פרחים לחוף אגם שסטה, חלק I

אני ממשיכה לספר על הטיול לחוף אגם שסטה, והפעם – פרחים, פרחים ועוד פרחים.

DSCN8466

הפרח הראשון הוא סולנום – Solanum umbelliferum. השם העממי הוא Blue witch nightshade. קרוב רעיל של העגבניה, החציל ותפוח האדמה. פגשתי אותו גם בקניון מיטשל

להמשיך לקרוא פרחים לחוף אגם שסטה, חלק I

חגיגת פריחה ב-Mori Point

אני ממשיכה עם Mori Point – והפעם מתפעלת מהפריחה לאורך המסלול. והיה הרבה ממה להתפעל! 

התחלנו עם מקבצים נהדרים של ה-Indian Paintbrush בכל גווני צהוב, כתום ואדום. זהו Castilleja affinis – המכחול האינדיאני החופי. 

אחד הצמחים שראיתי בכל מיני מקומות, במקבצים ממש על השביל הוא הצמח בתמונה הבאה: בתחילה הייתי בטוחה שהוא אחד הפולשים. הוא נראה בדיוק כמו הבבונג הזהוב שגדל אצלינו במדבר. אבל זהו Matricaria discoidea, בבונג מקומי ששמו העממי PIneapple weed – עשב האננס, בגלל הריח: 

אבל עיקר השמחה היתה מרבדי הפריחה הנפלאים של ה-Lasthenia minor שנקראים Goldfields, שדות הזהב. ועכשיו אפשר להבין למה הם נקראים כך: 

בפארק Mori Point נעשות עבודות לבעור הצמחיה הפולשת, ולהשבת המערכת האקולוגית לקדמותה. בין השאר מפזרים שם זרעים של פרחי בר מקומיים. התוצאה פשוט מרהיבה. 

בין שדות-הזהב פרחו גם פרחים אחרים – ה-Layia – ששמה העממי Tidy-Tops: 

ואז היתה פשוט חגיגה של לאיות: שדות שלמים ומחייכים שלהם. החבל בקצה התמונה מסמל אזור של השבה לטבע, כדי שלא ידרכו על הפרחים גם מחוץ לעונת הפריחה: 

פריחה מרהיבה מעל האוקיאנוס, פשוט חגיגה: 

פה ושם בין הצהובים ראינו נקודות כחולות: אם אני לא טועה, זהו Lupinus bicolor, תורמוס דו-גוני, שפגשתי לפני 5 שנים בפסגת הר דיאבלו – 

 וגם העשב כחול-העין פרח שם:  

השילוב, של צהובים, צהובים-לבנים וסגולים הוא ממש נפלא: 

ויחד עם גלי האוקיאנוס, ההנאה מושלמת: 

מעבר לאחד המפרצים אפשר לראות את העיירה השכנה, פסיפיקה: 

ופה ושם באוקיאנוס יש סלעים מעניינים, והגלים נשברים עליהם בצורה נהדרת.

היו גם מקבצים רבים של חיננית חוף-הים, Seaside Daisy  (בלטינית Erigeron glaucus): 

מה אומר? לרוב אני לא מתלהבת כל כך מבני משפחת המורכבים. אבל כשהם פורחים במרבדים – אי אפשר שלא להתלהב! כמו החרציות (עטורה – כאן וכאן; וגם דביקה)  והסביונים (אביבי וערבות) אצלינו, וכמו שדות-הזהב והלאיות כאן.  

ושוב הרשימה מתארכת, וזו כבר רשימה שלישית ולא כתבתי עדין מי היה מורי, ולמה יש לו נקודה… לכן תהיה גם רשימה רביעית מהמקום הזה. 

את התמונות צילמתי ב-Mori Point, בתאריך 20.5.18. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

 

 

טיול מקסים בקניון מיטשל – Mitchell Canyon

 

המקום הראשון ש-Mamma Quail לקחה אותי אליו כשביקרתי אותה בשנת 2013, היה הר דיאבלו – Mount Diablo. באופן מדהים, גם הפעם הטיול הראשון שלנו היה אל Mount Diablo. 

הפעם לא עלינו אל הפסגה, אלא הלכנו לטייל באחד הערוצים התחתונים יותר בהר – קניון מיטשל – Mitchell Canyon. זהו מסלול מקסים ולא קשה, ומלא פרחים מיוחדים. 

