Ceanothus – סיאנותוס – לא לבלבל עם לילך!

בכל הנסיעות באיזור לוס אנג`לס, שמתי לב לשיח שפורח בהמוניו במורדות ההרים –

השיחים הללו מקסימים! יו, אני רוצה לראות אותם מקרוב! הודעתי לכל מי שרק הקשיב לי…

 

ואז, בטיול בקניון סולסטיס – באמת ראיתי אותם מקרוב. ויותר מזה – הרחתי…

שכן, לשיח הזה יש ריח ניחוח נפלא – כזה שמטריף את כל הדבורים בסביבה, וגורם להן לעוף מפרח לפרח לפרח בלי לדעת לאן לפנות קודם.

הריח – נהדר, הפרחים – מיוחדים, ומה שמו של השיח הזה??? אחרי שחזרתי לארץ, התחלתי לחפש. כמה וכמה אנשים מאילו ששאלתי אותם אמרו לי "זה לא לילך?"  

ובכן, לא. זה לא לילך. הלילך – ממשפחת הזיתיים – הוא מין אירופאי, שמופיע בארה"ב בגינון. הנה, למשל, תמונה של פרחי לילך שצלמתי באנאפוליס, מרילנד בשנת 1999:
(זו תמונה סרוקה, ולכן האיכות שלה בינונית – אבל השמים באמת היו כחולים כל כך!)

ועכשיו תסתכלו על הפרחים הללו- הם נראים אחרת לגמרי:

עופר פתר לי את התעלומה כשהוא שלח לי קישור לכתבה הזו, ומיד אחריו יובל ספיר כתב לי: "זה לילך קליפורני – Cenothus, בניגוד ללילך האירופאי – Syringa".
כלומר, שמו של השיח הוא סיאנותוס והוא לא קשור כלל ללילך האירופאי,

 

אבל בגלל הריח הטוב והפריחה היפה – השם העממי שלו הוא "לילך קליפורני". וכנראה זה מאד טבעי לחשוב עליו בהקשר של לילך, שכן כמה אנשים הציעו לי לילך בתור השם.

הסיאנותוס שייך למשפחת האשחריים – אצלינו צומחים האשחר והשיזף מאותה משפחה, אך הפרחים שלהם הרבה פחות מרשימים.

ישנם כחמישים מינים שונים של סִיאָנוֹתוּס ברחבי ארצות הברית, ולא הצלחתי לזהות איזה מהם פגשתי.
הצבעים שלהם משתנים מלבן לגמרי, דרך סגלגל-כחלחל כמו אילו שאני צלמתי – ועד לכחול-קובאלט עז.

את התמונות צלמנו – אום נטע ואני – בSolstice Canyon ולאורך Malibu Creek, בתאריך 2.3.2013
פרט לתמונת הלילך, שצולמה בגן ציבורי באנאפוליס, מרילנד בשנת 1999.
על כל תמונה כתוב מי הצלמת, ותודה לאום נטע על הרשות להשתמש בתמונותיה!

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

ולמרות שהוא לא לילך, גם הוא פורח יפה…

הטיול לקניון סולסטיס – Solstice Canyon

אחרי כמה טעימות מהסביבה, הרגשנו (לפחות אום נטע ואני) מוכנים לטיול, להליכה קצת יותר משמעותית.

גל לקח אותנו אל קניון סולסטיס, ושם הוא ובנו יונתן הובילו אותנו במסלול מקסים אל מפל.

הקניון מתחיל להתמלא בפרחי אביב – בתמונה מעל אפשר לראות את הסולנום הסגול, ששמו העממי הוא purple nightshade ושמו המדעי – Solanum xanti
ובתמונה הבאה – מרווה יפהפיה עם צבע מהפנט, ושם הולם: השם העממי הוא מרוות יונק הדבש – hummingbird sage, והשם הלטיני – Salvia spathacea.

אחרי הליכה קצרה הגענו אל עץ אלון גדול ומרשים. "כאן תראו נקרים" – הבטיח לנו גל. וכשגל מבטיח, הנקרים מתייצבים!

אילו נקרי-בלוטים. – Acorn Woodpecker – הם חיים בלהקות קטנות ביערות אלונים. הם ניזונים מבלוטים, אגוזים שונים, וחרקים. כדי שיהיה להם מזון לחורף – הם אוספים בלוטים ומאחסנים אותם בחורים בעץ.
בדרך כלל יש להם עץ – או כמה עצים – שהם ה"מחסן המרכזי" – אותו הם ממלאים כל קיץ, בשביל לאכול את הבלוטים בחורף.

מאד מרשים לראות את האלונים המחוררים, שכל החורים מלאים בלוטים:

פרפר מקסים שחלף על פנינו הוא הדנאית הנודדת – ה- Monarch הידוע –  Danaus plexippus.
צלמתי אותו מלמעלה ומלמטה.

