המדבר באריזת מתנה

לכבוד השנה החדשה, החלטתי להגיש לכם את המדבר באריזת מתנה –
ירדנו לנגב, לחפש פרחים. וגם מצאנו – אבל הפעם אני מתמקדת דווקא בעלים.

כבר כתבתי פה על חבצלת הנגב, שהיא דומה מאד לחבצלת החוף – רק מעט יותר קטנה. כתבתי גם שלפי ההשערות, היא התפתחה מחבצלת החוף – עובדה שהזרעים שלה מצופים מעטה שחור שנועד לעזור להם לצוף על המים, ולהגן עליהם מפני המלח בים; למרות שהיא גדלה במדבר שבו אין ים.
כשהפרי בשל והזרעים מתחילים להתפזר, הם נראים כך:

היחוד של חבצלת הנגב הוא דווקא בעלים שלה.

הם נראים כמו סרט מתנה, שסלסלו אותו יפה-יפה

וממש אפשר לחשוב שמישהו קישט את המדבר בסרטי מתנה ירוקים ויפים –

עובי הסרטים, הכמות והגודל משתנים מחבצלת אחת לשניה. זו, למשל, חבצלת צעירה יותר – העלים צרים יותר –

לזו יש עלים רחבים יותר –

ואצל זו רואים את הפרי שבנוי משלוש פרודות, וכל פרודה מכילה זרעים שחורים –

בטיול פגשנו עוד עלים יפים של צמחים מיוחדים. למשל העלים של הקדד הקהירי, שכבר כתבתי עליו והיללתי את יופיו בכל שלב (עלים, פריחה, פרי) –

עוד עלים מקסימים ומיוחדים הם העלים הגלוניים של החצב הגלוני – כאן אפשר להבין מאיפה הוא קיבל את שמו –

ושושנת עלים קטנה במיוחד – בקוטר 5 ס"מ בערך – זו השושנת של בן-חצב מדברי – קרוב של בן-חצב סתווי, פורח כמוהו בסתיו – ומעולם לא פגשתי אותו פורח…
אני מקווה להגיע אליו בשנה הבאה.

עוד דבר מרשים שפגשנו בחולות – פטריה.

זו פטריה גדולה מאד, שגדלה בחולות, בקרבת אקליפטוסים. שמה פסיפסית החולות (ותודה לפטריותית על ההגדרה). היא שייכת למחלקת פטריות הכרס – פטריות שנראות לרוב כמו כדור סגור, עד שהן מבשילות – ואז הן מתפוצצות ומפיצות את הנבגים שנראים כמו אבק.
הפטריה הזו כבר התפוצצה, ומה שאנחנו רואים פה אילו השאריות לאחר הפצת הנבגים. המטבע למטה נועד לקנה מידה – להבהיר כמה היא גדולה.

התמונות צולמו בחולות משאבי שדה ובחולות ממשית, בתאריך 29.12.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

תוספת, בעקבות שאלתו של עופר D – למה לצמחים רבים במדבר יש עלים מסולסלים, גלוניים, מתולתלים?

את ההסבר מצאתי בספר "הצומח בנגב" של פרופ. דנין:
לעלים יש פיוניות – פתחים זעירים דמויי פה, שדרכם מתבצע חילוף הגזים של העלה – שאיפת CO2 בעת פוטוסינתזה, שאיפת חמצן בעת נשימה. דרכם גם מתאדים מים מהעלה. 
כשהעלה מקופל, והפיוניות לא פונות ישירות אל השמש – אידוי המים יהיה נמוך יותר. כלומר, זו בעצם עוד שיטה לחסכון במים במדבר. 

קדד קהירי – Astragalus kahiricus

בחולות משאבים, יחד עם החורשף הנאה, פגשנו עוד צמח חולות יפהפה. זהו צמח כל כך מקסים, שאני באמת לא מבינה למה לא תרבתו אותו.

אני מציגה בפניכם היום את הקדד הקהירי.

הקדד הוא פרח ממשפחת הפרפרניים – שקל לזהות אותה לפי מבנה הפרח. הקדד הוא סוג גדול המונה כמעט אלפיים מינים ברחבי העולם!

גם לנו יש מינים רבים: בארצנו גדלים 48 מיני קדד. חלקם פשוטים, קטנים וללא פרי כמעט בלתי אפשרי להבדיל בינהם. הקדד הקהירי – הוא מיוחד.

זהו צמח יפהפה. הכל בו יפה: החל בעלים המורכבים מעלעלים עגולים בצבע ירקרק, ממשיך עם הפרחים הצהובים, שמאדימים לעת זקנה – ולסיום, הפירות הכדוריים בגוון חום-אדמדם. פשוט צמח מקסים ומרהיב.

 

הקדד הוא צמח רב-שנתי שרוע, שגדל בחולות המדבר. הוא לא נחשב נדיר, ויחד עם זאת – הוא לא מאד נפוץ.  כך נראה הצמח במלואו –

כשראיתי את תמונותיו של הקדד בפעם הראשונה, הוא נראה לי לא-אמיתי. כאילו מישהו הדביק את הכדורים החומים האילה עם פוטושופ על התמונה – (ואז עוד לא חלמו על פוטושופ…)

אבל זה לא פוטומונטאז', ואין כאן עיבוד תמונה, פרט להוספת קונטראסט: ככה הוא בחיים! יפהפה ומיוחד! ואני, למשל, הייתי שמחה לראותו אותו בגנים הציבוריים – במקום כל מיני צמחים-מיובאים ששותלים שם.

 

 

  

 

 

התמונות צולמו: בחולות חלוצה, 24.2.2010 ובחולות משאבים, 23.4.2010

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

 

אמנם כתבתי אתמול, אבל אני אחזור שוב על האזהרה הזו:
הערה חשובה, למטיילים באיזור:
בשמורת חולות משאבים יש דרך עפר/חול עבירה, ואפשר לנסוע לאורכה, לעצור ולטייל כל פעם ליד האוטו. לא להתרחק ממנו!
ברגע שהתרחקנו מעט מהרכב, ראינו טרקטורונים וטנדרים של בדואים, עוברים על הכביש ליד ומתצפתים. הם חיכו שנתרחק מעט מהאוטו, בשביל לפרוץ אליו.
לכן יש להשאיר שומר על הרכב, לא להתרחק ממנו, ולהפגין נוכחות.

אהבתם? מצא חן בעיניכם? תלחצו על Maxit! כאן למטה משמאל. תודה!