כבר בתחילת המסלול ראינו מעלינו נשר – Turkey Vulture ששמו הלטיני Cathartes aura ומהעצים הקרובים שמענו פטפוט – נקר הבלוטים (Melanerpes formicivorus) שהכרתי בטיול עם גל, מכין מחסני בלוטים לחורף. 

מסביבנו ראינו הרבה פרחים סגולים מנקדים את הסביבה: זהו פרח שנקרא Triteleia laxa, ובשמו העממי – Ithuriel's spear – חניתו של איתוריאל – על שם דמות מלאך מסיפורי הקבלה, שנלחם בשטן באמצעות חנית. 

ופה ושם פרחו גם פרחים ורודים-סגולים, חלקם חלקים – אבל חלקם עם דוגמאות מעניינות על עלי הכותרת: זוהי קלרקיה סגולה – השם הלטיני והשם העממי הם זהים פה – Clarkia purpurea – Purple clarkia. הקלרקיה קרובה לערברבה שגדלה אצלינו, הן גם דומות מאד במראה – רק שלא ראיתי עדיין ערברבה עם דוגמאות כאלה: 

אחד העצים היפים באזור התחיל לפרוח: זהו California Buckeye – ששמו הלטיני Aesculus californica ואני מתכננת רשומה מלאה עבורו. 

ולמרגלות העץ פגשתי מכרים ותיקים: האחת, "חסת" הכורים – שכתבתי עליה לפני 5 שנים: Miners' Lettuce – Claytonia perfoliata

ולא רחוק ממנה ה"דוקים הכחולים" – Dichelostemma capitatum – Blue Dicks: 

פגשנו גם פרח שבמבט ראשון נראה דומה לדוקים הכחולים, ובקבוצת California Native Plants Society זיהו לי אותו באמת בתור קרוב של הדוקים – שמו העממי הוא Ookow, שם שכנראה מגיע מהשפות של האמריקאיים הילידים (Native Americans) ושמו הלטיני Dichelostemma congestum, כלומר מין אחר מאותו סוג כמו הדוקים הכחולים. הפרפר שעמד עליו הוא ממשפחת הנמפיתיים, פרפר ששמו העממי הוא Checkerspot, כלומר כנראה מהסוג Euphydryas sp – אבל אני לא יודעת בדיוק. אם יזהו לי אותו, אעדכן. 

ומובן שפגשנו גם את המכחולים האינדיאניים – Indian Paintbrush – והפעם זו Woolly Indian Paintbrush – או בלטינית, Castilleja foliolosa

הסוג של ה-Indian Paintbrush, כלומר Castilleja זה סוג גדול ביבשת אמריקה – יש מעל 200 מינים, החל באלסקה בצפון ועד הרי האנדים בדרום. הם שייכים למשפחת העלקתיים, וכמו שהשם מרמז – כן, הם טפילים. הקסטילחה (זה שם שהוא ספרדי במקור – על שם פרופסור לבוטניקה בשם קסטילחו) היא טפיל-למחצה, כלומר – השורשים שלה יונקים חומרי הזנה מצמחים אחרים, אבל יש לה עלים ירוקים והיא עושה פוטוסינתיזה. 

מין אחר של קסטילחה שפגשנו, פרח בורוד: בתמונה הבאה אפשר לראות Castilleja densiflora, כלומר קסטילחה צפופת-פרחים. משום מה, השם העממי של הפרח הזה הוא Owl's clover, כלומר תלתן הינשוף, למרות שאין שום קשר בין הקסטילחות לתלתנים. אולי רק קשר טפילי…. 

ואם כבר הגענו אל העלקתיים, פגשנו בצד השביל גם עלקת אמיתית, כזו שלא מבזבזת זמן על פוטוסינתזה אלא גאה בטפילות שלה: זוהי עלקת מאוגדת, או בלטינית: Orobanche fasciculata

הרשומה מתארכת, ואפילו לא הגענו לחצי מהמינים שפגשנו בשביל, ולכן אמשיך ברשומה הבאה.
רק אוסיף את המכשפה הכחולה – שבעצם היא מין של סולנום – Solanum umbelliferum, והשם העממי הוא Blue Witch. 

