שלושה פרחים מפראג

היום אני מספרת על שלושה פרחים מיוחדים שפגשתי בפראג. 

הראשון הוא פרח נהדר ממשפחת הרקפתיים, וכבר זמן רב רציתי לפגוש אחד ממיני הסוג הזה – בכור אביב. 

בכור אביב (Primula) הוא הסוג שעל שמו נקרא השם הלטיני של כל משפחת הרקפתיים (Primulaceae). יש כ-500 מינים שונים של בכור אביב ברוב חצי הכדור הצפוני – אצלינו הם לא פורחים. 

בכור האביב שפגשתי הוא Primula veris – משמעות השם הלטיני היא "בכור-אביב אביבי" – שזה בהחלט שם משעשע. 

והם נראים יפה על רקע הקברים בבית הקברות היהודי הישן. 

את המין הבא פגשתי בערוגה של נורית הלב

התקרבתי לבדוק אותו – הריח הסגיר מיד מה זה הצמח הזה: שום. אבל שום אחר מכל מה שהכרתי. 

זהו Allium paradoxum – תרגום השם הוא "שום מוזר" – וזה בהחלט שם הולם. 

כל פרח, לאחר הפריחה, הופך לבצלצול (או כמה בצלצולים) – וממנו הגבעול ממשיך, לפרח נוסף – שהופך לבצלצולים – וכן הלאה….  זה בהחלט מעניין לראות אותם. 

השום הזה פורח בר באיראן ובהרי הקווקז. באירופה הוא נמצא כצמח גינון, ולעתים פולש לטבע. 

את הפרח האחרון פגשתי על גבעת פטז'ין – ערוגה קטנה ופורחת בתכלת: 

זוהי פושקיניה – Puschkinia scilloides – השם המלא הוא פושקיניית בן-חצב, בגלל הדמיון הכללי לפרחי בן-חצב

הפושקיניה נקראת כך על שם פושקין – אבל לא על שם המשורר הרוסי הידוע, אלא על שם הברון אפולו מוסין-פושקין, שהיה כימאי ואספן צמחים בן המאה ה-18 והוביל משלחת איסוף צמחים להרי הקווקז. 

כלומר, גם הפושקיניה הזו היא בעצם מין מהרי הקווקז, ובאירופה היא צמח גינון בלבד. 

הפושקיניה בעבר נחשבה כבת משפחת השושניים, אך כשהמשפחה פוצלה – היא הועברה אל משפחת האספרגיים, תת-משפחת החצביים. 

את התמונות צלמתי בפראג, בתאריכים 4-8/4/17. 

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

 

 

שום הנגב – Allium rothii

a33

אני ממשיכה עם מין נוסף של שום שפגשתי רק לאחרונה: שום הנגב. 

a35

שום הנגב, כמו שאפשר לראות בתמונות, הוא שום יפהפה בעל עלים מרשימים ועלי כותרת לבנים, אך את עיקר תשומת הלב תופסים הצלקת והאבקנים שצבעם צבע בורדו עמוק. 

a36

כאן גם אפשר לראות למה התכוונתי ברשימה הקודמת, כשכתבתי על "שחלה עילית":  השחלה (שבעצם מתחילה להתפתח לפרי) היא הכדור הבורדו במרכז הפרח. אפשר לראות שעלי הכותרת והאבקנים מתחילים מתחתיה. 

a38

סיפרתי שבעולם יש כ-1,200 מינים שונים של שום. כדי לעדן את החלוקה, חילקו את הסוג לסקציות. סקציה היא קבוצה של חלק מהמינים באותו הסוג – מינים קרובים זה לזה מבחינה מורפולוגית וגנטית. 

a39 

כבר סיפרתי בעבר על סוג אחר שחולק לסקציות – האיריס.  למשל, איריסי ההיכל הגדולים והיפים הם סקציה בסוג איריס. 

a34

את השומים חילקו לשתים-עשרה סקציות שונות. לחמש מהן יש נציגים בארץ.
לכולן, כמובן, יש שמות לטיניים שלי (באופן אישי) די קשה לזכור. 

a40

ולכן בארץ נוהגים לקרוא להן על פי אחד המינים מהסקציה, לרוב – הנפוץ והבולט מין המינים. 