בנסיעה בדרכנו, ראינו שיחים יפהפיים שצבעם לבן-סגלגל. הרבה מהם פרחו על מדרונות ההרים סביבנו – ומאד סקרנו אותי. שמחתי לראות אותם מקרוב בטיול הרגלי – ומסתבר שלא רק אני.
ריחם של הפרחים מתקתק ונעים מאד, ונישא למרחק. הריח, כמובן, מושך הרבה חרקים שבאים להנות מהשיח הזה.

אני מתכננת רשימה שלמה על השיח הנפלא הזה, אז בינתיים אני רק אכתוב ששמו הלטיני הוא Ceanothus, ושמו העממי הוא לילך קליפורני.

שיח אחר שפרח בדרך הוא שיח ורדים – Rosa כלשהו. אני לא בטוחה איזה ורד זה, ויכול להיות שהוא ורד תרבותי, כי במסלול הזה היו בעבר בתי מגורים.

מעל לשביל צמחו עצי אלון מרשימים ונהדרים, רבים מהם רציתי פשוט לחבק. למשל העץ הנהדר הזה: נכון שממש מגיע לו חיבוק?

היו עוד פרחים שנראו לי מוכרים, אבל לא בדיוק. למשל זה – קרוב של דם-המכבים שלנו, ושמו לִבְדָנִית קליפורנית – Pseudognaphalium californicum. השם העממי הוא Ladie`s Tobbaco, כלומר טבק הנשים. לא בדקתי אם אפשר לעשן אותו… בכלל, אני נגד עישון.

את הצמח הזה מיד זיהיתי בתור זלזלת. הזלזלת שלנו גדלה הפוך, כדי להגן על האבקנים מפני הגשם. הזלזלת הזו היא כנראה Clematis lasiantha – זלזלת צמירה

מי שעוד התחיל לפרוח זה עץ הערבה – Salix – לא הצלחתי לזהות איזו ערבה זו.

גל דאג שלא נפספס אף פינת חמד במסלול, וסיפר לנו על הפעם שבה עלה אל הסלעים בתמונה הבאה – ברשימה שלו אתם יכולים לראות את הסלעים הללו מצולמים מהעבר השני…

נדמה לי שיונתן היה זה שהסב את תשומת לבי לצמח המטפס הזה. מיד זיהיתי שהוא ממשפחת הדלועים, ועכשיו אני יכולה לספר לכם שהוא ידוע בשם מלפפון בר – Marah fabacea.

למשפחת הפרפרניים יש פרחים אופיניים מאד – והפרח הזה הוא טופח פסיפי – Common Pacific Pea – או בשמו הלטיני – Lathyrus vestitus

 עוד פרפר חמוד קלטתי בעדשת המצלמה – והוא ממשפחת ההספריתיים. השם העממי שלו הוא Checkered Skipper. הסוג הוא Pyrgus, ויש כמה מינים דומים שמרחפים באיזור.

 הרשימה מתארכת, וגם הטיול – הילדים התחילו להתעייף, ואז הגענו אל שרידים של בית מגורים גדול ומפואר. גל סיפר לנו שבעבר השטח היה שייך למשפחה עשירה, והם בנו פה את ביתם. לפני 30 שנים בערך נשרף כל האיזור, וכיום הוא שמורת טבע.
ציפור גן העדן ששתלו הדיירים בחצרם עדיין פורחת, ואני הסתכלתי על שרידי הבית דרכה:

מאחורי הבית נמצא המפל – אמנם מפל קטן, אבל נחמד מאד ויורד בין הסלעים באופן ציורי וחביב מאד

הילדים נהנו לטפס על הסלעים ולראות את זרזיפי המים השונים: פתאום נשכחה כל העייפות!

כשחזרנו לאיזור החניה, שמענו פטפוטים מלמעלה: קבוצה של תוכים (צלמתי ארבעה מתוכם) ישבו על עץ. אילו דררות שחורות-ראש, קרובות של הדררות המצויות שאצלינו – וגם בארה"ב הדררות הן מין פולש.

הדרור שחיכה לי הוא דווקא כן מקומי – Savannah Sparrow.

עד כאן הטיול, וכל הכבוד למי שהחזיק מעמד – הרשימה באמת יצאה מאד ארוכה…
אחרי הטיול, כאמור, נסענו לארוחת ערב, ואז התפזרנו לשינה – אום נטע והמשפחה אצל גל, ואני בביתו החדש (והיפה!) של עופר.
ולמחרת… זה כבר יסופר ברשימה הבאה.

את התמונות צלמתי בקניון סולסטיס, איזור מליבו, קליפורניה בתאריך 2.3.2013
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

 

מפגש "באמריקה"


נוף בקניון מליבו

אחד הדברים שעשיתי לקראת הנסיעה אל אום-נטע היה לספר לעופר ולגל שאני מתכוונת להגיע לאיזור.


קניון מליבו

התגובות לא אחרו להגיע. "את חייבת לבוא גם אלינו! ה-Bay Area הוא רק 5-6 שעות נסיעה מאיתנו! ניקח אותך אל… את חייבת לראות את…"

להמשיך לקרוא מפגש "באמריקה"