את התמונות צלמתי בקניון מיטשל, במורדות הר דיאבלו – Mitchell Canyon in Mount Diablo State Park בתאריך 7.5.2018. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

פרחים לצד הכביש בקליפורניה – חלק שני

IMG_1321

אני ממשיכה עם כל מיני פרחים שפגשתי לאורך כביש 1, בהרי Big Sur. 

IMG_1317

את הרשימה הקודמת גמרתי עם תות שדה, ולכן הפעם אני מתחילה עם חמוציות.
יש כמה וכמה מיני חמוציות באמריקה, הם גדלות על שיחים – 

IMG_1319

לחמוציות הללו קוראים Flowering Currants, והשם הלטיני הוא Ribes sanguineum. משמעות השם הלטיני הוא חמוציות אדומות כדם.
מן הסתם, הכוונה היא לפרי האדום. 

IMG_1323

למשפחת המורכבים יש נציגים רבים ביבשת אמריקה, וצהוב זה הצבע הנפוץ אצלם. 

IMG_1117

הפרח הזה הזכיר לי את האכילאה שלנו, אבל אין לו ריח ייחודי כמו לאכילאה. שמו Eriophyllum staechadifolium  ושמו העממי seaside woolly sunflower, כלומר חמנית חוף צמירה. 

IMG_1171

עוד מורכב שפגשתי,  ואני מכירה כבר מקניון סולסטיס – הוא הלבדנית, הדומה לדם המכבים. 

IMG_1220

אני לא בטוחה לגבי המין המדויק, החברים ב-California Native Plant Society מתלבטים גם הם – האם זו לבדנית קליפורנית (Pseudognaphalium californicum)  או לבדנית דו-גונית (Pseudognaphalium biolettii)

IMG_1569

החמציץ הנטוי, שאצלינו הוא מין פולש שחונק צמחים רבים – הוא מין פולש בעייתי גם בקליפורניה. לא צלמתי אותו. במקום זה, צלמתי את החמציץ הקטן המקומי שלהם – Oxalis albicans – חמציץ מלבין

IMG_1506

בתמונה הבאה אפשר לראות את עלי החמציץ הנטוי (בצורת לבבות) חונקים פרח מקומי יפה – חבלבלן 

IMG_1092

באנגלית קוראים לו Morning Glory – תהילת הבוקר. שמו הלטיני –  Calystegia macrostegia. 

IMG_1093

אחד הצמחים הידועים במערב ארה"ב הוא ה-Indian Paintbrush. כתבתי עליו בעבר, לפני 4 שנים – סיפרתי אז את אחת האגדות על הפרח הזה, ואתם מוזמנים להציץ ולקרוא אותה. 

IMG_1301

ה-Indian Paintbrush הוא ממשפחת העלקתיים, וכיון שיש מינים רבים – אני לא בטוחה מי מהם פגשתי. אני מתלבטת בין שני מינים – Castilleja affinis או  Castilleja applegatei.

IMG_1310

עוד פרח שמוכר לי כבר הוא ה-Bush Monkeyflower הכתום. שמו הלטיני – Mimulus aurantiacus, והוא נראה יפה במיוחד על רקע צבעי האוקיאנוס. 

IMG_1365

אחד הצמחים הנפוצים והמסוכנים בקליפורניה הוא ה-Poison Oak. שמו הלטיני – Toxicodendron diversilobum.
תרגום השם העממי ייתן לנו אלון ארסי, אך כיון שזהו צמח ממשפחת האלתיים (כלומר, קרוב יותר לאוג ולאלה) – התרגום המקובל לעברית הוא אוג ארסי.
זהו צמח משתרע – לעתים מטפס, לעתים גדל כבן-שיח מעוצה, וממש לא כדאי לגעת בו. 

IMG_1513

העלים והענפים של הצמח מצופים בשמן מיוחד, שגורם תגובה אלרגית – פריחה, וגירוי עז של העור. רוב בני האדם אלרגיים לצמח, וגם אילו שאינו אלרגיים – עלולים לפתח אלרגיה אם הם מרבים במגע איתו.
זהו צמח נפוץ ולכן – בכל מקום במערב ארצות הברית, אם אתם מטיילים ופוגשים צמח כזה – הזהרו ואל תגעו בו! 