C61

אלו הן הסקציות –
סקצית Kaloprasum – לה יש נציג אחד בלבד בארץ – שום הגלגל – ולכן היא נקראת קבוצת שום הגלגל.
סקצית Allium – בעברית: קבוצת שום גבוה, וממנה הצגתי בבלוג את שום יריחו.
סקצית Codonoprasum – בעברית: קבוצת שום האבקנים, וממנה הצגתי בבלוג את שום האבקנים, שום סתווי והשום הצנוע.
סקצית Molium – בעברית: קבוצת שום משולש, ממנה הצגתי בבלוג את שום הכרמל.
סקצית Melanocrommyum – בעברית: קבוצת שום מזרחי, ממנה הצגתי בבלוג את שום תל אביב, שום אשרסון – וכעת גם את שום הנגב. 

A47

המאפיינים הבולטים של בני קבוצת השום המזרחי, אליה שייך שום הנגב, הם עלים רחבים ושטוחים בגובה הקרקע; גבעול עבה, והעובדה שלרוב אין להם את ריח השום האופייני. 

C57

שום הנגב גדל בארץ בעיקר בהר הנגב. הוא אוהב אזורים סלעיים – כמו שאפשר לראות מהתמונות – ונהניתי במיוחד לצלם אותו יחד עם ריבס המדבר: 

C58 

כשיורדים הגשמים הראשונים, מלבלבים עלי השום הרחבים. אחריהם עולה עמוד התפרחת, עם הניצן שנראה בהתחלה ככדור ירוק: 

C62

בתמונה הבאה אפשר לראות את השום מתחיל להפתח. העלה הירוק שעטף את הניצן מבהיר – זהו המתחל האופייני לכל המינים בסוג שום. 

C63

ואם כבר הזכרתי את ריבס המדבר היפהפה, שפורח ממש ליד השום – 

 c66

השנה הזדמן לי להגיע אל הריבסים פעמיים, בהפרש של שלושה שבועות. בראשית מרץ צלמתי ריבס מתחיל לפרוח מעל מכתש רמון – ממש מול קרני רמון: 

e001

ושלושה שבועות אחר כך, אותו צמח, פתוח יותר, בשיא הפריחה ואפילו מתחיל לחנוט פרי: 

e000 

את התמונות צלמתי בהר הנגב, בעיקר בבור חמת ובמעבר ערוד, בתאריך 26.3.2015
פרט לתמונת הריבס הצעיר, שהיא מתאריך 5.3.2015 

c65

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא! 

c64

 

 

 

 

שום צנוע – Allium desertorum

DSCN9592

בהשתלמות רת"ם האחרונה פגשתי פרח מיוחד, שמזמן רציתי לפגוש: שום צנוע. 

DSCN9599a

פגשתי אותו במורדות נחל תמרים, ממש מעל ים המלח. ניסיתי לצלם את השום כך שיראו את ים המלח ברקע, אך זהו צמח נמוך למדי – גבהו בין 10 ל-30 ס"מ – והראות לא היתה מרשימה – זו התוצאה: 

DSCN9590

הנה הנוף, ללא השום – 

DSCN9580

אני חושבת שזו הזדמנות טובה לספר קצת על שומים באופן כללי. 

שוםצנוע-190315-נחלתמרים-יעלאורגד-02

השום, הכרשה והבצל שאנו מבשלים ואוכלים הם מינים תרבותיים בסוג הבוטני שום – Allium. ישנם מעל 1200 מיני שום בר בעולם. בארץ ישנם מעל 40 מינים שונים. 

