי בצלילה וכדאי מאד לראות את התמונות ברשימת השקנאים האמריקאים שלו.

התמונות צולמו בסן פרנסיסקו, בפוינט לובוס ובמונטריי, בתאריכים 9-11.8.2009

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

אריה ים קליפורני – California Sea Lion – Zalophus californianus

 
אחד מבעלי החיים הכי מזוהים עם קליפורניה (בכלל) וסן פרנסיסקו (בפרט) – הם אריות הים של קליפורניה.
 
 

 
אילו יצורים שמאד קל לפגוש: פשוט צריך להגיע לחוף… אחת הנקודות הידועות ביותר, היא מזח 39 (pier 39) בסן פרנסיסקו.
 

 
באיזור המזח ישנם לוחות עץ רחבים במים, ואריות הים באים לשם, משתרעים עליהם, ישנים, רבים, מחליפים דעות עם השחפים…
 

 
 
אריות הים הזכרים הם יצורים מאסיביים מאד. הם יכולים להגיע למשקל של 300 ק"ג ולאורך 2.4 מטר! הנקבות קטנות ורזות יותר – מגיעות למשקל 90 ק"ג בלבד, ולאורך של 2 מטרים.
 

 
על היבשה, אריות הים נראים גמלוניים למדי. אבל במים – הם שחיינים מעולים.
 

 
אריות ים הם חיות אינטיליגנטיות למדי, ומסוגלות ללמוד טריקים ולהסתגל לסביבת האדם. לכן משתמשים בהם לכל מיני מופעי חיות – באקווריומים וקרקסים.
כן, כן – למרות שמספרים לנו על "כלבי ים" בהופעה, אילו בעצם אריות ים.
 

 
כמו שספרתי ברשימת כלבי הים, ישנם כמה הבדלים בולטים בין כלבי ים לאריות ים –
ראשית, הסנפיר האחורי – ה"רגלים" – אריות הים יכולים לתמרן את הסנפירים הללו לכל מיני כיוונים, ועל ידי כך להתרומם לגובה. אצל כלבי הים – הסנפיר מופנה אחורנית. לכן על החוף הם תמיד מוטלים כשק.
שנית – אפרכסת האוזן – בתמונה פה מעל רואים בבירור את האפרכסות של אוזני האריות. לכלבי ים אין אפרכסת, אלא "חור".
 

 
הנה שלשה מתחממת בשמש:
 

 
את אריות הים פגשנו גם ב-Point Lobos, על הסלעים, נובחים זה על זה (או שמא זה שואגים? צורחים? ) – רק ששם הם היו מעט רחוקים יותר מאיתנו.
 

 
ושוב פגשנו אותם במפרץ מונטריי, כשיצאנו לשיט הלוויתנים שלנו – זה היה משעשע למדי.במים צפו מצופים שונים, ועל כל מצוף – ישב אריה ים:
 

 
את שובר הגלים של המפרץ הם נאלצו לחלוק עם קורמורנים ושקנאים (שגם להם אני מתכננת רשומה או שתיים…):
 

 

 
ועוד מצוף שאריות הים נהנו ממנו –
 

 
התמונות צולמו:
סן פרנסיסקו, ב- 10.8.2009
Point Lobos, ב-11.8.2009
מפרץ מונטריי, 12.8.2009
 

 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!
אני יודעת שיש המון הפעם… פשוט נהניתי מהם
 
 
ועוד משהו: בצלאל הציע להמליץ על רשימה שאהבתי, במסגרת חודש הבלוגים. אני ממליצה על רשימה של בלוגרית חריפה וממולחת ששמה ein ani – בה היא מנתחת ומסבירה לנו את המשפט הראשון במגילת העצמאות. במילה אחת – מ-ש-ו-ב-ח.
 

here there be giants

 
מאחד היצורים הקטנים ביותר בעולם, אני עוברת לענקיים.
בתאריך 12.8.2009 הגשמנו חלום ותיק, ויצאנו ממונטריי לשיט – לצפיה בלוויתנים.
ואני שמחה וגאה לבשר לכם, שנרשמו הצלחות!
 