IMG_1514

הצמח הבא מכיל גם הוא שמנים, אבל מסוג אחר לגמרי – זוהי דפנה קליפורנית, קרובה של הדפנה (הער האציל) שלנו. 

IMG_1447

הפרחים שלה קטנים, ונחמדים מאד. לעלים יש ריח נפלא – אם כי אני חייבת להודות שהדפנה שלנו בעלת ריח נעים יותר.
שמה הלטיני – Umbellularia californica, והשם העממי הוא California Laurel. 

IMG_1450

את השיח האחרון שלי להיום אתם בטח זוכרים…. מה, לא? 

IMG_1500

זהו ה"לילך" הקליפורני – סיאנותוס – השיח הריחני שכל כך התלהבתי ממנו. שיח ממשפחת האשחריים, עם פרחים קטנים בגווני תכול-סגול, וריח נהדר! שמו הלטיני – Ceanothus. 

IMG_1509

וכאן אני גומרת את סקירת הצמחים המקומיים שפגשתי לאורך הכביש. את הצמחים צלמתי בתאריך 14.3.2013, לאורך Highway One,
כולם מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא,
ותודה לחברי California Native Plant Socierty  שעזרו לי לזהות את הצמחים! 

IMG_1524

פרחים על Mount Tamalpais

ראינו המון פרחים נהדרים בטיול בהר טאמאלפייס, והרשימה שלי היום מוקדשת לכמה מן הפרחים הללו.

הראשון הוא התורמוס.
לפי אתר Cal-Flora, בקליפורניה גדלים מעל 100 מינים ותתי-מינים של תורמוסים. על הר טאם פגשתי שני מינים – אחד הוא התורמוס הדו-גוני הקטן (שכבר הצגתי ברשימה על הר דיאבלו),
והשני הוא זה: Lupinus albifrons – התרגום מלטינית הוא תורמוס לבן-עלים, והשם העממי שלו הוא פשוט Silver Lupine – כלומר, תורמוס כסוף.

השם מגיע מהעובדה שהעלים מכוסים שערות קטנות ולבנות, שבזווית הנכונה משוות לצמח מראה כסוף.

 אני ממשיכה עם משפחת הפרפרניים – ועוברת למין מאד מוכר לי: בקיה תרבותית – Vicia sativa. מין נפוץ מאד בארץ, שפולש לקליפורניה –

 

על אחת הבקיות אום נטע ראתה פרפר – פרפר שחור, גדול ויפהפה. הוא רקד לו בין הפרחים, לא נח לרגע – ואני לא הצלחתי לצלם שום תמונה שלו.
אום נטע, בעזרת עדשת הציפורים המצויינת צילמה אותו – ואני יכולה לספר לכם שזהו זנב-סנונית שחור. שמו העממי הוא Pipevine Swallowtail ושמו הלטיני Battus philenor

גם הפרח הבא נראה לי מוכר, אבל לא בדיוק…
הוא נראה דומה לקידה שעירה, אבל אין לו קוצים – יובל בא לעזרתי והסביר לי שזו רתמה – Genista monspessulana – היא קרובה ים-תיכונית של הרתם שלנו, וגם היא פולשת לקליפורניה.

 

טוב שהיו גם מינים מקומיים, כמו הטופח הזה – טופח קליפורני – California tule pea ששמו הלטיני Lathyrus jepsonii 

נהניתי לראות אותו מטפס לכל מיני כיוונים.

ומבני משפחת הפרפרניים, אני עוברת אל משפחת הלועניתיים –
ברור למה המשפחה נקראת כך, נכון? הפרח פוער לוע גדול וממש קורא לנו:

במקרה הזה, זוהי לוענית קליפורנית – Scrophularia californica – שיש לה כמה וכמה קרובים בארץ – כמו לוענית גדולה, לוענית מצויה…

הפרח הבא הוא פרח-הקוף – Bush Monkeyflower, ששמו הלטיני – Mimulus aurantiacus. חשבתי שגם הוא שייך למשפחת הלועניתיים, אך הסתבר לי שבשנת 2002 הוא הופרד מהלועניתיים למשפחה אחרת – ששמה הלטיני הוא Phrymaceae.
אני אוהבת את הצבע הכתום-צהבהב שלו.

