"אחרי החגים" הגיע באופן רשמי, ואני חוזרת אל חוויות הטיול שלי בקליפורניה, מחודש מרץ האחרון.
כזכור לכם – או שאולי כבר שכחתם, גל ועופר לקחו אותנו ל"גיחה קצרה" אל Sepulveda Basin – שהתארכה, כי היה שם הרבה מה לראות, ולנו היה הרבה על מה לדבר…
כיון שכך, כשגמרנו את הסיבוב שם – נסענו לדיינר נחמד לארוחת צהרים, ומשם המשכנו אל הפארק העירוני, שכולכם מכירים כבר מהרשימות של אבי, עופר וגל – אגם בלבואה – Balboa Lake.
בניגוד לשמורת Sepulveda, שהיא שמורת טבע ולכן ההתערבות בה מינימלית – ישנו שביל סביב לאגם וזהו – כאן זהו פארק עירוני, עם עצים נטועים, שביל סלול והכל מתורבת יותר…
היתרון הוא, שהם שתלו שם עצי דובדבן, ואנחנו הגענו אל ראשית הפריחה.
בשנת 1999 גרתי ליד העיר וושינגטון DC, בירת ארה"ב. באפריל פרחו שם הדובדבנים, ואני התמוגגתי מהטיול לאורך נהר הפוטומק, עם כל עצי הדובדבן הנהדרים.
אמנם לא שחזרתי את החוויה במלוא עוצמתה, אך בכל זאת – פריחת הדובדבן היא מרהיבה ומרגשת.
גם עצי הדולב המקומיים – שאבי כתב גם עליהם – הם מרשימים, התפעלתי מהפירות התלויים כמחרוזות מהעצים.
על אחד מעצי האורן סביב האגם עמדו כמה אנפות לילה – הן התחבאו בין הענפים והציצו עלינו.
האגם עצמו נחמד מאד, ומושך בעלי כנף רבים.
אחרי הקורס המזורז אצל אבו נטע, אנחנו כולנו מזהים כבר את ה-American Wigeon – הזכר מלפנים, הנקבה מאחוריו –
הקורמורן – Double Crested Cormorant –
להקות גדולות של אגמית אמריקאית – American Coot – שדומה באופן חשוד לאגמיות שפוגשים אצלינו –
והיו גם כאילה שראיתי לראשונה, כמו הברווז המדהים הזה, בעל המקור התכול – Ruddy Duck – בעברית שמו צחראש אדמוני – על שם הראש הלבן והגוף האדמוני. אני לא יודעת למה לא מזכירים את המקור התכול הנפלא שלו!
וישנו גם הטבלן המקסים הזה – Horned Grebe –
כיון שהיינו באגם ביום ראשון – שהוא יום השבתון – היו המוני אנשים סביב האגם – מטיילים, רוכבים על אופניים, משחקים, מפקנקים…
אנחנו טיילנו מסביב לאגם, עד לפינת משחקים, שם נטע ואחותה נהנו להשתולל.
פגשנו שלושה מינים של ציפורים שחורות –
זהו Common Grackle – זו ציפור גדולה למדי ומרשימה מאד –
וזוהי נקבה של Brewer`s Blackbird
אבל הנחמד מכולם היה ה-Red Winged Blackbird, שהתרחץ בפלג מים קטן, והתיז מים לכל הכיוונים…
באגם אפשר למצוא גם עופות מים שהובאו על ידי האדם – למשל, להקה של אווזי בית, וגם כמה ברבורים אירופאיים, כמו זה –
אבל האחד הזה הפתיע אפילו את אבו נטע – זהו אווז קטן (רק מעט יותר גדול מברכיה), ששמו אווז רוס – Ross` Goose. הוא הסתובב לו עם להקה של אווזי בית, שהיו כולם גדולים ממנו.
אבו נטע הסביר לנו שזהו אווז בר, ובעונה הזו הוא אמור להיות כבר בדרך צפונה, לכיוון אלסקה – וזה מפתיע למצוא אותו כל כך דרומה, באיזור לוס אנג`לס.
אחרי שנהנינו מהברווזים, מהחברה ואפילו ממתקני המשחקים,
הגענו למסקנה (בצער מסוים) שהגיע הזמן להתחיל את דרכנו צפונה – שכן, מחר יום עבודה ויש בינינו כאילה שעובדים ולא רק מטיילים.
לכן נפרדנו בחיבוקים חמים – והתחלנו את מסעינו צפונה, אל ביתה של אום נטע.
שוב אני רוצה להודות ולשלוח חיבוקים ונשיקות לגל ולליידי M, לעופר ולליידי D, ולכל בני ביתם (כולל באדי ושישי) – על האירוח, האהבה והשמחה שהם הרעיפו עלי.
התמונות צולמו כולן סביב אגם בלבואה, בתאריך 3.3.2013.
את רובן צלמתי אני, פרט לשתיים של אבו נטע – תודה על הרשות להשתמש בתמונות!
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
פרחים, פרפרים וכל מיני 