DSCN9591

השום הצנוע שמככב ברשומה הזו הוא אחד הנדירים יותר – פורח בעיקר בבקעת ים המלח ובנגב. ושימו לב לפרחים המקסימים שלו, כל פרח בודד מעוצב ויפהפה –

DSCN9598

יש כמה מאפיינים לכל מיני השום –
כל הפרחים בתפרחת נמצאים על עוקצים היוצאים מנקודה אחת במרכז הפרח. זו תכונה המאפיינת צמחים ממשפחת הנרקיסיים.

DSCN9594

יש להם מתחל – קרום שעוטף את הניצנים לפני שהפרח נפתח

DSCN9659

ויש להם שחלה עילית. 

כזכור, הפרח הוא איבר המין של הצמח, והוא כולל גם את השחלה שבה הביציות.
לפרח יכולה להיות שחלה עילית – או שחלה תחתית.

DSCN9595

שחלה עילית – היא שחלה הנמצאת בתוך הפרח, מעל לנקודה ממנה יוצאים עלי הכותרת ועלי הגביע. דוגמא לפרח עם שחלה עילית היא צבעוני ההרים ממשפחת השושניים.
שחלה תחתית – היא שחלה הנמצאת מתחת לנקודה ממנה יוצאים עלי הכותרת. דוגמא לפרח עם שחלה תחתית – נרקיס מצוי ממשפחת הנרקיסיים.

DSCN9660

הבוטנאים של המאה ה-19 קבעו שסימן השחלה העילית הוא הסימן החשוב, ולכן סיווגו את השומים כחלק ממשפחת השושניים.
במאה ה-20 קמו בוטנאים שטענו שבעצם השומים קרובים יותר לנרקיסיים – והעבירו אותם לנרקיסיים.

שוםצנוע-190315-נחלתמרים-יעלאורגד-01

וכיוון שזה לא מספיק בלגן – קמו בוטנאים נוספים, וטענו שכיוון שאצל השומים אפשר למצוא חלק מהמאפיינים של הנרקיסיים, וחלק מהמאפיינים של השושניים – צריך להפריד אותם למשפחה משלהם. משפחת השומיים. 

DSCN9661

בסופו של דבר, אחרי בדיקות DNA, השומים הוכרזו כשייכים למשפחת הנרקיסיים. 

DSCN9662

בנחל תמרים ריחפו סביבנו פרפרים רבים – הצלחתי לצלם את לבנין הרכפה, נח על צמח קטן ממשפחת הציפורניים ששמו כנפן קוצני. 

DSCN9692

את התמונות צלמתי במורדות נחל תמרים, בתאריך 19.3.2015 

DSCN9601

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

DSCN9665

שום יריחו – Allium hierochuntinum

b01

אני חוזרת אל חודש מרץ בבקעת הירדן. נסענו לחפש צמח מיוחד: שום יריחו. 

b04

הסוג "שום" הוא סוג מאד מגוון – בעולם ידועים כ-1,000 מינים של שום, מתוכם בארץ גדלים מעל 40 מינים שונים. 

b10

הבצל והשום שאנו אוכלים ומבשלים – גם הם מינים של שום. 

b12

בבלוג שלי, כמובן, דילגתי על כמה מהמינים הנפוצים יותר (למשל, שום משולש ושום גבוה) – וכתבתי על כמה שומים חביבים עלי, כמו שום הגלגל, שום הכרמל ושום סתווי. אתם יכולים להציץ בבכל מיני השום שכתבתי עליהם כאן

b03

הפעם נסענו לבקעת הירדן, לחפש את אחד המינים הנדירים והעדינים יותר – שום יריחו.
הגענו לשדה מלא דגני בר – בעיקר שעורה – שהרוח שיחקה בו – 

b01

והתחלנו לחפש, בין גבעולי השעורה את השומים הקטנים והחבויים הללו 

b09

לשום יריחו יש צבע תכול-סגול נהדר, והוא גדל בעיקר בדרום בקעת הירדן ובמדבר יהודה. 

b05

הניצן שלו, שאפשר לראות בתמונה הבאה, מכוסה קרום מגן ששמו מָתחל – זוהי תכונה אופיינית לכל המינים בסוג שום – יש מתחל המגן על הניצנים. בחלק מהמינים המתחל נושר כשהפרח פורח, ובחלק הוא נשאר. 

