לפני שאני מתחילה את הרשימה, יש לי בקשה.
כיון שתפוז לא מתקנים עדיין את האלבומים – התחלתי להעלות תמונות ל-Flickr. אבל שם יש לי מגבלות – מגבלות מקום, ומגבלות של כמות תמונות.
בעוד כ-5 רשומות אני אגיע אל המגבלות הללו, ואז יש לי 2 אפשרויות פעולה –
– לחפש מקום אחר לתמונות שלי (אם יש למישהו הצעה, אני אשמח לשמוע)
– להפסיק לפרסם, או לצמצמם מאד את הפעילות, לחזור לשיטת "מיני רשומה" – תמונה אחת בלבד, כמה מלים.
אני רוצה להמשיך לפרסם.
פרסמתי בפורום משוב בקשה לתפוז, שיתעדפו את בעיית האלבומים ויפתרו אותה. אני מבקשת מכל הקוראים שלי להכנס להודעה, ולהוסיף תגובה המצטרפת לבקשה שלי. אם תהיינה הרבה תגובות, אולי הם יתחילו לטפל בבעיה.
תודה לכולם.
כבר סיפרתי לכם שטיילנו בגולן – התחלנו עם הטופל האדום, שנמצא ממש בעליות מדרום לרמה – והמשכנו צפונה.
התחנה הבאה, לאחר הטופל, היתה בעין תאופיק – יער קק"ל, שיש ממנו תצפית יפה לכנרת, לטבריה ולגליל:
משם עלינו לאחו נוב. כבר הצגתי את הכלניות הנהדרות שפרחו שם – הן לא היו היחידות. האחו מלא פרחים.
כאן, מימין – רומוליאה סגלולית – הרומוליאות של דרום הגולן נחשבות לזן שונה מעט מזה של שאר הארץ.
ומשמאל – אחת החברות הקטנות של משפחת הציפורניים – קרנונית לקויה. קרנונית – בגלל הקרניים בעלי הכותרת.
מצאנו מקבצים של זהביות באחו, אני משערת שזו זהבית השלוחות – הדרך לוודא היא באמצעות הפקעת, ואני העדפתי להשאיר את הזהביות במקומן.
עדיין יש אלפי נרקיסים בשטח, וניחוחותיהם נישאים למרחק
בסופו של הסיור באחו נוב הצלחנו גם למצוא את איריס הביצות: שני האיריסים הראשונים פורחים! מאד שמחנו!
פתאום ראיתי פרפר. רדפתי אחריו במשך כמה וכמה דקות עד שהצלחתי ללכוד אותו בעין המצלמה: זהו צבעוני שקוף.
בדרכנו חזרה לאוטו, ראינו את היצור הבא:
לא, זו לא תולעת – זהו נחש. נחש קטן, שאורכו בערך 20 ס"מ ושמו נחשיל מצוי. זהו יצור אוהב לחות, שבד"כ נמצא מתחת לפני האדמה.
מאחו נוב נסענו צפונה. לפתע, לצד הדרך מוטי ראה משהו זז. חזרנו עם האוטו וראינו את התצפית המרגשת ביותר שלנו לטיול הזה (ולעוד כמה טיולים…) : חתול בר, מתרחק בשפיפה מהכביש – כדי שלא נתקיף אותו. יצור יפהפה!
עצרנו ליד מאגר בנטל, ושם פגשנו המוני איריסים, קטנים ותכולים: איריס הלבנון
בין האיריסים היו מקבצים מרהיבים של רקפות יווניות. (מקבץ לדוגמא תוכלו לראות בסוף הרשימה)
לא יכולנו להתעלם מהחרמון שנשקף אלינו מכל מקום – חרמון הסבא, הלבן והיפהפה.
העננצ'יקים אמרו שזה נראה כמו הר של גלידה!
את הטיול סיימנו ביער אודם – הג'ובה הגדולה. רשות הטבע והגנים מסדירה את האיזור כעת, הם מנגישים אותו לנכים.
מצד אחד, קצת חבל לי לראות איזור פראי כזה הופך לשביל סלול עם מצפור.
אבל זה סתם אגואיזם פרטי שלי. אני חושבת שההנגשה של הג'ובה לנכים היא חשובה וטובה. לאפשר לכל אדם לרדת לשם, ולהסתכל על השטח – זה בהחלט צעד חשוב וטוב.
אנחנו הסתכלנו על הפרחים שפרחו מסביב לשביל. כאן מעל ישנו שילוב של זהבית דמשקאית (בצהוב) עם נץ-חלב אזמלני (בלבן),
ולמטה – עוד איריס לבנון, משקיף על שולי הג'ובה הגדולה.
בין העצים הציצו המוני רקפות יווניות קטנות ונחמדות
ומצאנו גם מקבץ של קורידלית הסלעים – צמח נדיר, קרוב לעשנן שגדל בשולי חצרות בעיר.
התמונות צולמו כולן ברמת הגולן, בתאריך 11.2.2012
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא, ב-Flickr.
, ואני מבקשת את עזרתכם בהצבעה… 
פרחים, פרפרים וכל מיני 