שום צנוע – Allium desertorum

DSCN9592

בהשתלמות רת"ם האחרונה פגשתי פרח מיוחד, שמזמן רציתי לפגוש: שום צנוע. 

DSCN9599a

פגשתי אותו במורדות נחל תמרים, ממש מעל ים המלח. ניסיתי לצלם את השום כך שיראו את ים המלח ברקע, אך זהו צמח נמוך למדי – גבהו בין 10 ל-30 ס"מ – והראות לא היתה מרשימה – זו התוצאה: 

DSCN9590

הנה הנוף, ללא השום – 

DSCN9580

אני חושבת שזו הזדמנות טובה לספר קצת על שומים באופן כללי. 

שוםצנוע-190315-נחלתמרים-יעלאורגד-02

השום, הכרשה והבצל שאנו מבשלים ואוכלים הם מינים תרבותיים בסוג הבוטני שום – Allium. ישנם מעל 1200 מיני שום בר בעולם. בארץ ישנם מעל 40 מינים שונים. 

DSCN9591

השום הצנוע שמככב ברשומה הזו הוא אחד הנדירים יותר – פורח בעיקר בבקעת ים המלח ובנגב. ושימו לב לפרחים המקסימים שלו, כל פרח בודד מעוצב ויפהפה –

DSCN9598

יש כמה מאפיינים לכל מיני השום –
כל הפרחים בתפרחת נמצאים על עוקצים היוצאים מנקודה אחת במרכז הפרח. זו תכונה המאפיינת צמחים ממשפחת הנרקיסיים.

DSCN9594

יש להם מתחל – קרום שעוטף את הניצנים לפני שהפרח נפתח

DSCN9659

ויש להם שחלה עילית. 

כזכור, הפרח הוא איבר המין של הצמח, והוא כולל גם את השחלה שבה הביציות.
לפרח יכולה להיות שחלה עילית – או שחלה תחתית.

DSCN9595

שחלה עילית – היא שחלה הנמצאת בתוך הפרח, מעל לנקודה ממנה יוצאים עלי הכותרת ועלי הגביע. דוגמא לפרח עם שחלה עילית היא צבעוני ההרים ממשפחת השושניים.
שחלה תחתית – היא שחלה הנמצאת מתחת לנקודה ממנה יוצאים עלי הכותרת. דוגמא לפרח עם שחלה תחתית – נרקיס מצוי ממשפחת הנרקיסיים.

DSCN9660

הבוטנאים של המאה ה-19 קבעו שסימן השחלה העילית הוא הסימן החשוב, ולכן סיווגו את השומים כחלק ממשפחת השושניים.
במאה ה-20 קמו בוטנאים שטענו שבעצם השומים קרובים יותר לנרקיסיים – והעבירו אותם לנרקיסיים.

שוםצנוע-190315-נחלתמרים-יעלאורגד-01

וכיוון שזה לא מספיק בלגן – קמו בוטנאים נוספים, וטענו שכיוון שאצל השומים אפשר למצוא חלק מהמאפיינים של הנרקיסיים, וחלק מהמאפיינים של השושניים – צריך להפריד אותם למשפחה משלהם. משפחת השומיים. 

DSCN9661

בסופו של דבר, אחרי בדיקות DNA, השומים הוכרזו כשייכים למשפחת הנרקיסיים. 

DSCN9662

בנחל תמרים ריחפו סביבנו פרפרים רבים – הצלחתי לצלם את לבנין הרכפה, נח על צמח קטן ממשפחת הציפורניים ששמו כנפן קוצני. 

DSCN9692

את התמונות צלמתי במורדות נחל תמרים, בתאריך 19.3.2015 

DSCN9601

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

DSCN9665

זמזומית מצויה – Bellevalia flexuosa

השעה עכשיו בקליפורניה היא 4 ורבע בבוקר: אני בג`ט לג, רבותי.
הכנתי כמה רשימות, כדי שלא תחשבו שנטשתי אתכם לחלוטין. אני מפרסמת היום את הראשונה בינהן, ומבטיחה לענות לתגובות – מתישהו בחודש הקרוב…
הפרח שלי להיום כבר גומר לפרוח, אבל דחיתי שוב ושוב את הכתיבה עליו – ובאמת הגיע הזמן.

זהו פרח נפוץ למדי – בכל האיזור הים תיכוני.

הכירו את הזמזומית המצויה – אחת מבין הפרחים שהיו ידועים בשם "פעמוני גשם" (יחד עם כדן קטן-פרחים, למשל)

ובאמת, היא פורחת יחד עם הגשמים – בין דצמבר למרץ.

השם "זמזומית" ניתן לה בשל קול הזמזום שמקבלים אם ממוללים את הפרחים העליונים, שעדיין לא נפתחו

כלומר, אם הפרחים הללו לא נרטבו בגשם או משהו. ניסיתי למולל זמזומיות רבות, ורק פעם אחת הצלחתי לשמוע זמזום.