  b08

כשהפרח מתחיל לפרוח, המתחל מתקפל מטה 

b06

הפרחים נפתחים, ומבהירים מעט עם הפריחה 

b11

לאבקנים יש צבע בורדו-סגול, שמשתלב נהדר עם התכול של עלי הכותרת! 

b16

ואם אתם תוהים לגבי הריח – כן. לעלי שום יריחו יש ריח של שום! 

b13

כשהסתובבנו בשדה השומים, היו עוד כמה שמשכו את עיני – למשל הפרפר הנחמד הזה, ממשפחת ההספריתיים – כנראה הספרית הנשרן: 

b14

והכחליל המעודן הזה, שנהנה מהצוף של שלח הערבות – כחליל השברק 

b15

את התמונות צלמתי בבקעת הירדן, בתאריך 9.3.2015
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
ו…כמעט חג שמח! 

b02

שום אשרסון – Allium aschersonianum

DSCN8278

אני חוזרת אל הטיול בבקעת הירדן, בסוף ינואר. בשמורת תלכיד-פיראן פגשנו פרח יפהפה, שרק התחיל לפרוח. 

DSCN8255

זהו שום אשרסון, אחד ממיני השום היפים ביותר. עמוד תפרחת גבוה, ובראשו כדור פריחה ורוד עז ומרשים. 

DSCN8275

אנחנו הגענו בתחילת הפריחה, וראינו בעיקר ניצנים: זהו ניצן אופייני לסוג שום – 

DSCN8249

הפרחים מכוסים מעין קרום, שנקרא מַתְחָל – המגן על הניצנים טרם הפריחה.
ככל שהפרח נפתח, המתחל נסוג מטה 

DSCN8251

כשהפרח בפריחה מלאה – המתחל עדין נמצא בבסיס עוקצי הפרחים 

DSCN8258

ואפילו כשהוא גומר לפרוח, והפרחים הופכים לפירות (הכדורים הירוקים בתמונה הבאה הם פירות השום) – עדיין ניתן לראות את שרידי המתחל. 

IMG_4539

המתחל אופייני לסוג שום. ישנם מיני שום בהם המתחל באמת נשאר צמוד לפרח לאורך כל הפריחה, אצל אחרים הוא נושר כשהפרח פורח. 

DSCN8261

שום אשרסון הוא מין ויקארי לשום תל-אביב. על שום תל-אביב כתבתי כבר כמה פעמים בבלוג, זהו שום יפהפה, אנדמי למישור החוף. 

DSCN8262

מינים ויקאריים הם מינים הקרובים זה לזה (בצורתם, בהתנהגותם) ומחליפים זה את זה באזורים שונים.
בהקשר זה כבר הצגתי בבלוג את חבצלת הנגב וחבצלת החוף, שהם מינים ויקאריים; ואת איריס הלבנון ואיריס הסרגל שגם הם ויקאריים.
וכך גם שום תל-אביב הפורח במישור החוף, ולעומתו שום אשרסון מהבקעה והמדבר. 

DSCN8276

שום אשרסון נקרא על שם פאול אשרסון, שהיה בוטנאי גרמני בן המאה התשע-עשרה. אשרסון יצא למסעות באזור המזרח התיכון, במיוחד באזור מצריים.
הוא כתב את הפלורה המאויירת של מצרים באמצע המאה ה-19, והיה ממחפשי אם החיטה – אותה אם החיטה שבסופו של דבר מצא אהרון אהרונסון.  

DSCN8277

את התמונות צלמתי בבקעת הירדן בתאריך 30.1.2015 וגם 26.3.2009. 

DSCN8283 

שום הגלגל – Allium schubertii

IMG_2691

היום אני מציגה בפניכם מין נדיר ויפהפה – שום הגלגל. 

