גיחה קצרה לכרמל

IMG_7024

פברואר כבר כאן, וגשם – אין. אני חייבת להודות שכל השמש הזו – 25 מעלות במשך היום לאורך כל ינואר – די מדכאת אותי. ולא רק אותי, גם את הטבע. יצאתי לכרמל לראות פריחה.
פרחים חד-שנתיים כמעט לא ראיתי. לא מצאתי כוכביות, מקורי חסידה או אפילו נזמית לופתת בכרמל. רק סביונים, ומעט צפורני חתול.  ברשימה כאן אני אראה כמה מאילו שכן פורחים – צמחים שהם רב-שנתיים ולא תלויים רק בעונת הגשם הנוכחית. 

anemones

הקידה השעירה, למשל – זהו שיח. הקידה רגילה להתמודד עם הקיץ כל שנה, היא אוגרת נוזלים גם מהעונות הקודמות – ולכן מסוגלת לפרוח גם בשנים קשות. 

IMG_6947

הכלניות – האהובות על כולנו – גם הן רב-שנתיות. יש להן ציצת-שורשים שנשארת בקרקע גם לאחר הפריחה, כך שגם הן יכולות לפרוח בשנים קשות. אבל אפשר לראות שהגבעולים נמוכים יותר מהרגיל. 

IMG_6976

עצי השקדיה הנהדרים חגיגיים כל כך בפריחה מלאה – פשוט נפלאים!

IMG_6979

השקד המצוי – השקדיה – כעץ, מצליח להראות נהדר גם בשנה יבשה. הוא אמנם התחיל לפרוח מאוחר, אבל הפריחה נהדרת, הריח נפלא, והמוני דבורים, פרפרים וציפורים מאושרים לבוא ולהנות ממנו. 

IMG_6981

זמזומית מצויה פורחת כבר בכרמל – רק שהזמזומיות הרבה יותר קטנות, בערך חצי הגודל מאילו שצלמתי בכרמל לפני שנה. 

IMG_6985

כתמה עבת-שורשים – עוד צמח רב שנתי עם שורש מעובה שנשאר בקרקע כל השנה, פורחת גם היא – וגם היא קטנה ונמוכה יותר מהרגיל. 

IMG_6986

עוד פרח רב שנתי ממשפחת המורכבים הוא חיננית הבתה – פרח ששמו מאד הולם אותו. בשנים קודמות ראיתי מרבדים של חינניות בכרמל. השנה, לצערי, פגשתי בודדות.
אני אוהבת את החינניות שתמיד מחייכות אל השמש, ואם מסתכלים עליהן מאחור – הצד התחתון של הפרחים הלשוניים הוא ורדרד. 

IMG_7022

הלכתי לחפש שניים מהפרחים המיוחדים לכרמל – מינים שבארץ אפשר למצוא אותם רק בכרמל. הראשון הוא האכסף המבריק היפהפה והנהדר – בן-שיח מקסים עם עלים כסופים ופרחים צהובים-אדמדמים. 

IMG_6994

השני הוא הרומוליאה הצידונית – ממשפחת האיריסיים, גיאופיט (בעל פקעת) קטן – גודל הפרח הוא כ-2 ס"מ, והוא פשוט מקסים. ברוב האיזורים הים תיכוניים בארץ מתחילה עכשיו לפרוח הרומוליאה הסגלולית (שהיא לבנבנה-סגלגלה) – ורק בכרמל אפשר למצוא את הרומוליאה הצידונית, שהיא ממש סגולה. 

IMG_7090

בשבוע שעבר אמא שלי מצאה מקבץ מקסים של איריס ארץ ישראלי באיזור רקית. בשבת נסענו לשם בעקבותיה – זה מקבץ מקסים, ממש לצד הכביש העולה לרקית. 

IMG_7006

אבל לא סתם נסעתי לראות מקבץ איריסים – מצאנו שם איריס מיוחד, עם ארבע תעלות האבקה (וּשמונָה עלי כותרת) – הנורמלי (כמו בתמונה מעל) הוא עם שלוש תעלות האבקה, וששה עלי כותרת.
בעצם מצאנו שלושה איריסים כאילה, "מרובעים". 

IMG_7009

אבל איריס מרובע זה לא מספיק, נכון? אז הנה איריס מחומש: חמש תעלות האבקה, עשרה עלי כותרת – מוטציה יוצאת דופן, ואיריס מקסים ומיוחד: 

zIMG_7030

גם העיריות החלו לפרוח בכרמל, באיחור רב. בדרך כלל אפשר למצוא את הראשונות בסוף דצמבר – והשנה הן פרחו מאוחר יותר. 

IMG_7019

עוד פרח אהוב עלי ומסמל לי מאד את החורף הוא בן-חצב החורש, שפורח בסביבות חניון האגם ועין אלון – 

IMG_7043-horz

בפברואר בכרמל אמורים לפרוח כבר כמה מיני סחלבים. הלכנו לחפש את הסחלב הנקוד ומצאנו כמה ניצנים שעדין לא פרחו.
הדבורנית השחומה, לעומת זאת – כבר בשיאה: 

IMG_7083

הופתענו מאד לגלות את הניצנים הללו – אילו ניצני צמיחה של שנק החורש. זו עוד הוכחה לכך שהטבע ויתר על החורף השנה. שנק החורש פורח בדרך כלל באפריל, בסביבות פסח. את הניצנים הללו אני מחפשת בדרך כלל באמצע מרץ ולא לפני כן. 

