בלוגולדת שמיני! מי היה מאמין?

דרבנית סגולה
דרבנית סגולה

מי היה מאמין שהבלוג שלי יחזיק מעמד 8 שנים? אני בטח לא… אבל הנה, אני כבר 8 שנים פה. 

דרבנית סגולה
דרבנית סגולה

כלומר, פה – בעולם הבלוגים. 5 שנים ראשונות בתפוז, וב-3 השנים האחרונות עברתי לוורדפרס.
תפוז ממשיכים לא להקשיב למשתמשים שלהם, ולהחריב את המערכת יותר ויותר – זה כבר מוגזם. בעקבות השינויים האחרונים שהיו בתפוז, אני מבטלת את הרשימות שהשארתי שם, ומסירה את הבלוג כולו. אני בינתיים רק מסירה מפרסום, כי אני מחפשת איך לשמור את התגובות. 

קורטם דק, עם חידקונית וסרטביש
קורטם דק, עם חידקונית וסרטביש

עופר כתב ברשימת הבלוגולדת שלו משהו שמאד הזדהיתי איתו: "ובכן, חגיגת בלוגולדת 8 זה בערך כמו חגיגת יומולדת 80 – הרבה מהחברים כבר אינם בסביבה, קצב החיים איטי הרבה יותר, ואין כל ודאות שתהיה עוד חגיגה כזו בעוד שנה, כי הסוף נראה קרוב למדי." 

קורטם דק, עם חידקונית וסרטביש
קורטם דק, עם חידקונית וסרטביש

עופר צודק… גם אני מרגישה כבר פחות מתלהבת, פחות נרגשת לכל רשומה. אני גם כמעט ולא קוראת רשומות של אחרים – ואם אני קוראת, לא תמיד מקפידה להגיב. איתכם הסליחה, חברי לבלוגים!

DSCN7896
קורנית מקורקפת

בשנה האחרונה היו לי יותר מ-65,000 צפיות בבלוג – כלומר, בממוצע כ-180 צפיות ליום. 

תגית מצויה ותריסית ים-תיכונית
תגית מצויה ותריסית ים-תיכונית

מבחינת רשומות, יש ירידה חדה – פרסמתי רק 56 רשימות. הנה טבלת הסיכום המסורתית שלי: 

שנה 1 2 3 4 5 6 7 8
רשימות 160 169 131 122 106 105 98 56
כניסות 30,000 100,000 150,000 100,000 72,000 42,000 57,500 66,500

 

שום גבוה - מופע לבן
שום גבוה – מופע לבן

וכן, הרבה מזה זה בגלל העיסוקים החדשים שלי שלא מותירים הרבה זמן – אבל מצד שני, כשעבדתי במשרה מלאה מצאתי את הזמן לכתוב 2-3 רשימות בשבוע, ועכשיו – רשימה אחת או פחות, ולפעמים אני פשוט ממחזרת רשימות ישנות. 

קצח השדה
קצח השדה

שלושת הפוסטים הנצפים ביותר שלי מאז שעברתי לוורדפרס הם –
 זחלי פרפרים ועשים – עם מעל 3,800 צפיות

 אגדת הפרחים האדומים – עם כמעט 2,000 צפיות 

 כיצד נבדיל בין סתוונית, חלמונית וכרכום – עם מעל 1,100 צפיות. 

דרבנית סגולה
דרבנית סגולה

אני גם מקווה שאמשיך להנות מהבלוג, ולכתוב בו – ומקווה שגם אתם תמשיכו לבוא, לקרוא ולהנות! 

שברק דביק
שברק דביק

את התמונות צלמתי בגבעת ברנר, בתאריך 28.5.2016. מוזמנים להקליק על מנת לראותן בגודל מלא. 

דרבנית סגולה
דרבנית סגולה

כרוניקה של מוות ידוע מראש

DSCN6979

ביולי האחרון הצטרפתי אל אלון ותומר מבנק הגנים במכון וולקני, לאיסוף זרעים מבריכות החורף המכונות "בריכות מחסני הרכבת בחדרה". 

DSCN6992

אתחיל בהסברים: בנק הגנים במכון וולקני הוא מקום שבו אוספים חומר גנטי (זרעים) מכל צמח בארץ, והמטרה היא גם לאסוף דגימות מכל אוכלוסיה גנטית.
את הזרעים הם מנקים, מייבשים ושומרים במקררים יחודיים – בתהליך שימור מיוחד, שאמור לשמר את חיוניות הזרעים לעשרות שנים, ואפילו מאות שנים.
יש להם היתרים מיוחדים לאיסוף זרעים של צמחי בר, גם של צמחים נדירים בסכנת הכחדה. פעמים רבות הם עוזרים לגנים הבוטניים בריבוי צמחים נדירים והצלתם.
למשל: בתמונה הבאה אפשר לראות צמח זעיר ונדיר ששמו אולדנית הכף: כאן הוא עוד פורח, והפרי ירוק – זהו שלב מוקדם מדי לאיסוף. צריך שהזרעים יבשילו, ורק אז אפשר לאסוף אותם. 

DSCN6954

ולגבי הבריכות בחדרה… הן נמצאות באתר שבו החלו לבנות שכונה חדשה. לצערנו, ערכי הטבע הנדירים בשטח לא נחשבים מספיק (כידוע, הם לא משלמים ארנונה). בחורף שעבר מצאו שם אלפי רומוליאות זעירות (מין נדיר בסכנת הכחדה), והן הועברו לגנים הבוטניים – במטרה (אולי) למצוא להן בית חדש.
אבל שלוליות חורף הן אקוסיסטמה ייחודית. בחורף הן מוצפות על ידי הגשמים. המים עומדים, ומתייבשים לאיטם. בקיץ – הקרקעית מתכסה ירוק, וכל מיני פרחים קטנים, כמעט בלתי נראים, פורחים שם. 

DSCN7069

בקיץ הגיע אל הבריכות דרור מלמד – בוטנאי מומחה, ומצא שם מגוון פורח. הוא דיווח על חלק מהמציאות שלו, ובעקבותיו – באנו אנחנו.
אנחנו באנו בספטמבר – בסוף הקיץ, במטרה לאסוף זרעים לפחות מחלק מהצמחים הללו. אלון ותומר חזרו פעם נוספת, נציגי הרט"ג העתיקו משם צמחים לשמורת בריכת סמר הסמוכה, וגם נציגים של הגן הבוטני בנאות קדומים באו לאסוף שם צמחים לגן הבוטני שלהם.  הכל במטרה להציל כמה שיותר צמחים. 

DSCN7009

לצפרדעים החיות בשלולית, לשבלולים, לחרקים, לזוחלים – זה לא יעזור. הם, לצערי הרב, נדונו למוות. 

העבודות כבר החלו… 

DSCN6999

ממש מתחת למשאיות מצאנו דגן קטן ומיוחד – עטיינית מגובבת (כן, עוד מין נדיר). כך היא נראית כשהיא פורחת: 

DSCN7035

בתמונה הבאה ישנו עוד דגן פורח, דווקא גבוה – דוחן אשון. הוא מאד הפתיע אותי: אני רגילה שהדגניים הם צמחים לא מרשימים, ירוקים, עם פרחים בלתי נראים.
הדוחן פורח בכתום וסגול: לדעתי זה בהחלט מיוחד. 

DSCN6976

אולדנית הכף – נקראת על שם הנריק ברנרד אולדנלנד, בוטנאי בן המאה ה-18, שחקר הרבה מקומות בחצי הכדור הדרומי – למשל, אוסטרליה ודרום אפריקה.
האולדנית היא פרח זעיר ממשפחת הפואתיים שפורח בלבן. היא פורחת רק בשלוליות המתייבשות, וכמובן מאד נדירה

DSCN7068

שיח מוכר יותר הפורח על גדות נחלים ובשלוליות חורף בארץ – הפטל הקדוש. חלק משיחי הפטל פרחו, וחלק כבר הניבו פירות שחורים, מתוקים-חמצמצים.
ניצלנו אותם להפסקת אוכל… 

DSCN7053

נמפית הבוצין התיישבה על פרחי עוקץ עקרב ריחני, ונהנתה מהצוף: 

DSCN6965

השטח בו הסתובבנו כולל 3 שלוליות. בינהן יש אזור מוגבה מעט. כשחצינו אותו – מצאנו עוד הפתעה: פירות של אספסת איטלקית.
בארץ יש כ-25 מינים שונים של אספסת. חלקם מאד נפוצים – למשל, האספסת המצויה. אספסת איטלקית היא מין נדיר בסכנת הכחדה. מיד שלפנו שקיות ניר, ומלאנו אותן בפירות אספסת.
במקום אחר אולי היינו אוספים במתינות – אבל כאן ידענו שמה שלא נאסוף – כנראה יאבד לעד. ולכן השתדלנו לאסוף כמה שיותר.
חלק מהאספסות תלכנה לשימור בבנק הגנים. חלק תועברנה לגנים הבוטניים, לשתילה בגן. אולי יימצא מקום להחזיר חלק מהן גם לטבע? 

DSCN7003

גם קצח השדה פרח בשטח: הקצח נפוץ למדי בחולות לאורך מישור החוף ועד צפון הנגב. הוא פורח בד"כ באביב המאוחר – מאי-יוני. בשלוליות החורף, בזכות המים, נשמרת לחות רבה יותר בקרקע – והוא יכול להמשיך לפרוח גם לאורך הקיץ. 

DSCN7073

באותו שלב, רט"ג השיגו צו מבית המשפט, המורה על עצירת העבודות – כדי שאפשר יהיה להציל כמה שיותר מצמחי הקיץ הנדירים.
זה לא מנע מהשמולדוזר הזה לחצות את השלולית בין מקבצי הסמר: 

DSCN7005

הוא לא רואה את האפרורית המצויה שבדיוק סיימה לפרוח בקרקעית… 

DSCN7041

אפילו הרדוף הנחלים פרח בשלולית – אבל אנחנו לא בטוחים אם הוא הגיע הנה כצמח בר, או פליט תרבות מגינון בסביבה. 

DSCN7045

בעל החיים הבולט בשטח היו השפיריות. הן אוהבות מקומות לחים, ונהנות מאד משלוליות חורף.

DSCN7047

את מקומם של המינים הפולשים הפעם מייצג בוען מצולע: הוא קרוב של הפרי המכונה "דובדבן האהבה". מקורו באמריקה, ובאמת, לפני שנתיים בעמק המוות פגשתי מין קרוב אליו. 

DSCN7059

זהו. שלושה חודשים חלפו מאז הביקור שלי בשטח. היום הבניה כבר בעיצומה – אני מקווה שמה שהעתיקו משם יצליח להקלט, ושלפחות חלק מבעלי החיים הצליחו לברוח לשמורת בריכת סמר הסמוכה. 

DSCN6961

את התמונות צלמתי ב"שלוליות החורף שליד מחסני הרכבת" ז"ל בחדרה, בתאריך 7.9.2015
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

DSCN7027

 

הערה נוספת לפני סיום, 1.12.2015:
בתגובות שקבלתי, שאלו אותי "האוכלוסיה גדלה -ואיפה יגורו האנשים?"
כיום, בשנת 2015, צפיפות האוכלוסין במדינת ישראל היא מהגבוהות בעולם. כ-315 נפש לקמ"ר.
הפתרון היחידי הוא לבנות לגובה.
בשנות ה-50, בזמן העליות הגדולות, נבנו כאן הרבה מבנים באיכות גרועה. היה צורך לבנות מהר על מנת לאכלס הרבה אנשים – ובנו. הבניינים שבנו אז הם נמוכים (2-4 קומות), עם דירות קטנות (3 חדרים לרוב) ומאיכות גרועה. הקירות לא מבודדים חום או קור, הצנרת מתפוררת, הקירות עצמם מתפוררים – הגיע הזמן לחדש.
הפתרון הנכון הוא פינוי-בינוי. בנית מגדל של 10-12 קומות, שיאכלס 60-80 משפחות במקום 2 בניינים נמוכים שאכלסו 8-16 משפחות.
וחייבים לבנות נכון – בניה מחומרים איכותיים ומבודדים תקטין את צריכת החשמל. שימוש בקולטי שמש לחימום מים, שימוש במים אפורים לאסלה (ולא במי שתיה), בניה איכותית וירוקה – תקטין את העלויות לתושבים ותשפר את חייהם, ומאידך – תאפשר ליותר אנשים לחיות במרכז העיר. זו גם דרך להזרים אוכלוסיה צעירה למרכזי הערים המזדקנים.

בנית ישובים חדשים של בתי-עשירים צמודי-קרקע או שכונות וילות חדשות – היום זהו פשע אקולוגי. פשע נגד הסביבה.

