אל ההרים הלבנים

אחרי לילה במלון מוצלח בעיר בישופ עלינו להרים. אבל לא להרי הסיירה נבאדה – אלא לרכס מהצד השני של העמק, ההרים הלבנים – The White Mountains.
כביש צר ויפהפה התפתל מעלה, ולארכו היתה הרבה פריחה. כרגיל, Mamma Quail עצרה כל פעם שראינו דברים מעניינים. 

להמשיך לקרוא אל ההרים הלבנים

Cholla Cactus – Cylindropuntia – קקטוס צ'ויה

IMG_0347

שוב אני נזכרת במדבריות קליפורניה, ובקקטוסים. הקקטוסים בתמונות היום שייכים לסוג אחד ששמו הלטיני Cylindropuntia, כלומר אופונטיה גלילית – בצורת גליל. 

IMG_9367

השם העממי הוא צ'ויה – Cholla (כזכור, L כפולה מבוטאת כ-י', כי זה מגיע מספרדית). 

IMG_0348

בקליפורניה יש בערך עשרה מינים שונים של צ'ויה, ואני מקווה שזיהיתי נכון את אילו שפגשתי.
בתמונה הבאה, למשל Branched Pencil Cholla – צ'ויה דמוית עפרון. השם הלטיני הוא Cylindropuntia ramosissima. 

IMG_0074

זהו צ'ויה מקסים, עם עם ענפים דמויי עפרון וקוצים אימתניים – 

IMG_0075

לעומתו, הצ'ויה הזה נראה שמנמן והקוצים שלו ממש נראים כמו פרווה רכה. לכן קוראים לו Teddybear Cholla – צ'וית הדובון. השם הלטיני הוא Cylindropuntia bigelovii.
אבל אל תטעו, ממש לא כדאי ללטף את הדובון הזה. הפרווה שלו מאד דוקרנית ולא נעימה. 

IMG_0363

בפארק עץ יהושע יש איזור בו הדובונים הללו התרבו מאד, ממש מכסים שטח גדול בצפיפות – זוהי נקודת עצירה ידועה בפארק, ששמה The Cholla Patch. 

IMG_0352

עצרנו בה לזמן קצר, ואני נכנסתי לסיבוב בשביל בין הקקטוסים. אפילו ראיתי ניצני פריחה (כלומר, אני חושבת שאילו טרום פריחה. אם טעיתי, אשמח לתקן) –

IMG_0369

ברגע שנכנסתי אל השביל הזה, התחלתי להתרגש.
  בתור ילדה, תמיד אהבתי מערבונים. אהבתי את ספרי ג'יימס פנימור קופר (גשושי, המוהיקני האחרון ועוד), ומאד אהבתי את ספרי קארל מאי. 

IMG_9152

קארל מאי היה גרמני, שמעולם לא ביקר ביבשת אמריקה. הוא כתב את הרפתקאותיו של יד הנפץ וידידו האינדיאני וינטו. התיאורים שלו נסמכו על תיאורים של חוקרי טבע גרמניים שביקרו באיזור, ולכן הם מדויקים ומציאותיים. 

IMG_9634

באחד הספרים הוא מספר על קבוצת פורעי חוק (שודדי ערבה, בתרגום העברי הותיק שקראתי) שמסיטים אנשים המנסים להגיע למערב מדרכם – מובילים אותם אל שדות קקטוסים ענקיים, אל שביל שנעשה צר יותר ויותר עד שהם נתקעים בין הקקטוסים. אז מגיעים אותם פורעי חוק – הורגים את האנשים התמימים ובוזזים את רכושם. 

IMG_9203

יד הנפץ וידידו וינטו האפאצ'י, כמובן, אינם יכולים להשלים עם התנהגות זו – והם מצליחים לרמות את שודדי הערבה, להציל קבוצת נוסעים תמימים, ולכלוא את השודדים בשדה הקקטוסים במקומם. 