IMG_7049

ועם השחרור הנחמד הזה אני גומרת את הגיחה היבשה לכרמל, ומקווה שכן ירדו עוד כמה גשמים, כי כרגע המצב עגום מאד.

IMG_7101

את התמונות צלמתי בכרמל – בשפך נחל אורן, באיזור רקית, בחניון האגם, מעל עין אלון – בתאריך 8.2.2014
​מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
ושימו לב לחגב הזעיר כאן, על האיריס המרובע: 

IMG_7026

קידה שעירה – Calicotome villosa

היום אני מציגה שיח צהוב, חזק, יפהפה ובעל ריח נפלא – קידה שעירה

הקידה היא שיח – בגובה של מטר עד שניים, בעלת פרח פרפרני צהוב ובעל צוף.  

 כמו שרואים בתמונות פה, אני לא היחידה שיודעת על קיומו של הצוף. כשמגיעים לשיח קידה פורח – בדרך כלל אפשר למצוא כמה וכמה דבורים סביבו.
לא יכולתי להתאפק וצלמתי את הדבורים מכל כיוון אפשרי, אז אתם מוזמנים להנות מהן – ולקרוא עוד כמה עובדות על הקידה.

 השיח מדיף ריח נהדר, פשוט כיף לעמוד לידו.

 אבל יש להיזהר – כי הקידה היא שיח קוצני. כל ענף מסתיים בקוץ דוקרני. זה, כמובן, גורם לה להיות מכשול למטיילים בשבילים: היא דוקרת מאד!

 

הקידה היא שיח חזק שמתרבה בקלות. היא מסוגלת לצבוע משטחים בצהוב – ממש כמו בתמונה הבאה – בה רואים חלק משטח עצום ומבהיק בצהוב, ממש ליד אתר "חגית" של חברת חשמל באיזור אליקים-

מצד אחד, זהו משטח נפלא – הוא משמש מקור מזון לדבורים וחרקים רבים, ובנוסף – אני מאמינה שבין השיחים הקוצניים הרבה בעלי חיים מוצאים מסתור.
אבל מבחינת מגוון מינים – הקידה השתלטה פה על השטח באופן בלעדי, וכל הצמחים האחרים פשוט נדחקו מהאיזור…
לכן אני מאמינה שכל דבר צריך להיות במידה. אני חושבת שיש מקום לדלל את הקידות בשטח הזה , ולאפשר לצמחים נוספים לחזור אליו.

הקידה מנצלת שריפות: הזרעים שלה עמידים לאש, ואחרי שריפה הם נובטים במהירות, צומחים כמעט ללא מתחרים – ויוצרים שיחיה קוצנית שכמעט ואינה ניתנת לחדירה.
ובאמת, לפני מספר שנים היתה שריפה ליד אתר חגית…

 ככה, למשל, נראה שטח שקידה לא השתלטה עליו: תראו איזה יופי, האחו מנוקד בפרחים – והקידה תורמת לצבעוניות הכללית.

הקידה היא אחד הצמחים הנפוצים ביותר בארץ – באיזורים הים תיכוניים. גם בהרים, גם במישור החוף.

 היא פורחת החל מחודש דצמבר. שיא הפריחה הוא בפברואר, עכשיו היא כבר מתחילה להוציא פרי.

הקידה נזכרת בתנ"ך בתור צמח בושם שהשתמשו בו בבית המקדש – אך לא ברור אם באמת הקידה המקראית היא הקידה של ימינו.

התמונות צולמו –
ברמת הנדיב, ב-16.2.2012
ליד קיבוץ רמות מנשה ובאתר חגית ליד כביש 70 ב-20.2.2012  

   

 התמונות בPicasa, מוזמנים להקליק על מנת לראותן (ויש שם גם סימן של זכוכית מגדלת שאפשר להקליק עליו ולראות את התמונה בגודל מלא!)

 

צופית בוהקת

 
ראיתי צפור רבת יופי.
הצפור ראתה אותי.
צפור רבת יופי כזאת לא אראה עוד
עד יום מותי .
 
עבר אותי אז רטט של שמש.
אמרתי מלים של שלום.
מלים שאמרתי אמש
לא אומר עוד היום.
 
את השיר הזה כתב נתן זך, והלחין מישה סגל. הביצוע האהוב עלי הוא של סוזאן ופראן.
 

עמדתי לי בשמורת בני ציון, ולפתע שמעתי ציוץ.
הרמתי את ראשי, ולא רחוק ממני, על שיח פורח של קידה שעירה – עמד לו הבחור הזה – צופית בוהקת, זכר.  
אחרי שהוא שתה לרוויה, הוא הסתכל מסביב –
 

 
ועף לו.
 
ואני נשארתי לי… מאוהבת.
…ובניגוד לשיר,   אני כן חושבת שאראה עוד ציפור רבת-יופי כזו לפני יום מותי…
 
התמונות צולמו בשמורת בני ציון, 19.2.2009
כתמיד מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת להגדיל אותן.
כדאי לכם! יהיה בסדר!
 
לא מצאתי ביצוע של סוזאן ופראן, לכן אני מצרפת ביצוע של מיכל טל לשיר.