ארנב, ארנבת או שפן?

בפארק Joshua Tree פגשנו ארנבונים וארנבות, ולכן החלטתי לכתוב רשימה שתסביר מהם ההבדלים ביניהם.
וכיון שבארץ אין ארנבונים, אך יש שפנים – והרבה אנשים מבלבלים אותם עם הארנבות, אזכיר גם אותם.
מצאתי קטע ג'אז של אלה פיצג'רלד, ששמו Cottontail – אני חושבת שזה פס הקול המושלם לרשומה הזו:

 

b07

ראשונה הארנבת – באנגלית היא נקראת Hare או Jackrabbit. בתמונות כאן זהו Black-Tailed Jackrabbit, ששמו הלטיני הוא Lepus californicus, כלומר – ארנבת קליפורנית. בתמונה הבאה רואים יפה את הזנב השחור: 

b10

הארנבת שייכת למשפחת הארנביים במחלקת היונקים, והיא מהגדולים במשפחתה. 

b04

אורך הגוף מגיע ל-60 ס"מ (ואפילו יותר), ומשקל ארנבת בוגרת הוא עד 2.7 ק"ג. כלומר, היא אמנם יכולה להגיע לגודל מרשים – אבל היא קלה מאד. 

SONY DSC

היא קרובה-רחוקה של הארנבת המצויה, שאותה אפשר לפגוש בארץ. אני ראיתי ארנבות בארץ כמה פעמים – הפעם המרגשת ביותר היתה באיזור מערות אפקה, לא רחוק מצומת גלילות. 

b06

הארנבות מאופיינות ברגליים אחוריות ארוכות וחזקות, שמאפשרות להם לרוץ מהר – בעת הצורך, הם יכולות להגיע למהירות של יותר מ-60 קמ"ש.
הן מסוגלות לעבור שלושה מטרים בקפיצה אחת, מומחיות בבריחה מפני טורפים ובקפיצות זיגזג מפתיעות. 

b03

אני מאד אוהבת את האוזניים הגדולות והכמעט-שקופות שלהם, ועם קרני השמש מאחור זה באמת מקסים. 

SONY DSC

ועכשיו הארנבון האמריקאי. השם העממי שלו הוא Cottontail Rabbit – או פשוט Cottontail, ובתמונות שלי זהו המין Desert Cottontail, שמו הלטיני Sylvilagus audubonii. 

SONY DSC

השם העממי – Cottontail – הוא בגלל הזנב הקטן והחמוד שלו, שנראה כמו כדור צמר-גפן: 

SONY DSC

הארנבון שייך למשפחת הארנביים, כמו הארנבת. אך הוא קטן יותר ממנה – ארנבון בוגר מגיע לגודל של 40 ס"מ בלבד, ולמשקל 1.5 ק"ג. 

SONY DSC

הרגלים האחוריות שלו ארוכות יותר מהקדמיות, אך לא באותו יחס כמו הארנבת. הוא מגיע למהירות של 30 קמ"ש.
וגם הוא מומחה בקפיצות זיגזג לכל הכיוונים, על מנת לברוח מהטורפים. 

c07

הארנבונים בתמונות הללו שייכים לסוג ארנבון אמריקאי, וזאת בשונה מהסוג האירופאי – ארנבון מצוי, שממנו בויתו הארנבונים שקונים בחנויות חיות המחמד. 

c06

הארנבונים וגם הארנבות הם צמחוניים, ניזונים מעשבים, עלים וצמחים. 

c08

את הארנבות שצלמתי פגשתי באתר קמפינג שבו שהינו, וגם במסלול טיול. אבל את הארנבונים פגשנו בשביל קטן ליד מרכז המבקרים. ואז שמנו לב שמישהו מתקרב מאחוריו.. רואים? מצד ימין בתמונה הבאה: 

SONY DSC

הנה הוא, ברור יותר: שלו גמבל – Gambel's Quail. שמחתי מאד לפגוש גם אותו שם: 

c03

הבטחתי לספר גם על שפן הסלע. ובכן, שמו באנגלית – Rock Hyrax, ושמו הלטיני Procavia capensis. כתבתי עליו לפני 3 שנים.
הוא שייך למשפחת השפנאים, כלומר משפחה אחרת מהארנבת והארנבון. 

IMG_1824

גם הוא צמחוני, אבל שימו לב שארבע הרגליים שלו הן באותו אורך, ואוזניו קצרות. הוא מצטיין בטיפוס על סלעים, אך לא בריצה.
שפן סלע בוגר מגיע לאורך 50 ס"מ, ולמשקל 4.5 ק"ג. כלומר, הוא מסיבי יותר מהארנבות. 

