צמחי המדבר – פרחים, פרפרים וכל מיני

זהבית החולות – Gagea circumplexa

אני חוזרת לחולות מערב הנגב, בפברואר. אחד הפרחים שרציתי מאד לראות – והצלחתי – היה זהבית החולות.

בצלציה ארץ-ישראלית – Androcymbium palaestinum

את הרשימה הזו כתבתי במקור לפני שנה, אבל לא הספקתי לפרסם אותה בזמן: הבצלציה פורחת בינואר ופברואר, ועד שהגעתי אל הרשומה – כבר הגיע אמצע חודש מרץ.

אבל כטיבם של חודשי השנה, חודש ינואר חזר, ובנוסף אתמול פגשתי בצלציה, בטיול שהצטרפתי אליו ברגע האחרון. לכן אני מפרסמת היום את הרשומה הזו.

לפני שנה, הראיתי את הרומוליאה שדומה מאד לכרכום. הפעם אני מספרת על פרח שדומה מאד לסתוונית.

הפרח שלי היום הוא בצלציה ארץ-ישראלית.

והשם הזה מספר לנו המון על הפרח… רק שכל מה שהוא מספר – לא מדויק:
בצלציה – ה"בצל" מרמז שיש לצמח בצל. ובכן… זהו גיאופיט. אין לו בצל, אבל יש לו פקעת.
ציה – זה מדבר. הבצלציה אמנם נוטה לגדול במדבר – אבל לא מתביישת וממשיכה גם לאיזורי ספר-המדבר, כמו בקעת הירדן – ואפילו חודרת למורדות רמת הגולן.
ארץ-ישראלית – הבצלציה הזו אמנם הוגדרה בתחומי א"י, אבל היא תת-אנדמית. כלומר, היא מיוחדת לא"י, לסיני, ולמערב ממלכת ירדן.

הבצלציה אינה זקוקה לאדמה רבה, ולכן אפשר למצוא אותה ב"עציצים" מקסימים בסדקי סלעים, כמו למשל כאן:

אחד ההבדלים הבולטים בין הבצלציה לסתוונית הוא בצבעוניות – אצל הסתוונית, עלי הכותרת של הפרח נוטים להיות בעלי גוון אחיד – בין ורוד ללבן. אצל הבצלציה, הם לבנים עם עורקים ורודים-בורדו

בעולם, רוב מיני הבצלציה מתרכזים בדרום אפריקה. אפשר למצוא שם מינים מקסימים, בצבעי בורדו וורוד.

ובקשר לשם הלטיני… אין קשר בין השם העברי ללטיני. חיפשתי מה משמעות השם הלטיני… אנדרוצימביום.
אנדרו – משמעותו גבר, או שייך לגבר.
צימביום הוא ספל, או בעל צורת ספל.

אז מה בעצם משמעות השם? כוס גברית? גבר בעל צורת ספל? אולי פשוט נקרא לה "ספל בירה" וזהו… נדמה לי שבירה נחשבת למשקה גברי אולטימטיבי, לא?
ומאיפה הגיעו לשם המוזר הזה? באמת שאין לי מושג.

הבצלציה פורחת באיזורים מדבריים ובספר המדבר. היא נראית כמו סתוונית בינונית (קטנה יותר מסתוונית התשבץ, אך גדולה יותר מסתוונית היורה) – עם הפספוס העדין על עלי הכותרת.

התמונות צולמו:
בנחל פרת, 25.1.2007
בגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א, 5.1.2010
בנחל תלכיד-פיראן בבקעת הירדן, 9.1.2010
ובמורדות הגולן מול עין גב, 4.1.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

סתוונית הקליפות – Colchicum tunicatum

אחרי חודש שלם שבו לא פרסמתי כמעט כלום, אני מנסה לחזור לפרסם, ומקווה לא להתקל בבעיות.

הרשומה של היום אמורה היתה להתפרסם באמצע אוקטובר, שאז פרחה הסתוונית הזו – אחת הראשונות שפורחות – סתוונית הקליפות.

סתוונית הקליפות פורחת בהר הנגב. מקומות טובים לפגוש אותה הם איזור שדה בוקר-מצפה רמון- בורות לוץ.

היא קטנה יותר מסתוונית היורה – גודלה דומה לזה של סתוונית טוביה , היא ורודה בהירה כמו סתוונית קצרת-עלים והיא היסטרנטית כמו סתוונית בכירה.

ולמי שלא זוכר (ואין לו חשק לעבור לרשימה על הסתוונית הבכירה) – צמח היסטרנטי הוא צמח שפורח בסתיו, ללא עלים, ואילו העלים יוצאים מאוחר יותר, בחורף. כמו החצב, למשל.
סתוונית היורה – הנפוצה – איננה היסטרנטית: היא פורחת לאחר הגשמים, והעלים יוצאים בד"כ יחד עם הפרח, או בהפרש של ימים מעטים ממנו.

ובקשר לשם – סתוונית הקליפות. הפקעת של הסתוונית הזו עטופה בקליפות, ומכאן השם. אבל אני לא מתכוונת לחפור אף אחת בשביל להוכיח את זה.
באתר הפלורה יש תמונה של הפקעת שאפשר לראות.

הקליפות עוזרות לשמור על הלחות בפקעת – זהו אמצעי הגנה שקיים בכמה וכמה צמחי מדבר.

סתוונית הקליפות היא מהסתווניות הראשונות שפורחות – הראשונה היא סתוונית בכירה, ומעט אחריה, וגם במקביל – צצה לה סתוונית הקליפות.

סתוונית הקליפות פורחת בספטמבר-אוקטובר, ולכן אם אתם רוצים לחזות בפריחה שלה בטבע, תאלצו להמתין עד לשנה הבאה.
מבחינתי, הסתוונית הזו – יחד עם החצבים, הסתוונית הבכירה והחבצלות – מסמלים את התקווה לשנה ברוכה בגשמים ומלאה בפרחים.