 
פגשנו לוויתן כחול! בעל החיים הגדול ביותר שחי על פני כדור הארץ! יצור ענקי ונפלא ונהדר –
 

 
הלוויתן הכחול הבוגר מגיע לאורך של 30 מטרים! האחד שאנחנו פגשנו היה צעיר, שארכו "רק" כשמונָה עשר מטרים. הוא היה גדול ומרשים מאד! אמנם לא ראינו את כל גופו, אך גם מה שראינו היה מרשים מאד.
 

 
הלוויתן שחה לו במים – ואנחנו (יחד עם עוד ספינה) צפינו בו והתפעלנו ממנו – מוציא את קצה הראש לנשימה, נושף סילון מים וחוזר מתחת לפני הים.
 

 
אחרי שהערצנו אותו כדבעי, שטנו הלאה – ופגשנו אם ובנה: לוויתנים גדולי סנפיר.
השם באנגלית הוא Humpback Whale – כלומר, לוויתן גִבֵּן – שם שמאד מצא חן בעיני העננצ`יקים, במיוחד לאור העובדה שאת השם המכובד "לוויתן גדול סנפיר" שנינו שכחנו!
 

 
האם והבן היו מרהיבים ומקסימים, ואפילו נתנו לנו Show כשצללו שניהם מתחת למים והציגו לראווה את זנבותיהם. אז זנבה של האם כמעט פספסתי –
 

 
 
אבל תמונת השיא להיום היא תמונת זנבו של הבן  – לוויתן גדול-סנפיר צעיר:
 

 
הלוויתן הכחול והלוויתן גדול הסנפיר שייכים שניהם לסדרת לוויתני המזיפות – במקום שיניים יש להם מזיפות, שהן מעין מסננת, שמסננת מהמים סרטנים זעירים ופלנקטון – מהם ניזונים לוויתני הענק הללו.
 
 
זהו ראשה של האם ה"גִבֶּנֶת" :  

 לוויתן גדול סנפיר מגיע לגודל של 16 מטרים!

 
כל מיני הלוויתנים סבלו שנים רבות מציד, והגיעו לסף הכחדה. כיום כולם חיות מוגנות. ההערכות הן שיש כיום בעולם כ-80,000 לוויתנים גדולי סנפיר וכ-12,000 לוויתנים כחולים.
אנחנו המשכנו לשוט, ופגשנו עוד כמה לוויתנים גדולי סנפיר –
 

 
הלוויתנים הכחולים וגם גדולי הסנפיר נודדים על פני האוקיאנוסים השונים – מבלים את הקיץ במים קרירים יותר, ומגיעים בחורף להזדווג באיזורים הטרופיים, החמים יותר.
 

 
  העננצ`יק טרח לתת לכל לוויתן גדול סנפיר שפגשנו – שם. כך נרשמו גִיבִּי, גִיבְּנִי, גִיבְּנָה, גָבִּי וגִיבָּה- כשמות ללוויתנים שפגשנו. בטח פספסתי כמה. אני מודה שלא עקבתי מספיק טוב, ואני לא בטוחה איזה לוויתן שייך לאיזה שם…
 

 
 
בתמונה הבאה רואים את סילוני המים של האם והבן גדולי הסנפיר:
 

 
או שאולי זו בת? אני באמת לא יודעת. לא בדקנו…
 
אחרי שראינו את גדולי הסנפיר, החליט צוות הספינה לבדוק אם הלוויתן הכחול שלנו עדיין משייט בקרבת האיזור שהוא שייט בו קודם לכן.
לשמחתינו, הוא היה שם
 

 
לקינוח המסע, הוא אפילו חשף בפנינו את זנבו, לפני שהוא צלל למים –
 

 
כל התמונות צולמו ליד חוף מונטריי, 12.8.2009
באתר של החברה שארגנה את השיט,  אפשר גם לראות אילו בעלי חיים נצפו כל יום – אנחנו היינו , כאמור, ב-12.8.09 (שמסומן באמריקאית 8/12 ) בשיט של אחה"צ.
 
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא – ועדיין זה יהיה זעיר, יחסית לגודל האמיתי של הלוויתנים…
 
ועוד הערה: הגיסים שלי עזרו לי לשפר את הצבע בתמונת ה-Hummingbird המרחף – טוב שיש גרפיקאים במשפחה! וקבלתי מאבו-נטע תמונה נפלאה של Hummingbird זכר צבעוני – ולכן כדאי להציץ שוב ברשימת יונקי הדבש!