IMG_9633

כשהגעתי ל-Cholla Patch, הבנתי מיד במה מדובר – שדה הקקטוסים הנהדר הזה משתרע לכל עבר, ככל שמתקדמים הוא נעשה צפוף יותר, וקשה להתקדם.
מבחינתי, אני פשוט נכנסתי אל הספר. חיפשתי את וינטו (אהבתי הראשונה…) שיבוא להסביר לי על העקבות בחול, או להראות לי נתיב סודי בין הקוצים. 

IMG_9631

לצערי וינטו לא הגיע… מצד שני, גם במאה ה-19 הוא היה דמות בדיונית. נאלצתי לצאת בכוחות עצמי מהשדה, ולחזור לאוטו, ולמאה ה-21. 

SONY DSC

את התמונות צלמנו, אום נטע ואני, בפארק מדבר מוהאבי ובפארק עץ יהושע בתאריכים 10.3.2013-12.3.2013
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה!

SONY DSC

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

IMG_9632

עוד משהו חשוב: בשבת הקרובה, 25.1.2014 תערך צעדת הנרקיסים השנתית. בואו לראות אלפי נרקיסים ממש בתל אביב!
פרטים באתר הכפר הירוק, כאן.
תמונות מהצעדה לפני 3 שנים אפשר לראות בבלוג שלי, כאן

נרקיסים בגלילות, ינואר 2011

קקטוסים במדבר


IMG_8185

היום אני עושה הפסקה קלה בתיאורי הטיולים עצמם, ועוברת לדבר על משפחת צמחים מיוחדת במינה – משפחת הצברים. 

IMG_8682

משפחת הצברים – או הקקטוסייים – היא משפחה של צמחים סוקולנטים שמוצאה באמריקה ומרכזה במקסיקו. 

IMG_9204

את הצברים אפשר למצוא באופן טבעי במקסיקו, ארה"ב, מרכז אמריקה, איזורים מדבריים בדרום אמריקה, וגם באיים המקיפים את יבשת אמריקה. 

IMG_8191

הספרדים, שהגיעו ליבשת אמריקה בסוף המאה ה-15, הפיצו את הקקטוסים משם לרחבי העולם. חלקם (כמו הצבר המצוי המוכר לנו) התאקלמו היטב עד שהיום "צבר מצוי" נחשב למין מקומי שלנו, לא פחות מהרקפת. 

IMG_8189

לא כל צמח בשרני (סוקולנט בלעז) שייך למשפחת הצבריים. בארץ, למשל, אפשר למצוא אצבוע אירופי (ממשפחת האסקלפיים) שנראה כמו קקטוס קטן (ולא דוקרני). יש מינים של חלבלוב שהם סוקולנטים.
סוקולנט – כלומר, עסיסי. העלים והגבעולים מכילים תאים אוגרי מים שהופכים את הצמח כולו למאגר עסיסי של מים. 

SONY DSC

הקקטוסים השונים גדלים בכל מקום אפשרי. גם במקומות מסתור כמו חריצי סלע –

IMG_8649

וגם בשטח הפתוח (הקקטוס בתמונה הבאה כבר מת למדי… אבל התמונה יצאה מוצלחת בעיני) 

IMG_8542

בטיולים שלנו פגשנו כמה וכמה מינים של קקטוסים – לא את כולם הצלחתי לזהות, בעיקר כי הם עדיין לא פרחו.
שלחתי כמה בקשות זיהוי ברשת, אני מקווה לעדכן. 

IMG_8176

אחד המרשימים ביותר בשטח הוא ה-Barrel Cactus – "קקטוס החבית". (שמו הלטיני: Ferocactus cylindraceus ) זהו קקטוס גדול ומרשים שיכול לגדול לגובה 1.80 מטר. 

IMG_9192

אילו שאנחנו צלמנו היו נמוכים יותר, אבל בכל זאת, בשביל להבין כמה מסיבי הצמח הזה, אום נטע צלמה אותי לידו: 

SONY DSC

הצבר הבא דומה מאד לצבר המצוי שלנו – הם מינים שונים מאותו סוג. השם העממי שלו הוא pancake prickly pear, אתם מוזמנים לנסות לתרגם את זה לעברית surprise.
השם הלטיני הוא Opuntia chlorotica: 

IMG_9586

והנה עוד אחד דומה – רק עם קוצים פחות דוקרניים. בגלל צורת העלה, הצבר הזה מכונה  beavertail prickly pear, כלומר זנב-בונה.
השם הלטיני הוא Opuntia basilaris :

IMG_9454

לקקטוס הבא יש קוצים סבוכים במיוחד – אני חושבת ששמו העממי הוא Mojave kingcup cactus, ושמו הלטיני – Echinocereus mojavensis.
הפריחה שלו היא אדומה ומקסימה. 

IMG_9092

הנה עוד Mojave Kingcup cactus, הפעם מפותח יותר, וגדל בין הסלעים –

IMG_9493

 

הקקטוס הנפוץ ביותר שפגשנו היה cottontop cactus – צבר ראש-צמר-גפן. שמו הלטיני – Echinocactus polycephalus

IMG_8175

אם מתקרבים ובודקים, אפשר להבין את מקור השם – ניצני הפרח עטופים מעטה לבן, כמו צמר גפן. לא ניסיתי לגעת, בגלל הקוצים האימתניים המקיפים את הניצן: 

IMG_8181

בתמונה הבאה זהו קקטוס הקיפוד – Hedgehog Cactus – ששמו הלטיני Echinocereus engelmannii –

IMG_8651

הזכרתי כמה פעמים את הפריחה המרהיבה של הקקטוסיים. ובכן, באמת יש להם פרחים יפים – אבל הם פורחים בין אפריל ליוני, ואני הגעתי בתחילת מרץ: אפילו ראשוני הקקטוסים עוד לא פרחו.
פגשתי ניצן אחד – 

IMG_9813

ולכן, כדי להשלים את הרשימה הזו – נסעתי לבקר בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב. יש להם אוסף קקטוסים וסוקולנטים מאד מרשים.
שם צלמתי הרבה פריחה – 

img_2884_tile

הפרחים בתמונות שייכים לקקטוסים מדרום אמריקה, בעיקר מבוליביה ופרו. הם אמנם לא הפרחים של הקקטוסים שראיתי בטיול, אבל אני מציגה אותם כאן כדי שתתפעלו מיופים של פרחי משפחת הקקטוסים בעולם. 

IMG_2862-tile

את תמונות הקקטוסים צלמנו, אום נטע ואני, לאורך הטיול במדבריות קליפורניה – בתאריכים 8.3.2013-11.3.2013
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה!.
את פרחי הקקטוסים צלמתי בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב, בתאריך 23.7.2013
תודה רבה לחברי California Native Plant Society, ובמיוחד ל-Michelle Cloud-Hughes על העזרה בזיהוי הקקטוסים השונים!

IMG_8983

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
ואם כבר, הרשימה הזכירה לי את גינת הסוקולנטים (לא רק קקטוסיים) של גל (באמריקה) – אני ממליצה להציץ!

SONY DSC

פרחים במפלי דארווין

i3

סיפרתי כבר שהגענו בתחילת העונה, ולא היו הרבה פרחים. "לא היו הרבה" – כלומר היו. היו פרחים.  זהו נווה מדבר, ושם יש מים כל השנה – לכן הפרחים פורחים שם.

a01

ראשון ששמנו לב אליו היה המורכב הצהוב שראינו ליד מרכז המבקרים – Goldenhills (או בשמו הלטיני – Encelia farinosa). במיוחד התפעלתי מגושי הפריחה שצמחו בסלע – הם נראים מאד מרשים כך.

a02

מעט אחרי כן, ראינו עוד מורכב קטן וחמוד שפרח בין הסלעים – הפעם בלבן: מזכיר מעט את הקחוונים שלנו: 

a04

השם העממי שלו הוא "חיננית הסלעים" – Emory's rock daisy – והשם הלטיני הוא Perityle emoryi. 

a03

ליד המים פגשתי את הלבדנית הקליפורנית, שאני זוכרת מקניון סולסטיס. כזכור, שמה הלטיני הוא Pseudognaphalium californicum ושמה העממי Ladie`s Tobbaco.