הזמזומית המצויה היא הנפוצה בין הזמזומיות בארץ. לפרחים שלה צבע לבן-עכור מעט.

הפרחים פורחים מלמטה למעלה (סדר פריחה אקרופטלי), ואני חייבת לציין שאחרי שהפרחים הראשונים נובלים – הזמזומית מאבדת קצת מיופיה…

לכן אני שמחה לצלם אותה עם שותפים. פעמים רבות, שותפיה של הזמזומית לתמונה מאפילים עליה. איך אפשר להתחרות בעדינות ובחן של הרקפת או הגביעונית?

הזמזומית שייכת למשפחת השושניים – יש לה שישה עלי כותרת, שישה אבקנים ועמוד עלי אחד.
במקרה שלה ששת עלי הכותרת מאוחים לפעמון, כמו שרואים בבירור כאן:

בעולם פיצלו את המשפחת השושניים לכמה משפחות, וכעת הזמזומית (יחד עם היקינתון, הכדן ועוד כמה) שייכת למשפחה חדשה: משפחת האספרגיים.

אבל בארץ, משום מה, נשארה עדיין החלוקה הישנה – והזמזומית עדיין שייכת לשושניים. זה מקל על החיים…

לפני סיום הרשימה רציתי להציג עוד תמונה אחת מיוחדת: צבעוני ההרים התחיל לפרוח בכרמל –  ואני צלמתי לו את הקרביים. נכון שהוא נפלא?

את התמונות צלמתי במקומות הבאים –
בגליל התחתון, 16.1.2013
בכוכב יאיר, 22.1.2013
בכרמל, 26.1.2013 וגם 16.2.2013
וברמות מנשה, 27.1.2013

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

העריר והדבורים – Eremurus spectabilis

 
יש לי עוד המון תמונות ערירים, ועוד מה לספר עליהם – אז בהנאה!
 

(ערירים מעל עמק בולען, הכבשים בעמק הן של רועים ממג`דל שמס)
 
העריר פורח מלמטה כלפי מעלה. קוראים לזה סדר אָקְרוֹפֶּטָלִי.(כבר ספרתי פה על סחלב הגליל, שפורח מלמעלה למטה – וזה סדר בָּסִיפֶּטָלִי)
 

 
כלומר, קודם פורחים הפרחים התחתונים, וכל יום – מחזור הפריחה עולה למעלה. כך מתנהגים גם החצב, בן-חצב יקינתוני, ועוד רבים.
 
הנה, למשל, עריר צעיר שרובו עדיין בניצנים:
 

 
ולעומתו, העריר הבא כבר בסוף הפריחה – יש עוד מעט ניצנים, והפרחים התחתונים כבר נבלו:
 

 
כאשר חקרו את פרחי העריר, גילו דבר מדהים: הפרחים הפורחים אינם מכילים כלל צוף! הם משמשים רק כדגל ו"מזמינים" את הדבורים לבוא אליהם.

  body {padding:0px;margin:0px;}
כלומר, ביום-יומיים הראשונים לפריחה, יש פרחים – אך עוד אין כלל צוף.
רק כאשר הפרח נובל – מתפתח בו צוף!
 

 
דבורי הבר החכמות לומדות את זה, ויודעות להגיע אל הפרחים הנבולים. הן יודעות לדלג על הפרחים היפים שבשיא פריחתם.
 

 
וזה באמת מרשים, לראות שכל הדבורים יודעות לרדת אל הפרחים הנבולים. על הפרחים העליונים ראינו רק זבובים, שבאו – עצרו לרגע – והמשיכו לדרכם.
לעומת זאת, אל הפרחים הנבולים הִגיעו דבורים ממינים שונים.
 

 
 
כל התמונות צולמו בחרמון – איזורי גבעות הקרב והר חבושית, בתאריכים
2.5.2008
21.5.2009
30.5.2009
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!
 
 

 
 
 
אהבתם? הקישו maxit !!! תודה!

עריר הלבנון – Eremurus spectabilis

 בטיולי בחודש מאי, עלינו לטייל בחרמון הגבוה. בין שאר הפרחים המיוחדים שפגשנו שם – ראינו גם פרחים גבוהים – עמודי תפרחת מרשימים.

ברגע הראשון אמרנו שהם מזכירים לנו חצבים. כשהתקרבנו, ראינו שהפרח מזכיר לנו את פרח העירית.

דומה… אבל שונה. זהו עריר הלבנון. גבוה כמו חצב, דומה לעירית, ואולי גם לעריוני.
הוא בן משפחתם – משפחת השושניים. בארצנו הוא גדל רק בחרמון, אבל בעולם הוא גדל גם בטורקיה ואירן, ואפילו בהרי אדום בירדן יש ערירי לבנון.

השם של העריר בעייתי בעיני. ממציאי השם חיפשו שם שיזכיר את העירית – ואת העריוני, שכן מבחינה סיסטמתית-בוטנית, העריר הוא בין העירית לעריוני. יש מינים אחרים של עריר באירן ובטורקיה שבהם הפרח דומה יותר לעריוני.

