אז איפה היינו? בשקיעה – גמרנו את סיור אחר הצהרים שלנו, וישבנו לאכול ארוחת ערב.
וכשהחשיך – חזרנו אל הדיונה, מצויידים בפנסים,(חלקם מאירים בלבן וחלקם בצהוב, בגלל זה התאורה המוזרה בתמונות) לחפש את חיי הלילה בדיונה.
הראשונה שמצאנו היא ישימונית מצויה (Stenodactylus sthenodactylus) – קרובת משפחה של השממיות המוכרות לנו. את הישימונית המצויה אפשר למצוא בארץ באיזורים בהם יש קרקעות חוליות – כלומר, בנגב, בערבה ובמישור החוף.
מעט אחריה מצאנו את קרובת משפחתה – ישימונית רביבים (Stenodactylus petrii).
זהו מין נדיר בארץ – אפשר למצוא אותה רק באיזור חולות מערב הנגב, קרוב לסיני. בסיני היא נפוצה יותר.
גם זו שממית שחיה בחולות. הישימוניות הן פעילות בלילה, ניזונות מחרקים – אבל מהוות בעצמן טרף ליצורים גדולים יותר…
ראינו הרבה עקבות בשטח. ראינו עקבות של שועלים וצבאים – לצערי, לא ראינו את השועלים והצבאים עצמם. ראינו גם עקבות רבות של מכרסמים – מעט ירבועים, ואת העקבות בתמונה הבאה –
זו "מסיבה" של גרביל. הוא הסתובב בשטח הזה, חיפש מזון, קטף ענפים מהשיח הסמוך…
לשמחתנו, הצלחנו לראות גם את הגרביל עצמו. הוא עבר משיח אחד לאחר, ואנחנו ניצלנו את ההזדמנות שהוא עבר בשטח הפתוח על מנת לראות אותו ולצלם אותו –
גרביל החולות (Gerbillus pyramidum) הוא הגדול במיני הגרבילים בארץ. זהו מכרסם קטן וחמוד, עם פרווה בצבע החול, שעוזרת להסוואה שלו.
וכאשר אתה יצור קטן כל כך, באמת חשוב שתהיה לך הסוואה – כי כל הטורפים ישמחו לטרוף את העכברון הזה – נחשים, שועלים, עופות דורסים…
הגרביל מעדיף איזורי מעבר בין חול נודד לחול יציב. בניגוד לאיזורים המיוצבים לגמרי, קל לחפור שם מחילות, והגרבילים תמיד דואגים למערכת מחילות רחבה, עם כמה פתחים – כך שגם אם נחש נכנס למחילה ורודף אחריהם, הם עדיין יכולים לצאת מכיוון אחר ולברוח ממנו. מצד שני, בניגוד לחולות הנודדים, יש צמחיה שמעגנת את הקרקע, ומהווה הגנה ומקור מזון.
פגשנו גם חיפושית אחת גדולה – זהו זכר של יקרונית מצרית (Monocladum aegyptiacum) –
אבל בעצם, יצאנו לחפש נחשים, לא?
למען האמת, הפעם לא נרשמה הצלחה מסחררת בתחום. ראינו כמה עקבות של נחש-חולות, אך גל לא הצליח לאתר את הנחש עצמו;
ראינו עקבות של עכן החרטומים –
עכן החרטומים (Cerastes cerastes) הוא נחש גדול למדי – ארכו מגיע עד 75 ס"מ, הוא ארסי ומסוכן – והוא עבר בשטח דקות ספורות לפנינו…
העקבות שלו מאד מעניינים – יפה לראות ממש את תבנית הקשקשים בחול.
לשמחתנו, היה נחש אחד שכן שיתף איתנו פעולה – העכן הקטן (Cerastes vipera).
העכן הקטן הוא קרוב של עכן החרטומים. הוא מגיע לאורך 35 ס"מ. שני מיני העכן הללו אוהבים חול. הם יכולים להתחפר בחול ולארוב לטרף.
הסרטתי את העכן הקטן שפגשנו מתחפר בחול:
העכן צד לטאות ושממיות, וגם מכרסמים קטנים. הוא מסוגל לעבור מאות מטרים בלילה, בחיפוש אחר ציד.
האחרונה שפגשנו בטיול הלילי שלנו היתה נחושית חולות (Sphenops sepsoides).
זוהי לטאה ממשפחת החומטים. הבוגרים מגיעים לאורך של 20 ס"מ,
והמעניין בה הוא שהרגלים שלה הן חצי מנוונות –
האחוריות עוד קיימות ומתפקדות, הקדמיות ממש קטנות וכמעט מנוונות. ובעצם, על החול – נוח לנחושית להזדחל, והיא לא זקוקה לרגלים.
היא מסוגלת להתחפר בחול בשניות ספורות – וכל מה שנשאר הוא סימן מתפתל…
עד כאן הטיול שלנו, בשלב הזה חזרנו למכוניות והתחלנו את הנסיעה צפונה, הביתה.
אני רוצה לומר המון המון תודה לגל, שהדריך אותנו ומצא את כל המציאות המדהימות.
את התמונות צלמתי בחולות שבטה, בתאריך 30.8.2013
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
ואם כבר, אז הנה קאא –
פרחים, פרפרים וכל מיני 