אפשר לאמר שהטבע בונה מתח.
הוא מתחיל בקטן. צנוע. הסחלב שפותח את עונת הסחלבים – הוא סחלב עדין וקטנטן – דבורנית שחומה.
אחר כך הוא מתגבר, ומציף אותנו בסחלבים גדולים יותר – למשל סחלב פרפרני, סחלב הגליל על שלל צבעיו, דבורנית הקטיפה, סחלב נקוד ועוד ועוד.
אבל השיא הוא עכשיו. כבר הראיתי את שלל הגוונים של בן-חורש רחב עלים,
והיום אני מציגה את אחד הפרחים הנדירים ביותר בארצנו. בכל הספרים מודגש שהוא "נדיר מאד" או "נדיר במיוחד". פרח יפהפה, מיוחד, ומרשים:
זוהי רצועית הגליל.
מקור השם – למי שזה לא ברור לו – הוא בגלל צורת הפרח.
וזה בא מיוונית – Himantoglossum –
himas – רצועה, glossa – לשון.
הרצועית היא סחלב גבוה למדי – גובה עמוד התפרחת 40-80 ס"מ, ואם ממש טוב לו – הוא יגיע גם למטר. לכל פרח יש מין "כובע" שיוצאת ממנו לשון ארוכה – השפית של הפרח.
לי זה תמיד מזכיר פאקיר הודי, שמחלל בחליל ומהפנט נחשים:
ואולי בכלל הנחש החליט להתלחש עם הפקיר, והוא שולח את ראשו אל הטורבן…
בכל מקרה, הרצועית היא פרח מדהים ומיוחד.
אנחנו פגשנו בה בהר מירון, לאורך הכביש העולה לפסגת המירון. ממש בשולי הכביש –
אנחנו משתדלים לעלות אליה לרגל כל שנה, להתרשם מיופיה. השנה היתה לנו הפתעה נעימה: בנוסף לרצועיות המוכרות לנו, מצידי הכביש – פגשנו אחת מתחבאת לה בצל עץ אלון, בתוך מקבץ של פרחי פעמונית קיפחת.
אני חייבת לציין שמאד ריגש אותי למצוא אותה. זהו אחד הפרחים הנדירים ביותר בארצנו, לא הרבה ידוע עליו. למשל, לא ידוע עדיין מיהם המאביקים של הרצועית.
כשאני מנסה לחשוב על זה, עד היום לא ראיתי חרקים על הרצועיות. כן צלמתי עכבישים עליה. הנה, למשל סרטביש הפרחים, הידוע גם בשם יפרוחית – וזה אומר שכן מגיעים אליה חרקים כלשהם, כי העכבישים מחפשים את מי לטרוף…
בדרך כלל, הרצועיות פורחות במפוזר. אחת פה-אחת שם, מרחק של מטרים ועשרות מטרים מפרט לפרט. מדי פעם, אני פוגשת צמד שפורח יחדיו – וזוהי שמחה:
התמונות צולמו כולן במירון, בתאריכים:
23.5.2007
17.5.2008
29.5.2009
כדאי מאד להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא, להתרשם מהסחלב המיוחד הזה!!!
פרחים, פרפרים וכל מיני 