IMG_1832

את שפני הסלע אפשר לפגוש בארץ במקומות רבים, בעיקר בהרים. אני זוכרת בתור ילדה, שהיינו רואים אותם מחלון החדר של חברה שלי, שהתגוררה בשכונת רוממה בחיפה, ממש מעל הואדי. 

c04

אני מקווה שהצלחתי להכניס מעט סדר בנושא: הארנבון האמריקאי (פה מעל), הארנבת (בתמונה למטה) והארנבון המצוי (שאין לי תמונה שלו) – הם סוגים שונים במשפחת הארנביים. ואילו השפן הוא סוג במשפחה אחרת, משפחת השפניים. 

b05

כולם בעלי חיים נחמדים, ואת כולם שמחתי לפגוש. 

b09

את הארנבות והארנבונים צלמנו, אום נטע ואני, בפארק הלאומי Joshua Tree בתאריכים 11-12.3.2013. תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה.
את שפני הסלע צלמתי במצוקי הארבל, בתאריך 19.1.2013

c10

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

b08

בעלי חיים ליד הבית – בארה"ב

לפני שנה (כמעט) בקרנו בארה"ב, בחוף המזרחי.
כיון שלא גמרתי לסקור את כל המראות משם, אני חוזרת קצת לאמריקה – והפעם, לבעלי החיים שפגשנו.

 

הפעם בעלי החיים היו פחות מרשימים מאילו שפגשנו בחוף המערבי – לא ראינו לוויתנים, למשל – אבל ראינו את רוב אילו שחיים צמוד לבני האדם.

הראשון, כמובן, הוא הסנאי האפור. הסנאי נפוץ מאד בארה"ב, אפשר לפגוש בו כמעט בכל גן ציבורי.

לסנאי האפור יש שלל גוונים – מאפור מאד בהיר, כמעט לבן – ועד לשחור ממש.

באולבני, בניו יורק ובוושינגטון פגשנו את האפורים. במפלי הניאגרה פגשנו את השחורים – והם אפילו נעמדו בפוזות דומות, כדי שתוכלו להשוות בינהם:

 

הם מאד חמודים הסנאים הללו… אבל חברה שלי שגרה שם טענה תמיד שהם בעצם חולדות עם יחסי ציבור…

מין אחר, קרוב לסנאי הוא ה-Chipmunk

גם הם נפוצים מאד. בסנטרל פארק בניו יורק פגשנו אחד שבדיוק מילא את כיסי הלחיים שלו במזון –
אולי הוא כבר התחיל את האגירה לחורף, והוא רץ כעת למחבוא שלו, ואולי בכלל זו נקבה שמביאה אוכל לגורים.

השם הלטיני של ה-Chipmunk הוא Tamias, ומשמעותו "המאכסן" – בגלל ההרגל הזה לאכסן כמויות מזון בלחיים.

עוד בעל חיים מקסים שפגשנו – הארנבון – Cottontail Rabbit

הארנבונים תמיד מזכירים לי את הספר הנפלא "גבעת ווטרשיפ" של ריצ'רד אדאמס. ספר שקראתי לראשונה בילדותי, ואני מאד אוהבת גם היום.
אם לא קראתם – תעשו לעצמכם טובה, תפנו כמה שעות ותקראו.

בעל החיים המיוחד ביותר שפגשנו היה ה-Groundhog – וצלמתי רק תמונה אחת שלו.
ה-Groundhog הוא מין של מרמיטה. הוא ישן שנת חורף, ומתעורר בקיץ. הוא ידוע בעיקר בזכות ה-Groundhog Day – חג שנחגג בצפון אמריקה בשניים לפברואר – בו בודקים מה המרמיטה עושה בבוקר אותו יום.
על פי האמונה העממית, אם העננים בשמים מונעים מהמרמיטה לראות את הצל של עצמה, היא אמורה לצאת סופית מהמחילה ולבשר על תחילת האביב. לחלופין, אם השמש מאירה ומאפשרת לה לראות את צלה, היא אמורה לחזור למחילה, וזה סימן לשישה שבועות חורף נוספים.
ה-Groundhog day הוא יום חג, ויש אנשים שתפקידם להסתכל על ה-groundhog כשהוא יוצא ממחילתו, ולהחליט אם הוא ראה את הצל שלו – או לא…

בעלי החיים המרשימים ביותר שפגשנו היו כמובן האיילים.