IMG_2671

אתחיל בהסבר קצר לגבי הסוג שום:
שום הוא אחד הסוגים הגדולים בעולם הצומח. ישנם מעל 1,200 מיני שום בעולם – מתוכם מעל 40 מינים שונים גדלים בארץ. סקרתי כבר כמה מהם בבלוג שלי.
שומים רבים הם מאד יפים, ומשמשים כצמחי נוי – ומצד שני, הם גם צמחי תועלת – השום, הבצל והכרשה (פראסה) שאנחנו אוכלים – הם מינים של שום.

IMG_2768

בתחילה סווגו השומים במשפחת השושניים, אך כיום הועברו למשפחת הנרקיסיים – ויש מחקרים שטוענים שהם ראויים למשפחה נפרדת משלהם, משפחת השומיים. 

IMG_2399

ישנם מינים מאד נפוצים, שאפשר לראות בשולי דרכים – כמו שום גבוה – ויש מאד נדירים. שום הגלגל הוא אחד הנדירים יותר – מין נדיר בסכנת הכחדה. 

IMG_2670

זהו גם אחד היפים יותר – אולי אפילו היפה בין השומים. תראו איזה צמח מרהיב, הפרחים נראים כמו זיקוקין די נור – 

IMG_2383

הפרחים ניצבים על עוקצים באורכים שונים. הארוכים יותר הם באורך 20 ס"מ ולפעמים יותר, ולכן קוטר של כדור שום כזה הוא 40-50 ס"מ. 

IMG_2364

שום הגלגל הוא מין של קרקעות כבדות – הוא מצליח יפה  בשדות בהם יש עיבוד מסורתי – כי הפקעת שלו נמצאת עמוק בקרקע. כמובן, שדות כאילה מתמעטים מאד וכבר אין הרבה מהם. 

IMG_2765

אני מכירה אותו בעיקר מרמת הנדיב. יש אתר בו הוא גדל באופן טבעי, ויש אתר בו נזרעו שומים ואפשר להנות מהם. ישנם אתרים נוספים, בעיקר בגליל התחתון – אך אפשר למצוא אותו גם צפונה, בחרמון וגם דרומה – באיזור קרית גת. 

IMG_2752

ברמת הנדיב צלמתי את התמונה הבאה – השום מוקף במרווה מנוצה ובחבלבל שעיר – 

IMG_2699

בעזרת הפייסבוק היום, הרבה דברים מתגלים במפתיע. וכשראיתי פרסום על שום הגלגל בישוב אורנית בשומרון, החלטתי לנסוע ולבקר. 

IMG_2689

נפגשתי עם רויטל מאורנית, והיא לקחה אותי לשדה שסוסים רועים בו. לדעתי זה נחמד מאד לצלם את הסוס דרך השום: 

IMG_2377

זה מאד מרגש, להגיע לשדה פתוח – ובו מציצים מכל עבר שומים. הסוסים לא התרגשו ממני או מהשומים – טעם השומים חריף להם מדי, והם לא אוכלים אותם. 

IMG_2692

ולמה, בעצם, קוראים לו "שום הגלגל"? פשוט מאד, כי הוא מתגלגל! 

IMG_2677  

אחרי שפירות השום מבשילים, כדור ה"זיקוקים" היבש מתנתק מהקרקע – מתגלגל ברוח, וכך הוא מפזר את זרעיו. זו אסטרטגיה שכמה וכמה צמחים משתמשים בה,
באנגלית קוראים לזה Tumble Weed.

IMG_2362

בזמן הפריחה, השומים מושכים דבורים וחרקים – וכמובן, בעקבותיהם באים הטורפים – 

IMG_2418s

זו נקבת סרטביש הפרחים – עכבישה שאורבת בין עוקצי הפרחים לחרקים, ותופסת אותם.

IMG_2418

את התמונות צלמתי באורנית, בתאריך 30.3.2014 וברמת הנדיב ב-31.3.2014
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

IMG_2374

שום הכרמל – Allium carmeli

כמעט חודש עבר מאז הטיול לנחל כלח, ועוד יש לי חוב אחד – שום הכרמל.

  

את שום הכרמל פגשתי מספר מצומצם של פעמים – בחרמון. תמיד בחרמון.