אם בשער יש אורח

עליתי לגג, במטרה לצלם את הגוּלנית שפורחת אצלי. זו איננה הגולנית שפורחת בר בארץ, אלא מין תרבותי – גוּלנית יובשנית. (גולנית – מהמילה גולה, כי הפרח עגול)

ולבדוק אם החטמית הזיפנית עוד פורחת – יש עוד פרחים אחרונים באמת:

קצח השדה בעציץ שלי ממש בשיא – יש המון פרחים תכולים ועדינים

ואז שמתי לב שמשהו מרחף מסביב. בהתחלה ראיתי רק את הצל, אבל כשבילבו  (החתול) ניסה לתפוס אותו – הבנתי שיש לי אורח

האורח ניגש לבדוק את עציץ הזוטה הלבנה שלי – אבל בילבו הפחיד אותו… תפסתי את בילבו והכנסתי אותו אחר כבוד הביתה. חזרתי כדי לצפות באורח.

עכשיו יכולתי להסתכל בשקט, ולראות שהאורח שלי הוא פרפר נהדר: זנב סנונית נאה.
זנב-סנונית נאה הוא פרפר יפהפה. הוא נפוץ בכל העולם, ומוגדרים עשרות מינים ותתי מינים שלו, מאד דומים זה לזה

הוא מטיל את הביצים על צמחים ממשפחת הפיגמיים (כמו הדרים, פיגם, פיגמית) והסוככיים (כמו שומר) 

על הגג שלי ישנו עץ הדרים אחד (לימקוואט), וקיוויתי מאד שהפרפר שאני רואה הוא בעצם פרפרית, שבאה לחפש מקום להטיל בו ביצים.

הפרפר התעלם מהרצונות שלי, רפרף במהירות סביב הגג כמה פעמים, נראה שהוא בודק את עץ ההדר, אבל… הוא דילג עליו, ועבר לצד השני – שם יש עציצים של זוטה לבנה ובזיליקום.

הוא עצר כל פעם על אחד מהם, נח לו ל2-3 דקות, וחזר להתעופף במהירות.

גם כשהוא הגיע אל פרחי הבזיליקום – הוא לא טרח ללגום מהם צוף, החדק שלו נשאר מקופל – נח לכמה דקות, וממשיך בריחוף…


שאלתי בדף של אגודת חובבי הפרפרים, ושם הסביר לי ידידי איתי שלדעתו זהו זכר. הזכרים אוהבים לעלות לפסגות – לאיזורים הגבוהים ביותר. הבית שלי הוא באמת אחד הגבוהים באיזור, וכנראה זנב הסנונית הזה הרגיש אצלי "על הגובה"…

התמונות צולמו הבוקר, 6.6.2012, בכפר סבא
מוזמנים להקליק עליהן על מנת לראותן בגודל מלא.

קצח השדה – Nigela Arvensis

קצח השדה הוא פרח מקסים – עם שם לא מוצלח. השם הלטיני הרבה יותר נעים ומתגלגל על הלשון: נייג`לה. גורם לי לחשוב על נייג`ל הותורן – שתמיד היה חביב עלי.
אבל העברי? חתוך. קצר, וצבאי. בטח יש גם ראשי תיבות מאחוריו. קצ"ח. רק שאני לא בטוחה מהם: אתם מוזמנים להציע משמעויות לראשי התיבות הצבאיים הללו…
הקצח פורח עכשיו! כן – במאי וביוני – לאורך מישור החוף, רצוי בחולות. מכירים את חוף "הולידי אין" באשקלון? צפונית לו, עדיין ניתן למצוא קצח. אבל לא לזמן רב: כבר מתוכננת שם בניה.  שם צלמתי את התמונה העליונה – לפני 3 שנים (4.6.2005).
 

מעל: קצח השדה מגן לאומי חוף השרון, 31.5.08 ואחריו – מחוף אשקלון, 3.5.2006
 
חשבתי מה עוד אפשר לכתוב על קצח, ובסוף מצאתי מתכון לעוגיות קצח. למען האמת, אף פעם לא ניסיתי את זה. אבל לפזר קצת זרעי קצח על מאפים זה מאד טעים בעיני. זרעי הקצח שמשתמשים בהם כתבלין הם של קצח תרבותי. הוא דומה לקצח השדה.

 

 

 והנה עוד שלשה מחוף אשקלון, 4.6.2005:
 
הקצח מדהים כל פעם במורכבות של הפרח – העלים הקטנים המפוספסים, מעל העלים התכולים – נותנים אפקט של מין חצאית מזרח-אירופאית יפהפיה, וכל שלל האבקנים, צלקות וכו` וכו` באמצע – פשוט מדהימים כל פעם מחדש.

 

 

אני גומרת את הרשימה הזו בעוד זר, מחוף השרון, 31.5.2008