אבל השם תמיד מזכיר לי את שירה של רחל המשוררת –
"קטן הוא, ודל הוא חדרי,
ואני בו שרוי ערירי…."

 

ובעצם השם כלל לא הולם, כי העריר אינו ערירי כלל! לרוב הוא פורח במקבצים גדולים, המוני ערירים יחדיו. כמו בתמונה הראשונה, וכמו כאן:

כל התמונות צולמו בחרמון – איזורי גבעות הקרב והר חבושית, בתאריכים:
2.5.2008
21.5.2009
30.5.2009

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

צבעוני החרמון – Tulipa humilis

כבר  הרבה זמן אני רוצה לראות את הפרח הזה.
הוא גדל רק באיזור אחד: החרמון.
מבחינת עונת הפריחה הוא מהמקדימים בחרמון, והפרח נפתח רק בשעות הצהרים.
מכל הסיבות הללו, תמיד פספסתי אותו.
תמיד… עד יום חמישי האחרון:

אני גאה ומאושרת להציג את צבעוני החרמון!
ביום חמישי היינו בהשתלמות רת"ם לחרמון. ההשתלמות השנתית לחרמון היא ללא ספק פסגת ההשתלמויות השנתית. מגיעים לאיזור שבד"כ קשה לטייל בו, ורואים דברים מדהימים.

בניגוד לצבעוני המוכר לנו – צבעוני ההרים,  הצבעוני הזה הוא לבן-ורדרד, עם מרכז צהוב. הוא קטן יותר – קוטר הפרח כ-3 ס"מ.

הוא פורח באפריל, אבל במקומות שבהם השלג נמס רק לא מזמן, אפשר למצוא אותו עד סוף מאי.

הכתם הצהוב במרכז נועד להקל על המאביקים לזהות את איזור האבקנים. הוא גדול ובולט ומושך את העין.

הסיור אתמול היה  אחד הקשים שהיו לי: הקפנו את הר חבושית וירדנו ממנו לאיזור הרַכֶּבֶל התחתון – ירידה קשה במצוק תלול מאד, טרשי מאד.
אבל הפיצוי – הצבעוני – היה שווה את כאבי השרירים שיש לי עכשיו בכל הגוף!!!

לא היו הרבה פרטים: ראינו פרט אחד פתוח יפה, ועוד 4 סגורים. אבל כל אחד מהם זכה (לפחות ממני) לכבוד ואהבה…

כל התמונות צולמו בהר חבושית, רום של כ-1800 מטר; בתאריך 21.5.2009

כדאי מאד להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!!!

לזכר אייבי נתן

הלילה הלך לעולמו אייבי נתן.

חשבתי לכתוב משהו על זה, אבל קשה לי ואני לא ממש יודעת מה לאמר.

עצוב לי – שאייבי לא הצליח להגשים את חלומו. אני באמת מאמינה שאם כולם – משני צידי הגבול – היו עוצרים לרגע, ומקשיבים לו, ומנסים (לשם שינוי) לעשות את מה שהוא ביקש – אני חושבת שהחיים פה היו טובים יותר. גם לפלשתינאים, וגם לנו.
you may say I`m a dreamer – but I`m not the only one
I hope someday you`ll join us – and the world will live as one
(ואת זה, כמובן, כתב ג`ון לנון)
חיפשתי תמונה שתתאים לי, וחשבתי שאין כמו החצבים – הם ניצבים זקופים, כמו נרות זכרון.
גדעון לוי כתב ב"הארץ" מאמר מאד יפה. אני ממליצה לקרוא.
ויהונתן גפן כתב לכבוד אייבי כבר לפני הרבה שנים את השיר הנפלא "דון קישוט" –

תשים את השיריון בתוך תיבה
כבר לא מתים יותר מאהבה
לדולצינאה יש שיער שיבה
וכל הגיבורים הלכו אל הצבא

דון קישוט אתה יכול לנוח
יש כל כך הרבה טחנות רוח
אתה לא תספיק אתה לא תספיק
אתה לא תספיק דון קישוט
תשתול כמה חבצלות בגן
ותשלם את המיסים בזמן
המלך מת ועל כתרו נפל
וכל המלחמות עכשיו זה על חשמל

דון קישוט אתה יכול לנוח
יש כל כך הרבה טחנות רוח
אתה לא תספיק אתה לא תספיק
אתה לא תספיק דון קישוט

יהי זכרו של אייבי ברוך. אני מקווה שאכן יזכרו אותו. אני מקווה מאד שיום אחד נצליח לקום, להסתכל בעיניים פקוחות קדימה, ולהגשים את חלומו של אייבי נתן.
התמונה האחרונה צולמה על שפת מכתש רמון, במצפה רמון, 30.9.2006.
כל השאר צולמו במזרח כפר סבא, 26.8.2008.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות  ואז F11 על מנת לראות אותן בגודל מלא.