במערב ארה"ב נפוץ האייל הפרדי. במזרח ארה"ב פגשנו אייל לבן-זנב – White-tail Deer.
בתמונות כאן אתם יכולים לראות איילה נחמדה בשמורת טבע קטנה בפאתי פילדלפיה, ביום חמסין, 40 מעלות.  היא ירדה לשולי בריכת מים, לאכול קצת צמחי מים.

את התמונות צלמתי ביולי 2011, במזרח ארצות הברית – ברחבי מדינת ניו יורק, בוושינגטון די.סי ובפאתי פילדלפיה

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

והתמונה האחרונה היא הקרובה ביותר ללבי – סנאי שצלמתי על העץ ממש ליד הבית שגרנו בו באולבני.
אולי הוא אפילו צאצא של דלילה, הסנאית שהאכלנו והתידדה איתנו – עד שאפילו הרשתה לי ללטף אותה?
אני מקווה שכן.  

 

מקלט חיות הבר בקולוסה – Colusa National Wildlife Refuge – המשך

 
אני ממשיכה עם שמורת בעלי החיים בקולוסה. בנוסף לארנבות שהראיתי ברשימה הראשונה – בשמורה מסתובבים המוני ארנבונים –
 

 
זהו  Cottontail Rabbit – "ארנבון זנב כותנה"  – ארנבון נפוץ מאד ברחבי ארה"ב. אני לא בטוחה איזה מהמינים השונים הוא האחד שפגשנו – כי יש ארנבוני Cottontail בכל יבשת אמריקה, ויש כמה וכמה מינים שונים.
 

 
ראינו כמה וכמה מהם, וגם הם היו חששניים למדי, ולא אפשרו לנו להתקרב אליהם.
השם "זנב כותנה" בא, כמובן, בעקבות הזנב הלבן שלהם – שנראה כמו פונפון כותנה לבן.
 

 
ואם יש ארנבות וארנבונים, אז גם יש מי שיצוד אותם… נסענו לאט בשמורה, ואז ראינו אותו –
 

 
הוא עמד לו בשדה מרוחק מאד מאיתנו, ולכן האיכות הלא-מרשימה של התמונות. זהו קויוט – Coyote – או בשמו הלטיני – Canis latrans – וזהו התן האמריקאי.
טורף נפוץ למדי, שניתן למצוא בכל צפון אמריקה ומרכזה.
 

 
ראינו אותו במרחק, בשדה – ועצרנו את האוטו, והסתכלנו עליו – והוא עלינו, עד שהוא החליט שכנראה לא נתקיף אותו, ומצד שני אנחנו לא מהווים טרף מוצלח עבורו  – והמשיך בדרכו.
 

 
מעלינו חלפו להקות ציפורים – להקה גדולה אחת – כנראה זרזירים – רחשה בשמים מעלינו, וממש עפה בגלים. זה היה מחזה מרשים מאד.
 
באיזה שלב ראינו את הדורס הזה:
 

 
אני מאד אוהבת דורסים. הם ציפורים מדהימות בעיני, מרשימות ומלכותיות.
 

 
ולכן את האחד הזה ניסיתי לצלם פעמים רבות… ואם מישהו מצליח לחשוב על זיהוי, (בהתחשב בעובדה שהתמונות צולמו בשקיעה, ולכן הצבעים אדמדמים) – אני אשמח לדעת.
 
תוספת: אבו-נטע מעריך שזהו Red-shouldered Hawk – נץ אדום-כתפיים- ששמו הלטיני הוא Buteo lineatus

 
והנה עוד ציפור שצלמתי בקולוסה –
 

 
וגם הפעם אבו נטע בא לעזרתי, וזיהה את הציפור החביבה הזו כBlack Phoebe – פיבי השחורה (פיבי הוא שם שמקורו יווני, ומשמעותו "מבהיק") Sayornis nigricans
זו ציפור שניזונה מזבובים.

 
מעלינו חלפה להקת מגלנים – Ibis – חלקם היו גם על הקרקע, כפי שהזכיר לי אבו-נטע – והם White-faced Ibis – מגלן לבן-פנים – Plegadis chihi
 

 
זיהינו אותם לפי המקורים המעוקלים…
 

 
ואז כבר שקעה השמש, ושאר התמונות יצאו מטושטשות מדי…
אז חזרנו לHighway, והמשכנו למלון שלנו – כדי להגיע למחרת אל פארק לאסן – Lassen Vulcanic National Park. אבל זה כבר ענין לרשימות חדשות…
 
כל התמונות צולמו ב-Colusa National Wildlife Refuge ב-14.8.2009
 

 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.