 

יש מקבץ נחמד מול מפקדת החטיבה, ויש כמה במצוקים ליד עין קיניה. בחרמון הוא לא נפוץ, אבל אפשר למצוא אותו.

אבל מעולם לא פגשתי אותו בכרמל…
עד לחודש שעבר.

   

כשהתחלנו את הטיול, ציפורן חתול (שהגיעה מכיוון חיפה, בניגוד אלי) סיפרה לי בהתלהבות שהיא ראתה מהמכונית, בדרך – את שום הכרמל!
אז לקראת סוף הפיקניק, נטשנו לזמן קצר את כולם, וקפצנו לראות את שום הכרמל.


שום הכרמל, ממשפחת השושניים, הוגדר ע"י בוטנאי שוויצרי ששמו אדמונד בואסייה, בכרמל, במאה ה19.

לפי חוברת רת"ם מס' 15, המוקדשת לשומים, הזן הלבן פורח רק בכרמל ובגלבוע, והוא נדיר. הזן הורוד פורח מעמק יזרעאל ועד לחרמון. הוא לא נפוץ.

אחד המאפיינים של השום הזה הוא הצבע הבורדו של העוקצים עליהם נישאים הפרחים –

ובעצם, פגשנו אותו בכרמל בזכות השריפה. השריפה פתחה את האיזור הסבוך שהיה – ועכשיו השומים יכלו להתפתח ולעלות בשמש. וכיון שהסבך איננו, יכולנו אנחנו לראות אותם מהאוטו, בנסיעה.
השריפה אמנם פגעה בעצים באופן קשה מאד, אבל לכל העשבוניים – היא פתחה את השטח,  והם פורחים במלוא עוזם. זה בהחלט מאפשר לנו לגלות מציאות רבות.

 

התמונות צולמו:
בחרמון, 24.5.2007 וגם 21.5.2009
ליד עין קיניה במורדות החרמון, 15.5.2008
ובכרמל, ליד בית אורן 14.5.2011

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

שום האבקנים – Allium daninianum

היום אני מציגה פרח מאד נפוץ – וכמעט בלתי נראה.

זהו שום האבקנים.
תשאלו – שום? זה שאוכלים?
ובכן, לא – זהו לא שום הגינה – שהוא המין אותו אוכלים – אבל כן, זהו שום. ואם תשברו עלה שלו, תריחו היטב את הריח האופייני.

  

שום האבקנים נפוץ בכל האיזור הים תיכוני, ופורח מעט אחרי שיא האביב – כשרוב הסביבה מתחילה להצהיב.
הצבע הורדרד שלו נבלע היטב, ולכן פעמים רבות חוליפים לידו בלי לשים לב…

אלא אם חולפים ליד מקבץ צפוף צפוף, כמו זה שפגשתי השנה ברמת הגולן:

השם "שום האבקנים" – הוא כי אבקניו של הפרח בולטים מתוך הפרח –

  

כשבדקתי את השם הלטיני של השום, גיליתי שבספרים המודפסים שמו הוא Allium stamineum – אבל באתר של דנין שמו הלטיני הוא Alium daninianum  – כלומר שום דנין!
שאלתי את יובל, והוא הסביר לי שלאחרונה נערכה בדיקה מחודשת של מיני השום באיזורינו על ידי מומחי שום עולמיים, והוחלט ששום האבקנים שלנו שונה משום האבקנים האירופאי, ומגיע לו מעמד של מין עצמאי. הם בחרו לכבד את פרופ. דנין ולקרוא לשום על שמו.

דבר מעניין בשום הזה – הוא התנהגות הפרחים שלו. כניצנים, הם ניצבים מעלה על עוקצים זקופים –

כשהפרח פורח, העוקצים מתארכים ופונים כלפי מטה:

אך כאשר הם מופרים, נובלים והופכים לפרי – הם שוב ניצבים מעלה.

