עורבני סטלר – Steller`s Jay – Cyanocitta stelleri

IMG_1418

הנסיעה לאורך Highway 1 היא לא קצרה – במיוחד אם עוצרים לראות כל מיני דברים בדרך – ואנחנו עצרנו גם בכמה פינות שפשוט היתה בהם פריחה נחמדה. 

IMG_1465

בשלב מסוים, נעשינו רעבות – זמן לארוחת צהרים. אז נכנסנו לפארק מקסים – Julia Pfeiffer Burns State Park, שאום נטע תכננה להראות לי בכל מקרה והתיישבנו ליד שולחן אוכל.
ישבנו להכין סלט – ומיד הם התקרבו אלינו, מכל כיוון: 

IMG_1414

ציפורים כחולות-שחורות מבריקות ונפלאות! ואני כבר מכירה אותם – פגשתי אותם בפארק יוסמיטי, לפני ארבע שנים.
זהו עורבני סטלר – Steller's Jay. 

SONY DSC

לפני ארבע שנים ראיתי אותם בעיקר מציצים בסבך. הפעם אמנם הם התחילו בין הענפים – 

IMG_1421

אבל מהר מאד הם ירדו אל השולחן שלנו, הסתובבו מסביב וניסו לשכנע אותנו לתת להם אוכל. הסלט שלנו לא מאד עניין אותם – הם רצו פחמימות…
בינתיים אום נטע הצליחה לצלם פורטרט מצוין של אחד העורבנים הללו, עם כתר הנוצות הנהדר שלו – 

SONY DSC

ויכולנו לראות גם את הנוצות הנפלאות שעל הגב שלו – גווני הכחול הבוהקים הם פשוט נהדרים!

IMG_1412

באתר "All About Birds" כתוב שהעורבנים הללו הם חצופים, סקרנים, אינטיליגנטיים ורעשנים. אילו שאנחנו פגשנו בהחלט היו סקרניים. ובררנים. 

IMG_1433

בגלל הצבעים הכחולים הבוהקים שלו, אנשים נוטים לשבש את שמו – לקרוא לו "Stellar Jay", כלומר "עורבני כוכבי" (או מבהיק כמו  כוכבים) במקום עורבני סטלר – Steller Jay.
העורבני הזה קרוי על שם זואולוג גרמני בשם גיאורג שטלר, שגילה את העורבני הזה באלסקה, בשנת 1741. 

SONY DSC

כלומר, בעצם הייתי אמורה לקרוא לו עורבני שטלר…
שטלר הסתובב רבות באיזור הקוטב הצפוני במאה ה-18, וגילה שם בעלי חיים שלא היו ידועים עד אז. כמה מבעלי החיים הללו קרויים על שמו – פרט לעורבני, אפשר למצוא את עיטם שטלר, אריה-הים של שטלר, ברווז ששמו אדרית שטלר – ופעם היתה גם פרת הים של שטלר

IMG_1417

אני רוצה לספר רגע על פרת הים – כי זה סיפור עצוב ומכעיס במיוחד. שטלר גילה את פרות הים האילו באיים בים ברינג – הים המפריד בין סיביר ואלסקה.
הפרות הללו היו יצורים ידידותיים להפליא – יצור ענק שמשקלו מגיע ל3.5 טונות, וניזון מאצות.
בני האדם הגיעו לאיים הללו – ותוך 27 שנים קצרות ניצלו את חוסר הפחד וקוצר הראיה של הפרות, צדו את כל פרות הים שהיו באי והכחידו אותן לחלוטין.
כיום נשארו החיבורים של שטלר אודות פרת הים, כמה איורים שהוא אייר וכמה שלדים במוזיאונים ובאוניברסיטאות. 

IMG_1432

פרות הים אמנם פחות מפורסמות מהדודו, שהתגלה בשנת 1601 ונכחד 80 שנים לאחר מכן – אבל סיפורן העגום מאד דומה.
היום, ממרחק של כמה מאות שנים, אנחנו מבינים שאנחנו חייבים להתעורר ולשמור על מגוון המינים בעולם. כרגע אנחנו מכחידים עוד ועוד בעלי חיים, ופוגעים בכדור הארץ – עד שנכחיד גם את עצמנו. 

IMG_1437

את התמונות צלמנו, אום נטע ואני, בתאריך 14.3.2013 ב- Julia Pfeiffer Burns State Park.
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה!

IMG_1463

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

IMG_1464

עורבני השיחים – Scrub Jay – Aphelocoma californica

אני חוזרת לתמונות מהטיול בארצות הברית, באוגוסט האחרון – אל ציפור נפוצה מאד במערב ארה"ב – ה-Scrub Jay.

ה-Jay הוא העורבני, אך בארה"ב יש מספר מינים שלו. כשגרנו בחוף המזרחי, פגשנו את העורבני האפור (Gray Jay) והעורבני הכחול (Blue Jay).

בחוף המערבי הכרנו שני מינים נוספים – והפעם אני מתמקדת באחד מהם – ה-Scrub Jay.

משמעות המילה "Scrub" (פרט לקירצוף) – היא צמחיה נמוכה. לפי מה שקראתי, העורבני הזה נוטה לגור באיזורים של צמחיה נמוכה יחסית – חורשות של עצים נמוכים, שיחים – מה שנקרא בלשון מקצועית "גָרִיגָה" (Garigue). כיון שהשם "עורבני הגריגה" נשמע לי מוזר, בחרתי לתרגם את שמו ל"עורבני השיחים" – וזהו כמובן, תרגום פרטי שלי – ולא שמו הרשמי.

את העורבנים שלנו פגשנו בסן פרנסיסקו, ב-Golden Gate Park, ובשמורת Point Lobos הנפלאה.

העורבני הזה נוטה לגור בחורשות של ערערים, ואלונים נמוכי קומה.
בקיץ הוא אוגר לו מזון וטומן אותו במחבואים, כדי שיהיה לו זמין לחודשי החורף. מחקרים שנעשו, גילו שהעורבני חכם מאד ומצליח לדאוג לעצמו לכמויות מזון מספיקות, במספר מחבואים – לזכור איפה כל המחבואים נמצאים, ולהשתמש בהם בעת הצורך. כמו רוב חברי משפחת העורבים, הם נמשכים לחפצים מבהיקים ואוספים גם אותם למחבוא.

 אנחנו ראינו עורבני אחד עסוק בהטמנת מזון:

התמונות צולמו בסן פרנסיסקו, ב-Golden Gate Park בתאריך 8.8.2009
ובשמורת Point Lobos בתאריך 11.8.2009

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

רגע לפני הסוף אני מזמינה אתכם לבקר ברשומה שmotior פרסם היום – על הופעה מיוחדת במינה שהיינו בה ביום חמישי האחרון.

 ולסיום, אני מוסיפה קטע מקסים שמצאתי במקרה. ג`ולי אנדריוס מארחת את ג`ין קלי – זו הנאה צרופה, וכל מילה נוספת מיותרת: