הסתו כבר כאן, החלמוניות פורחות ואני מזכירה שוב את הפוסט שלי שמסביר איך להבדיל בין חלמוניות, סתוונית וכרכום.
בינתיים יש לי עוד חובות-קיץ מרודוס: אמנם לא היתה הרבה פריחה, אבל היו כמה דברים מעניינים. רוב הצמחים שפגשנו הם בעצם צמחי ראשית הקיץ שאפשר לפגוש גם בארץ. יכול להיות שחלק מהמינים שונים, אבל בסך הכל הצמחיה היתה מאד מוכרת.
מי היה מאמין שהבלוג שלי יחזיק מעמד 8 שנים? אני בטח לא… אבל הנה, אני כבר 8 שנים פה.
כלומר, פה – בעולם הבלוגים. 5 שנים ראשונות בתפוז, וב-3 השנים האחרונות עברתי לוורדפרס.
תפוז ממשיכים לא להקשיב למשתמשים שלהם, ולהחריב את המערכת יותר ויותר – זה כבר מוגזם. בעקבות השינויים האחרונים שהיו בתפוז, אני מבטלת את הרשימות שהשארתי שם, ומסירה את הבלוג כולו. אני בינתיים רק מסירה מפרסום, כי אני מחפשת איך לשמור את התגובות.
עופר כתב ברשימת הבלוגולדת שלו משהו שמאד הזדהיתי איתו: "ובכן, חגיגת בלוגולדת 8 זה בערך כמו חגיגת יומולדת 80 – הרבה מהחברים כבר אינם בסביבה, קצב החיים איטי הרבה יותר, ואין כל ודאות שתהיה עוד חגיגה כזו בעוד שנה, כי הסוף נראה קרוב למדי."
עופר צודק… גם אני מרגישה כבר פחות מתלהבת, פחות נרגשת לכל רשומה. אני גם כמעט ולא קוראת רשומות של אחרים – ואם אני קוראת, לא תמיד מקפידה להגיב. איתכם הסליחה, חברי לבלוגים!
בשנה האחרונה היו לי יותר מ-65,000 צפיות בבלוג – כלומר, בממוצע כ-180 צפיות ליום.
מבחינת רשומות, יש ירידה חדה – פרסמתי רק 56 רשימות. הנה טבלת הסיכום המסורתית שלי:
| שנה | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| רשימות | 160 | 169 | 131 | 122 | 106 | 105 | 98 | 56 |
| כניסות | 30,000 | 100,000 | 150,000 | 100,000 | 72,000 | 42,000 | 57,500 | 66,500 |
וכן, הרבה מזה זה בגלל העיסוקים החדשים שלי שלא מותירים הרבה זמן – אבל מצד שני, כשעבדתי במשרה מלאה מצאתי את הזמן לכתוב 2-3 רשימות בשבוע, ועכשיו – רשימה אחת או פחות, ולפעמים אני פשוט ממחזרת רשימות ישנות.
שלושת הפוסטים הנצפים ביותר שלי מאז שעברתי לוורדפרס הם –
זחלי פרפרים ועשים – עם מעל 3,800 צפיות
אגדת הפרחים האדומים – עם כמעט 2,000 צפיות
כיצד נבדיל בין סתוונית, חלמונית וכרכום – עם מעל 1,100 צפיות.
אני גם מקווה שאמשיך להנות מהבלוג, ולכתוב בו – ומקווה שגם אתם תמשיכו לבוא, לקרוא ולהנות!
את התמונות צלמתי בגבעת ברנר, בתאריך 28.5.2016. מוזמנים להקליק על מנת לראותן בגודל מלא.
אל הפרח הזה הגעתי בעקבות שיחה שניהלתי לפני חודש בערך, עם בן-דודי יואב. יואב הוא בעל חנות פרחים מקסימה בחיפה. אני בהחלט ממליצה עליו ועל החנות – "לה ולי פרחים".
זו חנות שבה הפרחים תמיד טריים, האנשים תמיד אדיבים ומקצועיים, וסידורי הפרחים הם חגיגה של צבע.
יואב סיפר לי על הנסיעות שלו להביא פרחים לחנות מאיזור המרכז. הוא נוסע לאורך כביש החוף בערך פעם בשבוע. חברים שאלו אותו אם הדרך לא משעממת אותו.
משעממת? מה פתאום?! ענה להם יואב. כל פעם אני רואה פרחים אחרים לאורך הכביש. חבצלת החוף פותחת את העונה באיזור מחלף חבצלת, שבועיים אחריה מגיעים החצבים (אילו שחווה אלברשטיין שרה עליהם בשיר "שיר תשרי").
מאוחר יותר רואים נרקיס אפיל, אחריו פורחים איריס ארץ-ישראלי, רתם, רקפות, כלניות, קידה שעירה, גזר ואמיתה – כל שבועיים מתחלף הנוף.
ועכשיו? מה פורח שם בקיץ?
בקיץ הרוב באמת אפרפר יותר, אבל פה ושם רואים כריות סגלגלות כאילה – קורנית מקורקפת.
השם "קורנית" מגיע מהמקורות, כבר בתקופת המשנה (וכנראה עוד קודם) השתמשו בקורנית לתיבול ולהסקה.
"מקורקפת" – כי הצמח גדל במעין "קרקפות" – בני שיח בצורת חצי-כדור.
הריח שלה דומה לריח האיזוב (זעתר), והיא קרובה לטימין המוכר לנו מהמטבח – ששמו הוא "בת קורנית פשוטה".
הקורנית שימשה לתיבול מאכלים – וגם לחליטות – למרות שחליטת מקורנית יש בה חריפות מסויימת.
השתמשו בה גם כצמח בושם. ביוון העתיקה נהגו להכין כריות מלאות בעלי קורנית – כנגד מרה שחורה.
מפיקים ממנה שמנים אתריים – שמשמשים לרפואה ולקוסמטיקה.
השתמשו בענפיה גם להסקה – גם כשהם נשרפים הם מפיצים ריח טוב.
אבל זה לא הכל…
הקורנית פורחת בקיץ – מה שהופך אותה לצמח צוף חשוב. הדבורים באות אליה בהמוניהן,
ולפי הכתוב באנציקלופדיה של החי והצומח, דבש קורנית הוא בעל צבע ענבר-אדמדם וטעמו משובח.
לצערי, מעולם לא טעמתי דבש קורנית . מצד שני, על הקורנית ראיתי הרבה דבורים אוספות צוף ואבקה
וגם פרפרים השתתפו עמן בשמחה – הפעם פגשתי את כחליל החומעה, אחד הכחלילים הנפוצים בארצנו
אבל בעקבות החרקים מגיעים גם הטורפים – והפעם מצאתי את הדבר המסקרן הבא –
זוהי רשת עכביש ממשפחת המשפכניים. משפכן – כי הרשת בנויה כמו משפך, אליו נופלים החרקים, ובו הם נלכדים.
הפרחים של הקורנית הם קטנים למדי (6-8 מ"מ), סגולים – ושיא הפריחה שלה הוא עכשיו, ביולי. היא תמשיך לפרוח עד ספטמבר, ואולי גם אחר כך.
בעולם הקורנית גדלה באגן הים התיכון – סביב לו וכן באיים שבתוכו.
בארץ היא גדלה באיזורי כורכר, קירטון וחוואר באיזורים הים-תיכוניים, ואם אתם פוגשים אותה – אני ממליצה בחום למולל כמה עלים ולהריח אותם. זה ריח נהדר!
התמונות צולמו על כורכרי כביש החוף, באיזור נחשולים, בתאריך 14.6.2012
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
פרחים, פרפרים וכל מיני 