a05

מעלינו, בין הסלעים ומפעם לפעם גם סביבנו הנחל עצמו צמח כל מיני קקטוסים. המדבר האמריקאי הוא מקור הקקטוסים – שם התפתחו רוב בני המשפחה הזו.
אני מתכננת רשימה שלמה שתוקדש למשפחה המיוחדת הזו,  

c1

ולכן בינתיים אני רק אספר שנהניתי מאד מהצורות המשעשעות שלהם יוצאות מהסלעים – כמו למשל, קקטוס הקיפוד הזה (hedgehog cactus) שנראה כמו יד בתנועה מסויימת מאד –

c2

תראו כמה יפים הכדורים האדמדמים של cottontop cactus – הוא נקרא כך כי לקראת הפריחה, הוא מגדל מעין כיפה צמרירית –

c3

והקקטוס הנפלא הזה שנקרא פשוט Beavertail, בגלל צורת העלה – והוא קרוב לצבר המצוי שנפוץ אצלינו.  

SONY DSC

בין המבטים למעלה, אל הקקטוסים שעל הסלעים מעלינו – הסתכלתי גם למטה, וראיתי את הצהבהב הנחמד הזה: זהו פרח ממשפחת המצליבים, כלומר קרוב של החרדל, הצנון והכרוב שאצלינו. שמו העממי Yellow Peppergrass – כנראה בגלל חריפות העלים, ושמו הלטיני Lepidium flavum – כלומר, שחליים צהובים.
שחליים זה סוג במשפחת המצליבים שיש לו כמה נציגים גם בארץ.

e1

שיח נוסף שהחל לפרוח, וגם אותו כבר זיהיתי אחרי הטיול בקניון סולסטיס הוא הערבה – Salix. גם כאן אני יודעת רק את שם הסוג, ולא את שם המין. 

f1

באיזור המפל ראינו שרכים – הסתכלנו מקרוב, וגילינו שזה שרך מוכר ונפוץ בכל העולם: שערות שולמית מצויות – Adiantum capillus-veneris ששמן העממי הוא "שערות העלמה" – Maidenhair fern 

g1

ליד המים מצאתי גם את הפרח הקטן הזה – ממשפחת הזיפניים, קרוב לזיכריני. לא הצלחתי להגדיר אותו ברמת המין, וכנראה הוא שייך לסוג Cryptantha. 

h1
ליד המים פרחו גם כמה פרחים יפהפיים ממשפחת נר-הלילה.

i1

נר-הלילה שאצלינו מוצאו ביבשת אמריקה – הוא הגיע אלינו כנראה כבר בראשית המאה ה20. בארה"ב ישנם מינים רבים מהמשפחה הזו.
הצהוב הנחמד הזה הוא Camissonia brevipes ששמו העממי הוא Golden Suncup – כוס-שמש זהובה : 

i2

מעט קטן יותר, אך עדיין מאותה משפחה – משפחת נר-הלילה – הוא הפרח הורדרד הזה – 

j1

אני לא בטוחה שזיהיתי נכון את הפרח הזה – אני מתלבטת אם זה מין אחר של Camissonia  (בדומה לGolden Suncup) או משהו אחר, למשל Chylismia. הפרח עצמו ורדרד ונחמד –

j2

פה ושם בנחל ראינו גם שיחים – כתמי צבע ירוקים עזים. גם את השיח הזה לא הצלחתי לזהות, 

k1

אבל הצבע הירוק העז נפלא בעיני – ובשביל זה יש חברים: אום נטע מוסרת שזהו Pigmycedar – ששמו הלטיני Peucephyllum schottii, והוא ממשפחת המורכבים. 

k2

את התמונות צלמנו – אום נטע ואני – במסלול אל מפלי Darwin, בתאריך 7.3.2013
תודה לאום נטע על הרשות להשתמש בתמונה שלה!

f2

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
אם יש לכם הערות, תיקונים, שמות צמחים שזיהיתם לי – אני אשמח להוסיף!

c4