אדום בעיניים! כלנית מצויה – Anemone coronaria

DSCN9319

שמתם לב שהגיע זמן הכלניות? 

DSCN9211

כי אם (במקרה) לא שמתם לב – אני כאן למענכם. יוצאת אל ההמון, מקללת בפקקים: הייתי חייבת לספוג קצת מהאדום-האדום הזה. 

DSCN9371

נסענו ליער שוקדה, וממש לא היינו שם לבד. המון אנשים באו לראות המון כלניות. 

DSCN9316

ובאמת היו שם המון כלניות – כלנית מצויה, למי שלא זוכר, היא פרח נפוץ מאד בארץ. 

DSCN9321

מאיזור השומרון וצפונה – אפשר למצוא אותה בשלל צבעים (למשל, סגול, לבן, ורוד…) – ובכל הארץ היא פורחת באדום חזק.
בצפון הנגב היא מכסה מרבדים נהדרים, מענגים. 

ולכן, בסוף ינואר-תחילת פברואר – חצי מתושבי המדינה (בערך) נוסעים לאיזור, ומסתנוורים מהאדום הנהדר. 

DSCN9305

כמובן, אם מתרכזים (וזה קשה, כי אודם הכלנית מאד מושך) אפשר למצוא בין הכלניות פרחים נוספים. כמו איריס ארץ-ישראלי – (בכלל, כלניות ואיריסים זה שילוב מצוין!)

DSCN9327

או טוריים מצויים, שמשתלבים נפלא עם הכלניות –

DSCN9332

כמובן, כשיש אוכלוסיה גדולה שכזו – אפשר למצוא גם חריגים. למשל – כלניות בגוון כתום-אפרסק: 

DSCN9445

חלק מהכלניות כבר מפזרות זרעים לרוח: 

DSCN9364

הכלניות האדומות הן כל כך נפלאות ומושכות: גם אותנו וגם את החוקרים.
בהשתלמות כלנית האחרונה (זה השם החדש של השתלמויות רת"ם…), סיפר לנו פרופסור אמוץ דפני שהמאביקים הידועים של הכלניות האדומות הם חיפושיות פרחים (היחידות שמזהות את הצבע האדום), ודבורי דבש – כמו בתמונה. 

DSCN9298

זבובים, פרפרים וחרקים אחרים לרוב לא מגיעים אל הכלניות האדומות – הם לא מזהים את הצבע האדום, ולכלנית אין צוף או ריח שימשוך אותם.
זבובים מאביקים כלניות לבנות, ורודות וסגולות. פרפרים מחפשים צוף – ולכלניות אין צוף. 

DSCN9374

אבל הדבר המדהים ביותר שהתגלה במחקרים האחרונים, לפי מה שסיפר פרופסור דפני, הוא שרוב הכלניות מואבקות באמצעות האבקת רוח!
האבקת רוח – משמעותה שהרוח מעיפה את האבקה של הפרח, והאבקה נוחתת – לפעמים – על פרח אחר, ומאביקה אותו. 

DSCN9323
לפרחים שהם מואבקי רוח יש לרוב שני מאפיינים.
הראשון: הרבה אבקה. הרוח היא לא מאביק מדויק. היא מעיפה את האבקה לכל הכיוונים, וצריך מספיק אבקה כדי שחלק מממנה ינחת בפרח אחר. כלומר, שסטטיסטית יהיה סיכוי להאבקה. לכלנית באמת יש הרבה אבקה.  

DSCN9370

המאפיין השני הוא פרחים קטנים ולא בולטים. פרחים מואבקי רוח לרוב לא מנסים למשוך מאביקים – אין להם סיבה להשקיע אנרגיה בפרח יפהפה וגדול. למשל, לאלון התבור פרחים קטנטנים ולא בולטים. גם הפרח הבודד של ריבס המדבר קטן מאד, כמעט לא נראה.
אבל… לכלנית יש פרח גדול ומרשים!
כלומר הכלנית היא מאד מיוחדת – מצד אחד, היא מואבקת רוח. אבל מצד שני, היא בעלת פרח גדול, מרשים ויפהפה – כלומר, היא כן מנסה (ומצליחה) למשוך חרקים שיאביקו אותה. 

DSCN9413

את הכלניות צלמתי ביער שוקדה, בתאריך 24.1.2015 – מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

DSCN9454 

וינקה עשבונית – Vinca herbacea

רגע לפני פורים אני רוצה להציג פרח חביב, לא מתבלט.
צמח נחמד בעל פרח מעוצב, קרוב משפחה של הרדוף הנחלים: וינקה עשבונית.

 כמו רבים מבני משפחת ההרדופיים (סם-כלב מזרחי, למשל) הוינקה היא צמח רעיל. מהשורשים של מין קרוב אליה – וינקה ורודה – מפיקים תרופות.  

 אני מכירה את הוינקה מהגינה של אמא שלי… בעצם – לא את הוינקה העשבונית, כי אם מין קרוב – וינקה גדולה – נפוצה בארץ בגינון.

 הוינקה פורחת בארץ באופן מאד מקוטע – בגולן, ובצפון הנגב. פגשתי אותה בהר בנטל בגולן, למשל – ובשמורת פורה בנגב (שם אפשר להנות ממנה יחד עם הכלניות)

בהרי יהודה ושומרון היא גם פורחת, אבל לפי ההשערות שם היא בעצם פליטת תרבות.
אני לא מכירה אותה מאיזור הכרמל או הגליל.

ולכן הופתעתי למדי בביקורי האחרון ברמת הנדיב. נפגשתי שם עם האקולוגית הראשית של רמת הנדיב – ד"ר רחלי שוורץ-צחור הנפלאה, והיא אמרה לי שהוינקה פורחת בשטח!
כלומר, יש וינקה פורחת בר בכרמל! רחלי הנחתה אותי איך להגיע, ובאמת הלכתי והגעתי לשיח גדול של אלת המסטיק, מוקף בזר נהדר של וינקה!

  

נשאלת השאלה, מדוע התפוצה מקוטעת בצורה כזו?
ההשערה היא, שבעבר הוינקה היתה נפוצה יותר – וגדלה באיזורים של קרקעות כבדות – בשולי שדות מעובדים.

עם התקדמות הטכנולוגיה והמעבר לחקלאות מודרנית – טרקטורים שהופכים את האדמה באופן עמוק יותר – נכחדה הוינקה מהאיזורים הללו, ונשארה רק באיזורים שבהם יש קרקעות עמוקות – אך ללא חקלאות מודרנית.

תראו איזה ניצן נחמד יש לה –
לפי הכתוב בלקסיקון מפה של פרופ. אבי שמידע, הניצן המסולסל בצורה זו הוא אופייני לכל בני משפחת ההרדופיים.

האבקנים, הצוף והצלקת של הוינקה חבויים כולם בתוך צינור הכותרת. עמוק בפרח.
כלומר, רק פרפרים או דבורים בעלות חדק מספיק ארוך יוכלו להגיע אל הצוף ויאביקו את הפרח הזה. 


התמונות צולמו:
בהר בנטל ברמת הגולן, 21.3.2009
ברמת הנדיב, 16.2.2012
בשמורת פורה, 23.2.2012 

 התמונות ב-Picasa, מוזמנים להקליק עליהן על מנת לראותן בגודל מלא.