את השומים צלמתי:
1.5.2010 ברמות מנשה
5.5.2011 דרום רמת הגולן
10.5.2011 בני ציון

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

פרפר ופרח

היום אני חוזרת אל שניים שכיכבו אצלי בעבר, אם כי לא יחד –
 
כבר ציינתי בעבר, שהשנה אני פוגשת את נמפית החורשף בכל מקום. זהו אחד הפרפרים הנפוצים בעולם.
אתמול פגשתי אותה בחורשה אומללה בין כפר סבא לצופית.
בעבר, פרחו בחורשה הזו צבעונים, תורמוסים, מצילות, שום תל-אביב ועוד הרבה מינים. היום יש שם בעיקר סימני גלגלים (קוליסים) וחמציצים.
 
אבל אם מסתכלים היטב, אפשר עוד למצוא בין העשבים –
 

 
פרטים בודדים של שום תל-אביב.
ואני לא היחידה שחיפשה אותם:
 

 
פרפר נמפית החורשף החליט שהשומים הללו הם ב-ד-י-ו-ק מה שהוא צריך לארוחת הצהרים.
 
עכשיו די מתבקש לצטט את חיים נחמן ביאליק:
 

הַפַּרְפַּר לַפֶּרַח

שָׁלוֹם לְךָ, פֶּרַח

וּבְרָכָה בְּלִי דָי,

שָׁלוֹם וּבְרָכָה,

מֵהַר וּמַגָּיְא!

 

אֶשְׁתֶּה מִכּוֹסְךָ

רַק אֵגֶל טַל חָי

וְעַפְתִּי כְּרֶגַע

לָהָר וְלַגָּיְא.

 

עֶרֶב אָשׁוּבָה

וּבְפִי לְךָ שָׁי:

בִּרְכַּת הֶהָרִים

וּבִרְכַּת הַגָּיְא.

 
מה, לא חשבתם על השיר הזה?
 

 
הנה התשובה –

 

הַפֶּרַח לַפַּרְפַּר

פַּרְפַּר, פַּרְפַּר,

פֶּרַח חָי,

רֶד-נָא מַהֵר,

שֵׁב עָלַי.  

 

רֶד-נָא מַהֵר,

מְצֵה וּמְצֵה, 

וּמִכּוֹסִי

טַל שְׁתֵה.

 

תְּפֹר מִצְּבָעַי

לְךָ מְעִיל,

כְּתֹנֶת פַּסִּים,

כַּנְפֵי גִיל.

 

 שְׁנֵינוּ פְּרָחִים –

אָח וָאָח,

פִּרְחָךְ לִי

וּפִרְחִי לָךְ.

 
הנמפית הזו הסתובבה סביב שלושה שומים שפרחו יחד, ומיד צלמתי אותה. כשחזרתי, אחרי סיבוב – היא עדיין היתה שם, עם אותם שומים.
 
אז נאלצתי לצלם עוד…
 

 
אני אזכיר שוב ששום תל-אביב הוא אחד המינים המיוחדים למישור החוף, פרח יפהפה ומיוחד – שבתל-אביב אפשר למצוא אותו רק בגנים בוטניים…
 

 
השם העממי האנגלי של נמפית החורשף הוא "Painted Lady" – ואני חושבת שזה שם הולם מאין כמוהו.
 

 
כל התמונות צולמו ב9.2.2010 בכפר סבא
 

 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
 

שום תל אביב – Allium tel-avivense

 
אי שם, בפברואר, הבטחתי רשימה על שום תל-אביב.
כשמבטיחים, צריך לקיים. אז למרות שעונת הפריחה שלו היא בחודש פברואר, ואנחנו כבר בחודש מאי – אני מקיימת, ומפרסמת את שום תל-אביב.
 
(2.11.2006, בני ציון)
 
שום תל-אביב הוא צמח מאד חשוב: זהו מין אנדמי לארץ שלנו, כלומר – אפשר למצוא אותו רק במדינת ישראל, ורק באיזור מישור החוף.
פרופסור דנין כותב עליו:
"גיאופיט אנדמי של קרקעות חול-חמרה במישור החוף. גדל על פי רוב בקרקעות שאינן מופרעות ועל כן עם התקדמות העיור והעיבוד בחקלאי של מישור החוף נמצא בסכנת הכחדה. כיום עוד מצויים פרטים רבים בשטחי הבור שהקרקע בהם מתאימה לו ונותרו בלתי מופרעים."
 
