סקוויה נאה – Sequoia sempervirens

אני מגיעה לסוף הטיול שלי בקליפורניה במאי האחרון: זו הרשומה ה-84 שאני מפרסמת מהטיול הזה, ופרט לה תהיה עוד אחת אחרונה. וכמובן, שמרתי את אחד היפים ביותר לסוף. 

מי היה הנרי קאוול, ומה אפשר לראות בפארק שלו?

אם מעולם לא טיילתם ביער סקוויה – Redwood או Giant Sequoia (שעוד אגיע אליהם) – אני בהחלט ממליצה לעשות את זה. זו חוויה של התעלות רוחנית. היער כולו הוא אורגניזם חי, וממש מרגישים את החיים, היופי, הצמיחה מסביב.
היום יום הולדתה של Mamma Quail שלקחה אותי לפארק הזה, שהוא אחד המקומות האהובים עליה. אני חושבת שזה מקום מצוין לחגוג בו את יום הולדתה! מזל טוב, יקירתי! 

הטיול אל Henry Cowell Redwood State Park

ביום השני שלי אצל Mamma Quail, קמנו ויצאנו מוקדם – כדי להקדים את הפקקים של כל הנוסעים באזור סן חוזה (ויש הרבה כאלה!) ונסענו אל פארק ה-Redwood ע"ש הנרי קאוול. זהו State Park, כלומר פארק בניהול מדינת קליפורניה, ולא National Park (כמו יוסמיטי, למשל) שהוא פארק בניהול רשות הפארקים הלאומית האמריקאית. בארה"ב יש רמות שונות של פארקים בניהול גורמים רבים ושונים – הלאום, המדינה, המחוז, העיר… 

And I dreamed I was flying

חודש מאי עבר לו, ממש בלי פרסום רשימות שלי – אבל הכל מסיבות טובות. נסעתי לשלושה שבועות אל ה-Golden State – לטייל בקליפורניה. ובהחלט טיילתי!

פגשתי את העצים הגבוהים ביותר בעולם (Redwood Sequoia): 

את העצים הזקנים ביותר בעולם (Bristlecone Pines):

את העצים הגדולים ביותר בעולם (Giant Sequoia): 

ראיתי את הנקודה הגבוהה ביותר בארה"ב הרציפה (כלומר, לא כולל אלסקה והוואי) – הר וויטני: 

ואת הרי החוף משתפלים אל האוקיאנוס השקט – 

פגשתי פרחים אנדמיים ומיוחדים, כמו Calochortus pulchelus:

ואפילו הספקתי לראות את פול סיימון האגדי, ב-Farewall tour שלו, סיבוב ההופעות האחרון בהחלט. 

בינתיים אני רוצה לשלוח מליון תודות וחיבוקים לחברתי האהובה, Mamma Quail שמטיילת בקליפורניה ויודעת בדיוק לאן לקחת אותי כדי לרגש אותי עד דמעות, ולספר שיש לי מספיק חומר לכמה עשרות רשומות על קליפורניה. יהיה מעניין לפחות כמו הפרח הבא – Calochortus tolmiei: 

כל התמונות כאן הן כנראה טיזרים לרשומות שתגענה בהמשך. את כולן, כולל הדרבנית הצופה על רכס ה-Pinnacles בתמונה הבאה, צילמתי בקליפורניה, במהלך מאי 2018.

מקווה שתהנו! 

כותרת הרשומה לקוחה מהשיר המופלא הבא:

וחוץ מזה, הנה שיר מתוך המופע שהייתי בו:

 

California's Highway 1 – כביש מספר 1 של קליפורניה

בסוף הטיול שלנו למדבריות, עלתה השאלה באיזו דרך נחזור הביתה, כלומר – לביתה של אום נטע (באיזור המפרץ – Bay Area – כלומר, לא רחוק מסן פרנסיסקו). 

קיימת הדרך המהירה והמשעממת – I-5 – כביש מהיר שחוצה את קליפורניה מצפון לדרום. הנוף בו אחיד ומשעמם למדי, אין הרבה נקודות עניין.
אבל אפשר גם לנסוע על Highway 1 – כביש מספר 1.
כיוון שבעבר נסעתי רק בחלק קטן מאד מהכביש הזה – ממש התבקש לבחור בדרך הזו.  