ואם כבר כתום – אני עובדת למשפחה אחרת – משפחת העלקתיים. צמחים טפילים שגדלים על שורשיהם של צמחים אחרים.

 

נהניתי מהצבעוניות של הפרח הזה, ששמו Orobanche fasciculata  – עלקת מאוגדת. (ותודה למוטי על העזרה בתרגום מלטינית!)
והנה, מצאתי לעצמי טעות – זו לא העלקת שחשבתי שהיא, אלא מין אחר מאותה משפחה – Castilleja subinclusa ששמה העממי הוא Longleaf Indian Paintbrush – מכחול אינדיאני ארוך-עלה.
זהו מין אנדמי לקליפורניה – כלומר, פורח אך ורק בקליפורניה.

העלקת הזו היא הנפוצה יותר באיזור –

פגשתי אותה בכמה טיולים. השם העממי שלה הוא "לוחם אינדיאני" – Indian Warrior,
והשם הלטיני – Pedicularis densiflora – עלקת צפופת פרחים.

ישנם עוד פרחים רבים שפגשתי, ולכן יהיו המשכים לרשימה (ברגע שאני אאתר את כל השמות…)
תודה ליובל ספיר על העזרה בזיהוי, ולאום נטע על תמונת הפרפר!

את התמונות צלמנו על Mount Tamalpais, בתאריך 4.3.2013

וכתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא! 

פרחים בפארק לאסן – חלק שני

 
אני ממשיכה עם זר פורח מפארק לאסן.
 
הפרח שאני פותחת בו היום הוא פרח שיש עליו הרבה אגדות אינדיאניות.
 

 
זוהי ה-Indian Paintbrush – או בלטינית, Castilleja miniata, – ממשפחת העלקתיים – Orobanchaceae
 
האגדה (לפחות, אחת מהן) מספרת על לוחם אינדיאני, שהתפעל מצבעי השקיעה וניסה לצייר אותה – בעזרת צבעי המלחמה שלו. הוא לא הצליח להעתיק את עומק הצבעים של הטבע ועושרם. הוא פנה בתסכול אל הרוח הגדולה – להדרכה.
הרוח הגדולה נתנה לו מכחולים עמוסי צבע, בכל צבעי השקיעה.
הוא צייר את יצירת האומנות שלו, ואת המכחולים פיזר בשדות. ואילו הם פרחי ה-Paintbrush.
ובאמת, מאז פורחים פרחי ה-Paintbrush בכל רחבי צפון אמריקה (ישנם מינים רבים ושונים) בכל מיני צבעים – גווני אדום, בורדו, כתום, צהוב ואפילו לבן.
 

 
הפרח הבא שלי הוא פרח מאד מיוחד. זהו פרח ממשפחת השושניים ( Liliaceae) – ולאורך המסלול ראיתי בעיקר את העלים שלו. רק לקראת הסוף פגשתי נציג אחד פורח:
 

 
ולא סתם, אלא בשיא הפריחה – גבוה ומרשים – גבהו בערך מטר וחצי.

 
זהו Veratrum californicum, או בשמו העממי – Corn Lily, כלומר "שושן התירס"
הקרובים שלו בארץ הם עירית גדולה, ואולי גם החצב.
 

 
פשוט פרח מקסים. אמנם פגשתי רק פרט אחד, אבל נתתי לו כבוד והקפתי אותו מכל הכיוונים.
 

 
כמו שהסברתי ברשימה הקודמת, שיא האביב היה כבר ביולי – וכהוכחה, את הצמח הבא פגשנו עם פירות וכלל ללא פריחה –
 

 
אבל איזה צבע עז ונפלא יש לפירות הללו!
זהו צמח ממשפחת השושניים, ואני חושבת שזהו Triantha occidentalis – אבל לא בטוחה.
 
יובל הציע Tofieldia, וגם כאן אני לא בטוחה.
 

 
ועד כאן החלק השני. התמונות צולמו ב-15.8.2009 בפארק לאסן, ואתם מאד מוזמנים להקליק עליהן על מנת לראותן בגודל מלא.
 
תודה רבה מקרב לב ליובל ספיר, שעזר לי לזהות את הפרחים שלא הצלחתי לזהות בעצמי!