(19.2.2009, בני ציון)
 
זהו צמח מאד יפה – הפרחים הורודים שלו, ועמוד התפרחת העבה – פשוט מקסים.
הבעיה שלו היא הבעיה של כל הצמחים המיוחדים למישור החוף: הם לא משלמים ארנונה. ולכן מחליפים אותם בבניינים.
 
(19.2.2009, שמורת קדימה)
 
אז בינתיים אפשר לפגוש אותם בכל שמורות העציץ בשרון, ובשטחים הפתוחים שנשארו בין פלמחים לאיזור חולות חדרה…
 
(19.2.2009, בני ציון)
 
וכמובן, בחודש פברואר. כלומר, יש עוד 9 חודשים עד לפריחה הבאה…
 
 (דבורה מבקרת שום, שמורת קדימה, 19.2.2009)
 
בהשתלמות רת"ם בנחל תלכיד בבקעת הירדן, צלמתי שום מאד דומה לשום תל אביב:
(נחל תלכיד, 26.3.2008)
 
זהו שום אשרסון – Allium aschersonianum  – בארץ הוא גדל בנגב ובבקעה. הוא הרבה יותר גבוה משום תל אביב, אבל בסך הכל הם דומים, ופרופסור שמידע טוען ששום תל אביב התפתח משום אשרסון.
פרופסור דנין כותב עליו:
"גיאופיט בעל בצל, הדור פרחים שגובה עמודי התפרחת שלו מגיע ל-30-70 ס"מ, הגדל בעיקר בבתי-גידול מדבריים. צמח זה הוא אחד מהצמחים שמנסים לתרבת במוסדות המחקר הישראליים. גדל בקרקעות חוליות בצפון הנגב, בקרבת סלעים בהר הנגב וגם על קרקעות המתפתחות על חואר הלשון בבקעת הירדן."
 
(19.2.2009, שמורת קדימה)
 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
 
(שמורת בני ציון, 21.2.2009)
 
 

שום סתווי – Allium tardiflorum

עוד פרח מהחבויים-הנסתרים האילה. אחד מאילה שלא תשימו לב אליו, אלא אם אתם יודעים לחפש אותו שם.

זהו שום סתווי: מכל מיני השומים בארץ, הוא היחידי שפורח בסתיו.

בניגוד לשומים גדולים ומרשימים – כמו שום תל-אביב או שום הגלגל, השום הזה הוא קטן מאד ונחבא אל הכלים.
הצבע שלו חום-ירקרק, כמו השורשים של האלון המצוי. ואיפה הוא פורח, אתם שואלים?
נו, זה לא ברור? בין שורשיו של האלון המצוי, בכרמל.

 

השום הזה נתגלה בכרמל,וידוע רק משם. ובתחילה חשבו שהוא בעצם תת-מין של שום ירקרק (ככה לפחות הוא מופיע במאמר מ1985 של פניה קולמן, שהיתה מומחית בעלת שם עולמי לשומים).
מאוחר יותר הוא הוכר כמין נפרד.

זהו פרח קטן מאד ועדין מאד, צנוע ומוסווה היטב.

 זו ההזדמנות להודות לאיתי נ מפורום שמירת טבע, שהראה לי את השום ולימד אותי לזהות אותו – תודה, איתי! אני אשמח לטייל איתך עוד הרבה!

התמונות כולן צולמו בגבעת ההגנה בכרמל, בתאריכים 14.9.2007 ו13.9.2008
כרגיל, מוזמנים להקיש על כל תמונה על מנת לראותה בגודל מלא.
גודל מלא יהיה – כמובן – גדול יותר מגודל טבעי, כי כל גביע פרח גדלו כסנטימטר…

חג סוכות שמח ופורח!