כביש מספר אחד של קליפורניה הוא אחד הכבישים הידועים בעולם – בזכות הנוף הנפלא, ובעלי החיים שאפשר לפגוש לארכו.
אחד הקטעים המיוחדים בו עובר בהרי Big Sur – צפונה מלוס אנג'לס לכיוון מונטריי וסן פרנסיסקו. משם נסענו.
האמריקאים קוראים לזה "Scenic Route" – אום נטע, שדואגת לתרגם הכל – קוראת לזה "דרך סינית". 

עצרנו בכמה נקודות אטרקטיביות, ויש לי חומר לכמה וכמה רשומות שתגענה בהמשך – אני מתחילה עם הנופים הנהדרים. הירידה הדרמטית של ההרים אל הים, 

וכמובן – הערפל…
חופי קליפורניה ידועים בערפל שמכסה אותם. הערפל שבזכותו משגשגים שם עצי הRedwood וברושי מונטריי.

העצירה הראשונה שלנו היתה ב-Morro Rock – סלע וולקני גדול בשולי העיירה Morro Bay. על הסלע עצמו אסור לטפס או לטייל – זו שמורה סגורה, מיועדת לציפורים. הסלע טבל בערפל ולכן לא ראינו שם הרבה ציפורים. 

אבל במי המפרץ פגשנו הפתעות מרגשות – שעליהן אני אכתוב רשומה נפרדת. בינתיים – הנה שחפים מקננים על מדרונות הסלע: 

הערפל לא מונע מכל מיני אנשים אמיצים לצאת לגלוש בחוף! 

ראיתי אפילו מישהו שמשייט על גלשן דמוי חסקה – ונזכרתי שגל סיפר לנו על החסקה בחופי לוס אנג'לס – 

הנסיעה בכביש מספר 1 היא איטית למדי – הכביש מתפתל, עולה ויורד.  

יש פה ושם יישובים קטנים או נקודות עצירה, אבל הם מעטים. 

כמו למשל "Rugged Point, California" – נקודת עצירה שכוללת תחנת דלק, מסעדה, מוטל קטן – ושביל שיורד מטה אל הים… 

כך נראית תחילת השביל – בערפל מאד לא בטיחותי לרדת לטייל שם. לכן נאלצתי לוותר על הירידה ולהשאר למעלה:

גם הדנאית – Monarch Butterfly – העדיפה להשאר על עץ הברוש ולא לרדת למטה.

קצת אחר כך עברנו ליד השדה הזה – הפרות העומדות במסדר וצופות בדבקות במכוניות הנוסעות שעשעו אותי: 

הכביש הזה מלא פינות חמד – לא בכולן אפשר לעצור, כי זה לא בטיחותי. פה ושם אפשר למצוא מפל קטן וחמוד –

או סלע עטור ברושי מונטריי שבולט לכיוון הים –

אורן מרשים לצד הכביש – 

וכמובן, עצי Redwood נפלאים – 

כאילה שממש חובה לחבק… 

יערות ה-Redwood הם מיוחדים לחופי קליפורניה ואני מאד נהנית מהם.

כשהערפל נסוג, האוקיאנוס פתאום נראה כחול יותר והכל ממש נפלא –

וגם בקטעים שבהם לא רואים את האוקיאנוס, הנוף מרהיב!

הנסיעה לאורך הכביש ארכה יום שלם והיתה חוויה נהדרת. צלמתי ביום הזה מעל 700 תמונות.

כמה עשרות מהתמונות הללו יעטרו את הרשומות הבאות בבלוג.  

את התמונות צלמנו, אום נטע ואני, לאורך כביש מספר 1 בקליפורניה, בתאריך 14.3.2013
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה!

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

סקוויה ירוק-עד – Coastal Redwood – Sequoia sempervirens

כבר הצגתי את עצי הסקוויה הענקיים, והיום אני מציגה את קרוביהם – עצי ה-Redwood.